החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא שלSalmonella enterica – מחולל קדחת אנטרית/פרטיפוס ושל Borrelia recurrentis , הגורם לקדחת חוזרת המועברת גם היא עם כינת גוף
בקיץ 1812 הוביל הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה כוח פלישה של כחצי מיליון חיילים אל תוך האימפריה הרוסית. בדצמבר נותרו בחיים רק מעטים. תיעוד היסטורי ייחס את הקריסה לרעב, לקור ולטיפוס הבהרות. במחקר חדש המתפרסם ב־24 באוקטובר ב־Current Biology מבית Cell Press , חילצו חוקרי פלאו-גנומיקה מיקרוביאלית, דנ״א משיני החיילים – ולא מצאו כל עקבה לטיפוס. במקום זאת זוהו שני מחוללי מחלה הידועים כגורמי קדחת אנטרית וקדחת חוזרת, מחלות שלכאורה תרמו לתבוסה.
“מרגש להשתמש בטכנולוגיה זמינה כיום כדי לאתר ולאבחן דבר שהיה קבור במשך מאתיים שנה,” אומר החוקר הראשי ד״ר ניקולאס רסקובן Institut Pasteur , פריז.
מזה דורות מתווכחים היסטוריונים על הגורמים לאסון. רופאים וקצינים בני הזמן נטו להאשים את הטיפוס, מחלה נפוצה בצבאות התקופה. גילוי טפילי כינת הגוף בגופות חיילים, הווקטור העיקרי של הטיפוס, ואף דנ״א שלRickettsia prowazekii , החיידק הגורם לטיפוס, חיזקו את ההשערה.
עתה, בעזרת טכנולוגיות דנ״א עתיק, ביקשה הקבוצה לבחון מחדש אם אכן טיפוס עמד במוקד. החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא שלSalmonella enterica – מחולל קדחת אנטרית/פרטיפוס ושלBorrelia recurrentis , הגורם לקדחת חוזרת המועברת גם היא עם כינת גוף.
לעומת זאת, החוקרים לא איתרוR. prowazekii אוBartonella quintana (קדחת התעלות), שזוהו במחקרים קודמים בחיילים אחרים מאתר זה. רסקובן מסביר כי הפער עשוי לנבוע מהבדלי טכנולוגיה: עבודות מוקדמות הסתמכו על PCR המשכפל מקטעי דנ״א ספציפיים, אך דנ״א עתיק מתפרק לחתיכות קצרות מדי לשיטה זו. “הגישה שלנו פורסת רשת רחבה יותר וקולטת מגוון רחב של מקורות דנ״א על בסיס הרצפים הקצרים מאוד,” הוא אומר.
להפתעתם, שייכו החוקרים את זן ה־B. recurrentis שנמצא בחיילי נפוליאון לאותו קו אב שהתגלה לאחרונה בבריטניה העתיקה לפני כאלפיים שנה בתקופת הברזל. נראה כי שושלת זו שרדה באירופה אלפי שנים, בעוד שכל הזנים המודרניים שרוצפו עד כה משתייכים לקו אב אחר. “זה מראה את עוצמת הדנ״א העתיק לחשיפת היסטוריה של מחלות זיהומיות שלא ניתן לשחזר ממדגמים בני-זמננו,” מסכם רסקובן.
מימון: מועצת המחקר האירופית (ERC) מכון פסטר, המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS) , והסוכנות הלאומית למחקר של צרפת (ANR).
עוד בנושא באתר הידען:
