מדע וחברה

סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך
תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה
טקס זכרון לשחרור אושוויץ, 27 בינואר 2017. בהשתתפות ניצולי המחנה. צילום: shutterstock

ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב וסרטן וחשים יותר בדידות

כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה
חיילים אמריקנים מפנים ניצולי מחנה ריכוז ששוחרר, חלקם באמבולנסים. צילום: shutterstock

מדע, גזע ופוליטיקה – המדענים בגרמניה הנאצית

האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את
שינוי הרגלי אכילה אצל ילדים. איור: depositphotos.com

אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
חיטה זהובה. איור: depositphotos.com

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית.
מעבדת ה-CIT באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם AI) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת
חיידק סטרפטוקוקוס. איור: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק.
נוירונים. צילום: depositphotos.com

חוקרים החדירו חיבורים מלאכותיים למערכת עצבים פגועה של תולעת ולשקמה

מחקר בהובלתו של ד"ר איתי רבינוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הדגים עתה, שלפחות בתולעים זעירות, ניתן לשקם באמצעים גנטיים תקשורת פגועה בין תאי עצב על ידי השתלת חיבורים מלאכותיים באופן
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
צמחים. מגיעים בשלל צורות. צילום: depositphotos.com

מחקר חושף מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות
ד"ר סיטרין-סלברמן מניחה קנה מידה על שריד של מבנה מונומנטלי רומי שנמצא מתחת למסגד הקדום ביותר, ומעליו מופיע יסוד השייך למסגד הקדום. צילום NETP, דוד סלברמן

בטבריה התגלה המסגד הקהילתי העתיק ביותר בעולם

חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת
איזור שכונת עין כרם בהרי ירושלים. צילום: depositphotos.com

"בלי הלס סביר להניח שלא היינו ארץ זבת חלב ודבש"

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
עבודה מרחוק בצל הקורונה. המחשה: depositphotos.com

"על הסוציולוגים למצוא שם לתופעה של שינויי סביבות העבודה בעקבות הקורונה"

כך מציע ד"ר דן אופיר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל במאמר המהפכה והשינויים בסביבת העבודה בעקבות המגיפה בהתאם לאמרה: "הכורח - אבי כל המצאה"
גידול מושבות חיידקים. Adrian Lange, unsplash.com

כיצד יוצרים שמות חדשים למיני חיידקים שהתגלו לאחרונה ושיתגלו בעתיד?

פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על
באדיבות Belgian Journal of Entomology

מין חדש של דבורת בר התגלה בישראל ע"י חוקרות מהפקולטה לחקלאות

במקומות רבים בעולם קיימת ירידה משמעותית במגוון ובשפע המאביקים, דוגמת דבורים, כשאחד מהאיומים המרכזיים על מאביקי בר הוא אובדן ושינוי של בתי גידול
אלמנה. המחשה: depositphotos.com

חולה, גוססת, אלמנה – למה נשים מאריכות ימים יותר מגברים?

יהודית שואלת: "למה נשים מאריכות ימים יותר מגברים?"
תבניות לנרות שמן בנות למעלה מאלף שנה שהתגלו בחפירה בטבריה. צילום: רשות העתיקות

מטמון תבניות לנרות שמן נחשף בחפירה ארכיאולוגית בטבריה

מטמון נדיר מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלה בחפירה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות ד"ר אורן גוטפלד. עשר תבניות של נרות שמן ששרדו בשלמותן, עשויות מחמר ומעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים,
הסמן שהושתל. מתוך המאמר המדעי

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה
ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
מבנים משוחזרים שנבנו במקור בימי הביניים בעיירה Dinkelsbuhl שבבוואריה. צילום: המחשה: depositphotos.com

איך משפצים ומשמרים מבנים היסטוריים ולמה בכלל עושים את זה?

ישנן ארבע שיטות לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים, כשכל אחת היא בעלת תועלות אחרות למבנה, אך כולן עוזרות לוודא שיישאר עומד איתן, ימשיך להוות עדות ממשית להיסטוריה שהתרחשה בו ובסביבתו ואף
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

נייצ'ר: חלק מהנזק שטראמפ גרם למדע בלתי הפיך

כתב העת נייצ'ר ערך תחקיר מקיף על הנזקים שגרם טראמפ למדע בארבע שנות נשיאותו, וערב בחירות 2020
איור של מעבר דירה: משאית הובלה, ארגזים, מובילים ואישה שאורזת

איך מעבר דירה משפיע על הבריאות הנפשית: לחץ, אושר, קשרים חברתיים וזיכרון

מחקרים שפורסמו בין 2010 ל-2016 בוחנים כיצד מעבר דירה קשור ללחץ, לאושר, לקשרים חברתיים ולזיכרון, ובעיקר איך הוא משפיע על ילדים ומתבגרים.
מפגינה ליד משרדי האיחוד האירופי בבריסל, 27/6/2020. הפגנה ירוקה בצל הקורונה. צילום: shutterstock

שלוש מחשבות על שינוי האקלים – בראי וירוס הקורונה

חיפוש תרופה לקורונה. המחשה: shutterstock

בזמן הקורונה חייבים לספור את המדע 

התפוצצות אוכלוסין. איור: shutterstock

מתפוצצים! יום האוכלוסייה העולמי

המשבר הכלכלי שגרמה מגיפת הקורונה. איור: shutterstock

דילמת היציאה ממשבר הקורונה – הכסף או החיים?

ילד משחק עם יונים בכיכר עירונית

למה יונים מנדנדות את ראשיהן בזמן הליכה?

עומר שואל: למה יונים מנידות בראשיהן קדימה ואחורה בזמן ההליכה? (מתוך הסדרה "דברים שיורמים יודעים")
חמישה ימים בבית, יומיים בעבודה. איורים: סאלי נווה

סגר לסירוגין

החוג הארקטי הוא אחד הראשונים להיפגע מההתחממות. תצלום: פול ניקלן

מגפת הקורונה מול ההתחממות