ביולוגיה ורפואה

אחד ממצבורי הסלעים הוותיקים ביותר נמצא בגבעות "ג'ק הילס" במערב אוסטרליה, והוא מכיל גבישים של המינרל זירקון. אחד החוקרים מחזיק סלע מגבעות ג'ק הילס | Curtin University

האגם העתיק בעולם

האם המים המתוקים, והחיים על כדור הארץ, התחילו מוקדם יותר ממה שחשבנו?
מתילציה של DNA. המחשה: depositphotos.com

אטלס מתילציית הדנ"א: המפה הסודית של ההורשה

מחקר בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה מעל 325,000 אזורים בגנום עם הבדלים מתילטיביים בין העותק האבהי לאמתי – תובנות חדשות לאפיגנטיקה והחתמה הורית
מימין - חצי האי ערב המדברי כפי שהו נראה כיום. משמאל - ירוק, כפי שנראה לפני 8 מיליון שנה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE. אין לראות באיור זה תמונה מדעית.

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו
איור: השונות המורפולוגית בתעלות הסמי-מעגליות של האוזן אצל ניאנדרטלים. קרדיט: Alessandro Urciuoli, Institut Català de Paleop

הניאנדרטלים חוו קריסת אוכלוסיה קטסטרופלית לפני 110,000 שנה

מחקר חדש חושף ירידה חדה בגיוון הגנטי והמורפולוגי של ניאנדרטלים בצוואר בקבוק אבולוציוני
Infographic: Macedo Veiga Junior (Valf)

הגוף כמפת דרכים: אלגוריתם חדש מפענח את סודות החלבונים שלנו

החתול מזוהה עם תרבות מצרים העתיקה. המחשה: depositphotos.com

החתול במקורות ישראל 1: הולכים אחורה בזמן

מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
פרופ' אברהם חפץ. צילום: דובר אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: מי הם שודדי הדבש הראשונים בהיסטוריה?

פודקאסט תל אביב 360: הראשונים שגילו את השיטה היו הדובים והגיריות שפרופ' אברהם חפץ מכנה כשודדי הדבש הראשונים, בני האדם גילו את השיטה ופיתחו את הענף החקלאי לגידול דבורי דבש
תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף
תהליך למידת מוטורית במוח, מחוברים VTA ו-M1, דופמין בתהליך למידה.

חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות

שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
האתגר הגדול ביותר שעמד בפני החוקרים הוא מרירותו של התורמוס. צילום: עדי ויינברגר

תורמוס ההרים: האם הפרח היפיפה יתרום לביטחון המזון | זווית

לתורמוס פוטנציאל גדול להיות חומר גלם לייצור חלבון צמחי. האם הוא יכול לשמש אלטרנטיבה בריאה וטעימה לחלבון מן החי?
הקרינה מליבות גלקטיות פעילות (AGN), שבדרך כלל נחשבת קטלנית, עשויה בפועל לסייע לשגשוג החיים – על ידי חיזוק שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן, ובכך להפוך כוכבי לכת לעמידים יותר. קרדיט: IRLab/NSF/AURA/J. daSilva/M. Zamani

חורים שחורים עשויים לתרום לשגשוג חיים בכוכבי לכת סמוכים

מחקר חדש חושף כי קרינה מליבות גלקטיות פעילות יכולה לחזק את שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן ולהגן על חיים מפני הכחדה
אותן חיפושיות שאוכלות את הפרח גם מפיצות את האבקנים שלו. צילום: צליל לבין

איזו כלנית טעימה יותר? הקרב הסמוי בין הצבעים בטבע

למה יש כלניות אדומות לצד כלניות סגולות, ורודות ולבנות? האם מדובר בגחמה אקראית של הטבע, או אולי בצבעים שמסייעים לפרחים להתחמק מזחלים רעבים? מחקר חדש שואף לפצח את התעלומה
שק הארס (צילום: מעבדת אלעד חיל, אוניברסיטת חיפה – קמפוס אורנים)

חיידק עובר מדור לדור באמצעות הארס של צרעה

מחקר מגלה דרך ייחודית שבה חיידק תופס טרמפ על הארס של צרעה טפילית כדי לעבור מדור לדור, ומציע כיוון חדש לחקר יחסי הגומלין בין חרקים למיקרואורגניזמים

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא
תיאור סכמתי של אחת הגישות בפרויקט NanoBiCAR: ננו חלקיקים, (1) הנושאים בתוכם מולקולות mRNA שמקודדות לחלבון מהונדס גנטית המאקטב את מערכת החיסון, מוחדרים למערכת ונקלטים על ידי תאי דם לבנים הנוצרים במח העצם (2). תאים אלה מייצרים את החלבון ממולקולות ה-mRNA ומפרישים אותו (3). לחלבון המופרש יכולת קישור כפולה: מצד אחד הוא קושר את התאים שמודבקים בחיידק השחפת (4) או את החיידק עצמו (5), ומצד שני הוא קושר תאי דם לבנים הורגים ממערכת החיסון (6). הקישור הכפול מאקטב תהלכים דלקתיים וחיסוניים (6) ומוביל בסופו של דבר להרג התאים שמודבקים בחיידק או לחיסולו של החיידק עצמו (7).

mRNA – מחיסונים למאבק בשחפת

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יפתחו גישה חדשה למאבק במחלות זיהומיות במסגרת המאגד האירופי NanoBiCar. זהו ניסיון ראשון להשתמש במולקולות mRNA לשחפת ומחלות חיידקיות אחרות נוכח הבעיה הקשה של עמידות חיידקית
פיסטוקים: קרדיט Bárbara Blanco-Ulate / UC Davis

פוצח הקוד הגנטי של הפיסטוק

מיפוי DNA חדש עשוי להוביל לפיסטוקים מזינים ובני-קיימא יותר. משבר האקלים הביא עימו חורפים חמים יותר וצמצום דרסטי בערפל שקירר את קליפורניה. לשם כך חייבים להתאים את העץ לתנאים החדשים,
שני דגמי לב אנושיים, האחד מדמה לב בריא והשני חולה. צילום: דאסו סיסטמס

חברי פרויקט "הלב החי" בוחנים דור חדש של מודל, הניתן להתאמה אישית

דאסו סיסטמס נכנסת לשלב הבא של פרויקט "הלב החי" עם תאום וירטואלי מבוסס בינה מלאכותית * התאמה ואוטומציה של מודלים וירטואליים של הלב, המבוססים על בינה מלאכותית, יסייעו לפשט ולהאיץ
שתי גולגולות אדם עתיקות. המחשה: depositphotos.com

הסוד הגנטי שנחשף: בני האדם התפתחו משני מינים קדומים נפרדים

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300 אלף שנה

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
אישה חולמת בהקיץ. המחשה: depositphotos.com

פנטזיה במינון יתר: חלומות בהקיץ יכולים להיות בעיה גדולה משחשבתם

פרופ' נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילה את פרסומו של מאמר חדש הקורא להכיר ב"חלימה בהקיץ לא-מסתגלת" כהפרעה פסיכיאטרית רשמית. נייר העמדה מציג כיצד התסמונת פוגעת בתפקוד היומיומי
אפיגנטיקה. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך בחקר האפיגנטיקה: מיפוי המתילציה בדנ"א חושף את המתגים הגנטיים הנסתרים

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ממפה לראשונה את ההבדלים בסימון דנ"א אמהי ואבהי בתאי הגוף, ומספק תובנות חדשות על בקרה גנטית, תורשה הורית והשפעתן של מחלות גנטיות
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
ג›פרי דאנגל, בריאן סטצקביץ' וג'ונתן ג'ונס. צילומים: קרן פרס וולף

פרס וולף בחקלאות לשנת 2025: הכרה בתגליות פורצות דרך במערכת החיסון הצמחית

הפרס מוענק במשותף לפרופסורים ג'פרי דאנגל, ג'ונתן ג'ונס ובריאן סטצקביץ
פרופ' פמלה ביורקמן זוכת פרס וולף לרפואה לשנת 2025. צילום: קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה לשנת 2025: הכרה בפרופ' פמלה ביורקמן על תרומתה החלוצית להבנת מנגנוני ההגנה הנגיפיים

פרופ' פמלה ביורקמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה זכתה בפרס היוקרתי על פיתוח גישות חדשניות ממוקדות נוגדנים להתמודדות עם נגיפים וביסוס תשתית למחקר חיסונים מתקדם.

מנגנון חיסוני חדש התגלה בפח האשפה התאי

במעבדתה של פרופ' יפעת מרבל במכון ויצמן למדע נחשף מאגר אדיר של חומרים אנטי-מיקרוביאליים הנוצרים בתאי הגוף באופן טבעי כחלק מתהליך הפירוק של חלבונים שסיימו את תפקידם. התגלית החדשה מהווה
המשבר המתמשך באוקראינה. המשבר באוקראינה. המחשה: depositphotos.com

פלורי בשת״פ בלעדי עם בנק דם אוקראיני כהערכות לאסון גרעיני רב נפגעים

יוזמה אסטרטגית עם Hemafund המסייעת לאוקראינה להתמודד עם סכנות הקרינה ולטפל בנפגעים. התשתית של Hemafund מבטיחה אחסון בטוח ופריסה מהירה של טיפולי חירום
שומן תוך בטני. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף: הקשר בין שומן תוך-בטני לסיכון מטבולי

מחקר מקיף של אוניברסיטת בן-גוריון ושותפים בינלאומיים מצביע על החשיבות של הפחתת שומן תוך-בטני לשיפור הבריאות המטבולית, גם בירידה מתונה במשקל
החלק העליון של הצדפה מעביר עד 60 אחוז מהאור הנחוץ לאצות, בשעה שהחלק התחתון מעביר רק כרבע מכמות האור הדרושה. שורה עליונה: צדפות מהסוג Corculum, שורה תחתונה: הצדפות מוארות מבפנים | מתוך McCoy et al, 2024

הצדפות שמאירות את הדרך

חיידקי פה ושיניים. המחשה: depositphotos.com

איך חיידק פה שכיח עוקף את מערכת החיסון?

מחקר חדש מגלה את מנגנון ההתחמקות של Porphyromonas gingivalis באמצעות CD47 ו-thrombospondin-1, שמאפשר לחיידק לשרוד ברקמות דלקתיות ולהגביר את הסיכון למחלות מערכתיות.
מייגן דה אנג'ליס וקיילס פינדלי מציגים שניים מהפיתונים הבורמזיים שנתפסו במסגרת תוכנית ההדברה  של פיתונים בהובלת SFWMD. קרדיט: קווין פאבלידיס

איך המדע מסייע לפלורידה לנצח במלחמה כנגד פיתונים פולשים

מחקר חדש מגלה אסטרטגיות מבוססות נתונים לשיפור הדברת הפיתונים ושימור המערכות האקולוגיות הייחודיות של האברגליידס
החוקרים ניתחו את יכולתם של שלושה סוגי חלב שונים – חלב אם, חלב פרה ופורמולה מלאכותית – להגדיל את חדירוּת המעי לחלקיקים ננומטריים ומאקרומולקולות, מה שיכול לאפשר בעתיד שתיית חיסוני RNA ותרופות

חיסון בשלוק

חוקרים בטכניון מפתחים פלטפורמה שתאפשר לצרוך חיסונים ותרופות בבליעה במקום בזריקה. ההשראה: חלב אם
הלגינון המוארך (אבו נפחא) הינו המין הרעיל והמסוכן ביותר בים התיכון. צילום: אורן קליין

סחרחורת, שיתוק וסכנת מוות: הסכנות הבריאותיות מדגי האבו-נפחא

עשרות מקרים של הרעלות תועדו במדינות הים התיכון, כולל בישראל. מחקר בין-לאומי חדש חושף את היקף הסכנה וכיצד ניתן להישמר מהמין הפולש
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
תמונה מיקרוסקופית של רקמת השומן וזיהוי תאי שומן ייחודיים. קרדיט: פרופ' אסף רודיך

התגלו סוגים חדשים של תאי שומן בגוף האדם: פריצת דרך ברפואה מותאמת אישית

מחקר בינלאומי מוביל מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה תת-אוכלוסיות ייחודיות של תאי שומן ומספק זוויות טיפול חדשניות למניעת סיבוכי השמנה
המחשה: depositphotos.com

"סימני האזהרה המוקדמים של הסרטן: גילויים אפיגנטיים שמעוררים תקווה"

מחקר חדש מגלה שסיכון הסרטן עשוי להיקבע עוד לפני הלידה, ומציע כיוונים חדשים לאבחון וטיפול
הקולר של אפימילק מסייע לתכנן את הזנת הפרות. צילום יחצ

עוקבים אחרי כל ביס של הפרה

בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים
צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
אפליקציית מרלין להיות אחד הכלים הפופולריים בתחום זיהוי הצפרות. צילום: pexels, technobulka

האדם נגד המכונה: מי מזהה טוב יותר ציפורים?

אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות
ריפוי גנטי. המחשה: depositphotos.com

האם נוכל לשלוט בתורשה גנטית? מחקר חדש על RNA מציע שזה עשוי להיות אפשרי

חוקרים מאוניברסיטת מרילנד גילו מסלולים חדשים לכניסת dsRNA דו-גדילי לתאים, החושפים כיצד RNA משפיע על ויסות גנים לאורך דורות רבים – תובנות שעשויות לשפר תרופות המבוססות על RNA
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל וראש המועצה המקומית עיספיה, מוניב סבאא. צילום: עידן מדיה, עבור לשכת הפרסום הממשלתית

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"