פעמיים פרחה הגלובליזיה ופעמיים קרסה. הקריסות הובילו לשתי מלחמות העולם. האם בגלל טראמפ השלישית בפתח?

כשהנשיא טראמפ שמופיע כבור בכל תחום, כולל בהיסטוריה, מכריז על מכסים גם כלפי מדינות ידידות, ומנסה להשתלט על שטחים ברחבי העולם – הוא מחקה אחד לאחד את תקופות ה"דה-גלובליזציה" שהביאו למלחמות העולם

פעמיים קרסה הגלובליזציה עקב פרוטקציוניזם – ושתי הפעמים נגמרו במלחמות עולם נוראות. אומרים שמי שאינו לומד מההיסטוריה סופו לחזור עליה, ובגדול. פעמיים זה הסתיים במלחמות עולם קטלניות. בהינף קולמוס הוא משנה סדרי עולם בלי להבין את השלכות הצעד.

כשנשיא שמופיע כבור בכל תחום, כולל בהיסטוריה, מכריז על מכסים גם כלפי מדינות ידידות, ומנסה להשתלט על שטחים ברחבי העולם – הוא ממבקש לחזור לתקופות ה"דה-גלובליזציה".

במחצית השנייה של המאה ה-19 הגלובליזציה הגיעה לשיאים. רשת מסילות הברזל, שאפשרה יישוב שטחים מרוחקים, "זינקה" מ-7,700 ק"מ ל-700,000 ק"מ עד שנת 1900. הספינות נעשו גדולות יותר ויותר, נעשתה חפירה של תעלת סואץ, ולאחריה תעלת פנמה (1914), וכן שתי תעלות קטנות אך חשובות – תעלת קיל ששיפרה את הקישור מהים הצפוני לים הבלטי ותעלת קורינתיה, שחתכה את יוון ונחנכה בשנת 1893. חברות הספנות הפכו לגורם כלכלי בעל השפעה רבה, אשר השפעתו ניכרת גם ביחסים הכלכליים והמדיניים בין העמים – מה שמזכיר את חברות הטכנולוגיה של ימינו, החזקות יותר מכל ממשלה.

בבריטניה, בעקבות האצה במהפכה התעשייתית וכיבוש הודו, ולאחר מכן מצרים, היא החלה לגדל את הכותנה בעצמה ובנתה תעשיית טקסטיל זולה שנמכרה בכל רחבי העולם. באותה תקופה נוצרו החברות הציבוריות והבורסה, שניתקו את הקשר הישיר בין המפעל לבעלי המניות בו. גם הבורסה, שבה נסחרו מניות אלו, החלה להגביר את השפעתה על מהלכי החיים הכלכליים. אולם, מכאן התחילה הנסיגה: בעלי ההון והבנקים, שייצגו את החוסכים הקטנים, חשבו רק על הרווחים ולעיתים השקיעו את הונם במפעלים מפוקפקים ובלתי יעילים, דבר שהוביל למשברים כלכליים מקיפים בתדירות גבוהה.

הקריסה הגדולה של הגלובליזציה

אחרי תקופת גאות כלכלית, באו תקופות שפל שבהן ירדו המחירים, התכווץ הייצור והתרחשה עלייה באבטלה. כדי לצמצם את תקופות השפל, נקטו בעלי המפעלים – ולאחריהם גם מנהיגי מדינות רבות – ברכישת מושבות או אזורי השפעה כלכלית, במטרה להגדיל את יכולת המכירה של התוצרת. מצד שני, מדינות אלו סגרו את השוק הפנימי שלהן מפני התחרות, באמצעות הטלת מכסים על היבוא.

עקרונות הליברליזם הכלכלי, אשר ניצחו באנגליה עם ביטול המכס על יבוא תבואה בשנת 1846, החזיקו כמעט בכל המחצית השנייה של המאה ה-19. היתרון של הגלובליזציה היה חשוב במיוחד לבריטניה, שבה הייתה לתעשייה יתרון טכנולוגי. מדינות אירופה אחרות ביקשו להגן על שווקיהן מפני הסחורה הבריטית והטילו מכסים גבוהים. בריטניה החלה להרגיש את לחץ התחרות התעשייתית והגיעה למסקנה שעליה להטיל מכסים ולהגן על תעשיותיה, הן בטריטוריה הביתית והן במושבותיה הרבות. כך החל מירוץ הקולוניאליזם, שסחף מדינות כגון ספרד, פורטוגל, הולנד, גרמניה, איטליה, יפן ואפילו ארצות הברית. בשיאו, בשנת 1900, שלטה האימפריה הבריטית על רבע משטח כדור הארץ. באמצעות האימפריות, הבטיחו לעצמן מדינות אלו הגנה מפני שפל כלכלי.

שתי מלחמות העולם והאצה בתהליכי הגלובליזציה

במהלך שתי מלחמות העולם (1919–1939) חלה האצה משמעותית בתהליכי הגלובליזציה, שהתבטאה בהתרחבות הקשרים הכלכליים, התרבותיים והטכנולוגיים בין מדינות. מהירות ההתפתחויות טכנולוגיות – במיוחד בתחומי התחבורה והתקשורת – הפכה את העולם למקושר יותר מאי פעם.

עם סיום המלחמה והכינון של ועידת השלום בפריז, חל בין שתי מלחמות העולם תקופת שלום ופריחה שהתאפיינה בהתפתחות כלכלית, טכנולוגית ותעשייתית ניכרת. תעשיות מתקדמות, כגון תעשיית הרכב, התעופה, האלקטרוניקה והתקשורת, צמחו במהירות, והמודרניזציה החקלאית יחד עם שיפורי תשתיות כגון כבישים ורכבות, הביאו לשיפור באורח החיים. ברמה החברתית נרשמה התפתחות במעמד האישה ובקידום השוויון בין הגזעים. עם זאת, משברים עולמיים כמו השפל הגדול גרמו לקשיים כלכליים, אבטלה ומתח פוליטי, מה שתורם לעליית אידיאולוגיות קיצוניות, להקמת תנועות פאשיסטיות במערב, לעליית הנאצים לשלטון ולפרוץ מלחמת העולם השנייה.

הוליווד הפכה למרכז עולמי להפקת סרטים, וסרטיה הופצו ברחבי העולם, מה שהשפיע על התרבות והאופנה במדינות רבות. בנוסף, החלה תעופה אזרחית בינלאומית – לדוגמה, חברת "פנ-אם", שהוקמה ב-1927, פתחה קווי תעופה בינלאומיים והקלה על תנועת הסחורות והאנשים בין מדינות. בתחום התקשורת, הקמת ה-BBC אפשרה הפצת מידע ותרבות למדינות רבות והגבירה את המודעות הגלובלית.

תהליכים אלו הובילו ליצירת "כפר גלובלי" וחיזוק התלות ההדדית בין המדינות, אך במקביל הציבו אתגרים חדשים – כגון הצורך בוויסות הסחר הבינלאומי והתמודדות עם השפעות תרבותיות חיצוניות.

השפל הגדול ועליית הלאומיות/לאומנות

בשנת 1929 פרץ השפל הגדול – משבר כלכלי עולמי שהחל בארצות הברית והתפשט למדינות רבות. המשבר גרם לקריסת בנקים, ירידה חדה בתפוקה התעשייתית ועלייה באבטלה. בתגובה לכך, אימצו מדינות רבות מדיניות פרוטקציוניסטית, שהגבילה את הסחר הבינלאומי באמצעות הטלת מכסים והגבלות על הייבוא. צעדים אלו פגעו בתהליך הגלובליזציה והובילו לנסיגה בקשרים הכלכליים בין המדינות.

המשבר הכלכלי העצים תחושות לאומיות במדינות רבות. תנועות לאומניות וקיצוניות, כגון הנאציזם בגרמניה והפשיזם באיטליה, עלו לשלטון והדגישו את עליונות האומה ואת הצורך בעצמאות כלכלית. מדינות אלו שאפו לצמצם את התלות הכלכלית במדינות אחרות, מה שהוביל להמשך הפגיעה בגלובליזציה.

הקמת חבר הלאומים וניסיונות לשיתוף פעולה בינלאומי

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על השלום ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי. עם זאת, הארגון לא הצליח למנוע תוקפנות מצד מדינות פשיסטיות בשנות ה-30, והעולם החלה להידרדר לכיוון מלחמת העולם השנייה. חולשתו של חבר הלאומים והיעדר יכולתו לאכוף החלטות תרמו להעמקת המשברים הפוליטיים והכלכליים.

טראמפ מפרק שוב את הגלובליזציה

כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מבטל את ציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, הוא מפגין בורות בהיסטוריה – דווקא בתקופה השוואתית לשתי תקופות ה"דה-גלובליזציה" שהובילו למלחמות עולם. הדבר מעורר תהיות לגבי עתידה של הגלובליזציה ועלול להוביל לשאלה: האם אנו מתקרבים לעידן שבו תתעורר מלחמת עולם שלישית?

מקורות:

• מלחמת העולם הראשונה – ויקיפדיה
• דברי הימים בעידן החדש, כרך ב', הוצאת יבנה, 1958

---

#Globalization, #WorldWar, #EconomicCrisis, #InternationalRelations, #GlobalConflict, #trump_deglobalisation

#deglobalisation

עוד בנושא באתר הידען:

• סיכונים סביבתיים מול גלובליזציה
• תסמונת שטוקהולם בפוליטיקה, או למה האפרו-אמריקאים מצביעים לטראמפ?
•  השפעת בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ על המאבק במשבר האקלים
• טראמפ מתנתק: ארצות הברית מכריזה על יציאה מארגון הבריאות העולמי (WHO)
• המחקר הרפואי בארה"ב עומד בפני קריסה עקב הקפאת תקציב ה-NIH