סיקור מקיף

המלחמה על המדע עולה שלב: חייבים להחזיר את האמון במדע כדי להציל את הדמוקרטיה ואת עתיד האנושות

האמונה במדע הפכה מבסיס ההחלטות הדמוקרטיות לעניין פוליטי. חוקרים שבחנו את התהליכים מנסים להסביר איך הגענו למצב זה ומה צריך לעשות כדי לעצור את התופעה * מדובר בקואליציה שבה אנשי תעשיית הנפט מממנים מכחישי מדעים אחרים בנוסף למדע האקלים, ובמיוחד, דורשים מהם להפסיק להאמין בכל מה שמגיע מפי מדענים. אם לא נפסיק את התהליך, נחזור לימי הביניים, מסבירים מספר סוציולוגים שבחנו את הנושא

משבר אמון במדע ובדמוקרטיה. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
משבר אמון במדע ובדמוקרטיה. המחשה: depositphotos.com

בויכוחים רבים ברשתות החברתיות נראה שמדובר בשיח חרשים. אם פעם היו ראיות מדעיות, והכל מבוסס על פיהן, אחר כך כל אחד בוחר את דעותיו הפוליטיות. עכשיו המאזן התהפך. גרוע מכך, יש עדויות לכך שהפיצול הפוליטי הביא איתו גם פיצול באמיתות. הצד שאינו מאמין במדע לא טוען זאת בקול רם אלא פשוט ממציא לעצמו מדע משלו. כך למשל כדור הארץ האמיתי וזה שמתואר באמצעי התקשורת והרשתות החברתיות בצד הימני של המפה בארה”ב (ולצערנו גם זלג לארץ), שונים לחלוטין. בעוד משבר האקלים תוקף אותנו, אצל המכחישים, הכל בסדר, שום דבר לא קרה. לתופעה הזו הצמידו סוציולוגים החוקרים את הנושא שם: המלחמה על המדע.

האלימות כנגד מדענים והשימוש בשליטה על תקציבי ממשל בתקופת טראמפ כדי לדכא מקטעים של המדע, הפכה עם החמרת מגפת הקורונה לעצומה. האמיתות פשוט שונות לחלוטין. מסתבר שזה קדם לקורונה.

בראיון עם הסוציולוג הצרפתי ברונו לאטור שהתפרסם במגזין סיינס ב-2017 הוא מאשים את הביקורת על המדע כבסיס לחשיבה אנטי מדעית שסללה את הדרך במיוחד להכחשת שינויי האקלים. כיום, הוא מקווה לעזור לבנות מחדש את האמון במדע.

הנה כמה ציטוטים מעניינים של לאטור:

“כדי לקבל עובדות משותפות, צריך מציאות משותפת. זה צריך להיות מועבר בכנסייה (בתי כנסת, מסגדים וכו’), בבתי הספר, בעיתונות הגונה, ביקורת עמיתים. … זה לא קשור לפוסט-אמת, זה קשור לעובדה שקבוצות גדולות של אנשים חיות בעולם אחר עם מציאויות שונות, שבהן האקלים אינו משתנה.”

“נצטרך להחזיר חלק מהסמכות של המדע. מדענים צריכים לזכות בחזרה בכבוד. הפתרון הוא להציג את המדע כמדע בפעולה. אני מסכים שזה מסוכן, כי אנחנו מבהירים את אי הוודאות והמחלוקות.”

“זה באמת די מבריק. אם אתה לא אוהב את המדע שקיים בחוץ, צור מדע  משלך. ואז תוכל לטעון ‘אנחנו צריכים עוד מחקר’ ותתייג את המתנגדים כחבורה של קנאים “. 

רוברט פרוקטור, סוציולוג.

פיטר גליסון ורוברט פרוקטור מסבירים במאמר באתר MIT PRESS וב ספרם ״מדע והפקת בורות: כאשר החיפוש אחר הידע מסוכל, כיצד התעשייה ליבתה בורות מדעית. “זה באמת די מבריק,” אומר פרוקטור. “אם אתה לא אוהב את המדע שקיים בחוץ, צור חלק משלך, ואז תוכל לטעון ‘אנחנו צריכים עוד מחקר’. את המתנגדים תוכל לתייג כחבורה של קנאים “. 

בסמינר שהעביר הסופר שון אוטו בעקבות פרסום ספרו “המלחמה על המדע” בתחילת 2021 הוא מתאר כיצד “מיליוני אמריקאים מאמינים, למרות הראיות, שחיסונים גורמים לאוטיזם ושטלפונים סלולריים גורמים לסרטן המוח – ושהדברים האלה מוסתרים מהציבור. מיליוני אחרים מאמינים, למרות הראיות, שהנשיא טראמפ זכה בבחירה מחדש, ש-COVID-19 ושינויי אקלים הם מתיחה, ושטראמפ עסוק בקרב מאסף נגד סוג כלשהו של זקני ציון – מעין אגודה סודית של המפלגה הדמוקרטית הבכירה הכוללת פדופילים. מה גורם לכל כך הרבה אנשים משני הצדדים של הקשת הפוליטית להכחיש מדע וראיות ולהתבצר  בשבטיות ובתיאוריות קונספירציה מוזרות, אילו איומים זה מהווה, ומה ניתן לעשות כדי לעצור זאת?”

בסמינר מציג שון את תומס ג’פרסון כמניח היסוד של התבססות על עובדות כאחד מעיקרי השיטה הדמוקרטית. שיטה זו החזיקה מעמד 200 שנה, אך ב-25-30 השנים האחרונות אנחנו חווים הכחשת מדע בפוליטיקה בקנה מידה גדול.

עליות ומורדות ביחס הציבור למדע

“לפני מאה שנה עם ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות שאיפשרו עושר היתה פריחה לאמון במדע. אחרי פצצת האטום על הירושימה היו שהתחילו לדחות את המדע כגורם אנטי מוסרי. ההתעניינות במדע חזרה עם שיגור ספוטניק, שהחל לא רק מירוץ חלל אלא מירוץ מדעי כולל, שאיפשר גם הקצאת תקציבים ציבוריים גדולים למחקר. עד אז המימון הגיע בעיקר מתרומות והיה צריך להלהיב את הקהל כדי שתורמים אקראיים ישמעו על המחקר ויתרמו. כשהגיעו הכספים הציבוריים ועימם ביקורת העמיתים – המדענים הפסיקו להתייחס לקהל הרחב. אז גם החלו לעלות ספקות בציבור בגלל התרומה של המדע לפיתוח טכנולוגיות מזיקות לסביבה, כפי שהבחינה חלוצת התנועה הסביבתית רייצ’ל קרסון בקשר ל-DDT. התעשיות הכימיות הפכו לאשמות ואז החלו בקמפיין הראשון של הכחשת מדע שהופנה כנגד קרסון. בעשור שלאחר מכן, התקדמות בתחומי הפוריות שוב הביאו לפחד מהקידמה המדעית, הפעם ליבו אותו שמרנים שחששו מכניסה לתחום עיסוקו של האל ולבעיות מוסריות בפוריות . אנשי התעשיה – בעיקר תעשיית דלק המאובנים שהתנגדו לגישה המדעית אודות שינויי האקלים חברו לשמרנים דתיים שחששו מלימוד תורת האבולוציה ומהפיתוחים בתחום הפוריות, ולאחרונה הם הצטרפו גם לגל נגד החיסונים. עוד לפני הקורונה התפתחה מגמה של התנגדות לחיסוני פפילומה שהשמרנים חששו שהם עלולים לאפשר שחרור מיני בכך שהם מפחיתים את אחד מגורמי הסיכון במתירנות מינית. מהצד השני התפתחה אמונה בסכנות שמוסתרות מעיני הציבור בפיתוחים מדעיים בתרופות, טלפונים סלולאריים, חיסונים , EMF , פלואוריזציה של המים, וצמחים מהונדסים גנטית למרות שאין להם כל בסיס מדעי.”

“בכל מקום שבו האנשים מעודכנים היטב”, כתב תומס ג’פרסון, “הם יסמכו על הממשלה שלהם.” ג’פרסון היה עורך דין ומדען, וכמו המייסדים האחרים של ארה”ב, הוא סיכן את חייו כדי להגן על יכולתם של אנשים לשלוט בעצמם, תוך הסתמכות על הידע המדעי כנגד השלטון האוטוריטרי של המלכים.”

אבל מה קורה היום, מאתיים שנה מאוחר יותר, כשהמדע והטכנולוגיה הפכו כל כך מתקדמים וכל כך חזקים עד שהם משפיעים על כל היבט של החיים, ויחד עם זאת הפכו מורכבים עד שמעט אנשים מבינים אותם – כולל אלה שאנו בוחרים לתפקידים רבי עוצמה? 

האם האנשים עדיין מעודכנים מספיק? 

הכחשת הקורונה. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
הכחשת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

בהקדמה לספרו האחרון כותב אוטו: “לאחרונה ראינו פוליטיקאים ברמה הממלכתית והלאומית מתעלמים ומתכחשים לתחומי מדע שאינו מתאים למטרותיהם הפוליטיות בנושאים כה מכריעים כמו שינויי אקלים, מזון  מהונדס גנטית ,כלכלה, תקנות סביבתיות, סיגריות אלקטרוניות, אלכוהול, חיסונים, חינוך מיני, אמצעי מניעה, ומספר נושאים קריטיים הקשורים למגיפת הקורונה. הכחשת המדע של הנשיא טראמפ גרמה למיסוך פוליטי באשר קבלת חיסונים נגד קורונה, מה שגרם למיליוני אמריקאים ולמיליונים נוספים ברחבי העולם לדחות באופן פעיל את המדע ואת אמצעי הזהירות הבסיסיים של בריאות הציבור כחלק מזהותם הפוליטית. הדבר עלה לארצות הברית טריליוני דולרים באובדן פעילות כלכלית וצמיחה, ולמרבה הצער, רבים ממכחישי המדע הללו שילמו בחייהם. מ -4 באפריל עד 17 ביולי 2021, 34,972 (92%) מהאשפוזים ב-COVID-19 ו-6,132 (91%) ממקרי המוות הקשורים ל-COVID-19 היו של אנשים שלא חוסנו במלואם. אנשים רבים שואלים בנקודת הקבלה אם חיסון יעזור. ” 

“כמדינה המתקדמת ביותר מבחינה מדעית, אמריקה היתה יכולה ליהנות מהידע בצורה הטובה ביותר בעולם, ובמקום זה היא הפכה לאחת הגרועות. בתחילה, בתקווה למזער את המספרים הרשמיים של אמריקאים שנדבקו, הנשיא טראמפ לא שעה לאזהרות לגבי סכנת הנגיף והצורך בשקיפות מלאה ובתגובה מהירה. הממשל שלו לא יישם בדיקות בזמן, ונתן לנגיף להתפרץ מעבר ליכולתה של אמריקה להכיל אותו. הם לא הצליחו להגדיל את הרכישה והייצור של משאבים רפואיים ואמצעי בריאות הציבור הדרושים, ולא הצליחו לגייס תגובה מתואמת מוקדמת, מבוססת ראיות. הם החמירו זאת על ידי העמדת מדינות זו מול זו במלחמות על סיוע פדרלי , וככל שהנתונים החמירו הם ביקשו לטשטש ולהסתיר את האמת מעיני הציבור.”

בלי התבססות על ראיות הדמוקרטיה לא יכולה לשרוד

“היעדר מנהיגות מבוססת ראיות עלה לאמריקה טריליוני דולרים ועשרות אלפי חיים של אנשים.  בהתעלמות ממדענים, מספר מושלים וראשי ערים רפובליקנים המשיכו לחזור על טעויותיו של הנשיא טראמפ ולא רצו לערער על הדעה המוקדמת שלו כי המגיפה הייתה אזעקה ומתיחה פוליטית ומעשה של סמכותנות יתר, והם סירבו ליישם פעולות מומלצות מדעית באופן מיידי. ההחלטות הפוליטיות הללו להשמיץ את המדע והראיות לטובת סולידריות פוליטית סייעו להחמיר את הבעיה, וגרמו לסבל ומוות מיותרים של האזרחים במדינות אלה. הדגש על חופש אישי על חשבון העובדות והאחריות האישית תרם להחרפת המצב ובין היתר הביא לנסיון ההפיכה ב-6 בינואר שביצעו מעריצים קיצוניים של טראמפ בקפיטול, ומזין שחיקה מסוכנת של האמנה החברתית לפיה ראיות עומדות בבסיס הדמוקרטיה כצורת ממשל מתפקדת. הדמוקרטיה נבנתה על עקרונות המדע כבסיסה, וברגע שהאמת האובייקטיבית מתמוססת כמושג אמין בחברה, הדמוקרטיה לא יכולה לשרוד.”

“הבעיות הללו התפתחו עוד לפני המגיפה. מ-2016 עד 2020, איבד הממשל הפדרלי יותר מ-1,600 מדענים. מחצית מתפקידי ההנהגה המדעית נותרו פנויים על ידי ממשל טראמפ, ודוחות מדעיים שלא תמכו בדעותיו הפוליטיות של הנשיא שונו או בוטלו לעתים קרובות. כמעט כל המדע הקשור לשינויי אקלים נחתך או בוטל, וכך גם מדע ומדיניות הקשורים לאתגרים חוצי גבולות גלובליים הדורשים תגובה משותפת, כולל מחלות זיהומיות כמו COVID ונגיפים אחרים ממשפחת SARS. זה קרה בתמיכה של מנהיגים נבחרים בקונגרס של שתי המפלגות, אבל רובם היו רפובליקנים. ” מוסיף אוטו.

לידתן של העובדות האלטרנטיביות

עטיפת הספר "המלחמה על המדע" מאת שון אוטו.
עטיפת הספר “המלחמה על המדע” מאת שון אוטו.

“בדיוק בזמן שאנו זקוקים לו ביותר, המדע נדחק יותר ויותר על ידי מנהיגים נבחרים לטובת “עובדות אלטרנטיביות” שמתאימות יותר לאידיאולוגיה שלהם, וההקפדה על העובדות האלטרנטיביות הללו נאכפת בקפדנות בפוליטיקה של היום המדגישה את הנאמנות למפלגה על פני הנאמנות למדינה המתבססת על ראיות מדעיות. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאותם ראשי ערים ומושלים התעלמו דעותיו של הנשיא ביידן ביחס לראיות מדעיות”.  מסביר אוטו.

“זו לא רק בעיה אמריקאית, זו בעיה כלל עולמית, בכל רמות הממשל. זה מתרחש בימין הפוליטי ובשמאל הפוליטי, כמו גם בקרב מפורסמים שדוחפים פסבדו-מדע ועיתונאים שטוענים שאין דבר כזה אובייקטיביות, ולכן עליהם לכסות את “שני הצדדים” באופן שווה כאשר רק צד אחד נתמך בראיות, מה שמטה עוד יותר את הרגש הציבורי מהמציאות העובדתית. תכניות חינוך פוסט-מודרניסטיות ברחבי הדמוקרטיות המערביות לימדו במשך שני דורות שכל המומחים וטענות הידע חשודות והאמת היא ביחס לנקודת המבט של האדם, כך שלא צריך להיות מפתיע שהציבור מאמץ תפיסה שגויה זו.”

“ההסתמכות על ראיות מדעיות היא הבסיס של הדמוקרטיה עוד מימי תומס ג’פרסון”. נוצרה חבירה של בעלי אינטרסים – מאנשי תעשיית הנפט דרך שמרנים דתיים ועד לספקני מדע המחפשים סכנות בתוצרים מדעיים כגון חיסונים. התוצאה: אמון במדע הפך מעניין אוביקטיבי לעניין של זהות פוליטית” .

שון אוטו, מחבר הספר “המלחמה על המדע”.

“אבל בלי עובדות אובייקטיביות מדעיות, איך מיישבים מחלוקות בממשלה? באופן מסורתי, זה היה על ידי האדם עם המגפון הכי חזק, עבודת המכירות הכי טובה או המקל הכי גדול. באופן אירוני, הכשרת מורים ועיתונאים פוסט-מודרניסטית, שנועדה להחדיר חשיבה ביקורתית, סללה במקום זאת את הדרך לעידן חדש של סמכותנות, ולכן אין זה מפתיע שאנו רואים שחיקה עולמית של הדמוקרטיה.”

“האתגרים הרבים הללו מוגברים על ידי פלטפורמות מדיה חברתית כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק, שהן ברובן בלתי מוסדרות ומכניסות כסף מעצם היותן נגיפים חברתיים – הורסות חברות דמוקרטיות באמצעות מונטיזציה של דיסאינפורמציה, קיצוניות ותיאוריות קונספירציה.”

“הפלטפורמות הללו משמשות בתורן חברות המתמחות בקמפיינים של דיסאינפורמציה חברתית ושל הכחשת מדע המכוונים לפעילי סביבה במאמץ לשלוט בשיח הפוליטי והרגולציה האיטית של לקוחותיהם המייצרים סחורה משתלמת למרות שהוכחה על ידי המדע כבעל השפעות בריאותיות או סביבתיות שליליות. אותן מטרות מותקפות שוב ושוב במטח של מסרים אנטי-מדעיים, מה שמזין חיבוק הולך וגובר של סמכותיות וביטול ראיות במפלגה הרפובליקנית שחורגים הרבה מעבר לדונלד טראמפ.”

הוא מסכם כי הספר “המלחמה במדע” חושף מנין התנועה הזו מגיעה, מיהם האנשים והגורמים החברתיים והכלכליים שמניעים אותה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות דברים לפני שיהיה מאוחר מדי.”

עוד בנושא באתר הידען:

14 תגובות

  1. כמעט כל כתבה פה מעלה בי חיוך וגיחוך בו זמנית.
    והתגובות – מספקות לי הוכחות תמידיות שמוצא האדם מן האמבה (בעיקר של החילונים המאד נאורים).

  2. מי שמקעקע את המדע זה הפילוסופים של המדע.
    ראה בעית האינדוקציה.
    אין למדע בסיס או ביסוס .
    המדע המודרני שתפיסת העולם שלו שהעולם סיבתי שולל בתפיסה הזאת קיומו של מדען מתבונן בעולם.
    לא יכולה להתקיים תודעה בעולם סיבתי

  3. חבל שכותב הכתבה לקח צד ״בהסבר משנתו״!!!
    מנסיוני ״המכחישים״ באים עם עובדות ונתונים והנאורים מדבררים את עצמם לדעת ומשתיקים לעיתים באלימות את הדעה הנגדית (מיותר לציין בלי נתונים שיוכיחו את טענתם!!!)
    ואם כבר מביאים נתונים … אלו נתונים מסולפים במקרה הטוב!!!

  4. אני חושב שהתופעה הזו של ״הטלת ספק״ או חשיבה ביקורתית כפי שמכנים את זה פה במאמר נוצרה, בעקבות המדיות החברתיות החדשות , כביטוי לצמא האנושי לדעת את האמת בעניינים שנבצרים מהבנתו הרי הדבר הכי מושך בתוכן של הרשתות החברתיות, לפחות בעיני המשתמש , זה חוסר הצנזורה.
    הידיעה שמה שקורה ברשתות החברתיות משקף את האמת יותר מגופי הרווח התקשורתיים המלאים באינטרסים כלכליים ופוליטיים. (מי שיבדוק יראה את הניטור של פייסבוק)
    ואל נא נשכח , שהדבר שהכי מעניין לאדם זה מה לעזאזל קורה פה בעולם הזה ומי מכוון את התנועה ולאן? לכן תיאוריות הוקנספירציה עובדות כל כך טוב. השאלה היא מי מרוויח מתיאוריות הקונספירציה?
    נקודה שחיבבתי במאמר היא חשיפת הטאבו שעליו צריכים להרחיב למכביר והוא הציון האירוני בהגדרה של ״עולם״ הרי בתוך עולמנו שלנו קיימים כל כך הרבה עולמות נפרדים כך שבן אדם אחד הוא ממש חייזר לאדם השני.
    אני רוצה להאמין שמקבלי ההחלטות האמיתיים משרתים אינטרס כללי… אבל זה נבצר מבינתי בדיוק כמו סתם אחד שגולש בפייסבוק בחיפוש אחר האמת.

  5. מעניין. חשבתי שעיוות המדע (או התעלמות ממנו) בא מהצד הנגדי לטראמפ, אבל הבה לא נתווכח על זה (ויתכן ששני הצדדים מעוותים). מה שיותר מעניין זה איך לבסס החלטות פוליטיות על נתונים מדעיים, מבלי להפוך את המדע למשהו פוליטי?
    נראה שדפקטו, הדינמיקה האנושית שמה את הפוליטיקה מעל המדע, והמדע הוא כלי בידי הפוליטיקה ולא להיפך.

  6. גדול, קורא פה שנים ורואה שהפרוגרס השתלת גם כאן, לקחת בעלות על המדע זה דבר, אבל לשייך אותו לאג’נדה פוליטית (נאורה) זה אמנות ברמה אחרת, מצטער לפי התזה שלי אין לך מקום במדע

  7. מתי יגיע השלב האבולוציוני שבו ניפטר מהמצאות שהיו טובות לזמנן כמו אלוהים, ולא נמשיך לסחוב אותן כשהן כבר לא רלוונטיות?
    ולמה השמאל העולמי מפחד לומר בקול את המילה: “אתאיזם” ולנסות לקדם אותו בגלוי בכל דרך?

  8. כתבה חשוב ועצובה ,
    חבל שיש בה טעות במינוח ,
    שכן ברגע ש״מאמינים״ במדע הוא הופך
    מבסיס נתונים , עובדות ומסקנות ל ״אמונה״
    ואכן ״אמונה״ כשמה כן היא ,
    אין צורך בהוכחות, אין צורך בהצגת עובדות,
    די להאמין , מה שהופך ״מדע״ לאמונה,
    המינוח השגוי נותן בידי שרלטנים כלי
    לטענות מוזרות .
    לכן ראוי היה להשתמש במינוח אחר
    כמו למשל ידע או הבנה ,

  9. נראה שלא מדובר במדען אלא באדם שחושב שמדע הוא דת.
    כדי שהציבור יאמין בדרך המדעית המדענים צריכים להיות יותר צנועים ולהכיר היטב במגבלות המדע ובעיקר – במגבלות המדענים.

    כך למשל בפארסה של מדעי השינוי האקלימי, שכוללת השתקה של מדענים עם דעה נגדית, זלזול בדעות נגדיות ונהירה מיידית אחרי תיאוריות לא מוכחות ואף מופרכות.
    הציבור לא מטומטם, הוא מריח גם כאשר מדענים משקרים לו.
    כך למשל בפארסה של החיסון לקורונה שבמקום לתת את המידע, לקדם מחקרים מתאימים ולקדם שקיפות עוסקים בהשתקה, בהסתרה ובנסיון ליצור חובת חיסונים.

    מי שחושב שהמדע הוא האורים והתומים של החברה האנושית תא מכיר במגבלות המתודה המדעית ולכן הוא לא באמת מדען – הוא חרדי בדת המדע.

  10. יש בעיה של הכחשת המדע, בכך אין ספק.
    אבל הבעיה היותר גדולה היא הכחשת המוסר. עיקר הרוע צומח מכאן. בנקודה הזו, צריך להכיר בכך שחלק מהבעיה המוסרית נובע, באופן פראדוקסאלי, מפנאטיזם מדעי מטריאליסטי, המאפיין כל כך “מאמיני” מדע. אם אין שום ערך אמת מלבד אמת מטריאלית, אזי אין תוקף למוסר אמיתי, להבדיל ממכניזם של משחקי אינטרסים. כשאתה “מאמין” במדע (והמאמר בהחלט נכתב מתוך עמדה זו), במובן זה שהוא אמור להכתיב את כל עולמך הרוחני והערכי מוסרי, ולא מחשיב את המדע ככלי מושכל לחקר התופעות המטריאליות ולא מעבר לזה, בסופו של דבר, ולאחר תהליכים תרבותיים מסויימים התוצאה העולה היא הרס המוסר והרס האנושיות במובנה הכולל – כציויליזציה וכסביבה אקולוגית.

  11. כשיש מחקרים מוזמנים, כשבעל המאה הוא בעל המחקר. כשאונברסיטה לא נותנת לקבל מלגה חיצונית למחקר אם לא תקבל נתח שמן מהמלגה . אכן האמון במדע יורד . למדע יש הישגים יפים , אבל מי שמערב בין מדע מדוייק למדע תאורטי שהומצא מהבטן ומתייחס לשני הסוגים באמונה דתית במדע הוא זה שהורס את האמון במדע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.