ביולוגיה ורפואה

בעלי החיים הראשונים בכדור הארץ. הספוג תאונלה סווינהואי. צילום: מעבדת מיכה אילן

הספוג ממפרץ אילת שמייצר חומרים אנטי־סרטניים ומנטרל ארסן: כך עובדת “המעבדה” של תאונלה סווינהואי

כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
כיצד פועל הזיכרון. המחשה: depositphotos.com

הזיכרון שלך אמיתי?

בניסוי עם 421 משתתפים שנדרשו להיזכר במילים לאחר דקה וחצי ולאחר יממה, נאספו יותר מ־4,000 “הצדקות זיכרון”. למרות ירידה בכמות הפריטים שנזכרו, התוכן הלשוני והפירוט של ההצדקות לפריטים שנזכרו נכון
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

דאסו סיסטמס הציגה ב-CES 2026 הדמיה של “תאום וירטואלי” לאלצהיימר וחיבור נתוני חיישנים בזמן אמת

במיצג Step Inside Alzheimer’s הודגמה תפיסה של שילוב AI, תיק רפואי דיגיטלי ונתוני בית חכם כדי לאפשר ניטור וזיהוי מוקדם; ב-Eureka Park הוצגו סטארט-אפים מהמאיצים של החברה
השפה האנושית עשויה להיראות לא יעילה לעומת קודים דיגיטליים, אבל המבנה שלה מותאם עמוק לאופן שבו המוח פועל. המחשה: depositphotos.com

למה בני אדם לא מדברים כמו מחשבים: מדענים מצאו תשובה

מחקר חדש מציע שהשפה האנושית פחות “דחוסה” מקוד דיגיטלי, אבל חוסכת למוח מאמץ בעזרת דפוסים מוכרים וניבוי
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
חמישה זקיקי שפם בפיסת רקמה שעובייה 100 מיקרון. כל זקיק מוקף בקפסולת קולגן עבה ומכיל מאות מכנורצפטורים, שלחלקם יש קצוות דמויי אלה. חיישני מגע חיצוני ייחודיים אלו ממוקמים סמוך למרכז המסה של הזקיק (במרכז התמונה), מעוגנים לטבעת קולגן (טבעת פתוחה בצורת האות C) המהווה משקולת מייצבת, ומבודדים מזעזועים הנגרמים מתנועה עצמית של השפם

איך חולדות לא מתבלבלות מהשפמים של עצמן: “פטנטים” אבולוציוניים בזקיקי השפם מפרידים בין תנועה עצמית למגע חיצוני

מחקר ב-Nature Communications חושף תת-סוג של חיישני מגע בזקיק השפם שממוקם סמוך למרכז המסה ונשען על טבעת קולגן הפועלת כמו “משקולת מייצבת” — וכך החולדה מתעלמת מרטט השפם ומגיבה בדיוק
סרטן ריאות. המחשה: depositphotos.com

דיוק באיבחון סרטן ריאה משתפר בעזרת בינה מלאכותית

מודל חדש מפיק “מפה” של סמנים ביולוגיים מתמונת צביעה סטנדרטית, ומשפר חיזוי מהלך מחלה ותגובה לאימונותרפיה במחקרים על אלפי חולים
ריאה על שבב. המחשה: depositphotos.com

“ריאה נושמת על שבב” מתאי אדם אחד חושפת את השלבים הראשונים של שחפת

מודל חדש ב־Science Advances משלב תאי ריאה, כלי דם ותאי חיסון מאותו מקור גנטי, מדמה נשימה, ומראה איך נוצרים מוקדים מוקדמים של נזק תאי במהלך הדבקה בחיידק השחפת
תמונת לוויין של סופת חורף בצפון-מערב אמריקה. מקור: CIRA

מסלול סופות החורף באוקיינוס השקט זז צפונה מהר מהתחזיות

הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
שושנת ים. פרופ' ליאור אפלבאום ופרופ' אורן לוי, אוניברסיטת בר אילן

למה בכלל אנחנו ישנים?התשובה המפתיעה שמגיעה מהים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפענח את מנגנון השינה הקדום וחושפים ששינה מגינה על תאי העצב
כיתוב: השוואה בין מצבם של עלים שונים המצופים ב-SafeWax (מימין) לבין מצבם של עלים לא מצופים (משמאל). מלמעלה למטה: עגבניה, בזיליקום, פלפל וגפן

ציפוי צמח בשעווה יחסוך למעלה מ-50% בחומרי הדברה

הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. מעבדתו של פרופ' בלבן באוניברסיטה העברית

חיידקים שורדים אנטיביוטיקה בשני “מצבי כיבוי” שונים – וכל אחד דורש טיפול אחר

ב־Science Advances הוצגה הבחנה בין עצירת־גדילה מוסדרת ומוגנת לבין עצירה מופרעת ולא יציבה, עם נקודת תורפה במעטפת התא שעשויה לאפשר אסטרטגיות טיפול ממוקדות
פאנל פודטק במפגש פורום הסיליקון קלאב, 29/12/2025. מימין: פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון, נדב בירגר, משקיע, הדס רייכנברג, סמנכ״לית בארגון The Good Food Institute; אמיר זיידמן, מנהל עסקים ראשי בחממת The Kitchen Foodtech ושלמה גרדמן, מנכ"ל ASG. צילום: שמואל אוסטר

פודטק בלי קיצורי דרך: למה טעם, מחיר ורגולציה יקבעו אם נחליף בשר ומוצרי חלב בעשור הקרוב

בפאנל בהשתתפות פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, הדס רייכנברג (GFI), אמיר זיידמן (The Kitchen) ומשקיעים בתחום, עלתה תמונה מורכבת: החדשנות מתקדמת, אבל המעבר מפרוטוטייפ למדף דורש זמן, הון ותמיכה מדינית —
CRISPR. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך ב-CRISPR: עריכה אפיגנטית ללא חיתוך DNA עשויה לשנות את הטיפול במחלות גנטיות

חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
סרטן הערמונית. המחשה: depositphotos.com

להפוך עמידות לתרופות לנקודת תורפה של סרטן הערמונית הגרורתי

כלי חישובי חדש, SpotNeoMet, שפותח במכון ויצמן, מאתר מוטציות עמידות שחוזרות אצל חולים רבים ויוצרות ניאו־אנטיגנים – יעד אפשרי לאימונותרפיה “מדויקת” לקבוצות חולים רחבות
מתי לגלות ומתי להסתיר את האמת. המחשה: depositphotos.com

מתי אנחנו בוחרים לא לדעת – ומתי מחפשים אמת מכאיבה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מציעים מודל שמסביר איך הימנעות ממידע וחיפוש מידע כואב משרתים אותו צורך: ויסות רגשי מול אי־ודאות
מנכ"ל Imagindairy ד"ר אייל איפרגן במפגש הסיליקון קלאב, דצמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

חלב בלי פרה, אבל עם אותם חלבונים

מנכ"ל Imagindairy ד״ר אייל איפרגן הציג בפורום סיליקון קלאב איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש. הוא תיאר כיצד מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבוני חלב כמו מי־גבינה וקזאין,
מבט ממערת סְטוּרָה פוֹרְוַאר (Stora Förvar) באי סְטוּרָה קַארְלְסֶה (Stora Karlsö), שוודיה. קרדיט: Jan Storå / Stockholm University

שרידי זאבים מלפני אלפי שנים באי בלטי מבודד מרמזים: בני אדם הביאו אותם וניהלו את חייהם

ניתוח גנטי ואיזוטופי הראה כי מדובר בזאבים אפורים ולא בכלבים, אך תזונתם הימית, השונות הגנטית הנמוכה וסימני פציעה מעלים את האפשרות לקשר מתמשך עם קהילות פרהיסטוריות.
פוענח המנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח. באדיבות החוקרים

לראשונה  – פוענח מנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו קשר בין אובדן פעילות p53 (ולעיתים מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17) לבין הסתגלות תאי סרטן השד לסביבת המוח דרך מסלולי חומצות שומן ותקשורת עם
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

סדר מתוך תנועה. צילומים: אוניברסיטת תל אביב.

החיים מתוך התנועה:תגלית חדשה חושפת כיצד סדר נולד מתוך סיבוב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו שחלקיקים שמסתובבים בכיוונים מנוגדים בנוזל מסתדרים מעצמם לשרשראות “אקטיביות” דמויות פולימר, שנעות, מסתובבות ומחליפות “בני זוג” — תופעה שעשויה להאיר תהליכי ארגון עצמי בטבע ולהוביל
תקתוק השעון הביולוגי בתא אנושי לאורך יממה. סמן פלואורסצנטי מאפשר למדענים לראות "מה השעה" בכל נקודה בזמן

מחקר חדש חושף תפקיד מפתח של הורמוני המין בשעון הביולוגי שלנו

הממצאים עשויים לשפוך אור חדש על שיבושים בשעון הביולוגי בזמן מחזור, בהריון ובגיל המעבר
צילום מיקרוסקופי: בשורה העליונה-צילום מוח של זבוב רגיל, ובשורה התחתונה מוח של זבוב עם ניוון עצבי, המראה חורים במוח". קרדיט: שי קלוקסי

אנזים שמונע הפרעות שינה ומצב רוח

החוקרים הראו שמחסור ב-SIRT6 (היורד עם הגיל) מנתב טריפטופן למסלול הקינורנין הנוירוטוקסי על חשבון יצירת סרוטונין ומלטונין; עיכוב האנזים TDO2 בזבובי פירות הפחית נזק מוחי והידרדרות נוירו-מוטורית. הממצאים פורסמו ב-Nature
פרי השלפח. By No machine-readable author provided. JuanseG~commonswiki assumed (based on copyright claims). - No machine-readable source provided. Own work assumed (based on copyright claims)., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=442411

לערוך, לביית, לגדל: CRISPR מקרב קרוב לא מוכר של העגבניה לשדה

חוקרי Cold Spring Harbor Laboratory ערכו גנים בשלפח (Golden Berries) כדי לקבל צמחים נמוכים בכ־35% שנוחים יותר לשתילה ולקטיף, ומתכננים לשפר בהמשך תכונות כמו גודל פרי ועמידות למחלות
המערכת OmniPredict משתמשת במודל שפה רב־מודלי כדי לחזות בזמן אמת מה הולכי רגל צפויים לעשות – ובניסויים מוקדמים עקפה מודלים מובילים בלי אימון ייעודי. הדמיה: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מודל בינה מלאכותית חדש טוב באופן מפתיע ב“קריאת” מחשבות של בני אדם

חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
הדמיה של אנכיאורניס באמצעות בינה מלאכותית

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה מציעים שאיבדו תעופה

מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
עימות בקרטיקון העליון בין ננוטירנוס בוגר (משמאל) ושני צעירי טירנוזאורוס רקס (T. rex), כש-T. rex  מתבגר־למחצה צופה מרחוק. הסצנה מזכירה מעין “פתיח” לשלישיית ה-T. rex  המפורסמת שמוצגת באולם הדינוזאורים על שם ג’יין ג’. פיזאנו ב-NHMLAC . קרדיט: חורחה גונזלס

מדענים מאשרים: ננוטירנוס היה בוגר לגמרי — לא גור  T. rex

המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
די-אן-אי קדום מהדניסובים השאיר לבני האדם יתרון גנטי משמעותי — וריאנט של גן שיכול היה לסייע לאמריקנים הקדומים לשרוד פתוגנים חדשים, ואולי עדיין משפיע על הבריאות שלנו כיום. לשבט השרפה בנפאל הוא איפשר לחיות בקלות בגבהי ההימלאיה. המחשה: depositphotos.com

הגן הדניסובי הנסתר שעזר לבני אדם לכבוש את אמריקה

עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
ד"ר אוהד וונשק והשבב הביולוגי. צילום: דוברות מכון ויצמן

השבב הביולוגי שכבר מוכן למגפה הבאה

שבב די־אן־אי חדש ממכון ויצמן למדע מייצר על גבי סיליקון עשרות אנטיגנים נגיפיים בניסוי אחד וממפה במהירות את “טביעת האצבע” החיסונית של נבדקים – כלי שעשוי לזרז פיתוח בדיקות, חיסונים,
ציד ציפורים הוא חוקי במדינות רבות, ובאזורים מסוימים יש גם ציד לא חוקי בהיקפים גדולים. דוחל חום-גרון. צילום: ד"ר יואב פרלמן

מסע הנדידה הגדול של הציפורים הקטנות: מי יאיים יותר – משבר האקלים או בני האדם?

ציפורים נודדות קטנות, ששוקלות לא יותר מכמה גרמים, גומאות מדי שנה אלפי קילומטרים בין אתרי הקינון באירופה לאזורי החריפה באפריקה. ד"ר יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי מזהיר שהצטמצמות מזון, ציד
שחזור נוף מסוף הטריאס (לפני כ־215 מיליון שנה). לזוחל לגְרפּטיד (Lagerpetid) , קרוב משפחה של הפטרוזאורים, יושב על סלע ומתבונן בפטרוזאורים המעופפים מעליו. קרדיט: Matheus Fernandes

מחקר: פטרוזאורים קדומים המריאו עם מוח קטן מהצפוי

מחקר חדש המשתמש בדימות מאובנים מתקדם מראה שייתכן שהפטרוזאורים הקדומים – הזוחלים המעופפים הראשונים – שלטו בתעופה כמעט מייד עם הופעתם, בלי להזדקק למוח גדול כמו אצל עופות
מוטציות. המחשה: depositphotos.com

אזור "סכנה" חדש שהתגלה ב־DNA עשוי לשנות את מה שאנחנו יודעים על מחלות בבני אדם

מחקר חדש חשף מוקד חשוב, שנזנח עד כה, למוטציות בנקודות ההתחלה של גנים אנושיים. אזורים אלה עוברים מוטציות בתדירות גבוהה בהרבה מן הצפוי, במיוחד בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות העובר,
מחלות לב וסרטן וטיפולים תרופתיים – יחסי גומלין

בין הלב לסרטן: חוקרי הטכניון חושפים קשרי גומלין מפתיעים בין מחלות לב וגידולים סרטניים

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
מיקרו-אצות של חברת BarAlgae. צילום: אוניברסיטת חיפה

מההייטק לאוקיינוס: הבינה המלאכותית שמייעלת את גידול המיקרו־אצות

אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
פרופ’ כריסטיאן מייר מציג את המחשב הנוירומורפי בעל מיליוני היחידות בכנס TSMC באמסטרדם. צילום: אבי בליזובסקי

לצמצם את פער היעילות האנרגטית בין המוח לבינה המלאכותית

בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת
תאי אדם שעברו עריכת גנים באמצעות טכנולוגיית עריכת גנים חדשה המבוססת על רטרונים. הנקודות הכתומות מסמנות עריכות גנים מוצלחות. הנקודות הירוקות מראות תג של חלבון פלואורסצנטי על פני השטח של המיטוכונדריות. קרדיט: יו־צ׳יון צ׳אנג / אוניברסיטת טקסס באוסטין.

שיטת עריכת DNA חדשה מבוססת רטרונים שתחליף את CRISPR מציעה תקווה לטיפול רחב במחלות גנטיות מורכבות

חוקרי אוניברסיטת טקסס באוסטין פיתחו טכניקת עריכת גנים שמסוגלת להחליף מקטעי DNA פגומים בשלמותם, לתקן בבת אחת מגוון מוטציות נדירות ולהגיע ליעילות של כ־30% מתאי המטרה – עם יישומים ראשונים
תמונה מתוך המחקר מציגה אקסונים של נוירונים באזור ה-ACA (באדום) ובאזור ה-ORB (בירוק), המעצבבים את קליפת הראייה ומכוונים לשכבות מובחנות. קרדיט: Sur Lab/MIT Picower Institute

המוח שלכם משכתב את המציאות לפי מצב התודעה

חוקרים ב- MIT גילו שקליפת המוח הקדם־מצחית לא שולחת סתם "פקודות כלליות" לשאר המוח – אלא מתאימה את המסרים שלה במיוחד לאזורים שונים, בהתאם לרמת העוררות ולתנועה
משפחת מתיישבים על מאדים. המחשה: depositphotos.com

צמד חיידקים עשוי להפוך את אבק מאדים לחומר בנייה עבור המתיישבים הראשונים

מחקר חדש ב־Frontiers in Microbiology מציע מערכת ביומינרליזציה של שני מיני חיידקים, Sporosarcina pasteurii ו־Chroococcidiopsis, שיכולה לייצר "בטון ביולוגי" מרגולית מאדים, לספק חמצן ולתרום למערכות חקלאות סגורות ולמאמצי ההתיישבות האנושית
רכיכות בראשית עידן הדינוזאורים. מערכת הטטרפודים האוקיינית העתיקה ביותר הידועה, מלפני כ־249 מיליון שנה. להקת איקתיופטריגים קטני־גוף מסוג גריפיה לונגירוסטריס (Grippia longirostris) צדָה אמוניטים דמויי דיונון (במרכז). מרחוק ניזונות להקות של דגי גרם Boreosomus ו־Saurichthys. קרדיט: Robert Back

מאובן בן 249 מיליון שנה מערער את ציר הזמן של האבולוציה

מאובנים ארקטיים שנותחו מחדש מראים שמערכות אקולוגיות ימיות התאוששו במהירות מדהימה אחרי "המוות הגדול"
תודעה של עופות. המחשה: depositphotos.com

מדוע האבולוציה יצרה את התודעה ועשתה זאת יותר מפעם אחת

חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום חוקרים מדוע התודעה התפתחה ומדוע מינים שונים פיתחו אותה בדרכים שונות. על-ידי השוואת בני אדם לציפורים, הם מראים שמודעות מורכבת עשויה להתעורר דרך מבנים עצביים שונים
אונס. המחשה: depositphotos.com

חומות השתיקה: מדוע העולם שותק כשנשים נאנסות במלחמה?

מחקר חדש של פרופ’ שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה חושף ארבע "חומות שתיקה" סביב אלימות מינית בזמן מלחמה – מפוליטיקה וציניות בינלאומית דרך בושה קולקטיבית ואישית ועד טראומה
טורפים ושומרים את אוכלוסיות הדגים בריאות. נקבת כריש עפרורי. צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל

הכריש העפרורי בחדרה: טורף ענק, ים מתחמם ושאלות חדשות על הים התיכון

עשרות כרישי עפרורי מתקבצים מדי חורף במים החמימים של תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון – ד"ר עדי ברש חושפת מין שלא נחשב בכלל לים־תיכוני, מסבירה את תפקידם כטורפי־על, את האיומים מהדיג
דגם של תינוק ממותה בגודל אמיתי, המוצג במוזיאון בקייב, אוקראינה. המחשה: depositphotos.com

ממותה קפואה מלפני 40 אלף שנה חושפת RNA כמעט שלם וסודות גנטיים נסתרים

פריצת דרך חדשה מראה שחלק מהמולקולות השבריריות ביותר בביולוגיה יכולות להשתמר לאורך זמן רב יותר מכפי שהמדענים העלו על הדעת. חוקרים פתחו חלון לביולוגיה בזמן אמת של בעלי חיים שנכחדו
ציור סצנה מלפני כ־66 מיליון שנה, המתאר את הדינוזאור רחב־המקור אדמונטוזאורוס אנקטנס (Edmontosaurus annectens) כפי שנראה בחייו, על בסיס "מומיות" שנתגלו במזרח־מרכז וויומינג – משמרות עור קשקשי ופרסות. לדינוזאור היה רכס בשרני מעל הצוואר והגו, שורת קוצים בשרניים מעל האגן והזנב ופרסות שכיסו את קצות אצבעות הרגליים האחוריות. קרדיט: Dani Navarro

הזוחל הראשון בעל הפרסות: "מומיות" דינוזאורים חושפות תפנית אבולוציונית מפתיעה

פלאונטולוגים מאוניברסיטת שיקגו חשפו בוויומינג מאובנים של דינוזאור "ברווזני־מקור" שעברו שיחזור קפדני במעבדת המאובנים של האוניברסיטה. המאובנים הללו משמרים רקמות רכות ותכונות חיצוניות ברזולוציה מרשימה, המאפשרת למדענים לשחזר כיצד נראה