מדינה רדופת שדים ל"ט: האיש ששונא את אוקלידס נבחר פה אחד ליו"ר ועדת המדע בכנסת; הוקינג מחרים את ישראל

בפעם הראשונה אני מקדיש את המדור לשני נושאים, לכאורה שונים ומנוגדים, אך מצביעים על כך שהאיומים על המדע מגיעים מהימין ומהשמאל כאחד:

כרוז של מפלגת יהדות התורה בבחירות 2013 מזהיר מאסון: ילדיכם ילמדו על אולקידס במקום תורה
כרוז של מפלגת יהדות התורה בבחירות 2013 מזהיר מאסון: ילדיכם ילמדו על אולקידס במקום תורה

לקוראים – זהו טור דעה ואינכם חייבים לקרוא אותו, הוא לא בא על חשבון העדכונים המדעיים, כפי שניתן לראות בבדיקה פשוטה לאחור בשבוע האחרון לדוגמה.

בפעם הראשונה אני מקדיש את המדור לשני נושאים, לכאורה שונים ומנוגדים ,אך מצביעים על כך שהאיומים על המדע מגיעים מהימין ומהשמאל כאחד: שני אירועים קרו אתמול (ה'): האחד בחירתו פה אחד של ח"כ משה גפני ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה והשני – הודעתו של פרופ' סטיבן הוקינג כי הוא מבטל את ביקורו בארץ בוועידת הנשיא עקב כניעתו לחרם האקדמי בבריטניה.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הוציאה היום את ההודעה הבאה: "לראשונה ח"כ חרדי בראשות ועדת המדע והטכנולוגיה. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נבחר היום, פה אחד, לעמוד הראש הוועדה האמונה בין השאר על תחום המחקר והפיתוח, המדענים הראשיים ונושא החלל. בין המברכים את היו"ר הנכנס היה גם ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו) שציין כי קידום המדע נשען בראש ובראשונה על תקציבים ולפיכך העובדה שח"כ גפני היה יו"ר ועדת הכספים היא בגדר יתרון משמעותי."

לדברי יו"ר הוועדה הנכנס, ח"כ גפני, "לאורך השנים מדינת ישראל קיצצה באופן עקבי בתקציבים שהופנו למחקר ופיתוח ובכלל זה נראה כי בישראל אין יד מכוונת האמונה על מכלול הרכיבים המרכיבים את התמונה המלאה". מהיום לדברי ח"כ גפני "למדע והטכנולוגיה בישראל יש סנגור בכנסת". עוד הוסיף יו"ר הוועדה כי "למול ההתפתחות הטכנולוגית, חייבים לתת את הדעת לכך שבמקביל אנשים מאבדים את פרטיותם ".

מישהו נרדם בשמירה. הזה האיש שמתאים לקדם את המדע בישראל? זהו אותו אדם שמתעקש שתלמידי המגזר שלו לא ילמדו את לימודי הליבה. למעשה מכל המחקרים שנעשו בנושא, עולה כי בוגרי החינוך החרדי בקושי יודעים ארבע פעולות חשבון כדי להסתדר במכולת. כזכור בתעמולת הבחירות לכנסת האחרונה, פרסמה יהדות התורה פלייר ובו הזהירה את בוחריה כי אם לא יגדילו את כוחה, התלמידים החרדים יאלצו ללמוד את אוקלידס במקום משניות (ראו מדינה רדופת שדים ל"ז: אוקלידס זה לא שם של תרופה). האם איש זה יגן עלינו מפני הבורות של המגזר שלו?

מם שרץ ברשת כעקיצה על המודעה של יהדות התורה בעניין אוקלידס - לרגל בחירתו של משה גפני ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה
מם שרץ ברשת כעקיצה על המודעה של יהדות התורה בעניין אוקלידס – לרגל בחירתו של משה גפני ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה

סוגיה נוספת שלא תזכה לטיפול היא העלמותה של תורת האבולוציה – הבסיס לכל מדעי החיים – מתוכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים :"כדי לא להרגיז את החרדים" (ראו ד"ר רועי צזנה: אבולוציה נגד החילונים – כשמשרד החינוך מתחשב ברגשות)  בבתי הספר – מהיסודי ועד התיכון אסור להזכיר את המילה אבולוציה – גם בלימודי ביולוגיה ואפילו בשיעורים המדברים על השלכותיה (לדוגמה עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה). נראה שהלך לנו עוד דור של ביולוגים ואנשי ביוטכנולוגיה. אגב מעט מאוד בוחרים את יחידת הלימוד באבולוציה גם במסגרת לימודי ביולוגיה 5 יחידות משום שזו יחידת רשות. תארו לעצמכם שבלימודי אנגלית יוחלט שאותיות ה-ABC מהוות רשות, ואסור לדבר עליהם עד הבגרות אצל מי שלא לומד את אותה יחידת רשות. לא נשמע סביר. אז הבסיס לביולוגיה מוסתר מעיני התלמידים?
ומי יודע, אולי הוא ידרוש תקציבים לפיתוחים טכנולוגיים שישמשו לאכיפת ההלכה, כפי שנעשה בשנים האחרונות כאשר החליטו בסופרמרקטים לאסור בפסח רכישת מוצרי חמץ גם אם לקוח מכניס ידו מתחת לכיסוי הניילון של המדף, באמצעות הוצאת המוצר ממחשב החנות. ואולי הוא גם ידרוש מהאוניברסיטאות שלא לחקור בתחומים הנוגדים את הדת בתמורה לעזרה במימונם? איך לא חשבו על זה חברי הכנסת מכל סיעות הבית שתמכו בו פה אחד?

עוד תחום שבו הוא כנראה יהיה מנוע מלטפל הוא נושא בריחת המוחות, שהרי לפי השקפתו אין בכלל צורך ללמוד את חוכמת הגויים, ולכן אין בעיה בכך שהישראלים שיודעים את חוכמת הגויים יירדו לארה"ב.

"התחום היחיד בו הוא לא יכול לגרום נזק הוא תחום הטכנולוגיה: סייבר וחלל, בואו נגיד שסוף סוף יש שר חזק במשרד המדע – יעקב פרי ואם משהו יצליח בתחומים הללו זה יהיה בוודאי בזכותו ולמרות גפני. ובינתיים מעניין אם גפני יוציא חוק שלפיו סכום הזויות במשולש שונה מ-180 מעלות. הוא לא צריך לעשות הרבה, רק לקפל את הדף עליו מצוייר המשולש…..

הוקינג מחרים את פרס

פרופ' סטיבן הוקינג בביקור בישוב היהודי-ערבי נווה שלום בדצמבר 2006. צילום יחצ באדיבות שגרירות בריטניה.
פרופ' סטיבן הוקינג בביקור בישוב היהודי-ערבי נווה שלום בדצמבר 2006. צילום יחצ באדיבות שגרירות בריטניה.

ומהצד השני של הקשת הפוליטית אנו שומעים על החלטתו של סטיבן הוקינג לבטל את ביקורו בוועידת הנשיא בחודש יוני הקרוב. וכך כותב אתר ישראל היום: "על פי הדיווח, הפיזיקאי הבריטי בן ה-71, חזר בו מהשתתפותו בוועידת הנשיא בחסות נשיא המדינה, שמעון פרס, כמחאה על יחסה של ישראל לפלשתינים. הוקינג לא הצהיר בפומבי כי לא ישתתף בוועידה, אך הצהרה שפורסמה באישורו מתארת כי "החליט לכבד את החרם, המבוסס על הידע שלו על פלשתין בייעוץ עם אנשי קשר אקדמאיים משם".

הוקינג ביקר בישראל ארבע פעמים בעבר. בביקורו האחרון, ב-2006 הוא העביר הרצאה פומבית באוניברסיטאות ישראליות ופלשתיניות כאורח של שגרירות בריטניה בישראל. בהרצאותיו אמר "אני מצפה להגיע לישראל ולשטחים הפלשתינים ונרגש מההזדמנות לפגוש מדענים ישראלים ופלשתינים". בביקורו אז הוא התארח בישוב הקהילתי היהודי-ערבי נווה שלום, וברשות הפלשתינית הוא ביקר באוניברסיטת ביר-זית. שגריר בריטניה בישראל באותו המועד, תום פיליפס סיפר על פגישה שהיתה להוקינג עם חולי מחלת לו גריג בישראל. לדבריו הוקינג דיבר עם אנשים הנמצאים על סף יאוש. השגריר מסר כי הוא נדהם מהיחס להוקינג מצד ישראלים ופלסטינים וכי הוקינג הוא מופת למצוינות המדעית בבריטניה. עוד הזכיר השגריר כי המדע יכול לגשר על גבולות מדיניים וכי בני האדם מכל הגזעים חולקים את הידע המדעי העצום."

ב-1998 הוענק לו בכנסת פרס וולף לפיסיקה. מקרן וולף, שהעניקה לפרופ' סטיבן הוקינג את הפרס נמסר בתגובה: "אנו מצרים מאוד על כך שאישיות במעמדו של פרופ' הוקינג נענתה ללחצים שאינם מן העניין ונמנע מלהגיע למדינת ישראל. קרן וולף תמשיך לקדם את המצוינות האנושית במדעים ובאומנויות, ללא הבדלי דת, מין, גזע או השקפה פוליטית ותמשיך להוקיר את פועלו של פרופ' הוקינג".

במדינה דמוקרטית יש רק דרך אחת לשנות מדיניות – בחירות, לא חרם. חרם אקדמי או חרם בכלל אינו התשובה לשינוי מדיניות. נכון שישנו המקרה הקיצוני של דרום אפריקה, שבו משטר של מיעוט שלט ביד רמה ודחק זכויות אדם מרוב האוכלוסיה. בישראל המצב שונה, ראשית זו מדינה דמוקרטית ובני מיעוטים שמסוגלים לכך מגיעים למשרות בכירות ואין להם שום מניעה ללמוד באוניברסיטאות ולהפוך לחוקרים. שנית, המניע של כל מציעי החרם למיניהם הוא אנטי ציוני כלומר הוא מהווה מסווה לדרישה לחסל את מדינת ישראל בעילה לכאורה של ביקורת על מדיניותה.

חבל שגם ישראלים מצטרפים למקהלה הזו. אפשר לבקר אותה ואפילו בחריפות (כפי שאני עושה בחלק הראשון של טור זה), אבל לא לשבור את הכלים ולא לקרוא לחרם על גורמים שאין להם שום קשר. ישנם תחומי דעת – בעיקר במדעי החברה – שבהם לדעה הפוליטית יכול להיות משקל בכיוון המדעי (בכל זאת מדובר בבני אדם). במדעי הטבע אין הדבר כך, האטום מתנהג בדיוק אותו הדבר במדינה יהודית, נוצרית או מוסלמית וכך גם מולקולת ה-DNA. דווקא המדע הוא מודל לשיתוף פעולה בינלאומי, ואסור לערבב בין מדע לפוליטיקה.

החרם, הממומן ומכוון על ידי גורמים עוינים אירניים ואיסלמיים ונגררים אחריו אירופאים תמימים, לא זוכה להרבה חשיפה בתקשורת אצלנו. אסור לתת להם לנצח, אנחנו לא דרום אפריקה של האפרטהייד, עם כל המגרעות והבעיות האמיתיות עם הפלשתינים. איננו מדינה לא לגיטימית. אני משוכנע גם בלי להיות במחנה הימני – שיש מדינות גרועות יותר ביחס לאוכלוסיות אתניות שונות בתוכן, אחת מהן נמצאת בגבולנו הצפון מזרחי. מרוב תעמולה אנטי ישראלית, בני שיחה בעולם מתפלאים בין היתר על כך שתלמידי המגזר הערבי בישראל לומדים את מרבית המקצועות בשפה הערבית (וזו הזדמנות לדרוש מהמשרדים הרלוונטיים לשפר את החינוך במגזר הערבי לטובת כולנו).

הכניעה של הוקינג למיעוט קולני בבריטניה מעציבה. הוא נגרר בעל כורחו לתומכי האנטשימיות החדשה. בהקשר זה אני ממליץ לצפות בסרטו של יעקב אילון ששודר בערב יום השואה בערוץ 2 על האנטישמיות מימין ומשמאל (חפשו באתר מאקו).

טוב יעשו הפלשתינים אם במקום לתקוף אותנו ולהאשים אותנו בצרותיהם, שיחקו את מעשי הציונות – בניית משק וכלכלה למדינה בדרך והפסקת החינוך לשלילת קיומה של מדינת ישראל במערכת החינוך שלהם, ובמקום זאת ישקיעו בחינוך למקצועות המדע והטכנולוגיה וישתפו פעולה עם חברות הייטק ישראליות בבניית תעשיית הייטק פלשתינית. כאשר התושבים שם יהיו שבעים, אולי יהיה יותר שקט ויפסיקו כל הזמן לחפש את ישראל כאילו היא אשמה בכל הצרות בעולם, ולתומכיהם – עזבו את המדע בשקט, מדע צריך להיות הגשר בין העמים. לא תשיגו כלום אם במקום להעלות את רמת ההשכלה של הפלשתינאים תורידו את זו של ישראל כדי להשוותםץ

האבסורד הוא שהוקינג מחרים דווקא את הנשיא שמעון פרס שידוע בפעולותיו לקידום השלום ואף זכה בפרס נובל לשלום. אם הוא מוחרם, סימן שמדובר באנטישמיות שהרי אם הקוראים לחרם היו רציונליים הם היו יודעים להבדיל בין ברוך מרזל לבין שמעון פרס ולא שמים אותם באותו סל.

הרצאתו של סטיבן הוקינג מקור היקום באוניברסיטה העברית, 14 בדצמבר 2006

לכל פרקי הסדרה "מדינה רדופת שדים"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

26 תגובות

  1. לאזרחי המדינהנ יש את האפשרות להצביע בבחירות ולהביע את מחאתם על ההתנהלות כאן.
    ומה עם כאלה שלא זכו להיות אזרחים ? איך הם יביעו את חוסר שביעות רצונם או חמור מכך, את "גועל נפשם" מההתנהלות במדינה אחרת, שאינה שלהם ?
    אני מוצא בחרם כלי אישי נכון ויעיל, כפי שאני לא קונה מוצרים מהשטחים וחברותי לא קונות מוצרי איפור שלשם פיתוחם עברו ניסויים בבעלי חיים כך ברמה המדינית: למשל, יש להחרים את אירועי הספורט ברוסיה והחברות המפרסמות בה על שום רדיפת הקהילה הגאה, חרם כלכלי על אירן על שום חוסר מוכנותה להפסיק בפיתוח פצצות וכמובן ישראל, על בחירתה החוזרת לשלוט בעם אחר.
    אני לא מוצא את ההבדלים…
    כפי שאני לא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן