‫קולו של הספקן – מהו פסוידו-מדע? / מייקל שרמר‬

ההבדלה בין מדע לבין פסוידו-מדע היא סוגיה בעייתית 

מוזיאון בריאתני בארה"ב - מציג בני אדם ודינוזאורים מהלכים ביחד על האדמה לפני המבול של נוח
מוזיאון בריאתני בארה"ב – מציג בני אדם ודינוזאורים מהלכים ביחד על האדמה לפני המבול של נוח

מאשימים את מכחישי השינוי האקלימי בעיסוק בפסוידו-מדע. האשמה דומה מטיחים בבריאתנים התומכים ברעיון התכנון התבוני, באסטרולוגים, בעב"מולוגים, בפרפסיכולוגים, בעוסקים ברפואה אלטרנטיבית ולעתים בכל מי שסוטה הרחק מדרך המלך המדעית. אבל הגדרת הגבול בין מדע לפסוידו-מדע היא למעשה בעיה ידועה לשמצה הזרועה בהגדרות שנויות במחלוקת. הדבר נובע מכך ששתי הקטגוריות רחבות מדי וגבולותיהן מטושטשים, ומכך שהמונח "פסוידו-מדע" מנוצל לרעה כתואר שאנשים מצמידים לכל טענה שהם אינם תומכים בה מסיבה כלשהי. בספרו "שטויות על קביים", שראה אור ב-2010 (בהוצאת אוניברסיטת שיקגו), מודה פילוסוף המדע מסימו פיליוצ'י שאין "נייר לקמוס" המבדיל בין התחומים מפני ש"הגבולות המפרידים בין מדע, לא-מדע ופסוידו-מדע הרבה יותר מטושטשים והרבה יותר חדירים ממה שפּוֹפֶּר (או, לצורך העניין, רוב המדענים) היה רוצה שנאמין."

קרל פופר הוא שהגדיר לראשונה את "בעיית התיחום": מציאת קריטריון שיוכל להבדיל בין מדע ניסויי, כמו המבחן המוצלח של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ב-1919, לבין פסוידו-מדע, כמו התיאוריות של פרויד, שחסידיהן חיפשו רק ראיות מאששות והתעלמו ממקרים מפריכים. התיאוריה של איינשטיין הייתה מופרכת לולא הראו נתוני ליקוי החמה כנדרש ששדה הכבידה של השמש מטה את קרני האור המגיעות מכוכב רחוק. ואולם, את התיאוריות של פרויד אי אפשר להפריך מפני שאין בהן שום השערה הניתנת לבחינה ומאפשרת הפרכה. כידוע, פופר קבע את "יכולת ההפרכה" כקריטריון התיחום המוחלט.

הבעיה היא שמדעים רבים אינן ניתנים להפרכה, כמו תורת המיתרים, הנוירולוגיה של התודעה, מודלים כלכליים גדולים והשערת החיים מחוץ לכדור הארץ. בחיפוש אחרי חיים חוצניים, איך נוכל אי פעם להגיד שאי טי אינו קיים אם לא נבחן כל כוכב לכת סביב כל שמש בכל גלקסיה?

היסטוריון המדע מאוניברסיטת פרינסטון, מייקל ד' גורדין, מוסיף בנושא בספרו שיראה אור בקרוב "מלחמות הפסוידו-מדע" (אוניברסיטת שיקגו, 2012): "שום  אדם בהיסטוריה של העולם לא זיהה את עצמו מעולם כפסוידו-מדען. אין אדם שקם בבוקר וחושב לעצמו, 'אלך לי לפסוידו-מעבדה שלי ואבצע בה כמה פסוידו-ניסויים כדי לנסות לאשר את הפסוידו-תיאוריות שלי באמצעות פסוידו-עובדות.'" גורדין מתעד בדוגמאות מפורטות "שמדענים יחידים (בניגוד ל'קהילה המדעית' המונוליתית) מסווגים תורה מסוימת כ'פסוידו-מדע' רק כשלתפיסתם היא מאיימת עליהם. אין הם מאוימים בהכרח מן הרעיונות החדשים לעצמם, אלא מן האיום שהם מייצגים על סמכות המדע, על נגישות המדע למשאבים או על כל מגמה חברתית רחבה אחרת. אם לא חשים מאוימים, אין שום סיבה לתקוף את הדבר הנתפס כפסוידו-מדע. במקום זאת, פשוט ממשיכים בעבודה ומתעלמים בשמחה מן המשוגעים."

אני מכנה את הבריאתנות בתואר "פסאודו-מדע" לא מפני שחסידיה עוסקים במדע רע – הם אינם עוסקים במדע בכלל – אלא מפני שהם מאיימים על החינוך המדעי בארה"ב, הם פורצים את החומה המפרידה בין הכנסייה למדינה והם מבלבלים את הציבור בנוגע לעצם טבעה של תיאוריית האבולוציה ולגבי הדרך שבה מתנהל המדע.

והנה, אולי, קריטריון מעשי לפתרון בעיית התיחום: התנהלות המדענים כפי שהיא באה לידי ביטוי בשימושיות המעשית של הרעיון. כלומר, האם הרעיון המהפכני החדש מעורר רצון בקרב מדענים פעילים לאמץ אותו בתכניות המחקר שלהם, סולל כיווני מחקר חדשים, מוליך לתגליות חדשות או משפיע על השערות, מודלים, פרדיגמות או השקפות עולם רווחות? אם לא, סביר להניח שמדובר בפסוידו-מדע.

אנחנו יכולים לתחום את הגבול בין מדע לבין פסוידו-מדע לא על פי מהות המדע אלא על פי מה שהמדע עושה. המדע הוא סדרת שיטות המיועדת לבחון השערות ולבנות תיאוריות. אם קהילה של מדענים מאמצת באופן פעיל רעיון חדש, ואם הרעיון הזה מתפשט בתחום ומשתלב במחקר היוצר ידע שימושי הבא לידי ביטוי בהרצאות, בפרסומים ובייחוד בכיווני חקר ומחקר חדשים, סביר להניח שמדובר במדע.

לקריטריון התיחום הזה, המבוסס על שימושיות, יש יתרון בכך שהוא מגיע מלמטה ולא מלמעלה, הוא מעניק שוויון ולא זכויות יתר, הוא חסר פניות ואינו מפלה על בסיס דעה קדומה. בוא ניתן לצרכני המדע בשוק הרעיונות לקבוע מה נחשב מדע טוב, החל מן המדענים עצמם דרך עורכים, מחנכים וקוראים. ולגבי צרכנים אפשריים של פסוידו-מדע, לשם  כך יש ספקנים, אבל גם בשוק הזה, כמו תמיד, ייזהר הקונה.

על המחבר
מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic ((www.skeptic.com ספרו החדש הוא "המוח המאמין". עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

46 תגובות

  1. שפירא, דוקא כאן אתה טועה. הסיבוב אינו יחסי. וזה בדיוק השינוי שאיינשטיין שינה את דעתו בו מאז ימיו הראשונים שבו כן האמין בתפיסתו של מאך בעניין סיבוב יחסי.
    הסיבוב אינו יחסי.

  2. למעשה, אם תבדוק טוב, לפי איינשטיין הלחש דווקא כן הצליח, כי הסיבוב הוא יחסי ואין זה משנה אם סבסביש מסתובב יחסית לקוסמים או הם יחסית אליו, ויוצא שהוא ראה אותם מסתובבים בדיוק כפי שתכנן. (אמרנו משהו על משקפיים ורודות?)

    לפי מאך, הסיבוב הוא מוחלט, ולא הצליח הקסם. וואוואוואו.

    האם קיימת האפשרות שסבסמיש גאון יותר מאיינשטיין?

  3. בכן רבותיי הגיע הזמן להמשיך בסיפור.
    סבסביש נזכר בלחש מיוחד עליו קרא עוד בהיותו נער. לחש זה נכתב ושוכתב במשך שנים רבות ומטרתו של הלחש היא לסובב כל אויב בספיראלה למשך זמן ממושך וכך לשתקו. הלחש הולך כך(הזהרו אנא קוראים יקרים לא לאמר אותו בקול רם):
    סוב נא סוב כה וכה
    נס גדול יהיה פה
    נס גדול יהיה פה
    סוב נא סוב כה וכה
    סביבון
    סוב
    סוב
    סוב!
    ישב לו סבסביש וחשב. ידוע היה ששורת הלחש הראשונה התווספה עם השנים מפני שהלחש לא תמיד עבד. תוספת זו לא מצאה חן בעיני כמה קוסמים מכובדים באגודה שטענו שיש למצוא לחש קצר יותר, קולע יותר,כזה שיעבוד בכל מצב.
    למה שלא אמציא את הלחש בעצמי? אמר בלבו סבסביש. וכך ישב לו בביתו ובמשך ימים המציא את גרסתו המחודשת ללחש הספיראלה. את הלחש המחודש החליט להציג בפני חבריו לחוג הקוסמים החובבים במופע מרהיב. הידיעה על המופע של סבסביש עברה מפה לאוזן במהרה וכולם ציפו לה בכיליון עיניים.
    היום הגדול הגיע. סבסביש למד את הלחש בעל פה כדי שלא יהיו לו תקלות. זו ההזדמנות הגדולה לה חיכה כל חייו. מעתה ידע שגם עליו יסופר באגדות. בשעת ערב מוקדמת התאספו כל חברי החוג בבקתה בה נהגו להפגש וחיכו לסבסביש. לבסוף הוא נכנס לחדר, והחדר כולו ציפייה והתרגשות.
    בהתחלה סקר סבסביש את ההסטוריה רבת השנים של לחש הספיראלה, אך מיהר להגיע לחלק הפיקנטי של ההופעה, החלק בו יאמר את הלחש החדש ויגרום לכל באי החדר לסוב סביבו באויר.
    וכשהגיע הרגע כולם השתתקו. דממה מוחלטת נפלה בחדר. וסבסביש החל לדקלם:
    אברא קדברה
    בילי פוקוס
    סוב נא סוב
    סוב!
    ותוך כדי דקלום החל סבסביש להסתובב במקום , תחילה לאט, אך ככל שחלפו השניות מהר יותר ומהר יותר. יחד עם הסיבוב נופף בידיו בתנועות ארוכות כאילו הוא מרחף באויר וכך ראה את כל חבריו מסתובבים סביבו סוב וסוב. וכך בטירוף מוחלט קרא ״ראו רבותיי אני קוסם!אני קוסם!" אך חבריו הסתכלו עליו ולא יכלו שלא לפרוץ בצחוק גדול שנשמע בכל רחבי הכפר.
    וכך המשיך לו בחייו סבסביש, משוכנע שיום אחד הוא עוד ימצא את הלחש הנכון וחבריו לחוג חובבי הקוסמות עוד יריעו לו.

  4. יופי גנדאלף, good guy.

    גם אני חשבתי על מה שהשמטת מן העלילה. למעשה, סבחמשיש גילה את משקפי הקסם הורודים, שכל החובש אותם יכול לראות את המציאות כטוב בעיניו. לכן בעיניו, הוא בעצם הקוסם והם הרוכלים. וכך מסתיימת האגדה:

    ….וכשקהל מקצה אפסיים
    נוהר לראות את הקוסמים,
    חובש הוא את המשקפיים,
    ומנופף להמונים.

    והוא צוחק מלוא הבטן:
    "כולם באים לראות אותי!"

    עכשיו תגידו לי אתם:
    מי הקוסם האמיתי?

  5. גיא,זה יפה. אהבתי :-).
    רק אל תשכח שבהמשך אותו סבחמשיש לא מסתובב לו בשקט בכפרים ומציג את כשרונו.
    מה שקורה זה שסבחמשיש כחלק מקריאתו בספרים, וגם בזכות ידע אישי שעבר במסורת, עלה על קסם פשוט אך מעניין. הקסם הזה כשהוא מופעל על אנשים מסוימים, גורם לאותם אנשים להישבות בכל שאר קסמיו הפשוטים. הם מתאהבים בו והופכים להיות קהל המעריצים שלו. בכל פעם שהקוסם מבצע קסם פשוט לכאורה (קסם נורא פשוט שמופיע בפרקי המבוא ובספרי ההיסטוריה של הקסמים בספריה של אגודת הקוסמים) היו חלק מעדת המעריצים קופצים מייד ובאים ומנשקים לקוסם את הישבן. והקוסם מתמלא עונג אינסופי. זה כל מה שהוא רצה.
    כל קוסם מתחיל יודע שזהו מצב פסיכוקוסמי מסוכן. מחשבות השווא לא מאחרות להגיע והקוסם מכושף לחשוב שהוא הוא הקוסם הגדול בדורו.

  6. היה הייתה בארץ רחוקה אגודת קוסמים. לאגודה זו השתייכו כל המי ומי של עולם הקוסמות. שמות כמו טיניונוס הגדול, לגלגיאוסטוס וכמובן הגלרט סנשיין היו מעמודי התווך ומובילי הדרך של האגודה שהתגאתה במסורת קוסמות רבת שנים. כמובן לא קל היה להתקבל לאגודה זו. שנים רבות של אימונים ולימודי תיאוריה בבתי הספר הטובים בארץ-פלא היו תנאי מקדים לכל מי שחלם על הכבוד הגדול להיות קוסם מן המניין. מאגודה זו ורק ממנה יצאו הקסמים והלחשים המדהימים בעולם. הורדת גשם של פנינים ירוקות, הפיכת עכבר לדרקון אימתני והצמחת יערות ברגע הם רק חלק מהפלאים והניסים אותם רקחו והמציאו באגודה המכובדת.
    יחידי סגולה מעטים, אלו המכונים בעלי הניצוץ, עלו על מוריהם וקודמיהם והמציאו לחש חדש חזק יותר וקסום יותר מכל קסם שנראה לפניהם. 
    כפי שניתן היה לשער מושא הערצה וכבוד שכזה משך אליו את תשומת ליבם של ההמונים הרבים שהשתאו מול נפלאות האגודה וקוסמיה. סיפורי עם ואגדות נרקמו סביב הנפילים מהאגודה שהיו לגיבורים. לא פעם היה קם פלוני הטוען כי גם הוא שייך לאותה קבוצה מהוללת ובידו קסם חדשני, בתקווה לזכות בתהילת עולם, אך מפלוני הפך לאלמוני וכמו שאר האדם נשכח כלא היה.
    בפרוור נידח אי שם בקצה הצפוני של ארץ-פלא חי לו בשלווה ובנחת אדון חביב בשם סבסביש שמשייה. סבסביש היה חובב קוסמות מושבע. אמנם את רוב חייו העביר בעיסוק במקצועו, רוכל בשוק הכפר, אך בזמנו הפנוי אהב לקרוא על אגודת הקוסמים ועל מעשי הפלא האחרונים. לא פעם שקע בהרהורים איך זה מרגיש להיות קוסם גדול. בחלומות היה אף הוא עצמו קוסם מן המניין ואנשים היו מתפעלים מכשפיו. 
    יום אחד קם לו סבסביש והרגיש תחושה מוזרה. איך זה שחובב קוסמות כמוני לא מיצה אף פעם את תאוותו? שאל את עצמו. אולי גם לי יש את הניצוץ תהה… המשך יבוא

  7. יהודה,
    לפני שמטילים ספק יש להבין במה מטילים ספק. סתם הטלת ספק היא טפשית.
    והבעיה היא שאנשים טפשים אינם מסוגלים להבין. ולכן הם סתם מטילים ספק רק כדי להיראות חכמים.
    מי שטיפש ע"פ ההגדרה הוא טיפש באופן כללי.

  8. נקודה
    איך אתה מסוגל להגיד דברים טיפשיים כאלה?, הרי כל המדע בנוי בהטלת ספק ובהנחת הסברים חדשים לדברים שאינם מקובלים על הכל.
    רק מי שאינו מטיל ספק הוא אצלך החכם?, כל השאר יש להם הפרעות פסיכולוגיות?
    אולי לך יש ריגשי נחיתות ואתה מעדיף לחיות בצילם של אחרים?
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  9. ושוב, מעניין לציין שכל אלו שמתנגדים למדע, הם פשוט אנשים טפשים.
    כל כך קשה להם עם טפשותם שהם מוכנים להקריב את היושר הטבעי של השכל הישר כדי להרגיש את עצמם מיוחדים.
    בקיצור, מדובר בהפרעה פסיכולוגית שנובעת מרגשי נחיתות גדולים.

  10. קורא עברי:
    אמנם למדע דווקא יש מה לומר בתחומים אותם הבאת כדוגמה אבל זה לא משנה את העובדה שיש דברים שהמדע לא יודע.
    איך זה קשור לכתבה?
    זה לא!

  11. האני האחר:
    אתה קשקשן חסר תקנה.
    האם אתה יכול להצביע על מקרה אחד (אחד!) בו כיניתי בתואר שקרן מישהו שלא הרוויח את זה ב(חוסר)יושר?!

    פסאודו מדע אינו הופך למדע לעולם כי ההבדל בין מדע לבין פסאודו מדע הוא בשיטה ובמוטיבציות ולא בטענות.
    בהחלט יכול לקרות שטענה שהושמעה פעם על ידי פסאודו מדינים תחקר בסופו של דבר ותמצא נכונה גם מבחינת המדע טבל זה לא יהפוך את מה שעשו הפסאודו מדענים למדע.
    גם כשיהודה "מסביר" על החומר האפל, הוא עוסק בפסאודו מדע, למרות שהחומר האפל ככל הנראה קיים.

    ישראל:
    לי ניסיונות המכירה של יהודה מפריעים מאד.
    האתר הזה נועד לספק תובנות מדעיות ולא הטעיות.
    קוראים בו אנשים רבים שלא כולם מסוגלים להבחין מתי טענה היא שטותית.
    יהודה מנסה ללא לאות לעבוד על אנשים אלה ולא נרתע מחזרה אובססיבית על דברים שהוסבר לו באלפי דרכים שהם שגויים.

  12. גיא.
    מה מפריע לך יהודה?
    הוא אינו תופס זמן אויר על חשבון אחרים. מי שלא מעונין לקרוא את דבריו יכול לדפדף הלאה.
    נראה לך שהוא אינו מאמין במה שהוא כותב?
    דווקא מוסיף צבע לאתר.

    חוץ מזה שכבר מזמן לא שמענו ממך כמה חרוזים נחמדים, ואנחנו באמת מתגעגעים. משהו בסגנון: "מיומנו של מכחיש התחממות".

    הנה לדוגמא:

    "קיבלתי דו"ח מעט מרגיז, הקרחונים נמסו,
    מחקתי כמה אפסים, כדי שלא תכעסו".
    יויה, אני שואל..

    אתה בטח יותר טוב בזה ממני.

  13. בסופו של דבר, בעידן חופש המידע, הן המדע והן הפסוידו-מדע מוצגים ברבים ונגישים לכל החפץ לקרוא, והקורא, כל אחד ואחד מהקוראים, הוא זה שמחליט איזו תיאוריה לאמץ ובמה להאמין. עם כל הכבוד למדע, יש לא מעט תחומים בהם גם המדענים עדיין מגששים כעיוורים אחר הפרכות או הוכחות לתיאוריה כזו או אחרת, או תחומים בהם מראש אין להם אמירה "מדעית" חד-משמעית. תחומים כמו פילוסופיה, מוסר ואמנות.

  14. תופעה נוספת שראוי להזכירה בהקשר של פסבדו מדע היא תופעת הטרחנות הכפייתית.
    אנא עיינו בכתבה הבאה מתוך ה״אייל הקורא״:
    http://www.haayal.co.il/story_1571

    סבדרמיש אינו לבד, היו הרבה כמותו ולצערי כנראה עוד יהיו.

  15. הכתבה כאן מתארת תהליך – איך פסאודו מדע הופך למדע (או לא) – מתחילתו של הרעיון, גיבוש ההנחה התאורטית, דרך הפרקטיקה ועד להוכחה – ובמילה אחת: זמלוויס.

    הקהילה המדעית (באותו זמן) בזה לו על התאוריה והפרקטיקה למרות שהביאו תוצאות מעולות.
    הוא הוגדר כשוטה, שרלטן ואף מסוכן לציבור בגלל ההסבר שלו על חיות קטנות שגורמות למחלות ומוות. וכל זה משום של"מדע" באותו זמן לא היו כלים לבדוק את הרעיונות הללו.

    מיקל בטח היה קורא לו שקרן…

    לכל אוהבי המדע – למדע יש חזית חדה כתער ושם על קצה התער הזה נבדקים רעיונות פרועים כמו 11 המימדים של תאורית המיתרים או העובדה שיש אנשים שמחלימים מפלצבו (כבר ניהלתי את הדיון על כל זה מספר פעמים באתר – תודה על התמיכה מהספקן…).

    כל הרעיונות האלה יכולים להיות מוגדרים כפסאודו מדע, מדע קקיוני, ח*א של מדע או איך שבא לכל המדענים המכובדים מהזרם המרכזי שמאויימים מרעיונות חדשים לקרוא להם – זה לא משנה את העובדה שכך ה"מדע" עושה אבולוציה ומתפתח. קצת פתיחות דעת לא תזיק לכל האנאל ריטנטיבס.

    לגבי מה שכתב גלעד על אסטרולוגיה – זו דוגמא אמיתית לרעיון שהתברר כשטויות במיץ – בדיוק מהסיבה שכתב.

  16. ישראל:
    לדעתי אתה טועה.
    אין זה מקרה שהם מקפידים להתחמק מכל ביקורת.
    אם יש משהו שאתה משוכנע שהוא נכון – אתה צריך להיות מסוגל להגן עליו מפני ביקורת באופן ישר ולא באמצעות תרגילים סוציאליים.
    מי שמתחמק יודע שאין לו מענה לביקורת אבל האג'נדה שלו מונעת ממנו להשיב תשובה ישרה.

  17. יש הבדל בין אמירת שקר לאי אמירת אמת. ההבדל הוא בכוונה.
    אריסטו לא שיקר כאשר אמר שגופים במשקלים שונים יפלו במהירויות שונות. הוא טעה, אך האמין במה שאמר.

    לי נראה שרוב אנשי הפסוודו -מאזו נמצאים בקטגוריה השניה, ומוכנים גם למות על קידוש השם של מה שהם מאמינים בו, למרות שכנראה הם שוגים. במבחן במכונת אמת לדוגמה, רובם ימצאו דוברי אמת בהגינם על תאוריה שגויה, בניגוד לשרלטנים שימצאו דוברי שקר.

    זה נכון גם לגבי חלק מהכותבים פה.

  18. יאיר:
    יהודה כן הכפיש את המדע וטען שמדובר בסך הכל בתופעה סוציולוגית.
    זה גם מתאים לאג'נדה שלו: הרי הוא שנים מנסה למכור לציבור תיאוריות הזויות והתגובות כאן הן עוד ניסיון עקיף למזער בעיני הבריות את משמעות הביקורת המוטחת בשטויותיו.

  19. יש כאלו שדנים ומתדיינים בשאלה מה זה פסאודו מדע ומה זה מדע.
    משום מה, הם תמיד יהיו בעד להרחיב את גבולות המדע אל תוך הפסאודו כך שהמדע כפי שהם מגדירים אותו יכלול את הרעיונות שלהם וכך הם יתפסו עצמם כמדענים. חשוב להם להיראות חכמים. זו בעצם המטרה להיראות ולהישמע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן