ביולוגיה ורפואה

חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות

תהליך פיתוח החיסון לקורונה. צילום יחצ, מודרנה

מודרנה פונה ל-FDA לבקשת אישור חרום לחיסון

מודרנה מכריזה על ניתוח ממצאי יעילות ראשוניים בתוצאות ניסוי שלב 3 בחיסון ה-COVE שלה לטיפול ב-COVID-19 וכן על הגשת ממצאי הניסוי לאישור חירום של ה-FDA

ד"ר אופיר חכים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

התגלה מנגנון בקרת גנים שיאפשר לשפר טיפולים בסרטן השד ובסוגי סרטן נוספים

ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר שותפים גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אל-קודס

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה להתארגנות של אטומים היוצרים גביש – תהליך מוכר בפיזיקה, שלא זוהה עד כה בביולוגיה

תאום וירטואלי של גוף האדם. המחשה: shutterstock

"מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את הבריאות במרכז"

כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי

אילוסטרציה של המחקר קרדיט צילום: Ella Maru Studio.

מפיתוח החיסון לקורונה יכול לצאת גם תהליך ריפוי גנטי לסרטן

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ"א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו את הגידול

אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון

ייתכן שקופים בייתו את עצמם – בדומה לבני אדם

אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"

הנגיפים (משושים) התוקפים את האצה. קרדיט - דוברות הטכניון

קולטני אור ייחודיים המשותפים לנגיפי-ענק ימיים ולאצות שהם מדביקים

לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו לבצע בה מניפולציה כלשהי הקשורה לחישת אור"

חיסון mRNA לקורונה. המחשה: depositphotos.com

החיסון ל-COVID-19 של מודרנה הגיע ליעילות של 94.5% בניסוי הקליני

ניתוח ביניים ראשון של ממצאי הניסוי כלל 95 משתתפים שנדבקו בקורונה, 90 מהם הם מקבוצת הביקורת * כל החמישה שחלו למרות החיסון היו חסרי סימפטומים או במצב קל *ישראל בין הראשונות בתור כאשר החיסון יאושר

מושבת נמלת האש מדגימה עבודת צוות. המחשה: depositphotos.com

פלישת נמלי האש המשובטות

נמלת האש יכולה להתרבות גם מינית וגם בדרך אל-מינית. הנמלים הפועלות, שכולן נקבות, הן תוצאה של תהליך ההזדווגות הרגיל בין נקבה לבין זכר, אך בכל פעם שהמלכה רוצה ליצור מלכה נוספת, היא בוחרת להתרבות ללא זכר, ברבייה אל-זיווגית או שיבוט

התהליך הכימי של הפוטוסינתזה. המחשה: depositphotos.com

מהצמחים באהבה

לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה

עץ אבוקדו. צילום ראובן דור

חוקרים הצליחו לייצר שתילי אבוקדו במחצית הזמן ובלי פחת * חסכון של מיליארדי דולרים וקיצור הדרך למענה על הביקוש

הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים

דילוג לתוכן