מדוע איננו פוליטיקאים, ומדוע ההתראה מפני מעשי ממשל טראמפ היא נכונה אובייקטיבית

זה אינו דיון פוליטי – זה מאבק על הישרדות העתיד שלנו כחברה מתקדמת. יש לצפות מכל קוראי האתר להבין זאת ולצאת נגד הפגיעה בתשתית המדעית. הנזק של מחיקת מאגרים ופיטורי עובדים יגרום לפיגור עצום בתחומים רבים.

ניתוץ התשתית המדעית. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE
ניתוץ התשתית המדעית. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

בעשורים האחרונים, מאז מלחמת העולם השניה רשמה האנושות השגים רבים: החל מחיסונים למחלות שקטלו מיליוני בני אדם כמו האבעבועות השחורות, הטכנולוגיה טסה במהירות ובכל עשור מהירות התקשורת וכמות המידע המעובד עולה פי עשרה. למדנו כיצד להשתמש באינטרנט. כבר בשנות השישים הגענו לירח, וכעת הטיסות לחלל הופכות זולות וכבר מדברים על חזרה לירח ואף על טיסה למאדים, כשגם התעשייה הפרטית נכנסה בכל הכוח לתחום. רק בשנים האחרונות התוודענו למהפכת הבינה המלאכותית.

עד מלחמת העולם השניה המדינה העיקרית שבה נעשה מחקר מדעי היתה גרמניה, וכתבי עת רבים היו בשפה הגרמנית. לאחר התבוסה, ובריחתם של עשרות אלפי מדענים לארה"ב וחלק קטן לרוסיה, גרמניה הפכה למעצמה שולית יחסית. המרכז עבר למערב כשהמחקרים באוניברסיטאות הציבוריות והפרטיות הוציאו מאות זוכי פרסי נובל ששינו כל תחום בחיינו לטובה. רשימה כזו תתפוס מאמר שלם אם לא יותר.

פרס נובל מוענק להישגים פורצי דרך ברפואה, כימיה, פיזיקה וכן בתחומי שלום ספרות וכלכלה הרלוונטיים פחות לנושא זה.

חלק מהתגליות ששינו את חיינו בצורה המשמעותית ביותר כוללות: גילוי הפניצילין (1945, אלכסנדר פלמינג פרס נובל לרפואה), גילוי ה-DNA כמבנה הדו-גדילי (1962, ג'יימס ווטסון, פרנסיס קריק ומוריס וילקינס, פרס נובל לרפואה); פיתוח הלייזר (1964, פרס נובל לפיזיקה ל צ'ארלס טאונס, ניקולאי בסוב ואלכסנדר פרוכורוב) פיתוח תאי דלק המבוססים על ליתיום-יון (2019, פרס נובל לכימיה ל ג'ון גודנאף, סטנלי ויטינגהם ואקירה יושינו), גילוי קרינת הרקע הקוסמית (1978, פרס נובל לפיזיקה לארנו פנזיאס ורוברט וילסון) וכמובן  פיתוח חיסונים מבוססי RNA שליח (2023, פרס נובל לרפואה לקטלין קריקו ודרו ויסמן).

רבים מהמחקרים שזכו בפרס נובל לא רק העשירו את הידע האנושי, אלא גם חוללו מהפכות טכנולוגיות ורפואיות שהשפיעו ישירות על חיי היומיום של מיליוני אנשים.

המחקר הפך בינלאומי כשלאחרונה סין והאיחוד האירופי הגבירו את השקעותיהם במדע בסיסי. עולם המדע הפך להיות תלת קוטבי. האיחוד האירופי אף שוקל מתן עידוד לחוקרים אמריקניים לחקור באירופה על בסיס מצויינות מחקרית.

אבל דווקא כשהמגמה החיובית היתה בשיאה, החליטה ארצות הברית – שהייתה פעם מובילה עולמית בתחומי המחקר והחדשנות – צועדת לאחור בצעדי ענק. ממשל טראמפ הנוכחי נוקט מדיניות של צמצום משמעותי בתקציבי המדע, סגירת מעבדות, מחיקת נתוני מחקר חיוניים והחלפת עובדות מדעיות בתיאוריות קונספירציה ממניעים פוליטיים. זוהי לא סוגיה פוליטית גרידא, אלא מתקפה ישירה על יסודות הקִדמה האנושית.

אנשים שאינם מעורבים ישירות במדע אולי לא מבינים עד כמה צעדים אלה חמורים, ולכן חשוב להציג את העובדות ולחשוף את הסכנות שבהן. נפרט כעת את ההשלכות של המהלכים האחרונים של ממשל טראמפ, יסביר כיצד הם מסכנים את עתיד האנושות ויציע דרכים לשכנע אנשים להבין שהמדע הוא מעל לפוליטיקה.


1. מחיקת נתוני מחקר – מחיקת ההיסטוריה המדעית

אחת מהדרכים האכזריות ביותר להרוס מדע היא מחיקת נתונים מדעיים מצטברים שנאספו במשך עשורים. ממשל טראמפ, שפועל על פי אידיאולוגיה אנטי-מדעית, הוריד מהשרתים הפדרליים אלפי מאגרי מידע שכללו נתונים קריטיים בנוגע לאקלים, בריאות הציבור וזיהום סביבתי.

דוגמאות: מידע קריטי של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) על פליטות פחמן נעלם ללא עקבות מהאתר הרשמי מסמכים פדרליים על מגפות הוסרו מהגישה הציבורית, מה שמקשה על חוקרים להתכונן להתפרצות מגפות עתידיות.   וכן יותר מ-1,600 קישורים לאתרים ממשלתיים עם נתונים על שינויי אקלים הפכו לבלתי זמינים.

למה זה מסוכן?

כאשר מוחקים נתוני מחקר, אי אפשר לשחזר אותם במדויק. מידע זה הכרחי עבור חוקרים, קובעי מדיניות ותעשיות שמסתמכות עליו כדי לפתח פתרונות לבעיות עולמיות.


2. סגירת מעבדות מחקר – ריסוק החדשנות המדעית

עוד מדינות אחרות כמו סין והאיחוד האירופי משקיעות מאות מיליארדים במחקר ופיתוח, ארצות הברית הולכת בכיוון ההפוך. במסגרת הקיצוצים האחרונים, נסגרו מעבדות מחקר בתחומים קריטיים כמו פיזיקה, ביוטכנולוגיה וחקר האקלים.

דוגמאות: בחודשיים האחרונים נסגרו לפחות 35 מעבדות לאומיות, כולל מרכזים רפואיים שעסקו במחקר מחלות מדבקות. המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת איבדה 70% מתקציבה, מה שהוביל לסגירת פרויקטים בתחום האנרגיה הירוקה. סגירת מרכזי מחקר לחיסונים עשויה להוביל לאיחור של עשור בפיתוח חיסונים חדשים. במיוחד ראוי לציין שחיסון אוניברסלי לשפעת היה במרחק נגיעה וכעת בוטל, הן בממשל והן באוניברסיטאות שקיבלו תקציבי מחקר.

למה זה מסוכן?

כאשר סוגרים מעבדות, לא רק שהחוקרים מאבדים את מקום עבודתם, אלא שגם המומחיות והידע שהם צברו הולכים לאיבוד. במדע, מחקר שנעצר למשך שנים עלול לאבד ערך בגלל חוסר המשכיות בניסויים ובנתונים.


3.  התקפה ישירה על חוקרים והפצת דיסאינפורמציה, הצגת המדע כאויב פוליטי

טראמפ ואנשי ממשלו תוקפים את הקהילה המדעית בצורה פומבית, ומציגים מדענים כמקדמי "אג'נדה פוליטית". לדוגמה טראמפ טען בראיון ש"חוקרי אקלים הם אופורטוניסטים שמנסים לשלוט על הכלכלה".  מדענים שקראו לשימור תקציבי מחקר קיבלו איומים ונאלצו להתפטר. משאלי דעת קהל הראו כי אמון הציבור במדענים ירד ב-30% מאז 2016 בשל הדהוד טענות נגד מדע ברשתות החברתיות.

למה זה מסוכן?

כאשר מתארים מדענים כאויבי העם, אנשים מפסיקים להקשיב להם ומעדיפים "עובדות אלטרנטיביות" שמבוססות על אידיאולוגיה ולא על נתונים.

בעת עריכת מאמר זה לפרסום, התקבלה ידיעה על קיצוץ מחצית מעובדי משרד החינוך האמריקני, נתון זה כולל את כל חוקרי החינוך, כך שמעתה החלטות יתקבלו ממניעים פוליטיים וללא בסיס מדעי.


4. פגיעה בבריאות הציבור – השלכות ממשיות על חיי אדם

הפגיעה במדע אינה נותרת ברמת המעבדה – היא משפיעה ישירות על בריאות הציבור.

הפסקת תוכניות חיסונים פדרליות הגבירה את התפרצותן של מחלות כמו חצבת ושפעת.  קיצוצי מחקר הובילו להפסקת ניסויים בפיתוח תרופות חדשות למחלות ניווניות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) התריע שאם המגמה תימשך, ארה"ב עלולה להפוך למוקד של מגפות חדשות בשל חוסר בקרה וידע.

למה זה מסוכן?

כאשר פוגעים במדע הרפואי, חיי אדם נמצאים בסכנה מיידית. העולם המודרני נשען על מחקר רפואי כדי לפתח חיסונים, תרופות ונהלי רפואה מתקדמים.


5. השפעה כלכלית – העתיד בסכנה

מה הקשר בין מדע לכלכלה? מחקרים מדעיים מובילים לפיתוחים טכנולוגיים שמניעים את הכלכלה, והפגיעה בהם משאירה את ארה"ב מאחור.


קיצוצים במו"פ פגעו בחברות טכנולוגיה, מה שמוביל לירידה בכושר התחרות של ארה"ב.
יש המתריאים  מפני איבוד מומחים אמריקאים למדינות אחרות נובע מהיעדר השקעה במחקר.

למה זה מסוכן?

ללא חדשנות מדעית, ארה"ב תהפוך תלויה בטכנולוגיות זרות ותאבד את מעמדה ככלכלה המובילה בעולם.

מדוע כל אדם שפוי צריך להתנגד?

מדיניות ממשל טראמפ בתחום המדע אינה "שמרנית" או "רפובליקנית" – היא פשוט הרסנית לכל תחום אפשרי. כאשר מוחקים נתונים, סוגרים מעבדות, תוקפים חוקרים ופוגעים בתקציבים קריטיים, ההשפעה היא על כולנו – ימין ושמאל, דמוקרטים ורפובליקנים, עשירים ועניים.

זה אינו דיון פוליטי – זה מאבק על הישרדות העתיד שלנו כחברה מתקדמת. השאלה היא: האם נקום לפעול כדי לעצור זאת – או שניכנע לבריונות ולטיעוני הקש של מעריצים עוורים לשליטים כוחניים וניתן להיסטוריה לחזור אחורה?

עוד בנושא באתר הידען:

8 תגובות

  1. יש הבדל בין עצירת כספים לאוניברסיטאות עקב מדיניות אנטישמית גזענית ואלימה כנגד יהודים לבין פגיעה במדע . יש הבדל בין מניעת כספים למטרות פוליטיות כאשר כספים אלה הולכים למעשה להפיכה פוליטית אלימה ולא חוקית במדינות רבות אשר בהן רוצים עשירים בעלי אמצעים כספיים גדולים שילטון נוח יותר מבחינתם . לא רק שמדובר בפוליטיקה מצד הכותב אלה גם בהצדקה של אוטואנטישמיות מצד אוניברסיטאות ישראליות ואף דוברים אחרים הבאים לדוגמה מהפוליטיקה הישראלית אשר חושבים שהדבר יעזור להם למנדטים רבים אשר יקבלו מפסיכופטים שיובאו לארץ וקיבלו אזרחות .
    במילים אחרות – אתה אכן בעל כוונות פוליטיות אשר לא מקובלות בקרב העם היהודי היושב בציון .

  2. ההנחה שמוסדות המחקר הם מקדשי ידע וקדמה, שגויה.
    הסתמכות על עטיני הממשל יוצרת סיאוב ואינספור מחקרים מיותרים או מבוזבזים.
    קח למשל את הקורונה, את החיסון פתחה וייצרה חברה פרטית, איפה כל תקציבי העתק?
    כסף והרבה לא בהכרח מניב קדמה, לעיתים דוקא מצוקה וצמצום מעודדים יצירתיות וחדשנות.
    מאבק אור מול חושך מאפיין מאבקים דתיים ולא מדעיים.

  3. הפרוגרס הרס כל חלקה טובה בארצות הברית ובעולם, הגיע הזמן שיהיה תיקון, האוניברסיטאות ממזמן כבר לא אוטוריטט מידע, מה שקורה שם זה פרוגרס על סטרואידים, יש הטיית מחקרים בנושאים חברתיים סוציאליים ומדעיים, אני אומר את זה כחבר סגל!

  4. אתם פוליטיים על סטרואידים ולכן גם האמינות שלכם אפסית. אפילו אם במקרה הספציפי הזה הזה מעשיו של טראמפ מוטעים זה שקוף שבאמת המטרה שלכם היא הנחל דת הפרוגרס המטורפת והפנאטית. השימוש במעמד המדע הוא רק אמצעי לכך ולא המטרה

  5. כמדומני כמי ש מציע להביא ידע, ראוי שתבחן אפשרות שהמידע לא יכול להיות נקי מהטיות. קצת צניעות מול קונספציות, הטוענות להבנה מוחלטת. גם במדע אמיתות התבררו בהמשך כחלקיות. דם ליבך, סבבה. לגייס קוראים ללכת אחריך? אולי קצת מוגזם?! היררכיה חד חד ערכית – מניסיוני, פשוט מסוכנת. בהצלחה ביושרה

  6. "זה אינו דיון פוליטי – זה מאבק על הישרדות העתיד שלנו כחברה מתקדמת" !
    מאבקים רק יחמירו ! , זה טבע העולם שכולם מסרבים לראות ! הרי אני אומר זאת שנים , "" הקידמה מובילה לקדם ""!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.