ביולוגיה ורפואה

טיילנול. המחשה: depositphotos.com

טראמפ מזהיר משימוש בטיילנול בהריון ומקדם תרופה חדשה לאוטיזם – הקהילה הרפואית: אין הוכחות חד משמעיות

הנשיא טראמפ הכריז כי אצטמינופן, החומר הפעיל בטיילנול (אקמול) בהריון עלול להעלות את הסיכון לאוטיזם, וקידם את השימוש ב־לויקובורין כטיפול ניסיוני. חוקרים ואיגודים רפואיים מדגישים: אין הוכחות סיבתיות, טיילנול נחשב
נגיחות בכדורגל גורמות לנזק למוח השחקן. המחשה: depositphotos.com

נגיחות בכדורגל גורמות לנזק חמור ביותר באזור במוח החיוני לקוגניציה

טכניקת הדמיה חדשה שפותחה באוניברסיטת קולומביה איפשרה לזהות אזורים בקורטקס המוחי – ממש מאחורי המצח – שנפגעים באופן החמור ביותר בעקבות פגיעות חוזרות מנגיחה בכדור, תופעה מוכרת אצל נוגחים
חיידקים סינתטיים. המחשה: depositphotos.com

לשנות את קוד החיים: מדענים יצרו חיידק בעל גנום מלאכותי מצומצם – צעד נוסף בדרך ליצורים מלאכותיים

חוקרים מקיימברידג' פיתחו את Syn57 – חיידק אי־קולי מלאכותי המשתמש ב־57 קודונים בלבד מתוך 64. הפיתוח עשוי להוביל לייצור חלבונים מלאכותיים, תרופות חדשות ושליטה טובה יותר בחיידקים תעשייתיים
צוות מעבדת אקולוגיית התנועה אוסף דגימות מעגורים מתים באגם החולה במהלך ההתפרצות, 27 בדצמבר 2021. (קרדיט: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)

חיות הבר כשומרות סף: ניטור תנועה בזמן אמת עשוי לסייע במניעת המגפה הבאה

מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מציע מסגרת חדשה לניטור מחלות זואונוטיות באמצעות ביולוגינג – ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הגלובלי
שונית אלמוגים | קרדיט: מעוז פיין

אלמוגי מפרץ אילת עמדו בגל חום ימי חסר תקדים ושמרו על יציבות

מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי אלמוגי אילת שרדו ארבע שנות גלי חום, כולל 30 DHW בקיץ 2024 – הגבוה בעולם; נצפתה לראשונה הלבנה נקודתית במים הרדודים
חמשת החושים, אולי עדיף שבעה? המחשה: depositphotos.com

מחקר מתמטי מציע: שבעה חושים – ולא חמישה – הם האופטימליים לזיכרון האנושי

חוקרי Skoltech פיתחו מודל חדש של אנגרמים מוחיים, המצביע על כך שקיבולת הזיכרון המרבית מתקבלת במרחב מושגים בן שבעה ממדים – עם השלכות לבינה מלאכותית ולנוירו־מדע
מוח מתפתח של גור עכברים בן שבועיים תחת המיקרוסקופ. מערכת האוקסיטוצין מסומנת בירוק וחלבון רגיש לאור מסומן באדום. שילוב הצבעים גורם לתאי האוקסיטוצין שגם מבטאים בהצלחה את החלבון להיצבע בצהוב. בכחול - גרעיני התאים

זרקור על המוח המתפתח: פרידה בגיל הרך משנה את מערכת האוקסיטוצין

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו טכנולוגיה אופטוגנטית חדשה המאפשרת לחקור את פעילות מערכת האוקסיטוצין בעומק המוח הצעיר. ממצאיהם מראים כי חלבון זה, הידוע כ"הורמון האהבה", משפיע על התמודדות גורי עכברים
סוכרת. המחשה: depositphotos.com

צורה חדשה של סוכרת הוכרה רשמית: סוכרת מסוג 5

הסיווג החדש מפנה לסוכרת שנוצרת כתוצאה מתת תזונה בילדות
פסיכיאטריה. המחשה: depositphotos.com

דאסו סיסטמס וקרן FondaMental השיקו בצרפת מאגר מידע רפואי לאומי לפסיכיאטריה

שיתוף פעולה חדש מקים מאגר נתונים רפואיים מאובטח בענן ריבוני בצרפת, המיועד לשיפור האבחון, המחקר והטיפול בהפרעות פסיכיאטריות – תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר להגנת מידע רגיש
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

octopus Americanus בטבע. צילום: Chelsea Bennice, Florida Atlantic University

לכל זרוע של התמנון יש תפקיד משלה

לראשונה נותחו תנועות הזרועות של תמנונים בסביבות טבעיות מגוונות, וחושפים דפוסי חלוקת תפקידים מפתיעים וגמישות מוטורית יוצאת דופן
הבינה המלאכותית לא מסוגלת לחזות נכון התאבדויות. איור באמצעות DALEE.

מחקר רחב היקף: כלי בינה מלאכותית אינם מצליחים לחזות התאבדות

מחקר רחב היקף שהתפרסם ב־11 בספטמבר בכתב העתPLOS Medicine , מצא כי אלגוריתמים של למידת מכונה לחיזוי התאבדות ופגיעה עצמית מציגים דיוק נמוך מדי מכדי לשמש כלי סינון או אמצעי
ארכאולוגים מייחסים את הכדים הפשוטים הללו, שנקברו כמתנות קבורה במאות השמינית והתשיעית לספירה, לסלאבים הקדומים. קרדיט: המוזיאון הארכאולוגי זאדאר

גנום של שלדים קדומים חושף: מקורו של העם הסלאבי בהגירה רחבת היקף ממזרח אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית

מחקר DNA מקיף מצביע כי הסלאביזציה של אירופה נבעה מתנועת אוכלוסין גדולה לאחר נפילת האימפריה הרומית, ולא מהטמעת שפה על ידי אליטות מקומיות
רחפן מתקין סימון על קו מתח. צילום: ד"ר אשל אופיר

מתח גבוה: איך אפשר לצמצם התנגשות של ציפורים בקווי מתח?

ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
עוברי דג זברה בני חמישה ימים תחת מיקרוסקופ: העובר הרגיל (למעלה) והעובר המהונדס (למטה) הנושא את הגן עם המוטציה מחוללת המחלה. ניתן לראות כי בעובר המהונדס כלי הלימפה העיקרי מוגדל בצורה לא תקינה

מהמרפאה לאקווריום: תרופות חדשות מבוססות דגי זברה למחלת לימפה נדירה

שיתוף פעולה ייחודי בין מכון ויצמן למדע למרכז הרפואי שיבא הוביל לגילויין של שתי תרופות פוטנציאליות למחלה מסכנת חיים של מערכת הלימפה
מטה אזורי של ה-CDC באטלנטה, ג'ורג'יה. המחשה: depositphotos.com

ה־CDC במשבר: יוזמות פרטיות מנסות להחליף את סוכנות בריאות הציבור

לאחר פיטורי מנהלים, קיצוצים חדים והשפעה פוליטית מצד רוברט פ. קנדי ג’וניור – חוקרים ורופאים מנסים לשמר הנחיות חיסונים, נתוני היריון, בטיחות רפואת שיניים ותוכניות מניעת אלימות
רכיבה על סוס. המחשה: depositphotos.com

המוטציה ששינתה את ההיסטוריה: כך הפכו הסוסים לניתנים לרכיבה

מחקר חדש חושף כי שתי מוטציות גנטיות היוו מפתח לביות הסוס בתקופת הברונזה – הפכו אותו רגוע יותר ועמיד לנשיאת רוכבים, ושינו את פני התחבורה והמלחמה בעולם העתיק
שלבי הכנת השוקולד מהפול ועד לקוביה. צילום: Mimi Chu Leung / אוניברסיטת נוטינגהאם

המדע הסודי שיכול לשנות את השוקולד לנצח

מחקר חדש מאוניברסיטת נוטינגהאם מציע להפוך את תהליך התססת פולי הקקאו מתהליך ספונטני לסטנדרט מדעי מבוקר – ולהבטיח שוקולד עקבי, איכותי ועשיר בטעמים בכל העולם
משבר אמצע החיים? עכשיו מקדים. המחשה: depositphotos.com

משבר גיל הארבעים? נסו גיל עשרים

מאז 2008 תועדה במדינות מפותחות ומתפתחות מגמת U ברווחה סובייקטיבית לאורך החיים. הרווחה ירדה מילדות ועד סביב גיל 50, ואז התאוששה בזקנה. נתונים הראו גם עלייה מקבילה ב"חולי" או באומללות
פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, ראש מרכז הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של חברת הביוטק מטריסלף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שתל חוט שדרה אנושי שמאפשר למשותקים לחזור לנוע

צוות בהובלת פרופ' טל דביר הצליח לגדל שתל חוט שדרה מותאם אישית מתאי המטופל עצמו. לאחר הצלחה בבעלי חיים, משרד הבריאות אישר ניסוי ראשון בבני אדם בישראל
משפחה ישראלית מלפני 140 אלף שנה, ציור באמצעות AI. משמאל - האב ניאנדרטל, באמצע הבת המעורבת ומימין האם - הומו סאפיינס. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטלים התגלתה בישראל

לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
כיתוב תמונה: משתתפת משתמשת בנְיורופרוטזה לדיבור פנימי. הטקסט מעל הוא המשפט שנמסר כרמז, והטקסט מתחת הוא מה שמפוענח בזמן אמת כאשר היא מדמיינת לעצמה שהיא אומרת את המשפט. קרדיט: Emory BrainGate Team

ממשק מוח-מחשב יכול לפענח דיבור פנימי בזמן אמת

משותקים במצב קשה יוכלו "לדבר לעצמם" והמחשב כבר יתרגם זאת למילים שרצו להגיד אך לא יכלו
ממצאים מתרבות סיימה–טורבינו. מקור: “Ancient DNA reveals the prehistory of the Uralic and Yeniseian peoples”, ‏Nature.

די־אן־איי עתיק חושף שמקורות ההונגרית והפינית נמצאים ביקוטיה שבסיביר, רחוק ממערב אירופה

מחקר ענק ב־Nature מנתח מאות גנומים עתיקים ומשרטט נדידה ממזרח למערב שעיצבה את שפות פינית, אסטונית והונגרית. הממצאים מתחברים לרשתות סיימה–טורבינו ולהתרחבות היאמניה, ומציעים גם רמזים מוקדמים לקשר דנה–יניסיי
דוגם האוויר בזמן סופת אבק

מנגנוני ההישרדות של חיידקי סופות האבק

כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
יציבות הקולגן מתאפשרת בזכות תגובה כימית שמונעת מהמים לתקוף את הקשרים הכימיים שמחזיקים את סיבי הקולגן ביחד. התגובה הכימית על רקע של דינוזאור | מתוך המאמר Yang et al. 2024

קולגן במאובנים: חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר

בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים
עמותה ישראלית בשם Deep Voice מסייעת לחוקרים ולארגוני שימור ברחבי העולם לשמור על היונקים הימיים. צילום: אביאל שאול

בעזרת הקול: בינה מלאכותית למען הלווייתנים

עמותת Deep Voice הישראלית מפתחת מודלים אקוסטיים לזיהוי קולות יונקים ימיים; מענק WILDLABS יאפשר פלטפורמה מקוונת לשימור ושיקום אוכלוסיות בסיכון
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ההבדל בין DNA ל-RNA. המחשה: depositphotos.com

מאין הגיע ה־RNA? מדענים חושפים רמז כימי חשוב

מדענים ממכון המחקר Scripps חשפו ראיות כימיות חדשות שיכולות להסביר מדוע דווקא הסוכר ריבוז נבחר על-ידי הטבע כמרכיב מרכזי בבניית ה־RNA. הממצאים מחזקים את ההשערה כי לריבוז הייתה עדיפות כימית
מינים של צמח תפוח־האדמה היוצרים פקעות ואינם יוצרים פקעות. קרדיט: יוקסין ג'יה ופיי ואנג.

מעגבניה לתפוח אדמה: ההכלאה הגנטית הקדומה שיצרה את תפוח האדמה לפני 9 מיליון שנה

חוקרים גילו סוף סוף את הסוד הקדום מאחורי מוצאו של תפוח האדמה – והוא כולל הכלאה גנטית מפתיעה.
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
החבישות עשויות כעת להיות חכמות. המחשה: depositphotos.com

תחבושת ביו-אקטיבית חדשה מבטיחה ריפוי מהיר יותר לפצעים סוכרתיים

חוקרים פיתחו תחבושת חדשנית המשלבת חומרים פעילים ביולוגית, שמסייעת להאיץ את סגירת הפצע ולמנוע זיהומים – עם פוטנציאל לשפר משמעותית את איכות חיי הסובלים מסוכרת
צורת חיים זעירה שחדרה לסלעי המשקע וניזונה מהמינרלים שבהם, יצרה צינוריות דקיקות מקבילות זו לזו בין שתי תעלות. דגימת שיש מנמיביה | מקור: Cees Passchier

צינורות דקיקים אל העבר הרחוק

מבנים חריגים שנמצאו בסלעי שיש וגיר בנמיביה נוצרו כנראה לפני מיליוני שנים בידי בעלי חיים זעירים שניזונו מהמינרלים שבסלעים
תאי מערכת החיסון תוקפים תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

הגן שממקסם את אור השמש – ועשוי לחסל תאים סרטניים

מדענים גילו ש־SDR42E1 , גן זעיר הקשור לספיגת ויטמין D, יכול לשמש כמפתח לטיפול בסרטן: כאשר כיבו אותו בתאי סרטן, הגידול הפסיק לגדול
קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
תכונות הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך חושף ארבעה תתי־סוגים ביולוגיים שונים של אוטיזם

חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון וקרן סימונס זיהו ארבעה תתי־סוגים של אוטיזם – כל אחד עם דפוסים גנטיים והתפתחותיים ייחודיים – ועשויים לסלול את הדרך לאבחון מוקדם ולטיפול מותאם אישית
כלביו של החוקר - ג'ספר משמאל ושיהבו מימין. Credit: Hoi-Lam Jim

האם כלבים יודעים מי אדם טוב ומי רע? המחקר שמטיל ספק באינטואיציה שלנו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
אירופה במסלול סביב צדק. המחשה: depositphotos.com

חוקרים את החיים על הירח אירופה באמצעות חקר הרי געש תת-ימיים בכדור הארץ

פרופ' ג'יימס הולדן מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט מוביל מחקר במימון נאס"א הבודק כיצד עשויה להיראות כימיה של חיים חוצניים בירח הקפוא של צדק – תוך שימוש בחיידקים שנמצאים קילומטר מתחת לפני
ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה
חיידקי פרוכלורוקוקוס. איור: ncseagrant

הטלפון הקווי של החיידקים: כך מתקשרים חיידקי הים הזעירים ביניהם

מחקר חדש מגלה שחיידקי פרוכלורוקוקוס מחוברים ביניהם בצינוריות זעירות להעברת חומרים – ומרמז על קיום רשת שיתופית סמויה בלב האוקיינוס
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
המוח ומערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם אינטליגנציה תורשתית? מדענים גילו מצב מוחי גנטי שמאפשר גמישות קוגניטיבית

מחקר חדש שהתבסס על סריקות מוח של תאומים מגלה כי היכולת של המוח לשמר פעילות קרובה למצב קריטי – חיונית לתפקוד מנטלי – מושפעת מהגנים, ומציע קשר ישיר בין תורשה,
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
פרופסור יניב אסף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360 | התעלומות הגדולות של המדע – גבולות הידיעה 

האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף