ביולוגיה ורפואה

אבקת התזונה של חברת סולאר פודס. תצלום: סולאר פודס

מים + חשמל + חיידקים = אוכל

מיזם טכנולוגי חדש מקווה לחולל מהפכה בשוק המזון ולייצר חלבון למאכל בדרך יצירתית שתפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה

עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

בתחילת יוני הצהיר דניס רבריקוב, חוקר ביולוגיה מולקולרית העומד בראש המעבדה לעריכת הקוד הגנטי במרפאת הפוריות הגדולה ביותר ברוסיה – על תוכניתו להנדס גנטית תינוקות

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?

בחישוב צריכת הבשר השנים הבאות, ובשקלול השוני שבהשפעת הפליטות של הגזים פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, רק במקרה היותר ״אופטימי״ תהיה ההשפעה הסביבתית של ייצור

ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

בתחילת הקריירה שלו היה רופא כפרי בארגנטינה, ולאחר מכן, כחוקר, רופא ומנתח בקליבלנד קליניק פיתח את ניתוח ה-BPAS – המעקפים שהצילו חולי לב רבים. הוא

מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה-

דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

מסתבר ששיחות בין חרקים ופרחים הם לא רק יציר דמיונו של המשורר הלאומי

לול תרנגולות בשעת ההאכלה. צילום: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר

לשיטה החדשה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ענפי הרפת והלול בהם יש העדפה ברורה לנקבות. פרופ' אודי קימרון: "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה תמנע את לידתם

הכלבים מרימים גבות כשאנו מדברים איתם. כעת נמצאה הסיבה האבולוציונית לכך. הכלבים פיתחו שרירים חדשים סביב העיניים כדי לתקשר טוב יותר עם בני האדם. משמאל: האסקי סיבירי, אחד הגזעים העתיקים שלא פיתח את שריר הרמת הגבה. צילום: אבי בליזובסקי

האבולוציה של עיני הכלבלב

מחקר חדש, המשווה את האנטומיה וההתנהגות של כלבים וזאבים, מעיד על כך שהאנטומיה של הכלבים השתנתה במשך אלפי שנים, כדי לאפשר להם לתקשר טוב יותר

השלב מתאים לשיתוף בין-מולקולארי. טמפרטורות גבוהות יותר, ומפלי טמפרטורה תלולים – כמו אלו שאפיינו את הנקבוביות הצרות והמלאות במים שהתקיימו בתוך סלעים וולקניים ואשר בתוכן יכולה הייתה להתבצע הסינתזה של הדנ"א הקדמוני. צילום: דיטר בראון

כיצד נוצרה מולקולת הדנ"א הראשונה?

כיצד הצליחו רצפים קדם-חיים נושאי מידע המבוסס על דנ"א לשרוד בנוכחות עודף רב של מולקולות קצרות יותר בעלות רצפים אקראיים? חוקרים מגרמניה מראים כעת כיצד

דילוג לתוכן