מנתונים שניתח מכון ASPI האוסטרלי, עולה כי ההובלה באותן טכנולוגיות עברה לסין. אחד התחומים שבהן ארה"ב עדיין שולטת הוא תחום פיתוח החיסונים, אבל גם זה נמצא בסכנה בשל פעולות הקיצוצים של טראמפ ומאסק
המדע עשה את אמריקה גדולה אבל מהובלה ב-45 טכנולוגיות קריטיות ל-7 בלבד וגם זה בסכנה מצד ממשל טראמפ. כך עולה ממחקר של מכון המדיניות האסטרטגית האוסטרלי (ASPI). יש לציין כי הדו"ח פורסם ב-27 באוגוסט 2024, לפני הבחירות בארה"ב, בחירתו בשנית של דונאלד טראמפ, ובוודאי לפני כל ההרס שהוא ואילון מאסק זורעים בכל זרועות המחקר הממשלתיות.
ASPI הוא מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי שהוקם בשנת 2001, ותפקידו המרכזי הוא לספק לממשלת אוסטרליה רעיונות חדשים ומעמיקים בנושאי הגנה, ביטחון ובחירות מדיניות אסטרטגיות . הדו"ח נכתב על ידי צוות מדעני נתונים הכולל את ד"ר ג'ניפר ונג לונג, שטפן רובין ודניאל קייב.
לפי הדו"ח, מפת המחקר הגלובלי עוברת שינוי משמעותי כאשר ניתן להבחין בעלייתה המהירה של סין לעומת היחלשותה של ארה״ב בתחומים מסוימים והתקדמותן של מדינות נוספות כדוגמת הודו ודרום קוריאה. לדוגמה, בתחום מחשוב קוונטי ארה״ב עדיין שולטת בצורה מובהקת, אך בסין נראה יתרון בלתי ניתן לערעור בטכנולוגיות אחרות .
סין מחזקת את מעמדה כמובילה עולמית במחקר טכנולוגי עם הובלה ב‑57 מתוך 64 טכנולוגיות קריטיות – עלייה משמעותית מ‑52 בשנה שעברה וכן עלייה דרמטית בהשוואה לשנים 2003–2007, כאשר אז היא הובילה רק בשלוש טכנולוגיות. העלייה של סין הייתה הדרגתית אך עקבית לאורך 21 השנים האחרונות, והיא הצליחה להמיר את יתרונה המחקרי לייצור בתחומים מסוימים כגון סוללות חשמליות . בשנים האחרונות רשמה סין התקדמות במחשוב ביצועים גבוה, בינה מלאכותית אדוורסרית, תכנון וייצור מתקדם של מעגלים משולבים, טכנולוגיות מערכות אוטונומיות וחיישני קוונטים .
סין הצליחה לעקוף את ארה״ב ב‑28 תחומים טכנולוגיים, והשיגה שוויון בקצב הפרסומים בתחום עיבוד השפה הטבעית. בתחומים כגון כלי רכב תת-ימיים אוטונומיים וזיהוי מעקב היפראקוסטי, ההתקדמות של סין משמעותית עד כדי כך ששום שילוב של מדינות אינו מצליח להתחרות בה . יחד עם זאת, ארה״ב חווה ירידה במעמדה ההיסטורי – בעבר היא הובילה ב‑60 מתוך 64 טכנולוגיות (בין 2003 ל‑2007) והיום מובילה רק בשבע טכנולוגיות, אם כי נשמרת על הדומיננטיות בתחומים מרכזיים כמו מחשוב קוונטי וחיסונים. תוכניות כמו שיתוף הפעולה של AUKUS עם בריטניה ואוסטרליה מסייעות לצמצם את הפער מול סין, אך לא בכל התחומים .
בנוגע למבנה השוק, סין בנתה מונופולים טכנולוגיים בתחומים בהם היא עקפה את ארה״ב לפני עשור ומעלה. לדוגמה, בתחומים כמו חומרים מתקדמים וייצור, סין יצרה רווחים משמעותיים בסוף שנות ה‑2000 עד אמצע שנות ה‑2010, ובכך הפכה לשחקנית מונופוליסטית עם ריכוז גבוה של מומחיות ומוסדות מובילים בשל תחומים כמו חומרים מרוכבים מתקדמים, הגנה מתקדמת, ציפויים, חומרים חכמים, מטא-חומרים חדשניים, וייצור ננו .
בתחומי התקשורת, במיוחד בתחום התקשורת האופטית ותדרי הרדיו המתקדמים וכן תקשורת תת-ימית אלחוטית, לקחה סין את ההובלה באמצע שנות ה‑2010 ובנתה יתרונות משמעותיים, כאשר תפוקת המחקר שלה הייתה פי 3–5 מזו של ארה״ב בחמש השנים האחרונות. בנוסף, בתחומי הביוטכנולוגיה, טכנולוגיות גנטיות וחיסונים, ההישגים של סין נראים יחסית חדשים – כאשר היא הצליחה לעקוף את ארה״ב במחצית השנייה של שנות ה‑2010 ובתקופת שנות ה‑2020 בחמש מתוך שבע הביוטכנולוגיות שנבדקו .
בהמשך המחקר מתבררות מגמות נוספות: הודו מציגה צמיחה משמעותית ועכשיו ממוקמת בין חמש המדינות המובילות בתחומי הטכנולוגיות עם 45 מתוך 64 טכנולוגיות קריטיות. למרות זאת, להודו עדיין אין תחום שבו היא מובילה באופן מוחלט, כאשר המחקר בה מתפזר בין מוסדות רבים . במדינות אירופה ובריטניה ניכרת יציבות מסוימת עם אתגרים – הממלכה המאוחדת רשמה ירידה במספר הטכנולוגיות שבהן היא מובילה, והאיחוד האירופי נשאר שחקן תחרותי עם הובלה בשתי טכנולוגיות ודרוג במקום השני ב‑30 תחומים, כאשר גרמניה בולטת כמובילה האירופית .
מבחינת אזורי אסיה, ניכרים פערים בין המדינות – כאשר דרום קוריאה ממשיכה להציג ביצועים חזקים, לעומת ירידה משמעותית בהישגיה הטכנולוגיים אצל יפן. בנוסף, ניכר כי מדינות כתמיכה, כגון איראן המתמקדת בטכנולוגיות הגנה ומצטיינת בהן, ואוסטרליה אשר, כחלק מברית AUKUS, שיפרה את מעמדה בתחום מסוים אך חוותה ירידות באחרים .
בנוף הגלובלי הנשלט כיום גם על ידי שותפויות טכנולוגיות, בולטת שותפות AUKUS – השותפות שבין ארה״ב, בריטניה ואוסטרליה שמצליחה לצמצם את הפער בתחומים מסוימים (Pillar 2). בתחומים מסוימים, כגון מערכות בינה מלאכותית המיועדות להתמודד עם מערכות יריב, המאמצים המשולבים של המדינות המשותפות מציבים את הקבוצה כשווה ערך לסין – המובילה בתחום. עם זאת, במגוון תחומים כמו רובוטיקה מתקדמת וטכנולוגיית תפעול מערכות אוטונומיות, נראה כי המאמצים יחד עדיין מפגרים ביחס לתפוקת המחקר האיכותי של סין. שילוב מאמצים אלה עם מדינות נוספות כמו יפן ודרום קוריאה מסייע לצמצם את הפער בביצועי המחקר .
בדו"ח יש גם נתונים מעניינים גם על עליית הודו, אשר האיצה את קצב ההתקדמות שלה ומדורגת היום בין חמש המדינות המובילות עם 45 מתוך 64 טכנולוגיות קריטיות – עלייה משמעותית לעומת השנים 2003–2007, כאשר הודו הייתה בין חמש המדינות המובילות רק בארבע טכנולוגיות. למרות ההתקדמות, הודו טרם מובילה באף אחת מהטכנולוגיות, כאשר רק שתי מדינות – סין וארה״ב – מובילות כיום בתחומים מסוימים. אם כי נעשו הישגים משמעותיים, נמצא כי רק חמישה מוסדות הודיים נמצאים בדירוגי חמשת המובילים בכל תקופה בין 2003 ל־2023, מה שמצביע על פיזור המחקר והמומחיות המדעית .
עוד בנושא באתר הידען:
