ביולוגיה ורפואה

חיטה זהובה. איור: depositphotos.com

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו

תרופות. איור: depositphotos.com

רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות

עובר עכבר שגדל שישה ימים מחוץ לרחם. איבריו המתפתחים סומנו באמצעות גנים פלואורסצנטיים

מדעני מכון ויצמן גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם

במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר משלבי ההיריון הראשוניים כדי לחקור את שלבי ההתפתחות השונים של העובר, דבר שלא התאפשר ביונקים עד כה

נחש צפע. צולם ברג'סטן, הודו. איור: depositphotos.com

מודל חדש לחיזוי הכשות נחשים עשוי להציל חיי אדם

ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. גם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חברים בקבוצה הבינלאומית החוקרת את התחום

חיידק סטרפטוקוקוס. איור: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"

מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים

הדמיה של טפיל מלריה דמוי טבעת אשר חי בתוך תא דם אדום ומפריש בועיות הנושאות את הפרוטאזום S20 (מבנים צבעוניים דמויי חבית)

הורג אותם ברכות

הקטלניות של טפיל המלריה טמונה לא רק בעוצמת המתקפה שלו על הגוף, אלא גם ברכות שלה

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה

חיסוני קורונה. איור: depositphotos.com

מהי משמעות אישור החירום של החיסונים?

במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת נעבור על כל שלב בתהליך טיפוסי של פיתוח ואישור חיסונים, ונראה איך הוא התנהל בשנה האחרונה

עש לא מעופף מהאי מריון באוקיינוס הדרומי. תצלום: Leihy and Chown

מדוע לחרקים רבים באיים אין כנפיים?

165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה – לפחות ברובה

איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.

המוח האנושי גדל בעקבות הכחדת הבע"ח גדולים והמעבר לציד של בע"ח קטנים

מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון שנה ועד המהפכה החקלאית

כלבים אוהבים לשחק. איור: depositphotos.com

האם הכלב שלך שמח? 10 תפיסות מוטעות על התנהגות הכלב

בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך בכלבם

מהפכת החמצן הותירה את רישומה הגיאוכימי במרבצי הברזל במעטה הקרקע והסלעים של כדור-הארץ

החמצן שלפני מהפכת החמצן

באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים

ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

התחליף לאנטיביוטיקה שהגוף מייצר בעצמו

במחקר בהובלת ד"ר נטליה פרוינד והדוקטורנטית אביה ווטסון, הצליחו החוקרים לבודד נוגדנים מגופו של אדם שחלה בשחפת והבריא ואשר יכולים לעכב את גידול חיידקי השחפת

דילוג לתוכן