מדע וחברה

מונית. המחשה: depositphotos.com

חיישנים יוצבו על מוניות בי-ם לניטור האקלים העירוני

המחקר מבקש להתמודד עם אי-הוודאות בניטור האקלים העירוני. למרות היותו מאופיין בשונות חריפה הן בזמן והן במרחב, ובעל השלכות משמעותיות על איכות החיים, על הכלכלה ועל יוקר המחיה, ואולם מסתבר
הפאזל - סמל האוטיזם. המחשה: depositphotos.com

קשר מפתיע בין אוטיזם לאלצהיימר

מחקר חדש בהובלת ד"ר הייתם עמל חושף מנגנון מולקולרי משותף לאוטיזם ואלצהיימר, שיסייע בהבנת המנגנון הפתולוגי בשתי ההפרעות
ילדה החולה בתסמונת רט. באדיבות העמותה לחולות תסמונת רט - מלאכיות הדממה

האם אנו בדרך למציאת תרופה לתסמונת רט?

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו באמצעות שיטה חדשה שיש 30 תרופות בשוק שיש להן פוטנציאל למצוא מזור לחולות רט, אחת המחלות הנדירות והקשות הקיימות כיום הפוגעת בעיקר בבנות. במחקר שפורסם ב-״eLife״,
מכון טיהור שפכים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף פרטים חדשים על החיידקים הטורפים שמטהרים לנו את המים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה
ערים עתידניות. המחשה: depositphotos.com

"אפשר לרתום את הביג דטה כדי לשפר את תפקוד הערים, במיוחד לאור מגיפת הקורונה"

כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים
גרף המשתמש בנתונים של אנגריסט וקרוגר (1991). לאנשים עם 12 שנות השכלה יש הכנסות גבוהות ב -12 אחוזים מאלו של אנשים עם 11 שנות השכלה. לאנשים עם 16 שנות השכלה יש הכנסה גבוהה ב -65 % בהשוואה לאנשים עם 11 שנות לימוד. מקור: וועדת פרס נובל

זוכי נובל, ובהן הישראלי יהושוע אנגריסט הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין אירועים לא קשורים לכאורה

פרופ' אינגריסט ניסויים טבעיים מסייעים במענה לשאלות חשובות עבור החברה. לדוגמה: לאנשים שנולדו ברבעון הרביעי של שנת הלימודים יש יותר שנות השכלה והכנסה גבוהה יותר
התמונה השמאלית העליונה היא תמונת רדיו מ-1997. השמאלית התחתונה היא תמונה של אותו המקום מ-2017, שבה רואים בבירור את מקור הרדיו החדש. התמונה מימין היא תמונה באור נראה שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל, שבה רואים את הגלקסיה שבה אירעה הסופרנובה (צילום: מתוך המחקר). באדיבות האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב

קניבליזם קוסמי כפול – פיצוץ ענק בחלל שפך אור על תעלומה אסטרונומית

מחקר בינלאומי חדש בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב והאוניברסיטה העברית אישש לראשונה את קיומה של תופעת ה"קניבליזם הקוסמי הכפול" – תופעה נדירה שבה כוכב בולע עצם דחוס כגון חור שחור
תאי עצב של אדם בריא (למעלה) בהשוואה לתא דומה של חולה פרקינסון. המחסור בדופאמין גורם להפרעות נוירולוגיות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח ישראלי תקדימי יקל על ניתוחים של חולי פרקינסון

חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום
עזרה לזולת. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מגפת הקורונה הופכת אותנו לפחות אכפתיים כלפי הסביבה שלנו

צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי
פרופסור אליעזר רבינוביץ'. צילום: האוניברסיטה העברית

פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוני' העבריתנבחר לנשיא ה-24 של CERN

בארגון חברות 23 מדינות, מתוכן ישראל, המדינה החברה היחידה שאינה מאירופה. ישראל הצטרפה לארגון כחברה מלאה בדצמבר 2013, לאחר שנים רבות שבהן השתתפה רק כמשקיפה.
תינוק שנולד בלידת מלקחיים שוכב באינטקובטור. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: האם לידת מלקחיים אכן מסוכנת?

בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים
מקצועות המשפט. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה יש כל כך הרבה עורכי דין?

לא יותר צודק שגוף ניטרלי יחקור את שני הצדדים, יאסוף את כל הראיות, ובמשפט במקום שעורכי דין ידברו בשם התביעה וההגנה, יתנו את זכות הדיבור לאותם אנשים פשוטים, ואז שופט
תעלת מים בקליפורניה שהתייבשה בשל בצורת ממושכת. המחשה: depositphotos.com

הגרוע מכל עוד לפנינו: צפויות בצורות ממושכות בעתיד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"
תל אביב באחד מסגרי הקורונה. צילום: אלון סין משה, האוניברסיטה העברית.

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית
משקולת 2 גרה צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת
ילד אפריקני תולה מסכות מגן רב פעמיות נגד קורונה לייבוש. המחשה: depositphotos.com

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן * הפתרון, הוספת ברזל למזון שגם יאפשר להאבק באנמיה
תאי סרטן הדם בהשווא לתאי דם רגילים. המחשה: depositphotos.com

התגלה מרכיב נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

במחקר שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות
נוירונים. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות על הקשרים בין תאי עצב במוח

ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם
הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של
חיידק סטרפטוקוקוס. המחשה: depositphotos.com

חומרים המאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין

טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה
נוירונים. איור: shutterstock

מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון
פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
פרופ' בת שבע כרם, צילום: דאגלס גוטרי, האוניברסיטה העברית.

תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן
הרעלת עופרת. המחשה: depositphotos.com

מחקר עצמות של בני אדם מ-10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17 מצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת
עטלף פירות מצרי. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש בכתב העת Nature: פוענח כיצד ה-GPS במוח מייצג תלת-ממד

הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

נחשף קיומה של קבוצה תרבותית שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה
מבנה שנהרס ברעידת אדמה. המחשה: depositphotos.com

להכיר את "נקודת הנוקליאציה" כדי לחזות רעידות אדמה

הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם
טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים במשך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות. צילום: יורי מירקין

האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
תולעת Spirocerca lupi, מכיוונים שונים. . המחשה: depositphotos.com

מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את
אוררגנואידים בני שלושה שבועות מחולה בסינדרום WOREE. האורגנואידים צפויים לגדול משמעותית ולהגיע עד כ-4 מ"מ בקוטר. מעבדתו של פרופ' עקילאן האוניברסיטה העברית.

"מיני מוח" מסייע לטפול במחלה מוחית נדירה וחשוכת מרפא בילדות

המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
שחזור של חולדת הרעמה - איה מארק

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה

החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
הומור מדעי. המחשה: depositphotos.com

מחשבים הצליחו לזהות הומור מדעי

בינה מלאכותית יכולה היום לעשות הרבה דברים, אבל הומור לא היה הצד החזק שלה, לפחות עד כה. חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו ללמד מחשב לזהות מאמרים שעשוים היו לקבל פרס איגנובל
ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול
נערה נותנת מתנה לקבצן. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: מה תפקידו של קבצן?

קורבוס מנדב שאלות על קבצנים: האם בארץ חוקי לשבת ברחוב ולקבץ נדבות? או שאולי יש חוק המונע לעשות את זה באופן חופשי?
ריאה של חולה שחפת. המחשה: depositphotos.com

החיסון BCG יעיל לא רק נגד שחפת וקורונה אלא גם נגד אלצהיימר ופרקינסון

לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה
ציר זמנים - האדם מנשר רמלה שהיה ככל הנראה אביהם הקדמות של הניאנדרטלים ומיני אדם אחרים. באדיבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

האדם מנשר רמלה חי תקופה ארוכה לצד ההומו סאפיינס * החוליה שקישרה בינינו לניאנדרטלים

התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר
קיטוב חברתי - Black Lives Matters. המחשה: depositphotos.com

החרדה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב
מסכות גז מוכנות לחלוקה. צילום: depositphotos.com

מניעת מגפות מהונדסות, מניעת מתקפות סייבר והגנה גרעינית עשויים להגן על האנושות מפני שואה

האסטרונום המלכותי הבריטי צופה את העתיד הבינוני (עד 2050) וחושש שמעריכים בחסר את הסכנה של ביו-האקרים, חידוש מירוץ החימוש הגרעיני והתקדמויות טכנולוגיות אחרות שעלולות לגרום אסונות. הדברים נאמרו בכנס האגודה