וילונות של זוהר שמימי

השדה המגנטי העצום של צדק והסיבוב המהיר שלו סביב צירו גורמים ליצירת זוהר קוטב החזק פי אלף ממופעי האור הדומים שעל כדור הארץ

אבי בליזובסקי

החוקרים הצופים לעבר כוכב הלכת צדק באמצעות טלסקופ החלל האבל זכו לראות באחרונה ריקוד מרהיב ביופיו של זוהר קוטב גבוה בתוך האטמוספירה. בדומה למתרחש בכדור הארץ, והר הקוטב של צדק הוא תוצר של קרינה מהחלל הפוגעת בקוטב המגנטי של כוכב הלכת.

“כעת כשהצלחנו לאתר את המיקום הכללי של ‘וילונות’ זוהר הקוטב בצדק, והצלחנו למפות את השינויים היומיים שלהם, נוכל אולי לגלות גם את הסיבה להתרחשותם.” אומר ג’ון ט. קלארק, חבר בצוות מדענים החוקרים כבר שנתיים את תופעת הזוהר הצפוני בשני קטביו של צדק.
התמונות המגיעות מהאבל מספקות די פרטים כדי לאפשר לקלארק ועמיתיו לאתר את השינויים היומיים בעוצת ותנודות זוהר הקוטב. הם מצאו שהשינויים בבהירות מתרחשים במהלכו של יום צדקי (בן כ-10 שעות ארציות), ככל הנראה כתוצאה מדחיסות השדה המגנטי בצד כוכב הלכת הפונה לשמש; וכן שתבניות לפיטת האור קבועות על פני כוכב הלכת ונעות ביחד איתו.
למראה הכללי שמספק האבל נוספים צילומי התקריב ומדידות השדה המגנטי שמבצעת החללית גלילאו שמקיפה את צדק. באמצעות השוואתם מקווים המדענים לזקק את התיאוריות על הדרך שבה יוצר צדק ושומר על מופעי האור החשמליים הלוהטים שלו. תוצאות מחקרים שלהם מופיעים בגליון האחרון של “סאיינס”.
התצפיות האחרונות של האבל מראות במקביל את הקטבים מוקפים “וילון” זוהר וכן טבעת אליפטית היוצאת אל החלל ומחברת בין הקטבים של צדק בזוית של כ-10 עד 15 מעלות. התצפיות הוכיחו כי יש קשר בין זוהר הקטבים לבין מעבר חומר וולקני בעל מטען חשמלי בעוצמה חזקה של כמיליון אמפר, העובר בצורה קבועה בין הירח הוולקני של צדק – איו – לבין צדק.
זוהר קוטב נוצר כשחלקיקים טעונים (כמו אלקטרונים, פרוטונים ויונים חיוביים) נלכדים בשדה המגנטי המקיף את כוכב הלכת. חלקים אלו נופלים לכיוון הקטבים המגנטיים שבדרום ובצפון, ומתנגים במולקולות ואטומים בשכבה העליונה של האטמוספירה. האטומים צוברים אנרגיה כתוצאה מההתנגשות, ומשחררים חלק ממנה בצורת אור (כפי שגז הפלורסנט בנורות הניאון מאיר כשמעבירים דרכו זרם חשמלי.)
בכדור הארץ נוצר הזוהר בקטבים כתוצאה מזרם של חלקיקים טעונים המגיעים מן השמש. בצדק, בשל מרחקו מהשמש, לחץ החלקיקים הללו אמנם קטן יותר, אך השדה המגנטי העצום של כוכב הלכת, והסיבוב המהיר שלו סביב צירו (סיבוב אחד כל עשר שעות) מביא ליצירת זוהר קוטב החזק פי אלף ממופעי האור של כדור הארץ.
גם לחומר הוולקני הנפלט מאיו תפקיד בתהליך יצירת זוהר הקוטב. מדענים סבורים שהפליטות הוולקניות משליכות לחלל חלקיקים ההופכים לטעונים והמגבירים את קרינתם ונלכדים בשדה המגנטי העצום של צדק ומשתתפים בתהליך.
עדיין לא ברור מה משפיע יותר, התהליכים מונעי השמש או חילופי החומר עם איו, וכיצד בדיוק הם יוצרים את אורות הקוטב. “קוטר כל זוהר קוטב על צדק הוא בין אלף לאלפיים קילומטרים,, אומר קלארק. “אם אדם היה מרחף מעל לענני צדק באיזור הקטבים הוא היה רואה את זוהר הקוטב ממלא את כל השמים, והתפוצצויות עזות של גזים המתחממים במהירות לחום של יותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. זוהר הקוטב היה חולף מעליו ממזרח למערב במהירות של 5 קילומטרים בשניה, משום שסיבובו המהיר של צדק היה משאיר אותו מתחת לאיו הנע לאט יותר.”
קלארק ועמיתיו מקווים שתצפיות עתידיות יספקו מידע נוסף על תופעת זוהר הקוטב בצדק. הצוות חילק את האינפורמציה שבידיו עם המדענים המפעילים את החללית גלילאו, הנעה לעבר השדה המגנטי של צדק, סובבת את כוכב הלכת וחוקרת את הירחים הגדולים. החללית יכולה לרשום את סוגי החלקיקים הטעונים שבשדה, את מיקומם ואת רמת האנרגיה שלהם. בעזרת המידע מקווים המדענים ליצור תמונה עדכנית יותר של החלקיקים הטעונים היוצרים את זוהר הקוטב ושל מקורם – הירח איו.
ההודעה של המרכז המדעי של טלסקופ החלל, 1996

אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ, הכתבה פורסמה על ידי כאשר עבדתי בעיתון הארץ, ובין היתר כתבתי פינות במדור חלל במסגרת דפי המדורים בחלק ב’ של העיתון.

פורסם ב”הארץ” – מדור חלל בסביבות 20/10/1996 (תאריך מדויק לא ידוע, לא מופיע בארכיון הארץ. התמונה של צדק בכל אופן באתר האבל היא מ-17/10/1996.