התגובה של הצמחים להתחממות – רעלנים

 

ההתחממות העולמית משמעותה שבאזורים רבים החום גורם לצמחים להכנס לעקה (״סטרס״), אחת התוצאות של התגוננות צמחים מפני עקה בכלל וחום בפרט היא עליה של ריכוזי רעלנים באברי הצמח. כאשר הצמח הוא צמח מאכל משמעות הדבר היא עלית ריכוז הרעלנים במזון

שדה חיטה לאחר בצורת בישראל. צילום: shutterstock
שדה חיטה לאחר בצורת בישראל. צילום: shutterstock

ההתחממות העולמית משמעותה שבאזורים רבים החום גורם לצמחים להכנס לעקה (״סטרס״), אחת התוצאות של התגוננות צמחים מפני עקה בכלל וחום בפרט היא עליה של ריכוזי רעלנים באברי הצמח. כאשר הצמח הוא צמח מאכל משמעות הדבר היא עלית ריכוז הרעלנים במזון.

חוקרים של התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) מפרסמים מחקר שקובע כי ככל שעולה הטמפרטורה והאקלים הופך ליותר קיצוני, יותר ויותר צמחי מאכל ״מייצרים״ יותר כימיקלים שעשוים לגרום בעיות בריאות לאנשים ולחיות משק שאוכלים אותם.

 

לדברי החוקרים: גידולים כמו חיטה, תירס, סורגום, אורז, סויה, שיבולת-שועל ודוחן,

מייצרים יותר כימיקלים בתגובה לחום במטרה להגן על עצמם. מסתבר כי הכימיקלים הם רעלנים פוגעניים לאדם ולחיות כאשר הם נצרכים לאורך זמן.

 

חוקרת מהמחלקה ״להערכת ההתחממות״ של UNEP של אומרת כי ״גידולים מגיבים לתנאי בצורת ועליה בטמפרטורה בדומה לאדם שנפגע ממצב קשה״. "בתנאים רגילים צמחים שקולטים חנקות ממירים אותם לחלבונים ולחומצות אמינו, אלא שבצורת ארוכה או חום, מאטים את התהליך, מה שגורם להצטברות חנקות. על פי החוקרים: ״ריכוז חנקות במזון גורם קושי לכדוריות הדם להעביר חמצן״.

 

אבל מה קורה כאשר יש גשם אחרי תקופת בצורת? על פי החוקרים, צמחים שסבלו מעקה בגלל הבצורת ונחשפים להרבה גשם גדלים במהירות. הגידול המהיר גורם להצטברות של מימן-ציאנידי שידוע גם כ חומצה-פרוסית או – ציאניד. הציאניד מעכב את זרימת החמצן ואפילו חשיפה קצרה לכמויות מזעריות מחלישה ומסכנת את האדם. הצמחים שבהם מצטבר הציאניד הם: תירס, קסווה (Manihot ), סורגום ופשתן.

 

מקרי הרעלה בחנקות או בציאניד דווחו בקניה ובפיליפינים בעקבות אכילת קסווה אחרי אירועי גשם קיצוניים. גשמים, חום ולחות מאפשרים התפתחות מיני עובש שהרעיל והידוע ביניהם הוא רעלן-אלפא ( Aflatoxins), עובש שידוע בפגיעתו ההרסנית בעוברים, בגרימת עיוורות וסרטן. העובש שהוא מין של פיטריה מפזר נבגים עם הרוחות מתפשט ומרעיל שטחים נרחבים.

 

לדברי החוקרים כ-4.5 מיליארד בני אדם, בעיקר בארצות המתפתחות נחשפים לעובש כל שנה גם אם בריכוזים וכמויות זעירות. החוקרים אומרים: ״אנחנו מתחילים להבין את גודל הבעיה של הרעלנים שעומדת מול חקלאים בארצות משווניות וממוזגות״,

״ככל שהאזורים החמים מתרחבים יותר ארצות עומדות מול האיום החדש " על פי ״המכון הבין לאומי לחקר חיות משק ״  ( International Livestock Research Institute.‫) ב 2004 היתה בקניה הרעלה של ״אלפא״ שפגעה במאות אנשים והרגה מאה מתוכם.

 

הסכנה קיימת לא רק בארצות משווניות אלא ״נודדת״ צפונהץ על פי UNEP הסיכון לאירופה גדל ככל שהטמפרטורות עולות, שכן כאשר תעלה הטמפרטור ב-2 מעלות גידולים מקומיים ידבקו בעובש  ועל פי המצב הנוכחי הכוון הוא עליה של יותר מ 3 מעלותץ

 

על פי דוברת ארגון הבריאות העולמי ״עליית ריכוז רעלנים בגידולי מאכל תפגע קשה במערכת הבריאות העולמית, מערכת שכבר נאבקת במחסור במזון. גידולים עם ריכוזי רעלנים גבוהים יגרמו למחלות עצבים וסרטן״.

 

כדי ״להקדים רפואה למכה״ מציעים החוקרים לחוואים ולחקלאים לאמץ שיטות  להפחתת הנזקים מרעלנים בגידולים, כגון מיפוי ״נקודות-חמות ״ שנפגעו,  פיתוח שיטות להבנת והכרת הרעלנים בשטח ומעל לכל אימוץ ופיתוח של גידולים שיעמדו בפני אקלים קיצוני ללא עליה בריכוז הרעלנים.

היום כבר קיימים מרכזי מחקר ופיתוח שעסוקים בפיתוח זרעים לצמחי מאכל שיתאימו לאזורים בהם ההתחממות העולמית מכה וגורמת נזקים. נקווה להצלחה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. הצמח משתנה, השינוי שלו הוא רעיל לנו, אבל אנחנו לא אלו שמגדירים מהו רעל, אלא רק במקסימום מה הוא רעיל לאדם) כל חומר יכול להיות רעיל, גם אוויר רגיל יכול להיות רעיל לחיות מסויימות כמו למשל לדגים.
    פשוט האדם משנה את הסביבה והאקולוגיה ולכן הופך ללא מותאם ולא רלוונטי לסביבה השונה שהוא יוצר. (כלומר מכחיד את עצמו, במעשיו שלו עצמו)

  2. אין ספק שהעולם חש את אפקט החממה. בפאריס הצפות ובמזרח גם כן. לפי תחזית דו"ח האו"ם באתר האום המזרח התיכון וחלקים ניכרים מאפריקה יהיו בלתי ראויים למגורי אדם. אולי נגור במזגנים, אבל ייתכן שנדידות העמים שאנו רואים ושמייחסים לאביב הערבי הן ברבדים יותר עמוקים קשורים אולי לשינויי אקלים. אם כל הקרחונים בכדור הארץ יימסו כפי שקורה בגרינלנד יעלו פני האוקיינוס ב 13 מטר. מספיק כדי להציף את כל ערי החוף של תרבות האדם. כאשר מין חי משנה את האקלים בבית גידולו ומכפיל עצמו לאותה יחידת שטח פי 2 תוך 40 שנה, זה איתות חמור. צריך לדעתי לבצע בקרת ילודה מרצון בארצות שבהן שיעור הילודה גבוה אך זה בלתי אפשרי בתנאי החינוך של אוכלוסיות אלה ואינני מתכוון לעיקור האוכלוסיה חס וחלילה.

  3. בסדר לא סוף העולם,בישראל החיטה מיובאת ממקומות שופעים.הפירות והירקות מושקים(ולא סובלים ממחסור).מצבי עקה(מצוקה/מחסור)גורמים גם ליצור אנטי אוקסידנטים (מונעי חמצון בריאים).וסוכרים,לעיתים כדאי ליצור מצבי עקה לצמח כדאי להגדיל יבול ,סוכרים,וחומרים בריאים.מה שנעשה בגפן היין.

  4. החום בלתי נסבל, הגיע הזמן לנסות דרכים קיצוניות לקירור העולם כמו הרי געש מלאכותיים בעזרת שחרור גופרית לשכבות העליונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן