סיכונים סביבתיים מול גלובליזציה

 האם ניתן לנצל את הגלובליזציה לטובת שמירת הסביבה?

 בתחילת פברואר ניפגשו בנאירובי ב “מרכז האו”ם לתכנון סביבתי” (UNEP), מס' גופים סביבתיים לקראת השקת “ספר השנה הסביבתי ” (ל-2007) (GEO Year Book 2007). זהו הדו”ח ה 24 שמוגש בשיתוף עם פורום סביבתי מיניסטריאלי (Global Ministeri Environment Forum).
בפירוט שהוכן ע”י 80 מדענים ומומחי מדיניות מרחבי העולם נמדדת השפעת הגלובליזציה על נושאים סביבתיים, בעיקר מאזן הדייג והדגים בעולם, והאתגר העומד מול ממשלות לאור שילוב ההשפעות.

על פי הדוח “העלייה בדרישה למזון מהים תוביל לקריסת מלאי הדגים עד 2050 אם לא תמומש שיטה נכונה לניהול המקורות”. שינויי אקלים – התחממות עולמית, ועליה בחומציות האוקיאנוסים (בגלל המסת דו-תחמוצת-פחמן), פגיעה בריפי אלמוגים – שמהווים “מדגרות” למינים רבים, אלה מוסיפים ומעצימים את הסכנה לחיי האוקיאנוסים.

אחת האפשרויות למניעת קריסה היא הרחבה דרמטית של מספר ושטחי השמורות הימיות. כיום כוללות כל השמורות הימיות שטחים השווים ל % 0.6 מכלל שטחי האוקיאנוסים, ב 2002 ההחלה יוזמה של “פסגת ממשלות” ל פיתוח בר קיימא Governments at the World Summit on Sustainable Development (WSSD) להגדיל את שטחי השמורות הימיות פי חמש וכן לשלש את מס' המינים ה”שמורים”, זאת עד שנת 2012, אלא שעל פי הדוח “קצב הכרזת שמורות ימיות אינו מהיר דיו ולא יסתיים לפני 2085 “, כלומר שלשה עשורים אחרי הקריסה.

זיהוי הסכנות מול האפשרויות כתוצאה מגידול המסחר ה בין-לאומי, הוא אחד הנושאים החשובים, שכן הגלובליזציה מחוללת שינויים בקנה מידה חסר תקדים, מיליונים משפרים את רמת חייהם תוך כדי ניצול משאבים מתוגבר בחוסר מיומנות, ביעילות נמוכה, תוך לחצים על הטבע וללא התחשבות בסביבה, ניצול משאבים שאינו בר-קיימא. ניצול יתר ופגיעה בדייג, מים מתוקים, יערות, אטמוספרה וקרקע, יכול להביא לכישלון במקום להצלחה.
השאלה אינה האם הליך הגלובליזציה טוב או רע, אלא האם ניתן לווסת ולכוון תקנות וכלים שיבטיחו את מירב תועלת ההליך במינימום פגיעה לסביבה (ולאדם). אפשרויות הפיקוח והשליטה קיימות, בעזרתן ניתן לנתב את הגלובליזציה לנתיב חיובי.

הותוו אפשרויות מס' לכוון את הגלובליזציה ל התנהגות אחראית, חכמה, לכלכלה ברת-קיימא. ממשלות / ארצות חייבות לכוון, לאכוף ולווסת (על חברות ויזמים): פתוח אמצעי בקרה על מסחר במשאבי טבע : עצים, מחצבים, בעלי-חיים וכו', פתוח אמצעי אנרגיה ידידותיים לסביבה: רוח, שמש, שלוב אוכלוסיות מקומיות בפתוח משאבים תוך שמירה על הסביבה, פתיחות וחופש מידע לציבור (לצרכנים), שיאפשר תגובה ציבורית הולמת.

ספר השנה “מניף” את אתגר היעור ואת חשיבות התיעוד עבור חמרי גלם לעץ, (תיעוד שמאשר כי עצים ניכרתו כחוק), רק כמאה אלף (100,000) קמ”ר יער – כשלשה אחוזים מהיערות המספקים חמרי גלם, כלולים ב”ארגון בינלאומי לעץ טרופי” Tropical Timber Organisation אלה חייבים להתרחב ולהכיל משאבי טבע אחרים ונוספים.

גם לגופים כספיים יש מקום בפיקוח על “גלובליזציה נכונה”, הדוח מציין את מעורבות מוסד כספי (International Finance Corporation to Grupo Andre Maggi company) שמימן 500 חקלאים בברזיל בתנאי ש יפעלו תוך פיקוח סביבתי וחברתי.

תשלומים עבור “שירותים סביבתיים” הם צורה נכונה לפיתוח, הדוח מציין כדוגמה את תעלת פנמה שהפעלתה תלויה במאגרי מים, בגלל כריתת יערות דולדלו מאגרי המים והיום משלמים רשויות התעלה לחוואים ואיכרים כדי שיטעו עצים, עצים שיעזרו לחדש את מאגרי המים.

דוגמא אחרת: שתוף פעולה בין ארגון סביבתי לשני בנקים בהודו לקידום שימוש באנרגיה מהשמש (סולרית). הבנקים עזרו במימון הספקת חשמל מלוחות סולריים ל 17,000 בתי-אב (כ 100,000) אנשים, מיזם דומה מתקיים בתוניס, וכך נמנעת פליטת גזי חממה.

ה”ספר”/הדוח מדגיש אתגרים קיימים שחשיבותם עולה בגלל הגלובליזציה, אבל בה בעת מציג אתגר חדש הנובע מההתפתחות הטכנולוגית המהירה. אתגר שבתוכו טמון הפתרון לשלוב הגלובליזציה כמכשיר סביבתי חיובי!
דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]