מאת מתיו דרוקנמילר, מדען מחקר, מרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח (NSIDC), מכון שיתופי למחקר במדעי הסביבה (CIRES), אוניברסיטת קולורדו בולדר, ריק תומן, מומחה לאקלים באלסקה, אוניברסיטת אלסקה פיירבנקס וטווילה מון, סגנית המדען הראשי, מרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח (NSIDC), מכון שיתופי למחקר במדעי הסביבה (CIRES), אוניברסיטת קולורדו בולדר
הקוטב הצפוני מוכר מאז ומתמיד כמקום מרוחק בקצה כדור הארץ, מנותק מהחוויה היומיומית המשותפת. אבל ככל שכדור הארץ מתחמם במהירות, מה שקורה באזור הקפוא הזה, שבו הטמפרטורות עולות פי שניים מהר יותר משאר כדור הארץ, משפיע יותר ויותר על החיים ברחבי העולם .
ב-14 בדצמבר 2021, פרסם צוות של 111 מדענים מ-12 מדינות את הדוח השנתי ה-16 של האיזור הארקטי – עדכון שנתי על מצב המערכת הארקטית. מדענים ארקטיים והעורכים של הערכת עמיתים זו מסתכלים בדו”ח זה על המרכיבים הפיזיים, האקולוגיים והאנושיים המחוברים זה לזה של האזור.
כמו בדיקה שנתית אצל רופא, הדו”ח מעריך את הסימנים החיוניים של האזור הארקטי – כולל טמפרטורות אוויר ושטח, טמפרטורות פני הים, הקרח הימי , כיסוי שלג, מעטה הקרח בגרינלנד, התרוקנות של הטונדרה וירידת שיעורי הפוטוסינתזה על ידי אצות באוקיינוס – תוך קישור עם מדדים אחרים של בריאות וגורמים מתעוררים ששופכים אור על מסלול השינויים הארקטיים.
כפי שמתאר הדו”ח, התחממות מהירה ובולטת הנגרמת על ידי אדם ממשיכה להניע את רוב השינויים, ובסופו של דבר סוללת את הדרך לשיבושים המשפיעים על מערכות אקולוגיות וקהילות רחוקות.
איבוד מתמשך של קרח
קרח הים הארקטי – סימן חיוני מרכזי ואחד האינדיקטורים האיקוניים ביותר לשינויי אקלים עולמיים – ממשיך להתכווץ בעקבות עליית הטמפרטורה. הטמפרטורות.
לפי הדוח, ב-2021 נרשם השטח הנמוך ביותר של קרח ימי בקיץ. למעשה, מאז תחילת המדידות על ידי לווינים ב-1979 השנים בהן כיסוי הקרח הנמוך ביותר הן 15 השנים האחרונות.
דאגה נוספת היא שלירידה זו מתווספת גם המסה של הקרח הרב שנתי העתיק והעבה של האוקיאנוס הארקטי. אובדן זה מקטין את יכולתו של האיזור ארקטי לקרר את האקלים העולמי. נתון זה גם יכול לשנות את מערכות מזג האוויר בקווי הרוחב הנמוכים במידה שהופכת אירועי מזג אוויר נדירים ומשפיעים בעבר, כמו בצורת, גלי חום וסופות חורף קיצוניות, לסבירות יותר.
באופן דומה, ההמסה המתמשכת של מעטה הקרח של גרינלנד ושל קרח יבשתי אחר מעלה את פני הים ברחבי העולם, ומחריפה את חומרת החוף והחשיפה להצפות, שיבושים במערכות השתייה והשפכים, ושחיקת החוף עבור קהילות נוספות ברחבי כדור הארץ.
גשם ראשון על קרחון בגרינלנד
שמונת הנהרות הארקטיים הגדולים מזרימים יותר מים מתוקים לאוקיינוס הארקטי, המשקפים גידול בכמות מים המגיעים מהיבשה לאזור הקוטב הצפוני כתוצאה מירידת המשקעים. פסגת הקרחון של גרינלנד – מעל 3,000 מטר מעל פני הים – חוותה במהלך קיץ 2021 את הגשמים הראשונים שנצפו שם אי פעם. התפתחויות אלו מצביעות על אזור ארקטי שונה ומשתנה יותר כיום. הם גם מעלים את האמון במחקרי מודלים חדשים המראים את הפוטנציאל של הקוטב הצפוני לעבור ממערכת הנשלטת על ידי שלג למערכת הנשלטת ע”י גשם בקיץ ובסתיו עד שהטמפרטורות העולמיות יעלו ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד (2.7 F) מעל הקדם-תעשייתי. פִּי. העולם כבר התחמם ב-1.2 C (2.2 F) .
מעבר כזה ליותר גשם ופחות שלג ישנה עוד יותר את הנופים ויתדלק נסיגה מהירה יותר של הקרחונים ואובדן הקרח. ההפשרה של קפאון-עד משפיעה לא רק על מערכות אקולוגיות אלא גם מוסיפה להתחממות האקלים בכך שהיא מאפשרת לשרידי צמחים ובעלי חיים שקפאו בעבר להתפרק ולשחרר גזי חממה נוספים לאטמוספירה.
הדו”ח של השנה מדגיש כיצד קרחונים נסוגים והידרדרות הקרחונים מהווים גם איומים הולכים וגדלים על חיי אדם באמצעות הצפות ומפולות קרקע פתאומיות מקומיות. הוא קורא למאמצים בינלאומיים מתואמים לזהות סיכונים אלה. יותר גשם בקוטב הצפוני יגדיל עוד יותר את האיומים הללו.
ההשפעה האנושית עולה
שינויים ושיבושים שנצפו בקוטב הצפוני משפיעים על חיי היומיום ברחבי העולם, באופן ישיר או כתזכורת בולטת למגוון של נזקים שנגרמו על ידי האדם לאקלים ולמערכות האקולוגיות.
באחד המחקרים המצוטטים בדו”ח נמסר על התפשטות של הבונים צפונה לתוך הטונדרה הארקטית כדי לנצל תנאים נוחים עבורם שנוצרו שם לאחרונה. מחקר זה הוא דוגמה לאופן שבו מינים ברחבי העולם נמצאים בתנועה כאשר בתי הגידול מגיבים לשינויי האקלים, ועל הצורך הדחוף בצורות חדשות של ניטור שיתופי כדי להעריך את קנה המידה של התמורות האקולוגיות שנוצרו.
מאמר אחר עסק באשפה הימית מספינות, שנשטפת לחוף בחוף ים ברינג , ומהווה איום מיידי על הביטחון התזונתי באזור. הדוח מזכיר לנו שהאיום של מיקרו-פלסטיק ומקרו-פלסטיק באוקיינוסים שלנו הוא אתגר בולט של זמננו.
דוח אחר עוסק ברעש שמשבש את התנהגותם של היונקים הימיים. דוח זה מהווה קריאה לשמר את שלמותם של נופי הקול הטבעיים ברחבי העולם. לדוגמה, מחקר שלא קשור מצא לאחרונה שרעש הנגרם מפעילויות אנושיות ואובדן המגוון הביולוגי מדרדר את נופי הקול של ציפורי השיר האביביות בצפון אמריקה ובאירופה.
עם זאת, מאמר של חברי רשת הידע של הילידים מדגיש כיצד, למרות איומי האקלים המתמשכים על מערכות המזון הארקטיות, הקהילות הילידיות באלסקה התמודדו עם שיבושים מוקדמים בעקבות מגיפת הקורונה בביטחון התזונתי באמצעות ערכי התרבות שלהם שמעודדים שיתוף וגישה של “קודם הקהילה”.
שיתוף הפעולה ויכולת ההסתגלות שלהם מציעים שעור חשוב לקהילות שנאבקות באופן דומה ברחבי העולם, והזכיר לכולם שהאזור הארקטי עצמו הוא מולדת עבור אנשים מסויימים; מקום שבו שיבושים בקנה מידה גדול אינם חדשים עבור למעלה ממיליון עמים ילידים, ושבו נמצאו פתרונות זה מכבר בפרקטיקות של הדדיות.האזור הארקטי המחובר לשאר העולם
הדוח הארקטי אוסף תצפיות מרחבי הצפון, ומנתח אותן בראייה קוטבית של הפלנטה שלנו, כך שמתבוננים על כדור הארץ כאשר הקוטב הצפוני במרכז, וכל קווי הרוחב משתרעים החוצה אל שאר העולם.
בתפיסה זו, הקוטב הצפוני קשור לחברות אנושיות ברחבי העולם באמצעות מספר עצום של חילופים – זרימה טבעית של אוויר, אוקיינוס ומזהמים, נדידת בעלי חיים ומינים פולשים, וכן ע”י הובלה של אנשים, זיהום, סחורות וטבע. ההתחממות הקוטב הצפוני מאפשרת גם גישה ימית גדולה יותר, שכן אובדן קרח ים מאפשר לספינות לנוע עמוק יותר לתוך המים הארקטיים ולמשך פרקי זמן ארוכים יותר.
תובנות אלה מאירות את החשיבות להגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי בשימור, הפחתת סיכונים ומחקר מדעי.
האיזור הארקטי כבר עבר שינויים סביבתיים וחברתיים מהירים חסרי תקדים, וככל שהוא חם ונגיש יותר הקשר שלו לשאר העולם ר הולך ומתחזק.
לדו”ח המלא על מצב הקוטב הצפוני לשנת 2021
עוד בנושא באתר הידען:
