ביולוגיה ורפואה

אקסולוטל מקסיקני במעבדת ההתחדשות של הביולוג ג'וש קארי מאוניברסיטת וייק פורסט. קרדיט: Wake Forest University

מחקר חדש מצביע על מסלול גנטי לצמיחה מחדש של איברים

זיהוי גנים משותפים לבעלי חיים שונים פותח פתח לפיתוח טיפולי ריפוי גני שיאפשרו בעתיד שיקום גפיים בבני אדם
במדבריות דרום־מזרח אריזונה, כמה נמלי ניקוי זעירות מטפלות בנמלת קציר גדולה ומלקקות חלקיקים זעירים מגופה. קרדיט: © Mark Moffett, Minden Pictures

נמלים זעירות תועדו מנקות נמלים גדולות במדבר אריזונה

חוקרי הסמיתסוניאן תיעדו לראשונה התנהגות המזכירה "דגי ניקוי" בים: נמלים קטנות מטפסות על נמלי קציר גדולות ומנקות גם את לסתותיהן
גבר ניאנדרטלי ואישה מהמין הומו סאפיינס. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

לא רומן פרהיסטורי: מחקר חדש מערער את הסיפור על “אהבת” ניאנדרטלים וספיינס

ניתוח חדש מראה כי דפוסי הדנ״א בין ניאנדרטלים לבני אדם מודרניים אינם עדות להעדפה זוגית, אלא תוצאה של מנגנונים ביולוגיים ומבנים חברתיים מורכבים
תצוגה של ניאנדרטלים במוזיאון הטבע של וינה. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שניאנדרטלים נשאו כבר את הבסיס הגנטי לשפה מורכבת

חוקרים מאוניברסיטת איווה מצאו שרצפים רגולטוריים נדירים בדנ"א, המשפיעים מאוד על יכולות שפה, הופיעו עוד לפני הפיצול בין האדם המודרני לניאנדרטלים
תצלום פלואורסצנטי של אסטרוציטים – תאי התמיכה דמויי הכוכב במוח – שמחקר חדש מצביע על כך שהם יוצרים רשתות תקשורת עצמאיות ורחבות היקף. המחשה: depositphotos.com

מחקר ב־Nature: לא רק הנוירונים, גם האסטרוציטים במוח יוצרים רשת תקשורת נסתרת

חוקרים מיפו לראשונה רשתות תלת־ממדיות של תאי תמיכה במוח העכבר וגילו חיבורים ארוכי־טווח בין אזורים מרוחקים ובין שתי ההמיספרות
בדיקת שינה במעבדה. המחשה: depositphotos.com

לא רק נחירות: דום נשימה חסימתי בשינה פוגע בשרירים

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון וסורוקה מצאו קשר משמעותי בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין ירידה באיכות שרירי השלד, נוסף על קשר קודם לירידה בצפיפות העצם. הממצאים עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של
קנאביס רפואי לא שיפר את מצב פוסט טראומטיים. המחשה: depositphotos.com

"ניתוח נתונים נרחב קובע שאין מספיק ראיות מבוססות לכך שקנאביס רפואי מסייע לטיפול בחרדה, דיכאון ופוסט טראומה

מטא־אנליזה חדשה של 54 ניסויים אקראיים מצאה כי השימוש הרווח בקנאבינואידים לטיפול בהפרעות נפש ובהפרעות שימוש בחומרים מוצדק רק לעיתים נדירות. ככלל לא נמצאו די נתוני ניסויים אקראיים כדי לתמוך
מבנה ה-mRNA. המחשה: depositphotos.com

האם חיסוני קורונה מעלים את הסיכון לסרטן? המחקר מקוריאה שהתיימר לכך לא הוכיח קשר סיבתי

מחקר חדש מצא כביכול קשר בין חיסונים נגד קורונה לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן. בפועל יש במחקר פגמים מהותיים והוא לא הוכיח סיבתיות – ומחקרים אחרים לא מצאו קשר כזה
פאראצטמול. המחשה: depositphotos.com

מחקר דני שכלל 1.5 מיליון ילדים: לא נמצא קשר בין נטילת התרופה טיילנול בהיריון לאוטיזם

מחקר רחב היקף שפורסם ב־JAMA Pediatrics לא מצא עלייה בסיכון לאוטיזם לאחר חשיפה תוך־רחמית לאצטמינופן, ללא קשר למינון או לשלב ההיריון
צביעה פלאורסנטית של החלבון 1YAP (בצבע ירוק) לצד גרעיני התא (בצבע כחול) בתאי בקרת ותאים החסרים את הביטוי של PKC-eta. קרדיט צילום: ד״ר ליגו ויגאיה סטאלטר

ניתן לעצור גרורות בסרטן השד

מחקר חדש מצא כי החלבון PKC-eta ממלא תפקיד מרכזי בהתפשטות סרטן שד מסוג טריפל־נגטיב, ומציע כיוון טיפולי חדשני שעשוי לצמצם את היווצרות הגרורות

אטלס גנטי ראשון של הכבד האנושי חושף שמונה אזורי פעילות ופגיעות לכבד שומני

מדעני מכון ויצמן, שיבא ומאיו קליניק מיפו לראשונה את הכבד האנושי הבריא ברזולוציה של 2 מיקרון, וגילו כי חלוקת התפקידים בו מורכבת יותר מבביונקים אחרים ומסבירה מדוע אזורים מסוימים רגישים
ancheornis. איור: אוניברסיטת תל אביב

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית באבולוציית התעופה

מחקר בהובלת אוניברסיטת תל אביב מראה כי דינוזאורים מכוסי נוצות מקבוצת הפנרפטורה פיתחו כנפיים אך ככל הנראה איבדו את יכולת התעופה, תגלית שמסבכת עוד יותר את סיפור מוצא העופות
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
דבק ביולוגי. איור: ד"ר רועי צזנה

מדע מדבק: בינה מלאכותית פיתחה דבק רפואי חזק במיוחד שפועל גם בסביבה מימית

מחקר חדש מראה כיצד שילוב של מאגרי חלבונים מהטבע ולמידת מכונה הוביל לפיתוח הידרוג'ל בעל כושר הדבקה יוצא דופן, שעשוי בעתיד לסייע ברפואה ובחומרים מתקדמים
לומדים תוך האזנה למוזיקה. המחשה: depositphotos.com

הצלילים שברקע

מחקר באוניברסיטה העברית: מוזיקת רקע “תואמת דיבור” שיפרה זכירת מילים יותר משקט
חיסון שפעת. למבוגרים מומלץ מינון חזק. המחשה: depositphotos.com

מחקר: חיסון שפעת במינון גבוה נקשר לירידה של כמעט 55% בסיכון לאלצהיימר

ניתוח נתונים של קרוב ל־200 אלף בני 65 ומעלה מצא כי מינון גבוה של חיסון נגד שפעת היה קשור לסיכון נמוך יותר לאלצהיימר, במיוחד אצל נשים * החוקרים מדגישים כי

לא כל מלכודות הקור בקוטב הדרומי של הירח שמרו קרח באותה מידה

עדויות מדעיות חדשות מצביעות על כך שקרח הולך ומצטבר בירח בכמיליארד וחצי השנים האחרונות, וחושפות היכן הכי כדאי לחפשו
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
הצתת אש. המחשה: depositphotos.com

האש לא רק חיממה ובישלה אך ייתכן שהיא גם עיצבה את גוף האדם

מחקר חדש מציע כי יותר ממיליון שנות שימוש אנושי באש הפעילו לחץ אבולוציוני שעיצב את מנגנוני הריפוי, הדלקת והחיסון שלנו. היתרון: התאוששות טובה יותר מכוויות קלות. המחיר האפשרי: פגיעות גבוהה
העין האנושית. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מציע: עיני החולייתנים התפתחו מעין אמצעית יחידה של אב קדמון דמוי תולעת

מאמר סקירה ב־Current Biology מציע כי לפני כ־600 מיליון שנה איבדו אבות החולייתנים זוג עיניים צדדיות כשאימצו אורח חיים נייח, ולאחר מכן פיתחו מחדש עיניים זוגיות מתוך איבר חישה אמצעי,
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

הדמיה של Masripithecus moghraensis , קוף קדום שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה ועשוי להיות קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים כיום. שחזור של Masripithecus moghraensis מאת מאוריסיו אנטון. קרדיט: פרופ' הישאם סלאם

מאובן חדש ממצרים עשוי לשנות את מפת מוצאם של הקופים הגדולים — ובהם גם השושלת שהובילה לאדם

מחקר שפורסם ב־Science מתאר מין חדש של קוף קדום Masripithecus moghraensis, שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה. החוקרים סבורים כי הוא קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים
באדיבות פרופ' אריאל מוניץ

חלבון אזעקה בוושט

צוותו של פרופ’ אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב הראה שבדלקת אלרגית של הוושט (EOE) פעיל החלבון TSLP וכי ניטרולו במודל ניסויי מפחית חדירת תאי דלקת, עיבוי רירית ופיברוזיס – רמז

הנמלים שבונות בצמרות: כך מושבה אחת פותרת בעיות מורכבות בכלי עבודה חיים

מחקר של מכון ויצמן למדע מראה כי נמלים אורגות מחברות את גופן לשרשראות דמויות רוכסן ומשקולת, בונות קינים יציבים מעלי עצים, ואולי אף מפגינות קוגניציה קבוצתית מתקדמת.
שן שבורה של טירנוזאורוס שנמצאה נעוצה בגולגולת של אדמונטוזאורוס מספקת עדות נדירה וישירה למפגש אלים בין טורף לנטרף בסוף עידן הדינוזאורים. Credit: Jenn Hall

שן של טירנוזאורוס שנמצאה תקועה בגולגולת דינוזאור חושפת תקיפה אלימה מתקופת הקרטיקון

מאובן נדיר השמור במוזיאון הרי הרוקי של אוניברסיטת מונטנה מספק הצצה חריגה ליחסי הטורף־נטרף בסוף עידן הדינוזאורים. מדובר

מחקר במכון ויצמן: שמרים בוחרים בני־זוג שמגדילים את הצלחת הצאצאים

אירוע הזדווגות המוני במעבדה חושף כיצד תאי שמרים בוחרים בני-זוג ומה מנבא את מידת ההצלחה של הצאצאים
כלב רועים על משמרתו בניהול עדר כבשים. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

כלבי רועים חושפים דרך טובה יותר להכוונת נחילי רובוטים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה בחנו כיצד צוותים של מאלף וכלב מתמודדים עם עדרים לא צפויים בתחרויות כלבי רועים, ומצאו עקרונות שחורגים הרבה מעבר לרעיית צאן
בתקציר הגרפי, מהפינה השמאלית למטה ובכיוון השעון: רקמה שריר המכילה תאים בוגרים ורשתות דם; רקמת שומן המכילה רשתות כלי דם ולימפה; הדפסה של מתלים אלה; והזנה מיידית של המתלה על ידי הרקמה ה"מארחת". באדיבות מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג

שתל תלת־ממדי ראשון מסוגו שפותח בטכניון עשוי לשפר דרמטית טיפול באובדן רקמה

חוקרות בטכניון פיתחו מתלה מהונדס המכיל רקמות שריר ושומן, רשת כלי דם היררכית ורשת לימפה, ובניסויים בחולדות הודגם חיבור מהיר ויעיל יותר של השתל לאיבר הפגוע
האיש שריפא את הכלבה שלו מסרטן – בעזרת צ'אט-GPT. איור: ד"ר רועי צזנה

האיש שריפא את הכלבה שלו מסרטן – בעזרת צ'אט-GPT

פול קונינגהם, ללא הכשרה רפואית פורמלית אך עם ניסיון בלמידת מכונה, נעזר בריצוף גנטי, AlphaFold ו-mRNA כדי לפתח טיפול מותאם אישית לכלבתו רוזי. המקרה ממחיש כיצד בינה מלאכותית עשויה להאיץ
כריש עמלץ לבן גדול עדיין יישאר “כריש” בשפה היומיומית, אבל מחקר גנומי חדש טוען שההגדרה האבולוציונית של הקבוצה עשויה להיות מסובכת בהרבה. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי חדש מערער על ההגדרה האבולוציונית של כרישים

מחקר מראה שרוב המינים שאנו מכנים “כרישים” עשויים להיות קרובים יותר לבטאים ולגלגיליות מאשר לקבוצה חריגה של כרישי מעמקים. אם המסקנה תאושר, “כריש” יהיה מונח שימושי בשפה היומיומית, אבל לא
חלבוני ספוג בנגיפים התוקפים וירוסים. איור: מעבדתו של פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן

ספוגיות הפלא של הפאג'ים

מחקר שפורסם ב-Science מראה כיצד נגיפים תוקפי חיידקים לוכדים או חותכים מולקולות אזעקה חיסוניות, באמצעות חלבוני "ספוג" חדשים שאותרו בשילוב של AlphaFold, בינה מלאכותית וביולוגיה ניסויית.
מבט צדדי על קן ביצים משוחזר של אובירפטור. הביצים בניסוי יוצרו משרף יצוק. קרדיט: Chun-Yu Su

מחקר חדש: דינוזאורים דמויי-עופות בקעו מביצים בדרך פחות יעילה מהעופות

מחקר חדש מצביע על כך שדינוזאורים מקבוצת האובירפטוריים, שנראו דמויי-עופות אך לא יכלו לעוף, בקעו מביציהם פחות ביעילות מציפורים מודרניות. לפי הממצאים, ייתכן שהדינוזאורים הסתמכו לא רק על חום הגוף
טירנוזאורוס רקס במדבריות דרום ארה"ב. המחשה: depositphotos.com

עצם רגל ענקית מניו מקסיקו עשויה לרמוז על מוצאו של טירנוזאורוס רקס

מחקר חדש מתאר טירנוזאור ענק בן כ־74 מיליון שנה מדרום לרמידיה (צפון אמריקה לפני שהתחברה עם דרום אמריקה), ומחזק בזהירות את ההשערה שטי רקס התפתח בדרום אמריקה הצפונית לפני שהתפשט
חיות בר חוששות מציידים, אך לא בהכרח מכל אדם. מטא־אנליזה רחבה מראה כי בעלי חיים מתאימים את התנהגותם לפי רמת הסכנה והצפיות של הפעילות האנושית. המחשה: depositphotos.com

לא תמיד האדם הוא היצור המפחיד ביותר ביער

מחקר חדש מראה כי חיות בר מבחינות בין ציידים ודייגים לבין תיירים וחוקרים, ומתאימות את רמת הפחד שלהן לסוג האיום ולמידת הצפיות שלו
כיתוב תמונה: תא מדומה בשלבים מוקדמים של חלוקה. בצד שמאל נראים הציטופלזמה (קוביות כחולות), מולקולות של מערכת פירוק mRNA (ורוד) ונשאי סוכר (חום). בצד ימין נוספו הממברנה (ירוק) והריבוזומים (צהוב ואדום). קרדיט: Zane Thornburg

לראשונה: מדענים יצרו מודל ממוחשב של תא חי שלם שגדל ומתחלק

צוות חוקרים הצליח לראשונה לדמות במחשב את מחזור החיים המלא של תא חי – משכפול DNA ועד חלוקת התא. המודל המפורט מאפשר לעקוב אחרי התנהגותן של אלפי מולקולות בתוך התא
צבע אדום שמסיח את הדעת: מולקולות אר-אן-אי טפיליות (נקודות אדומות) שהצליחו לחדור לגרעיני תאים (כחול) של מונוציטים (ירוק)

סודות הגרעין של טפיל המלריה: כך הטפיל חודר למרכז הפיקוד של תאי החיסון

מחקר של מדעניות מכון ויצמן למדע מגלה כי טפיל המלריה שולח מולקולות אר־אן־אי אל גרעין תאי המערכת החיסונית, משבש את מנגנון השחבור שלהן ומסיט את תגובת ההגנה של הגוף ממוקד
הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
בתוך הגנום של דגי אמנון מאגם מלאווי התגלו מקטעי DNA יוצאי דופן שעברו היפוך כיווניות. המבנים הגנטיים הללו עשויים להאיץ את האבולוציה, משום שהם שומרים יחד גנים מרכזיים להישרדות ולרבייה, ובכך אולי מסבירים כיצד נוצרו במהירות כה רבה מאות מינים באגם אחד. המחשה: depositphotos.com

מדענים גילו "היפוכי" DNA שמאיצים את האבולוציה

מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים

ילד של אמא

תוכי מקאו, חיים ביערות האמזונס. המחשה: depositphotos.com

ציפורי יער הגשם הטרופי נעלמות גם ביערות שלא נפגעו – חוקרים חוששים מ“אביב דומם” חדש

נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
מטאורים פוגעים במאדים. המחשה: depositphotos.com

חיידק עמיד בתנאים קיצוניים עשוי לשרוד פגיעת אסטרואיד ולהישלח ממאדים לחלל

ניסוי מעבדה מצא כי חיידק עמיד במיוחד,Deinococcus radiodurans , מסוגל לשרוד לחצים עצומים הדומים לאלו הנוצרים בעת פגיעת אסטרואיד במאדים – ממצא המחזק את האפשרות שחיים יכולים לעבור בין כוכבי
כוכבי לכת, גלקסיה, מולקולת DNA ומולקולה על רקע החלל

בוחנת כליות

קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
צמח יאם סיני, עם בצלצלים דמויי פירות. המחשה: depositphotos.com

לא עץ ולא נדיב – הצמח המטפס שמרמה ציפורים

מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
משפחה במצוקה בעת מלחמה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מחקר ישראלי: שחיקה הורית היא גורם מפתח בקשיי ילדים בזמן מלחמה

מחקר אורכי על 123 אמהות במהלך החודשים הראשונים למלחמת אוקטובר 2023 מצא שהקשר לקשיי ילדים קשור בעיקר לשחיקה של ההורה המטפל בבית, ולא רק לפריסה של בן/בת הזוג לשירות פעיל