ביולוגיה ורפואה

זריקת ההרזיה אוזמפיק. המחשה: depositphotos.com

תרופות ההרזיה גורמות גם לירידה בצריכת אלכוהול וסמים

אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים
[:he]נחשו את שם המצולם לפי פרצופו באדיבות החוקרים[:]

מחקר חדש: שמות עשויים לעצב מראה פנים לאורך זמן

מחקר חדש בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי שמו של אדם עשוי להשפיע על מראה פניו לאורך זמן. המחקר מצא כי ניתן להתאים את פני המבוגרים לשמותיהם בדיוק גבוה יותר
דבורי דבש A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

דבורים בריאות, כוכב לכת בריא: השפעת תזונה מאוזנת על מושבות דבורי דבש

מחקר חדש גילה כי תזונה מאוזנת חיונית לבריאות ולביצועי המשימות של דבורי דבש. המחקר מראה כי תזונה לא מאוזנת מעכבת באופן משמעותי את תחילת הטיפול בזחלים, מפחיתה את תדירות הטיפול
אלקטרודות באזורים שונים במוח חושפות פעילות מוחית בזמן אמת. הנקודות הצבעוניות מראות את מיקומי כל האלקטרודות בכל החולים, מקודדות בצבע לפי אזור המוח. הנקודות האדומות בתמונות התחתונות מראות את מיקומי האלקטרודות ב-DMN. מתוך המחקר.

נוירולוגים זיהו את מקורות היצירתיות במוח

יצירתיות היא תפקוד מוחי ייחודי. פגיעה מקומית במוח כתוצאה משבץ יכולה להוביל לשינויים ביכולת היצירתית—גם חיוביים וגם שליליים. תגלית זו מציעה כי ניתן לצמצם את הבסיס הנוירולוגי של יצירתיות.
כרומוזומים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

התחרות השקטה בתוכנו: כיצד האיברים שלנו בוחרים בין הגנים של אמא ואבא

מחקר שנערך על-ידי מעבדת המדעים הרפואיים של MRC מגלה כי תאים באיברים שונים מבטאים באופן סלקטיבי כרומוזומי X של האם או של האב. השונות הזו, שהוצגה גם בנתונים אנושיים וגם
צילומי מיקרוסקופ של אמבות שנמצאו במעיינות באזור הכינרת צילום דר שירה ניניו ודר עודד ברגמן

האמבה אוכלת המוח משגשגת בגלל משבר האקלים

המקרה המצער האחרון של האמבה אוכלת המוח בארץ הוא אכן מבהיל מאוד, אך ההידבקות באמבות מהמין הזה היא עדיין נדירה. אולם, עם האקלים המשתנה, ומי הכנרת המתחממים, עלולה גם לעלות
חיידק Pseudomonas Aeruginosa גורם לדלקת הסינוסים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה באמצעות תערובות פפטידים

מחקר חדש מדגיש את הפוטנציאל של תערובות אקראיות של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בהשוואה לפפטידים בודדים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפתרונות חדשניים להתגבר על
פטרוגליפים של בעלי חיים בנגב. קרדיט: לאורה רבאכין, INTK, האקדמיה לאמנות, וינה

אמנות סלע עתיקה בעלת שם עולמי בנגב עומדת בפני הרס מיידי

ציורי הסלע העתיקים בהר מחיה בסכנה מידי חזזיות שגורמות לשחיקה מהירה של הסלעים. במחקר השתתפו גם פרופ' אירית ניר ופרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון
שריפות בגבול בין ישראל ללבנון. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על הכוורת: כיצד משפיעות השריפות על אוכלוסיית הדבורים בישראל?

בעקבות השריפות הקשות בצפון נפגעו גם כוורות הדבורים – מה עלול להיות מחיר הפגיעה והאם יש מה לעשות כדי לשקמן?
רגל שעירה של ממותה צמרירית שהשתמרה היטב. מקור: ABC News, שקיבלו את התמונה מלאב דאלן באוניברסיטת סטוקהולם

סיפורה המוזר של יקינף הממותה – שאולי עוד תחזור לחיים

פרופ' ג'ורג' צ'רץ' מנסה לשבט ממותה צמרית שנלכדה בקרח הסיבירי לפני 52 אלף שנה
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של פאג'ים שהשתכפלו בתוך תאי חיידק שברשותם המערכת החיסונית שהתגלתה במחקר. המערכת החיסונית הצמידה לזנבותיהם של הפאג'ים חלבון דמוי יוביקוויטין (מסומן בנקודות שחורות וחיצים לבנים) ובכך מנעה מהם להדביק תאי חיידק נוספים

לזנב בנגיפים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מערכת חיסון חיידקית ה"מסרסת" את זנבותיהם של נגיפים. המערכת החדשה מבוססת על חלבון שגילו בעבר חתני פרס נובל אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר
המחשה: depositphotos.com

הביצית המופרית ומלחמתה בפטריארכיה

אם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו יורשים את המיטוכונדריה רק מהאם, התשובה היא - הביצית היא זו שמשמידה את המיטוכונדריה של האב זמן קצר מאוד אחרי ההפריה
אמפתיה ובינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מעבר לאלגוריתמים: תפקיד האמפתיה האנושית בטיפול משופר על ידי בינה מלאכותית

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את האיזון בין בינה מלאכותית למטפלים אנושיים בטיפול נפשי, עם דגש על תפקיד האמפתיה
השרירים והשלד. המחשה: depositphotos.com

בין השרירים לשלד

חוקרים גילו כי בעכברים חסרי חלבון שאחראי על התכווצות שרירים, התפתח איחוי בין חוליות עמוד השדרה, מה שעלול להוביל לעקמת ולמחלות אורתופדיות נוספות
שבב ביולוגי לזיהוי וירוסים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

כיצד עשוי שבב ביולוגי להציל אותנו מהמגפה הבאה

אוניברסיטת קורנל הציגה מכשיר ביו-אלקטרי שיכול לזהות במהירות וריאנטים מזיקים של קורונה, ואולי גם של וירוסים אחרים. מכשיר מבוסס שבב זה משתמש בביו-ממברנה על מנת לדמות את תהליך התפתחות הזיהום
תאים עם חלבוני p53 מסרטנים (באדום), בנוכחות החלבון המלווה DNAJA2 (משמאל) ובנוכחות גרסה שלו ללא ״סיכת ראש״ (מימין). בנוכחותה, המבנה של החלבונים המסרטנים מיוצב והם אינם נדבקים זה לזה ולכן נותרים מפוזרים ברחבי התא. בהיעדרה, התא לא נצבע אדום שכן החלבונים יוצרים צברים (נקודות אדומות) שהתא יכול לזהות ולהשמיד (בכחול – החומר הגנטי בגרעיני התאים)

לנעוץ סיכה בגידול

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון תאי חדש לזיהוי חלבונים שהמבנה התלת-ממדי שלהם נפרם וחושפים בכך מטרה ממוקדת לטיפול בסרטן
הקפאת איברים להשתלה. המחשה: depositphotos.com

חלבונים נוגדי קיפאון מראים הבטחה בשימור איברים להשתלה

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית הטכניון ומכון ויצמן בחן אפשרות לשלב באיברים המיועדים להשתלה נוגדי קיפאון כדי למנוע נזק לאיבר ולביטול ההשתלה, וכן שיסייע לשמר איברים לטווח ארוך יותר
הורים מדברים עם ילדיהם. המחשה: depositphotos.com

ההורים מתאימים את דרך הדיבור עם התינוקות להתפתחותם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפיהם ברחבי העולם גילו כי הורים חוזרים על מילים לעיתים קרובות יותר כאשר הם מדברים עם תינוקות צעירים, ומשתמשים יותר באוצר מילים מגוון יותר ככל שהילדים מתבגרים
שיפור גנטי של יבולים. המחשה: depositphotos.com

פרס וולף בחקלאות לשלושה זוכים על גילויים מרכזיים בביולוגיה התפתחותית של צמחים התורמים לשיפור יבולים

הזוכים הם פרופסור אליוט מ. מאירוביץ (Elliot Meyerowitz) מקאלטק והמכון הרפואי האוורד יוז, ארה"ב, פרופסור ג'ואן קורי ( Joanne Chory) ממכון סאלק, ארה"ב, ופרופסור ונקטסן "סונדר" סונדראסן ( Venkatesan “Sundar”
פרופ' ז’וזה-אלן סאהל מצרפת , מזוכי פרס וולף לרפואה לשנת 2024. צילום באדיבות קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה 2024 למומחים לרפואת עיניים על "שיקום הראייה בעיוורים באמצעות אופטוגנטיקה"

השניים, ז’וזה-אלן סאהל מצרפת, ובוטונד רוסקה משווייץ קידמו את תחום הרפואה הגנטית של מחלות עיניים מנעו עיוורון והחזירו ראיה לעוורים
חולה פרקינסון. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות אודות מחלת פרקינסון – והמשמעות לרפואה

בשנים האחרונות הסתבר שזמן רב לפני שהסימפטומים הראשונים של פרקינסון מופיעים, אפשר למצוא שינוי באוכלוסיית חיידקי המעיים של החולים
מוח של תינוק. המחשה: depositphotos.com

מדענים מגלים דמיון מדהים בין מוחות תינוקות לבינה מלאכותית

מחקר עדכני מראה כי תינוקות משתמשים בתקופת חוסר האונים שלהם כדי לפתח מודלים קוגניטיביים, בדומה להכשרה מוקדמת של בינה מלאכותית (AI), ומאתגר תיאוריות ישנות על חוסר בשלות מוח התינוקות ואף
ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו במעמד קבלת הפרס. קרדיט: EuroTech Universities Alliance

הסוס הטרויאני של החלילן מהמלין

ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו מהטכניון זכתה בפרס אירופי יוקרתי על פיתוח שיטה לטיפול במחלת הפרקינסון בסיוע מוזיקה
השפעה אישית וקבוצתית. באדיבות ד"ר הילה רימר

שמחה, עצב ומה שביניהם

חוקרים בדקו כיצד רגש אישי ורגש קבוצתי, בשילוב רגשות חיוביים ושליליים, משפיעים על עמדות
סריקת MRI רגילה אינה מסוגלת לזהות גידול בלבלב (משמאל). לאחר הזרקת סוכר מהונדס ושיפור הרגישות של הסריקה, הגידול מופיע בבירור בגישת ה-MRI החדשה שפיתחו החוקרים (מימין)

להאיר את הממאיר

שיטת MRI חדשה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע צפויה לסלול את הדרך לאבחון מוקדם של סרטן הלבלב
תמונת תקריב על פתחי הקונכיות של הצינוריר. צילום איילת ניר

חילזון ללא גבולות

החילזון 'צינוריר בונה' זכה לתואר 'מהנדס סביבה', לאור תרומתו לבניית משטחים סלעיים בקו החוף והורדת קצב הבליה שלהם בצורה יעילה. הוא הגיע לסף הכחדה, אך חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
כיצד פועלים MRI קונבנציונלי (משמאל) והמכשיר הביתי (מימין)

סורק MRI ביתי עשוי לחולל מהפכה ברפואה

בעוד עשר שנים, ייתכן שאפשר למצוא אמבולנסים – או בתי-חולים על גלגלים – שיוכלו להגיע לאירועים רבי-נפגעים ולספק לרופא בשטח תמונה תלת-ממדית ברורה של כל פצוע. רופאים לא יצטרכו יותר
תאי גזע כלייתיים. באדיבות פרופ' בני דקל וד"ר דורית עומר.

ללמוד על מחלה מחוץ לגוף

מידול מחלות כליה באמצעות אורגנואידים כליתיים שמקורם מתאי גזע עובריים ובוגרים
במחקר החדש, מדענים תכנתו מחדש צמחי ניקוטיאנה בנטהמיאנה לייצור מגוון רחב של סוכרים מועילים הנמצאים בחלב אם, הנקראים אוליגוסכרידים של חלב אם. קרדיט: קולין בארנום

צמחים מהונדסים מייצרים סוכרי חלב אם שעשויים להוביל לפורמולת תינוקות בריאה יותר

כיום, ניתן לייצור מספר קטן של אוליגוסכרידים של חלב אם בעזרת חיידקי E. coli מהונדסים. עם זאת, בידוד המולקולות המועילות מתוצרים רעילים אחרים הוא תהליך יקר, ורק מספר מוגבל של
איך מנגנון ה"הזדקנות" שנקרא senescence מופעל לזמן קצר לאחר פציעה בלב של עכברים כחלק חיוני מתהליך הריפוי של הלב. באדיבות החוקרים

חוקרים גילו מנגנון של התחדשות רקמת הלב

חוקרים ממכון ויצמן מצאו כי התהליכים הביולוגיים המזוהים עם ההזקנות, מסתבר שגם עושים את ההפך ומסייעים להתחדשות רקמת הלב * המחקר מדגיש את הצורך להיזהר כאשר משתמשים בתרופות שמטרתן להיפטר
הגנן המסור: מחסור בחלבון Kif2a הוביל לגידול פרא של סיבי העצבים בעור של עכברים בוגרים (מימין), בעוד בעכברים ללא מחסור בחלבון השלוחות העצביות טופחו בקפדנות (משמאל)

כואב אבל פחות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו חלבון שמווסת את הרגישות לכאב לאורך החיים
קריאת העורב. המחשה: depositphotos.com

העורבים יודעים לספור… בקול רם!

מחקר מראה שעורבים יכולים להפיק באופן מכוון עד ארבעה קולות בתגובה לרמזים ספציפיים, מה שמעיד על מערכת מספרים לא-סימבולית ושליטה קולית הדומה לזו של פעוטות אנושיים. יכולת זו מציעה בסיס
התגלה מנגנון הקשר בין דיכאון וחרדה לבין הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון. באדיבות פרופ' שירה כנפו

מעגל ההשפעה של הטסטוסטרון

התגלה מנגנון הקשר בין דיכאון וחרדה לבין הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון
צוות המחקר מאוניברסיטת ברקלי השתמש ב-CRISPR/Cas9 להגדלת ביטוי גנים באורז על-ידי שינוי ה-DNA הרגולטורי העילי שלו. בעוד שמחקרים אחרים השתמשו בטכנולוגיה זו כדי לנטרל או להקטין את ביטוי הגנים, הם השתמשו לראשונה במחקר זה בעריכת גנים ללא הטיה להגדלת ביטוי גנים ופעילות פוטוסינתטית בהמשך. קרדיט: פרויקט RIPE.

צוות מחקר משתמש ב-CRISPR/Cas9 לשינוי תכונות פוטוסינתזה של גידולים חקלאיים

בעוד שמחקרים אחרים השתמשו בעריכת גנים CRISPR/Cas9 לנטרול או הקטנת ביטוי הגנים, במחקר החדש שפורסם ב-Science Advances השתמשו לראשונה בעריכת גנים ללא הטיה להגדלת ביטוי גנים ופעילות פוטוסינתטית בהמשך.
מדעני המכון חיפשו איך לבסס שיטה יעילה לעיבוד מידע במחשבים קוונטיים – וגילו במפתיע סוג חדש של מערבולות הנוצרות במפגש בין שני פוטונים

כשחלקיק אור רואה את האור

מדעני המכון חיפשו איך לבסס שיטה יעילה לעיבוד מידע במחשבים קוונטיים – וגילו במפתיע סוג חדש של מערבולות הנוצרות במפגש בין שני פוטונים
קרקעית המערה. צילום: ד"ר אפרת גביש-רגב

בין עטלפים לעכבישנים

חוקרים מצאו שמערות שמאכלסות עטלפי פירות מאופיינות בשרשרות מזון ארוכות יותר מאשר מערות שמאכלסות עטלפי חרקים או מערות ללא עטלפים
מימין: הפתח (אדום) של הפאגופור (ירוק) נשאר צר בזכות פעילותם המתואמת של שני צברי חלבונים. משמאל: הפתח התרחב לאחר שהמדענים הפחיתו את פעולת הצבר שאחראי על סגירתו

לפתוח פה קטן

כך שומרים על דיאטה מאוזנת של אברוני האוטופאגיה – מנגנון האכילה העצמית בתאי גופנו המרחיק פסולת ומתחזק את בריאותנו
עיר ירוקה, למען בריאות הנפש. קרדיט: אתר הידען. התמונה הופקה באמצעות DALEE למטרות המחשה ואינה מהווה תמונה מדעית

התרבות האנושית משתנה בקצב גבוה מכדי שהאבולוציה תוכל להדביק – כך זה עלול להשפיע על כל אחד מאיתנו

כמה מגמות בעייתיות יכולות להיות מובנות מהתאמה אבולוציונית לא תואמת. לדוגמה, תחרות וחרדה ממעמד חברתי קושרו לאובססיות בלימודים, התמודדות על תפקידים יוקרתיים וחומרנות. יש מגמה גוברת של "להיות עני עוד
המנועים שמדמים את ATP סינתאז נעים באי-סדר ויוצרים מבנה מסודר בעזרת הזרימה.

איך שחלבון מסתובב לו

חוקרים מצאו כי החלבון ATP סינתאז, הממלא תפקיד מרכזי בתהליך הנשימה התאית, מתארגן בעצמו בתבנית משולשת, מכיוון שהוא נכלא בשדה המערבולת שהוא עצמו מייצר
החוקרים השתמשו בטכניקות לצביעת חלבונים כדי לחשוף את זהות התאים באורגנואידים שיצרו. בתמונה ניתן לראות ארבעה אורגנואידים של מערכת העצבים המרכזית בעובר, כאשר בסגול מסומנים חלבונים המזוהים עם התפתחות המוח הקדמי והאמצעי, בירוק – המוח האחורי, ובאדום – מרכז חוט השדרה

מהמוח ועד הזנב

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן וממכון ויצמן למדע פיתחו לראשונה מערכת עצבים מרכזית על שבב המדמה באופן נאמן את זו של העובר האנושי – מקצה חוט השדרה ועד למוח הקדמי
הגולגולות נבדקו באמצעות ניתוח מיקרוסקופי וסריקת CT. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.

גולגולת מצרית בת 4,000 שנה חושפת ניסיונות כירורגיים לטיפול בסרטן

מדענים נדהמו מהתגלית של סימני חיתוך סביב גידולים סרטניים על גולגולת מצרית עתיקה, שאפשרו להם להבין טוב יותר כיצד ניסו המצרים הקדמונים לטפל במחלה
תולעים אדומות חופרות בקומפוסט. גם התולעים הקיימים כיום מערבבים חומרים. המחשה: depositphotos.com

תולעים – גיבורים ללא קרדיט של האבולוציה

החוקרים בדקו את הקשר בין ערבוב המשקעים שנגרם, בחלקו, על-ידי תולעים חופרות עם מינרל בשם פיריט, המשחק תפקיד מרכזי בצבירת חמצן. ככל שנוצר יותר פיריט ונקבר תחת הבוץ, החול או
תאומים זהים בני יומם. המחשה: depositphotos.com

תאומים זהים, לאחד סכיזופרניה והשני בריא. ההבדל ביטוי הגנים כבר בשלב העובר

כך נמצא במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry מבית NATURE
אוטיזם. המחשה: depositphotos.com

שכיחות האוטיזם בהווה ובעתיד

מחקר חדש חושף עלייה משמעותית בשיעורם של אנשים עם אוטיזם בקהילה בישראל, דבר שמחייב היערכות מתאימה
השתלת כליה מהונדסת בחולה. קרדיט אתר הידען באמצעות DALEE. אין לראות בתמונה כתמונה מדעית.

אדם קיבל כליה חזירית – עם 69 שינויים גנטיים

השינויים נועדו למנוע מצב של הדבקת הגוף בנגיפים רדומים שעשוים להימצא בכליה, ובכל מקרה הכליה מיועדת להתאים לחולה הספציפי
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
אַנַבֵּינָה תחת המיקרוסקופ. החיידקים הכחוליים שימשו השראה למחקר

חיידקים נגד מוטנטים

מדעני מכון ויצמן למדע גרמו לתאי חיידקים לחקות תהליכים המאפיינים יצורים רב-תאיים, וגילו מנגנון הגנה אפשרי מפני סרטן
דוגמא למקרצף מסוג קינה. צילום: ד"ר רן ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

כלי אבן לביצוע פעולות חיתוך ועיבוד עורות של יחמורים מלפני 400,000 שנה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף: באזורים שבהרי השומרון, ממזרח לג'לג'וליה ומערת קסם, הופיעו לראשונה בעולם כלי אבן מיוחדים, ששימשו לפני כ-400 אלף שנה לציד של יחמורים