מגיפת הקורונה ממחישה את התפקיד שיש למדענים תמיד אבל במיוחד כעת להסביר לציבור כיצד חיים עם אי וודאות
לאחרונה אנחנו מוצפים בדעות על העתיד לבוא, ורובן, נאמר בעדינות, מהלכות אימים. חיפוש קצר ברשת מעלה מומחים ו- 'מומחים' שמאיימים שהווירוס יישאר עמנו לנצחי-נצחים, או
רוב האנשים מניחים שכל האמצעים האלה להילחם בנגיף יהיו זמניים, ובשלב כלשהו — תוך חודשיים, שישה חודשים או 12 — החיים ישובו למסלולם והעסקים יהיו
הנסיון הבריטי להמשיך את החיים כרגיל ורק לבודד את הקשישים והחולים לא מוצלח. לחכות לחסינות העדר להתרחש בבריטניה על ידי התפשטות חופשית של הנגיף באוכלוסייה
חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה אומר כי מעקב באמצעות איכון סלולארי עשוי לסייע להגביל את התפרצות הקורונה, ובלבד שתישמר השקיפות, ויובטח שהמעקב לא יימשך בעתיד
חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין "הססני חיסונים" ל"לא הססנים" מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. מסתבר שמידע מפורט, גם אם אינו
כך קובע אחמד פיראס ח'אלד, רופא, מחנך, חוקר ויועץ למדיניות בריאות, באוניברסיטת מקמאסטר שבקנדה המדגיש בראיון לאתר 'הידען' את החשיבות של מדיניות מבוססת מדע, ומודאג
ניהול חדשנות ואבחון אנליטי – מודל רב מימדי ליצירת חדשנות ארגונית בחברות
ספר חדש: "מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום" מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך
הליברה עשוייה להפוך למעשה למדינת-על גדולה אחת. סוג של אימפריית-ענן, מהסוג שתיארתי בספרי "השולטים בעתיד" שיצא לאור כבר לפני שלוש שנים
מדענים רבים מדי מתעקשים להיות בלתי מובנים. הדבר יוצר ניכור בין הציבור הרחב לבין המדע ומעיב על התרומה הפוטנציאלית של המדע לשיח הציבורי. האם לא
יש לך רעיון לסטארט אפ ? כיצד תהפוך אותו ליוזמה עסקית מצליחה. השלבים שבין הרעיון המעולה לאקזיט המיוחל!
כך עולה מדיון שהתקיים אתמול (ב' 9/7/718) בועדת המדע של הכנסת * יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "אריכות ימים היא ברכה וכבוד ולא חלילה נטל;
גורל היקום, גורל האנושות מול הרובוטים, הגנה על התבונה מפני דתות וקבוצות אידאולוגיות אחרות ועוד. לאו רק חלק מפניו הרבות של פרופ' הוקינג, שהחשובה שבהן
כריות אוויר מצילות אלפי בני אדם מדי שנה והפכו עם השנים למערכת ההגנה האייקונית ביותר של תעשיית הרכב. אבל כמה אנחנו באמת יודעים עליהן? איך הן בעצם עובדות, אילו גלגולים עברו עם השנים והאם באמת יש אוויר בכרית אוויר? יצאנו לברר
כך עולה מדיווח של הוושינגטון פוסט, המתאר הנחיה של בכירה באגף התקציבים האמריקני לסוכנות למניעת מחלות (CDC), שהחזירה להם את הצעת התקציב בשל שימוש במילים
מדוע לאחר כל כך הרבה שנים הרובוטים עדיין רחוקים מאוד מלבלבל אנשים אחרים לחשוב שהם בני אדם, ולא עוברים את מבחן טורינג? * לפרופ' הירושי
על-פי סקר של הארגון למזון וחקלאות ב-2006 (Food and Agriculture Organization) הערכות על מס׳ הרועים ברחבי העולם נעו בכ- 120 מיליון נפשות, כאשר כ-50 מליון
מדענים העוסקים בהתנהגויות חברתיות ברשתות מחשב חוקרים כיצד תאוריות קונספירציה מתפשטות ברשת – ומה, אם בכלל, אפשר לעשות כדי לעצור אותן
איך מציירים את נפוליאון? עם כובע נפוליאון! איך מציירים סבא? עם זקן ומקל! איך מציירים מלכה? עם גלימה ושרביט! אם נחשוב על זה קצת, נבין
מיתוֹסים, ספרים וסרטים רבים מגוללים את סיפוריהם של "ילדי פרא" – ילדים שאומצו בינקוּתם על ידי בעלי חיים והתרגלו לחיות רק בחברת חיות. מתברר שגם
חברת BiteMojo הפכה את חוויית טיולי הטעימות זמינה לנוסע העצמאי, וזכתה בפרס בתחרות החדשנות Visa's Everywhere שהתקיימה לאחרונה. החברה זכתה במענק בסך 25 אלף יורו
חברת הסטארטאפ הישראלית FlyMoney, מפתחת פלטפורמה חדשנית להמרת מט"ח לקראת נסיעה לחו"ל וזכתה בפרס על סך 25,000€ בתחרות יוזמת Visa's Everywhere שנערכה לאחרונה.
כולנו אוהבים לצחוק עם חברים ואפילו לבד, כשאנחנו צופים בסדרה מצחיקה או קוראים ספר מצחיק. מה גורם לנו לצחוק? איך הצחוק יכול לרפא מחלות? מדוע
מי אינו מכיר את האימרה התנ"כית: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (משלי ו 6), כזו שיש בה אליגוריזציה וסימבוליזם בעלי מסר חינוכי וחברתי
