ביולוגיה ורפואה

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

מחקר: חוויות הילדות קובעות את נועזות העטלפים בטבע

מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסביבה שבה גדלים עטלפים צעירים משפיעה על נועזותם, מרחקי התעופה שלהם ודפוסי החיפוש שלהם בבגרות
מיטוכונדריה בתא: לא רק ייצור אנרגיה, אלא גם איתותים שמכוונים ביטוי גנים

כשה- DNA המיטוכונדריאלי “מכוון” את מערכת החיסון

כיתוב תמונה: כלי אבן דו־פני מעוביידיה. קרדיט: עמרי ברזילי

מחקר קובע: גל “היציאה מאפריקה” לפני 1.9 מיליון שנה הותיר חותם בבקעת הירדן

שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
מזון אולטרה מעובד. המחשה: depositphotos.com

כמו סיגריות, רק בצלחת: מדוע מזון אולטרה־מעובד הוא אתגר בריאותי לאומי

ד״ר תאיר בן־פורת ופרופ׳ שירה זלבר־שגיא מאוניברסיטת חיפה מסבירות למה הדיון בארה״ב על הגבלת רכישת משקאות ממותקים בתלושי מזון מחזק מעבר מאחריות אישית לאחריות מדינתית — ומה ישראל יכולה ללמוד
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
מטופל עובר סריקה ב-MRI. המחשה: depositphotos.com

טרגדיות מהמאה ה-21 בסורקי MRI / עופר בן חורין

מומחה MRI מזהיר בעקבות מקרה מוות: שדה מגנטי חזק פי 30 אלף מכדור הארץ עלול להפוך כל חפץ מתכתי לקטלני
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הוכח מחקרית: האצות בטוחות למאכל מבחינה אלרגנית

צעד נוסף בדרך לפיתוח מערכות מזון יעילות, בריאות וידידותיות לסביבה
פגיעות עצביות. המחשה: depositphotos.com

מהאף אל חוט השדרה: נורקסון שולחת “שליחים” זעירים לשיקום עצבים פגועים

אקסוזומים טעונים ב-siRNA נגד PTEN, שפותחו בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, מיועדים להפחית דלקת ולעודד רגנרציה במערכת העצבים המרכזית – תחום שרלוונטי גם לנזקי מיאלין כמו בטרשת נפוצה
תכנון גנטי בעזרת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

AI מתכנן “מעגלים גנטיים” בהיקף עצום — ומהר יותר ממה שאפשר ידנית

תכנון מעגלים גנטיים בעזרת בינה מלאכותית מקבל כאן בסיס נתונים גדול מספיק כדי שהמודל ילמד לא רק רעיונות כלליים, אלא חוקים מעשיים של התנהגות DNA בתוך תאים
נגיף HIV. המחשה: depositphotos.com

המיקרוביום כמגן סמוי: חיידקי המעי מפצים חלקית על פגיעת HIV ברירית המעי

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן ומהדסה, חושף כי המיקרוביום מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף HIV לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי ועשוי להוביל לכיווני טיפול

גירוי מוחי לא פולשני ממוקד־היפוקמפוס הפחית זיכרונות חודרניים ב־PTSD: ממצאים ראשוניים מאוניברסיטת תל אביב

מחקר פיילוט שהתפרסם בכתב העת Brain Stimulation מצא כי טיפול TMS מותאם אישית לפי fMRI, שניתן מיד אחרי הפעלת הזיכרון הטראומטי בשלב הרה־קונסולידציה, הפחית פלאשבקים ומחשבות פולשניות בקרב עשרה משתתפים
סקירה כללית של מערך הניסוי לזיהוי מישושי במצע גרגירי. (א) מערך ניסוי בבני אדם, שבו נראית אצבע של משתתף גורפת חול בתוך קופסה מלאה חול, עם פס LED שמנחה את מסלול התנועה וקובייה קבורה במיקומים קבועים. (ב) מערך ניסוי רובוטי, הכולל זרוע UR5 עם חיישן מישוש וקובייה קבורה בחול. (ג) תרשים סכמטי של תהליך הגריפה. קרדיט: אוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

מחקר חדש: בני אדם מסוגלים ל“מגע מרחוק” ולזהות עצמים קבורים בחול לפני מגע

ניסויים מצביעים על רגישות מישושית גבוהה מהצפוי; בני אדם הגיעו ל־70.7% דיוק, והחוקרים רואים פוטנציאל לרובוטיקה, טכנולוגיות מסייעות וחיפוש בתנאי ראות מוגבלת
בדיקה גנטית לגילוי BRCA1 ו-BRCA2. המחשה: depositphotos.com

גני BRCA לא רק מגינים מפני סרטן אלא גם מנהלים מסלולי תיקון DNA באופן מורכב

BRCA1 ו-BRCA2 אינם “גנים של סרטן”, אלא שומרי הגנום: המחקר החדש ממפה נקודות בקרה בתיקון DNA שעשויות להסביר שונות בסיכון ובתגובה לטיפול
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

מסרטן לאלצהיימר: תאי חיסון מהונדסים מפחיתים משקעי חלבון במוח

במחקר שפורסם ב־PNAS הונדסו תאי T לזהות חלבוני עמילואיד במוח; ההזרקות הפחיתו את היקף המשקעים וגם סמני דלקת מוחית—ומציעות כיוון חדש למחלות מוח ניווניות
סוגים שונים של מחלות עור. המחשה: depositphotos.com

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת ד"ר עידן כהן ו־פרופ' רועי גזית הראו כי ZNF750 בתאי האפיתל מסנכרן התפתחות מחסום העור עם ההגנה החיסונית, בין השאר דרך הגברת IL34 הנחוץ להתפתחות
עליית תוחלת החיים. המחשה: depositphotos.com

תוחלת החיים תורשתית יותר משחשבנו: מחקר ב־Science מציע כ־50% השפעה גנטית

מודל מתמטי חדש וניתוח מאגרי תאומים משוודיה, דנמרק וארה״ב מפרידים בין תמותה “חיצונית” להזדקנות – ומכפילים את ההערכות הקודמות
מושתלת הפנים מברצלונה. צילום יחצ, ביה"ח ואל ד'הברון

השתלת פנים ראשונה בעולם מתורמת שקיבלה סיוע למות: פריצת דרך בברצלונה

השתלת פנים מתורמת בהמתת חסד הושלמה בברצלונה בניתוח שנמשך עד 24 שעות ובהשתתפות כ־100 אנשי צוות, תוך תכנון תלת־ממדי והליך אתי־רפואי קפדני
הקונספט החדשני בתמונה שנבחרה לשער גיליון Science Translational Medicine. קרדיט: ד"ר שאדי פרח; עיבוד: מאיה לוי ואדואר עודה

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
פרופ' עומרי ברונשטיין מאוני' ת"א מחזיק קיפודי ים מתים. צילום יחצ, אוניברסיטת תל אביב

האם הגענו לנקודת האל-חזור בהכחדת קיפודי הים?

(טוקסופלזמה גונדי), טפיל הנמצא בצואת חתולים. המחשה: depositphotos.com

טפיל שנישא על ידי מיליארדים מנהל “חיים סודיים” בתוך המוח

מחקר ב-Nature Communications מגלה כי ציסטות של טוקסופלזמה גונדי אינן מאגר רדום אלא מערכת מגוונת של תת־סוגים, מה שעשוי להסביר מדוע אין כיום טיפול שמחסל את הציסטות
כבד נגוע בהיפטיטיס. המחשה: depositphotos.com

כשהנגיף משאיר חותם: “חותמת” אפיגנטית אחרי ריפוי מהפטיטיס C עשויה להסביר סיכון מתמשך לסרטן כבד

מחקר בהובלת פרופ’ מיטל גל־תנעמי מאוניברסיטת בר־אילן ובתמיכת הקרן הלאומית למדע בוחן כיצד נגיף שנשאר בציטופלזמה מצליח לשנות בקרה גנטית בגרעין, ומנסה למפות נקודות התערבות כדי להפחית סיכון לסרטן גם
CRAO הוא מצב חירום בעין, אך בניסוי אקראי טנקטפלז לא שיפר את הראייה והעלה חשש לדימום. המחשה: depositphotos.com

טיפול בטנקטפלז לא שיפר תוצאות בחסימת עורק הרשתית והעלה חשש בטיחותי

בניסוי אקראי כפול־סמיות לא נמצא יתרון בחדות הראייה לאחר 30 יום, ובקבוצת הטיפול נרשמו אירועי דימום חמורים
טכניקות גירוד שונות של חלקים שונים בגוף הפרה. Credit: Antonio J. Osuna Mascaró

פרה שוויצרית משתמשת בכלים – וחוקרים נאלצים לחשוב מחדש על אינטליגנציה של בעלי חיים

מחקר פורץ דרך מתעד לראשונה שימוש גמיש ומכוון בכלים אצל בקר, ומאתגר הנחות ארוכות שנים על גבולות קוגניטיביים של חיות משק
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
שלדג לבן חזה בטבע

חיות את הרגע: שלדג לבן חזה, הטורף הגנרליסט שמרחיב את תפוצתו בישראל

שלדג הוא הרבה יותר מעוף שצד ושולה דגים, במיוחד כשמדובר בשלדג לבן החזה. כל מה שרצית לדעת על הציפור הגנרליסטית, הססגונית והקולנית הזאת. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
בינה מלאכותית ויצירתיות. המחשה: depositphotos.com

מי יצירתי יותר במבחני “חשיבה מסתעפת” — בני אדם או מודלי שפה גדולים?

ב־Scientific Reports נבחנה יכולת הפקת רעיונות ומקוריות, והשאלה המעשית היא מתי המודל מרחיב יצירתיות ומתי הוא מצמצם אותה
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
תמונת מיקרוסקופ קונפוקלי של פיוניות בעלה במהלך מדידת חילוף גזים

לראות את הצמח "נושם" בזמן אמת: מערכת חדשה עוקבת אחר פיוניות תוך מדידת חילוף גזים

Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
ילדים תורמים לאחרים. המחשה: depositphotos.com

מחקר באוניברסיטה העברית: ילדים עם פחות משאבים נותנים יותר – אבל עם הגיל, ילדים ממשפחות מבוססות נותנים פחות

ניסויי “אסימונים” בקרב מאות תלמידי יסודי מצאו שהמחסור מגביר נתינה, בעוד שמעמד הורי גבוה נקשר לירידה בנתינה ככל שהילדים מתבגרים, בדפוס שמזכיר את העולם המבוגר
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
הביצועים המצוינים של CellMentor בניתוח המידע שהתקבל מריצוף RNA – מימין. אפשר לראות את ההפרדה בין תאים שונים. בשתי העמודות האחרות – ביצועים של שתי שיטות פופולריות שאינן מצליחות להתמודד עם הנתונים ואינן מצליחות להציג את התאים כיחידות נפרדות. קרדיט : דוברות הטכניון

אינטגרציה חכמה של ריצוף תאים – לקראת אבחון מוקדם ומדויק של מחלות

ד"ר דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתח שיטה חישובית המחלצת מידע חשוב מריצופי RNA ברמת התא הבודד
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
בעלי החיים הראשונים בכדור הארץ. הספוג תאונלה סווינהואי. צילום: מעבדת מיכה אילן

הספוג ממפרץ אילת שמייצר חומרים אנטי־סרטניים ומנטרל ארסן: כך עובדת “המעבדה” של תאונלה סווינהואי

כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
כיצד פועל הזיכרון. המחשה: depositphotos.com

הזיכרון שלך אמיתי?

בניסוי עם 421 משתתפים שנדרשו להיזכר במילים לאחר דקה וחצי ולאחר יממה, נאספו יותר מ־4,000 “הצדקות זיכרון”. למרות ירידה בכמות הפריטים שנזכרו, התוכן הלשוני והפירוט של ההצדקות לפריטים שנזכרו נכון
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

דאסו סיסטמס הציגה ב-CES 2026 הדמיה של “תאום וירטואלי” לאלצהיימר וחיבור נתוני חיישנים בזמן אמת

במיצג Step Inside Alzheimer’s הודגמה תפיסה של שילוב AI, תיק רפואי דיגיטלי ונתוני בית חכם כדי לאפשר ניטור וזיהוי מוקדם; ב-Eureka Park הוצגו סטארט-אפים מהמאיצים של החברה
השפה האנושית עשויה להיראות לא יעילה לעומת קודים דיגיטליים, אבל המבנה שלה מותאם עמוק לאופן שבו המוח פועל. המחשה: depositphotos.com

למה בני אדם לא מדברים כמו מחשבים: מדענים מצאו תשובה

מחקר חדש מציע שהשפה האנושית פחות “דחוסה” מקוד דיגיטלי, אבל חוסכת למוח מאמץ בעזרת דפוסים מוכרים וניבוי
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
חמישה זקיקי שפם בפיסת רקמה שעובייה 100 מיקרון. כל זקיק מוקף בקפסולת קולגן עבה ומכיל מאות מכנורצפטורים, שלחלקם יש קצוות דמויי אלה. חיישני מגע חיצוני ייחודיים אלו ממוקמים סמוך למרכז המסה של הזקיק (במרכז התמונה), מעוגנים לטבעת קולגן (טבעת פתוחה בצורת האות C) המהווה משקולת מייצבת, ומבודדים מזעזועים הנגרמים מתנועה עצמית של השפם

איך חולדות לא מתבלבלות מהשפמים של עצמן: “פטנטים” אבולוציוניים בזקיקי השפם מפרידים בין תנועה עצמית למגע חיצוני

מחקר ב-Nature Communications חושף תת-סוג של חיישני מגע בזקיק השפם שממוקם סמוך למרכז המסה ונשען על טבעת קולגן הפועלת כמו “משקולת מייצבת” — וכך החולדה מתעלמת מרטט השפם ומגיבה בדיוק
סרטן ריאות. המחשה: depositphotos.com

דיוק באיבחון סרטן ריאה משתפר בעזרת בינה מלאכותית

מודל חדש מפיק “מפה” של סמנים ביולוגיים מתמונת צביעה סטנדרטית, ומשפר חיזוי מהלך מחלה ותגובה לאימונותרפיה במחקרים על אלפי חולים
ריאה על שבב. המחשה: depositphotos.com

“ריאה נושמת על שבב” מתאי אדם אחד חושפת את השלבים הראשונים של שחפת

מודל חדש ב־Science Advances משלב תאי ריאה, כלי דם ותאי חיסון מאותו מקור גנטי, מדמה נשימה, ומראה איך נוצרים מוקדים מוקדמים של נזק תאי במהלך הדבקה בחיידק השחפת
תמונת לוויין של סופת חורף בצפון-מערב אמריקה. מקור: CIRA

מסלול סופות החורף באוקיינוס השקט זז צפונה מהר מהתחזיות

הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
שושנת ים. פרופ' ליאור אפלבאום ופרופ' אורן לוי, אוניברסיטת בר אילן

למה בכלל אנחנו ישנים?התשובה המפתיעה שמגיעה מהים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפענח את מנגנון השינה הקדום וחושפים ששינה מגינה על תאי העצב
כיתוב: השוואה בין מצבם של עלים שונים המצופים ב-SafeWax (מימין) לבין מצבם של עלים לא מצופים (משמאל). מלמעלה למטה: עגבניה, בזיליקום, פלפל וגפן

ציפוי צמח בשעווה יחסוך למעלה מ-50% בחומרי הדברה

הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. מעבדתו של פרופ' בלבן באוניברסיטה העברית

חיידקים שורדים אנטיביוטיקה בשני “מצבי כיבוי” שונים – וכל אחד דורש טיפול אחר

ב־Science Advances הוצגה הבחנה בין עצירת־גדילה מוסדרת ומוגנת לבין עצירה מופרעת ולא יציבה, עם נקודת תורפה במעטפת התא שעשויה לאפשר אסטרטגיות טיפול ממוקדות