ביולוגיה ורפואה

תאי שומן אנושיים. המחשה: depositphotos.com

חוש השומן: כיצד מערכת העצבים משפיעה על חילוף החומרים והשמנה

חוקרי מכון ויצמן מצאו שתאי עצב חשים שינויים מכניים ברקמות שומן ומווסתים את שריפת האנרגיה בגוף. דיכוי מנגנון זה הופך עכברים לחסינים מהשמנה ומסוכרת
תאי T תוקפים תא סרטני. אילוסטרציה: depositphotos.com

הנשק מול מחלת הסרטן: תאי T המבוססים על טכנולוגיית ייצור שבבים

סיירת הסבילות: רקמת לימפה של עכבר עם צבר תאים של המערכת החיסונית (מסומנים בירוק, אדום וכחול) המתקשרים ביניהם ומובילים לסבילות למזון

המערכת החיסונית יודעת מתי לא להילחם — וכך מונעת אלרגיות מזון

מדעניות מכון ויצמן למדע חושפות כיצד המערכת החיסונית מאפשרת לנו לאכול כל העולה על רוחנו, מבלי לפתח אלרגיה או מחלה
אנשים חושבים שליקוט פטריות זה משחק, ולא זוכרים שזאת רולטה רוסית מסוכנת. לבדית האלון. צילום: אפרת בריסקר

פטריות: רולטה רוסית מסוכנת

איך ניתן ללקט פטריות בזהירות וגם לשמור על הטבע? מחקר חדש חושף ממצאים מעניינים על תופעת ליקוט הפטריות בישראל
בעלי חיים שהסתגלו לחיות בסביבות קרות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שלבי אבולוציה קריטיים של בעלי חיים בעידן הקרח

מחקר חדש מספק תובנות חדשות באשר לאופן שבו בעלי חיים כמו הממותה הצמרית, שור המוסק והשועל הארקטי התפתחו על מנת לשרוד את הקור במהלך עידן הקרח
דיכאון קליני. המחשה: depositphotos.com

היעדר רגשות חיוביים בדיכאון קליני – נקודת מבט חדשה

דיכאון קליני, רגשות חיוביים, דינמיקת רגשות, הערכה רגעית אקולוגית, savoring
מודל תלת-ממדי של הלב האנושי עם ניתוח זרימת הדם והיבטים אנטומיים. צילום יחצ - דאסו סיסטמס

דאסו סיסטמס משיקה ניסוי בטא לדגם הלב החי המותאם אישית

מודל תלת־ממדי חדש ליצירת “תאומים וירטואליים” של מטופלים ובעלי אוכלוסיות – כלי אוטומטי למחקר ופיתוח מכשור וטיפולים רפואיים
ילדים בסביבות למידה אינטראקטיביות במעבדה של פרופ' ארנון. צילום באדיבותה.

בין מילים לשפה

תהליכי לימוד השפה עשויים לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה שלנו
מאובן חדש של ארכיאופטריקס בעל רקמות רכות ומבני שלד עדינים שלא נראו במאובני ארכיאופטריקס בעבר ושמראה על המסלול האבולוציוני מהדינוזאורים לעופות. צילום: פרופ' יוסף כיאט

פריצת דרך בחקר המעבר האבולוציוני בין דינוזאורים לעופות מודרניים

בין הממצאים הבולטים: נוצות ייחודיות המכונות שלישוניות, ומסייעות לסגור את הפער בין אברות הכנף וגוף הציפור ובכך מאפשרות תמיכה בתעופה – עד כה נוצות אלו לא תועדו בדינוזאורים קרובי עופות
התינוק שניצל בזכות הנדסה גנטית.

התינוק ששינה את פני הרפואה – תרפיית CRISPR אישית בשישה חודשים

כיצד הנדסה גנטית מותאמת אישית הצילה תינוק נדיר ממחסור בקרבמויל-פוספאט סינתטאז 1
אובייקטים בטון מודרניים שונים עם תאורה דרמטית על רקע כהה.

MRI ברזולוציה של ננומטר אחד

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ל-nano-MRI המאפשרת הדמיית מולקולות בודדות בטמפרטורת החדר
מולקולת יוביקוויטין נקשרת למטרתה. המחשה: depositphotos.com

החלבון שאשם (לפעמים) במחלת אלצהיימר

גרסה משובשת של חלבון המסמן חלבונים פגומים גורמת ליצירת משקעים במוח בדומה למתרחש במחלת אלצהיימר
מחקר גנטי של כל מיני העופות המוכרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מיפו את האבולוציה של כל מיני העופות המוכרים

חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר
חתול מסתובב בשוק בירושלים של בית ראשון. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

החתול פרק 2 ההופעות המוקדמות: החתול הנעדר במקורות היהודיים הקדם-חז"ליים

לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית ובוודאי המדרשית
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה

להוציא לשומנים את המיץ' ולרזות

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד החלבון המיטוכונדריאלי מיץ׳ משפיע על השמנה וסיבולת שריר ועשויים לסלול את הדרך לתרופת הרזיה משופרת שלא יהיו בה החסרונות של אוזמפיק
Thought for a couple of seconds דבורי הדבש לועסות את מוצר המזון החדש, אשר עונה על כל צורכיהן התזונתיים. קרדיט: APIX Biosciences.

פיתוח מזון מלאכותי למושבות דבורים

תערובת תזונה מעשה ידי אדם משפרת את בריאות מושבות הדבורים ויכולה להפחית קריסת מושבות המסתמכות על האבקה מסחרית
אפונת הגינה. המחשה: depositphotos.com

גם לאחר 160 שנים: האפונים של מנדל עדיין משנים את המדע

מפה גנומית מקיפה חושפת מגוון גנטי חסר תקדים באוסף האפונים העולמי ופותחת דרך לשיפורים גנטיים של הקטנית
אמפתיה. המחשה: depositphotos.com

חיסוניות אמפתית

היכולת להזדהות עם סבלו של הזולת היא מנגנון אבולוציוני שעוזר לנו לשמור על עצמנו
"המטריקס של הדגים". Christian Ziegler, Mate Nagy, and Liang Li

בבית הספר למציאות מדומה, דגים מלמדים רובוטים

מדענים משתמשים ב-VR על דגי זברה כדי ללמד רובוטים כיצד להתקבץ
ניטור חולים באמצעות מכ"ם. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ענף הרפואה מפגר ביישום טכנולוגיה, פרופ' יונינה אלדר וצוותה מצאו פתרון

כלת פרס ישראל, פרופ' יונינה אלדר, מכניסה את המכ"ם לקליניקה. "מכ"מים הם קטנים, לא יקרים, ופולטים גלים שאינם מסוכנים לבני-אדם. למה שלא נשתמש בהם לניטור חולים מרחוק?"
חרק צדפות גדול (Oncopeltus fasciatus). קרדיט: לואיז וודריץ’

מדוע החרקים נעלמים?

מחקר בינלאומי חושף יותר מ-500 גורמים משולבים הגורמים לירידה עולמית באוכלוסיית החרקים ומציע לא לעסוק רק בדבורים ופרפרים

שפה מעבר למלים

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי מנגינת הדיבור באנגלית מתנהגת כשפה עם אוצר מלים ותחביר, וסוללים דרך לבינה מלאכותית שתבין אותה
משקעי עמילואידים (מסומנים באדום) והפפטידים שמונעים את התפתחותם (מסומנים בירוק) בתאי מוח של עכברים

למנוע את שקיעת העמילואדים באלצהיימר

תמיכת נשים במודעות לסרטן השד באמצעות סמל הסרט הורוד. המחשה: depositphotos.com

להרדים את הסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד תאי סרטן שד נכנסים לתרדמה, איך היא נשמרת לאורך שנים – ומדוע הם מתעוררים לפתע ויוצרים גרורות
נחיל ארבה על ענף עץ ירוק. המחשה: depositphotos.com

איך נחיל ארבה מחליט לאן לפנות ולהתקדם?

מחקר ישראלי חדש חושף את הסודות שמאחורי הנחיל ומראה שהוא לא רק אסון חקלאי אלא גם פלא ביולוגי
טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
תאום דיגיטלי יכול לסייע לחוקרים ללמוד את המערכות הפנימיות של המוח. קרדיט: אמילי מוסקל/סטנפורד מדיסין

למה חוקרים נתנו לעכברים לצפות בסרטי פעולה?

מודל דיגיטלי מדויק של קליפת הראיה במוח של עכבר מציע פריצת דרך בניסויים נוירולוגיים, המאפשרת ביצוע בדיקות וירטואליות מהירות ויעילות לחקר בפעילות המוח
אחד ממצבורי הסלעים הוותיקים ביותר נמצא בגבעות "ג'ק הילס" במערב אוסטרליה, והוא מכיל גבישים של המינרל זירקון. אחד החוקרים מחזיק סלע מגבעות ג'ק הילס | Curtin University

האגם העתיק בעולם

האם המים המתוקים, והחיים על כדור הארץ, התחילו מוקדם יותר ממה שחשבנו?
מתילציה של DNA. המחשה: depositphotos.com

אטלס מתילציית הדנ"א: המפה הסודית של ההורשה

מחקר בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה מעל 325,000 אזורים בגנום עם הבדלים מתילטיביים בין העותק האבהי לאמתי – תובנות חדשות לאפיגנטיקה והחתמה הורית
מימין - חצי האי ערב המדברי כפי שהו נראה כיום. משמאל - ירוק, כפי שנראה לפני 8 מיליון שנה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE. אין לראות באיור זה תמונה מדעית.

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו
איור: השונות המורפולוגית בתעלות הסמי-מעגליות של האוזן אצל ניאנדרטלים. קרדיט: Alessandro Urciuoli, Institut Català de Paleop

הניאנדרטלים חוו קריסת אוכלוסיה קטסטרופלית לפני 110,000 שנה

מחקר חדש חושף ירידה חדה בגיוון הגנטי והמורפולוגי של ניאנדרטלים בצוואר בקבוק אבולוציוני
Infographic: Macedo Veiga Junior (Valf)

הגוף כמפת דרכים: אלגוריתם חדש מפענח את סודות החלבונים שלנו

החתול מזוהה עם תרבות מצרים העתיקה. המחשה: depositphotos.com

החתול במקורות ישראל 1: הולכים אחורה בזמן

מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
פרופ' אברהם חפץ. צילום: דובר אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: מי הם שודדי הדבש הראשונים בהיסטוריה?

פודקאסט תל אביב 360: הראשונים שגילו את השיטה היו הדובים והגיריות שפרופ' אברהם חפץ מכנה כשודדי הדבש הראשונים, בני האדם גילו את השיטה ופיתחו את הענף החקלאי לגידול דבורי דבש
תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף
תהליך למידת מוטורית במוח, מחוברים VTA ו-M1, דופמין בתהליך למידה.

חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות

שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
האתגר הגדול ביותר שעמד בפני החוקרים הוא מרירותו של התורמוס. צילום: עדי ויינברגר

תורמוס ההרים: האם הפרח היפיפה יתרום לביטחון המזון | זווית

לתורמוס פוטנציאל גדול להיות חומר גלם לייצור חלבון צמחי. האם הוא יכול לשמש אלטרנטיבה בריאה וטעימה לחלבון מן החי?
הקרינה מליבות גלקטיות פעילות (AGN), שבדרך כלל נחשבת קטלנית, עשויה בפועל לסייע לשגשוג החיים – על ידי חיזוק שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן, ובכך להפוך כוכבי לכת לעמידים יותר. קרדיט: IRLab/NSF/AURA/J. daSilva/M. Zamani

חורים שחורים עשויים לתרום לשגשוג חיים בכוכבי לכת סמוכים

מחקר חדש חושף כי קרינה מליבות גלקטיות פעילות יכולה לחזק את שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן ולהגן על חיים מפני הכחדה
אותן חיפושיות שאוכלות את הפרח גם מפיצות את האבקנים שלו. צילום: צליל לבין

איזו כלנית טעימה יותר? הקרב הסמוי בין הצבעים בטבע

למה יש כלניות אדומות לצד כלניות סגולות, ורודות ולבנות? האם מדובר בגחמה אקראית של הטבע, או אולי בצבעים שמסייעים לפרחים להתחמק מזחלים רעבים? מחקר חדש שואף לפצח את התעלומה
שק הארס (צילום: מעבדת אלעד חיל, אוניברסיטת חיפה – קמפוס אורנים)

חיידק עובר מדור לדור באמצעות הארס של צרעה

מחקר מגלה דרך ייחודית שבה חיידק תופס טרמפ על הארס של צרעה טפילית כדי לעבור מדור לדור, ומציע כיוון חדש לחקר יחסי הגומלין בין חרקים למיקרואורגניזמים

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא
תיאור סכמתי של אחת הגישות בפרויקט NanoBiCAR: ננו חלקיקים, (1) הנושאים בתוכם מולקולות mRNA שמקודדות לחלבון מהונדס גנטית המאקטב את מערכת החיסון, מוחדרים למערכת ונקלטים על ידי תאי דם לבנים הנוצרים במח העצם (2). תאים אלה מייצרים את החלבון ממולקולות ה-mRNA ומפרישים אותו (3). לחלבון המופרש יכולת קישור כפולה: מצד אחד הוא קושר את התאים שמודבקים בחיידק השחפת (4) או את החיידק עצמו (5), ומצד שני הוא קושר תאי דם לבנים הורגים ממערכת החיסון (6). הקישור הכפול מאקטב תהלכים דלקתיים וחיסוניים (6) ומוביל בסופו של דבר להרג התאים שמודבקים בחיידק או לחיסולו של החיידק עצמו (7).

mRNA – מחיסונים למאבק בשחפת

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יפתחו גישה חדשה למאבק במחלות זיהומיות במסגרת המאגד האירופי NanoBiCar. זהו ניסיון ראשון להשתמש במולקולות mRNA לשחפת ומחלות חיידקיות אחרות נוכח הבעיה הקשה של עמידות חיידקית
פיסטוקים: קרדיט Bárbara Blanco-Ulate / UC Davis

פוצח הקוד הגנטי של הפיסטוק

מיפוי DNA חדש עשוי להוביל לפיסטוקים מזינים ובני-קיימא יותר. משבר האקלים הביא עימו חורפים חמים יותר וצמצום דרסטי בערפל שקירר את קליפורניה. לשם כך חייבים להתאים את העץ לתנאים החדשים,
שני דגמי לב אנושיים, האחד מדמה לב בריא והשני חולה. צילום: דאסו סיסטמס

חברי פרויקט "הלב החי" בוחנים דור חדש של מודל, הניתן להתאמה אישית

דאסו סיסטמס נכנסת לשלב הבא של פרויקט "הלב החי" עם תאום וירטואלי מבוסס בינה מלאכותית * התאמה ואוטומציה של מודלים וירטואליים של הלב, המבוססים על בינה מלאכותית, יסייעו לפשט ולהאיץ
שתי גולגולות אדם עתיקות. המחשה: depositphotos.com

הסוד הגנטי שנחשף: בני האדם התפתחו משני מינים קדומים נפרדים

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300 אלף שנה