הידען > חברה והיסטוריה > מדע וחברה > עמוד 6
מדע וחברה
- האוניברסיטה העברית
- יולי 23, 2021
פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?
- יורם שורק
- יולי 17, 2021
- 6 תגובות
קורבוס מנדב שאלות על קבצנים: האם בארץ חוקי לשבת ברחוב ולקבץ נדבות? או שאולי יש חוק המונע לעשות את זה באופן חופשי?
- האוניברסיטה העברית
- יולי 12, 2021
לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה שלו רחבה יותר
- האוניברסיטה העברית
- יולי 11, 2021
- האוניברסיטה העברית
- יולי 3, 2021
- האוניברסיטה העברית
- יוני 25, 2021
התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם ב-Science, שהדגיש כי מקום מפגשם הראשוני היה בישראל
- האוניברסיטה העברית
- יוני 25, 2021
ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
- האוניברסיטה העברית
- יוני 23, 2021
- האוניברסיטה העברית
- יוני 11, 2021
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
- האוניברסיטה העברית
- יוני 11, 2021
- האוניברסיטה העברית
- יוני 5, 2021
- האוניברסיטה העברית
- מאי 24, 2021
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"
- אבי בליזובסקי
- מאי 23, 2021
- אין תגובות
האסטרונום המלכותי הבריטי צופה את העתיד הבינוני (עד 2050) וחושש שמעריכים בחסר את הסכנה של ביו-האקרים, חידוש מירוץ החימוש הגרעיני והתקדמויות טכנולוגיות אחרות שעלולות לגרום אסונות. הדברים נאמרו בכנס האגודה האמריקנית לפיזיקה באפריל 2021
- האוניברסיטה העברית
- מאי 16, 2021
מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל
- האוניברסיטה העברית
- מאי 12, 2021
חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
- האוניברסיטה העברית
- מאי 8, 2021
החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית
- האוניברסיטה העברית
- מאי 8, 2021
פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
- האוניברסיטה העברית
- מאי 2, 2021
נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 30, 2021
טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה, לדוגמה שליטה בכושר ההתרבות של מזיקים, אך האם הן בטוחות?
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 30, 2021
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 29, 2021
מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת הרבייה של תרנגולים. המחקר פורסם בכתב העת Poultry Science.
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 28, 2021
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערה, השינויים בטכנולוגיות ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש"
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 27, 2021
מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 24, 2021
פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 21, 2021
מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים לאורך הילדות