ביולוגיה ורפואה

אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

פריצת הדרך של קבוצת החוקרים, בהובלת פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן מהמכון למדעי החיים, מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד

עטיפת הספר אבולוציות מאת אורן הרמן.

קנאה – המצאת העין

פרק מתוך ספרו של אורן הרמן – אבולוציות חמישה-עשר מיתוסים שמסבירים את עולמנו מאת אורן הרמן

תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

ד"ר יונתן שטלצר ממכון ויצמן פיתח שיטה חדשנית המאפשרת התבוננות חסרת תקדים בהתפתחות תאים בעובר

אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הרפואי שיבא חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה * כשליש מהחולים מגיבים עד כה לאימונתרפיה . התגלית עשויה

צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

הסטארט-אפ פיטולון שהוקם על-בסיס טכנולוגיות של מדעני מכון ויצמן למדע, ינסה להעביר את תעשיית המזון העולמית לצבעי מאכל טבעיים

תרשים המציג את התפתחות החיים לאורך התקופות הגיאולוגיות. מקור: United States Geological Survey / Wikimedia.

איך נוצרו התאים הראשונים? עם חלבון

מחקר חדש מראה שאבני הבניין של החלבונים מסוגלות לייצב את חומצות השומן הבונות את קרום התא, וכך יכלו לעזור ביצירת התאים החיים הראשונים בעולם

חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו

תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

טכנולוגיה מבוססת תבונה מלאכותית שפותחה בטכניון צפויה לשפר את ההתאמה האישית בטיפול בגידולים סרטניים

בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

חוקרות באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה לנטרול המנגנון, שעשויה בעתיד לחסום את המסלול ולמנוע גרורות במוח אצל חולי מלנומה * המאמר פורסם לאחרונה בכתב

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

על ידי השלמת סינתזה מולקולרית מורכבת של תרכובות מקרו-טבעתיות הקשורות לגדיל דנ"א ייחודי הניתן לזיהוי, כימאים הצליחו ליצור אוסף של מקרו-טבעות הדומות במבנה שלהן לאלו

דילוג לתוכן