ביולוגיה ורפואה

מסך העבודה של המערכת למעקב אחר העיניים. צילום: דוברות הטכניון

עיניים על הטקסט: טכנולוגיה חדשה מהטכניון מזהה את מטרת הקריאה

חוקרים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות פיתחו מודלים חישוביים המשלבים מעקב עיניים ועיבוד שפה טבעית, ומצליחים לזהות את מטרת הקריאה בדיוק של כ־90% בתוך שתי שניות
איור אמן של Z. Rinpoche. Credit: Masato Hattori

התגלה דינוזאור הכיפה העתיק ביותר – Zavacephale rinpoche ממדבר גובי

מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
מערכת הריסונים והבלמים של מערכת החיסון. © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén

פרס נובל לרפואה 2025: גילוי הבלמים של מערכת החיסון

DNA זבל. המחשה: depositphotos.com

“דנ״א זבל” מציע כיווני טיפול מפתיעים לסרטן דם עמיד

חוקרים מ־King’s College London זיהו אסטרטגיה מבטיחה לטיפול בחלק ממקרי סרטן הדם באמצעות שימוש מחדש בתרופות קיימות, כשהם מכוונים אל אזור בגנום האנושי שנחשב בעבר ל“דנ״א זבל”
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

תוקפים את הגידולים הסרטניים במוח

פרופ’ רונית סצ'י-פאינרו הצביעה על שני חלבונים מרכזיים – CCL2 ו-P-Selectin – המעורבים בחדירת תאי סרטן למוח. חסימת כל אחד מהצירים הפחיתה משמעותית את עומס הגרורות במודלים של עכברים ובמערכות
להתלטף עם חתול. המחשה: depositphotos.com

מה בעלות על חתול עושה למוח שלך (ושלהם) ואיך זה קשור לאוקסיטוצין?

מחקרים חדשים מראים כי הורמון האהבה, האוקסיטוצין, אינו רק מחזק קשרים חברתיים בין בני אדם – אלא גם מעמיק את החיבור עם חתולים, כשהמפתח הוא מגע עדין ואמון הדדי
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
ד״ר ג׳יין גודול מגיעה לפרמיירה בלוס אנג׳לס של סדרת המקור "Jane" (עונה 1) מבית Apple TV+, שנערכה במרכז המדע של קליפורניה ב־14 באפריל 2023. המחשה: depositphotos.com

חוקרת השימפנזים ג'יין גודול הלכה לעולמה בגיל 91: חלוצה, מדענית ואיקון של שמירת טבע

החוקרת ששינתה את הדרך שבה אנו מבינים את בעלי החיים נפטרה בשנתה; בציטוטיה האחרונים קראה לראות בכל יום הזדמנות להציל את כדור הארץ
תושבי אי הפסחא, לא קיבלו אגורה מהתרופה שהתגלתה בארצם. המחשה: depositphotos.com

תרופה בשווי מיליארדים התגלתה באי הפסחא – אך בני הרפא נוי הושארו מחוץ לסיפור

ראפאמיצין, אחת התרופות החשובות ברפואה המודרנית, התגלתה בקרקע שנאספה במשלחת רפואית ב־1964 – אך התושבים הילידים לא קיבלו קרדיט או פיצוי
Psilocybe cubensis צומחת ברחבי העולם באזורים טרופיים וסובטרופיים, כולל אמריקה המרכזית והדרומית, דרום־מזרח אסיה ואוקיאניה. הפטרייה מעדיפה קרקעות לחות ועשירות בדשן, ומכילה את החומר הפסיכואקטיבי פסילוסיבין, הנחקר כיום כחומר פעיל לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול. קרדיט: Felix Blei, Leibniz-HKI

פטריות פיתחו את הפסיכדליים פעמיים – מקרה נדיר של אבולוציה מתכנסת

מחקר בינלאומי מצא כי שני סוגי פטריות פיתחו באופן עצמאי מסלולים ביוכימיים שונים לייצור פסילוסיבין – החומר הפסיכואקטיבי שנחקר כיום כטיפול לדיכאון עמיד
שרידים צבאיים תת מימיים. המחשה: depositphotos.com

שיירי נשק ממלחמות העולם בקרקעית הים – בית גידול מפתיע לחיות ים

מחקר חדש מגלה כי תחמושת ממלחמת העולם השנייה שהושלכה למימי הים הבלטי מארחת מגוון עשיר של אורגניזמים ימיים – חרף הרמות הגבוהות של חומרים רעילים. ממצא נוסף מצביע על תופעה
דמנציה. הודעות לעיתונות. המחשה: depositphotos.com

10 דרכים מפתיעות שבהן סוכרת ודמנציה שזורות זו בזו

סוכרת משפיעה על המוח דרך ניצול אנרגיה, כלי דם ודלקת — ולעיתים אף אותן תרופות פועלות בשתי המערכות. מחקרים עדכניים מצביעים על זיקה הדדית:
סריקות MRI. המחשה: depositphotos.com

מענק יוקרתי למחקר בינה מלאכותית ברפואה: פרויקט טכניון–צרפת לפיתוח סריקות MRI מהירות

במסגרת פרויקט K-SPARK יפתחו חוקרים מהטכניון ועמיתיהם בצרפת טכנולוגיה חדשנית שתאפשר סריקות מוח בפחות מדקה, לצד הקמת מאגר פתוח של סריקות MRI שישמש את הקהילה המדעית ברחבי העולם
חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
טיילנול. המחשה: depositphotos.com

טראמפ מזהיר משימוש בטיילנול בהריון ומקדם תרופה חדשה לאוטיזם – הקהילה הרפואית: אין הוכחות חד משמעיות

הנשיא טראמפ הכריז כי אצטמינופן, החומר הפעיל בטיילנול (אקמול) בהריון עלול להעלות את הסיכון לאוטיזם, וקידם את השימוש ב־לויקובורין כטיפול ניסיוני. חוקרים ואיגודים רפואיים מדגישים: אין הוכחות סיבתיות, טיילנול נחשב
נגיחות בכדורגל גורמות לנזק למוח השחקן. המחשה: depositphotos.com

נגיחות בכדורגל גורמות לנזק חמור ביותר באזור במוח החיוני לקוגניציה

טכניקת הדמיה חדשה שפותחה באוניברסיטת קולומביה איפשרה לזהות אזורים בקורטקס המוחי – ממש מאחורי המצח – שנפגעים באופן החמור ביותר בעקבות פגיעות חוזרות מנגיחה בכדור, תופעה מוכרת אצל נוגחים
חיידקים סינתטיים. המחשה: depositphotos.com

לשנות את קוד החיים: מדענים יצרו חיידק בעל גנום מלאכותי מצומצם – צעד נוסף בדרך ליצורים מלאכותיים

חוקרים מקיימברידג' פיתחו את Syn57 – חיידק אי־קולי מלאכותי המשתמש ב־57 קודונים בלבד מתוך 64. הפיתוח עשוי להוביל לייצור חלבונים מלאכותיים, תרופות חדשות ושליטה טובה יותר בחיידקים תעשייתיים
צוות מעבדת אקולוגיית התנועה אוסף דגימות מעגורים מתים באגם החולה במהלך ההתפרצות, 27 בדצמבר 2021. (קרדיט: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)

חיות הבר כשומרות סף: ניטור תנועה בזמן אמת עשוי לסייע במניעת המגפה הבאה

מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מציע מסגרת חדשה לניטור מחלות זואונוטיות באמצעות ביולוגינג – ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הגלובלי
שונית אלמוגים | קרדיט: מעוז פיין

אלמוגי מפרץ אילת עמדו בגל חום ימי חסר תקדים ושמרו על יציבות

מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי אלמוגי אילת שרדו ארבע שנות גלי חום, כולל 30 DHW בקיץ 2024 – הגבוה בעולם; נצפתה לראשונה הלבנה נקודתית במים הרדודים
חמשת החושים, אולי עדיף שבעה? המחשה: depositphotos.com

מחקר מתמטי מציע: שבעה חושים – ולא חמישה – הם האופטימליים לזיכרון האנושי

חוקרי Skoltech פיתחו מודל חדש של אנגרמים מוחיים, המצביע על כך שקיבולת הזיכרון המרבית מתקבלת במרחב מושגים בן שבעה ממדים – עם השלכות לבינה מלאכותית ולנוירו־מדע
מוח מתפתח של גור עכברים בן שבועיים תחת המיקרוסקופ. מערכת האוקסיטוצין מסומנת בירוק וחלבון רגיש לאור מסומן באדום. שילוב הצבעים גורם לתאי האוקסיטוצין שגם מבטאים בהצלחה את החלבון להיצבע בצהוב. בכחול - גרעיני התאים

זרקור על המוח המתפתח: פרידה בגיל הרך משנה את מערכת האוקסיטוצין

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו טכנולוגיה אופטוגנטית חדשה המאפשרת לחקור את פעילות מערכת האוקסיטוצין בעומק המוח הצעיר. ממצאיהם מראים כי חלבון זה, הידוע כ"הורמון האהבה", משפיע על התמודדות גורי עכברים
סוכרת. המחשה: depositphotos.com

צורה חדשה של סוכרת הוכרה רשמית: סוכרת מסוג 5

הסיווג החדש מפנה לסוכרת שנוצרת כתוצאה מתת תזונה בילדות
פסיכיאטריה. המחשה: depositphotos.com

דאסו סיסטמס וקרן FondaMental השיקו בצרפת מאגר מידע רפואי לאומי לפסיכיאטריה

שיתוף פעולה חדש מקים מאגר נתונים רפואיים מאובטח בענן ריבוני בצרפת, המיועד לשיפור האבחון, המחקר והטיפול בהפרעות פסיכיאטריות – תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר להגנת מידע רגיש
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

octopus Americanus בטבע. צילום: Chelsea Bennice, Florida Atlantic University

לכל זרוע של התמנון יש תפקיד משלה

לראשונה נותחו תנועות הזרועות של תמנונים בסביבות טבעיות מגוונות, וחושפים דפוסי חלוקת תפקידים מפתיעים וגמישות מוטורית יוצאת דופן
הבינה המלאכותית לא מסוגלת לחזות נכון התאבדויות. איור באמצעות DALEE.

מחקר רחב היקף: כלי בינה מלאכותית אינם מצליחים לחזות התאבדות

מחקר רחב היקף שהתפרסם ב־11 בספטמבר בכתב העתPLOS Medicine , מצא כי אלגוריתמים של למידת מכונה לחיזוי התאבדות ופגיעה עצמית מציגים דיוק נמוך מדי מכדי לשמש כלי סינון או אמצעי
ארכאולוגים מייחסים את הכדים הפשוטים הללו, שנקברו כמתנות קבורה במאות השמינית והתשיעית לספירה, לסלאבים הקדומים. קרדיט: המוזיאון הארכאולוגי זאדאר

גנום של שלדים קדומים חושף: מקורו של העם הסלאבי בהגירה רחבת היקף ממזרח אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית

מחקר DNA מקיף מצביע כי הסלאביזציה של אירופה נבעה מתנועת אוכלוסין גדולה לאחר נפילת האימפריה הרומית, ולא מהטמעת שפה על ידי אליטות מקומיות
רחפן מתקין סימון על קו מתח. צילום: ד"ר אשל אופיר

מתח גבוה: איך אפשר לצמצם התנגשות של ציפורים בקווי מתח?

ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
עוברי דג זברה בני חמישה ימים תחת מיקרוסקופ: העובר הרגיל (למעלה) והעובר המהונדס (למטה) הנושא את הגן עם המוטציה מחוללת המחלה. ניתן לראות כי בעובר המהונדס כלי הלימפה העיקרי מוגדל בצורה לא תקינה

מהמרפאה לאקווריום: תרופות חדשות מבוססות דגי זברה למחלת לימפה נדירה

שיתוף פעולה ייחודי בין מכון ויצמן למדע למרכז הרפואי שיבא הוביל לגילויין של שתי תרופות פוטנציאליות למחלה מסכנת חיים של מערכת הלימפה
מטה אזורי של ה-CDC באטלנטה, ג'ורג'יה. המחשה: depositphotos.com

ה־CDC במשבר: יוזמות פרטיות מנסות להחליף את סוכנות בריאות הציבור

לאחר פיטורי מנהלים, קיצוצים חדים והשפעה פוליטית מצד רוברט פ. קנדי ג’וניור – חוקרים ורופאים מנסים לשמר הנחיות חיסונים, נתוני היריון, בטיחות רפואת שיניים ותוכניות מניעת אלימות
רכיבה על סוס. המחשה: depositphotos.com

המוטציה ששינתה את ההיסטוריה: כך הפכו הסוסים לניתנים לרכיבה

מחקר חדש חושף כי שתי מוטציות גנטיות היוו מפתח לביות הסוס בתקופת הברונזה – הפכו אותו רגוע יותר ועמיד לנשיאת רוכבים, ושינו את פני התחבורה והמלחמה בעולם העתיק
שלבי הכנת השוקולד מהפול ועד לקוביה. צילום: Mimi Chu Leung / אוניברסיטת נוטינגהאם

המדע הסודי שיכול לשנות את השוקולד לנצח

מחקר חדש מאוניברסיטת נוטינגהאם מציע להפוך את תהליך התססת פולי הקקאו מתהליך ספונטני לסטנדרט מדעי מבוקר – ולהבטיח שוקולד עקבי, איכותי ועשיר בטעמים בכל העולם
משבר אמצע החיים? עכשיו מקדים. המחשה: depositphotos.com

משבר גיל הארבעים? נסו גיל עשרים

מאז 2008 תועדה במדינות מפותחות ומתפתחות מגמת U ברווחה סובייקטיבית לאורך החיים. הרווחה ירדה מילדות ועד סביב גיל 50, ואז התאוששה בזקנה. נתונים הראו גם עלייה מקבילה ב"חולי" או באומללות
פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, ראש מרכז הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של חברת הביוטק מטריסלף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שתל חוט שדרה אנושי שמאפשר למשותקים לחזור לנוע

צוות בהובלת פרופ' טל דביר הצליח לגדל שתל חוט שדרה מותאם אישית מתאי המטופל עצמו. לאחר הצלחה בבעלי חיים, משרד הבריאות אישר ניסוי ראשון בבני אדם בישראל
משפחה ישראלית מלפני 140 אלף שנה, ציור באמצעות AI. משמאל - האב ניאנדרטל, באמצע הבת המעורבת ומימין האם - הומו סאפיינס. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטלים התגלתה בישראל

לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
כיתוב תמונה: משתתפת משתמשת בנְיורופרוטזה לדיבור פנימי. הטקסט מעל הוא המשפט שנמסר כרמז, והטקסט מתחת הוא מה שמפוענח בזמן אמת כאשר היא מדמיינת לעצמה שהיא אומרת את המשפט. קרדיט: Emory BrainGate Team

ממשק מוח-מחשב יכול לפענח דיבור פנימי בזמן אמת

משותקים במצב קשה יוכלו "לדבר לעצמם" והמחשב כבר יתרגם זאת למילים שרצו להגיד אך לא יכלו
ממצאים מתרבות סיימה–טורבינו. מקור: “Ancient DNA reveals the prehistory of the Uralic and Yeniseian peoples”, ‏Nature.

די־אן־איי עתיק חושף שמקורות ההונגרית והפינית נמצאים ביקוטיה שבסיביר, רחוק ממערב אירופה

מחקר ענק ב־Nature מנתח מאות גנומים עתיקים ומשרטט נדידה ממזרח למערב שעיצבה את שפות פינית, אסטונית והונגרית. הממצאים מתחברים לרשתות סיימה–טורבינו ולהתרחבות היאמניה, ומציעים גם רמזים מוקדמים לקשר דנה–יניסיי
דוגם האוויר בזמן סופת אבק

מנגנוני ההישרדות של חיידקי סופות האבק

כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
יציבות הקולגן מתאפשרת בזכות תגובה כימית שמונעת מהמים לתקוף את הקשרים הכימיים שמחזיקים את סיבי הקולגן ביחד. התגובה הכימית על רקע של דינוזאור | מתוך המאמר Yang et al. 2024

קולגן במאובנים: חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר

בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים
עמותה ישראלית בשם Deep Voice מסייעת לחוקרים ולארגוני שימור ברחבי העולם לשמור על היונקים הימיים. צילום: אביאל שאול

בעזרת הקול: בינה מלאכותית למען הלווייתנים

עמותת Deep Voice הישראלית מפתחת מודלים אקוסטיים לזיהוי קולות יונקים ימיים; מענק WILDLABS יאפשר פלטפורמה מקוונת לשימור ושיקום אוכלוסיות בסיכון
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ההבדל בין DNA ל-RNA. המחשה: depositphotos.com

מאין הגיע ה־RNA? מדענים חושפים רמז כימי חשוב

מדענים ממכון המחקר Scripps חשפו ראיות כימיות חדשות שיכולות להסביר מדוע דווקא הסוכר ריבוז נבחר על-ידי הטבע כמרכיב מרכזי בבניית ה־RNA. הממצאים מחזקים את ההשערה כי לריבוז הייתה עדיפות כימית
מינים של צמח תפוח־האדמה היוצרים פקעות ואינם יוצרים פקעות. קרדיט: יוקסין ג'יה ופיי ואנג.

מעגבניה לתפוח אדמה: ההכלאה הגנטית הקדומה שיצרה את תפוח האדמה לפני 9 מיליון שנה

חוקרים גילו סוף סוף את הסוד הקדום מאחורי מוצאו של תפוח האדמה – והוא כולל הכלאה גנטית מפתיעה.
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
החבישות עשויות כעת להיות חכמות. המחשה: depositphotos.com

תחבושת ביו-אקטיבית חדשה מבטיחה ריפוי מהיר יותר לפצעים סוכרתיים

חוקרים פיתחו תחבושת חדשנית המשלבת חומרים פעילים ביולוגית, שמסייעת להאיץ את סגירת הפצע ולמנוע זיהומים – עם פוטנציאל לשפר משמעותית את איכות חיי הסובלים מסוכרת