על התוכנית – עתודה מדעית טכנולוגית – בבתי הספר, ועל השפעתה על עתידם של התלמידות והתלמידים
המאבק לשוויון ולצמצום פערים במערכת החינוך הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החינוכי בישראל. מחקרים מצאו כי מיון למסלולי לימוד שונים קשור קשר הדוק לרקע החברתי-כלכלי של התלמידים ויכול להשפיע על עתידם החינוכי והאקדמי ועל סיכוייהם להשתלב בענפים ובמשרות עם שכר גבוה. נמצא כי אי-שוויון זה משמעותי מאוד גם כיום, לאחר עשורים של רפורמות חינוכיות, וניתן לראות בו גורם עיקרי בשימור פערים מעמדיים בישראל.
עתודה מדעית טכנולוגית (עמ”ט) היא תוכנית מצוינות במערכת החינוך שמטרתה להעלות את מספר התלמידים המסיימים לימודי מתמטיקה, מדעים ופיזיקה ברמה של חמש יחידות לימוד. היא מופעלת בכ-270 בתי ספר בארץ במסלול שש-שנתי (ז’-יב’) וכדי להתקבל אליה צריך לעבור מבחן בכיתה ו’. ד”ר עידית פסט וד”ר יריב פניגר בודקים במחקרם מהן ההשלכות של עמ”ט כסוג חדש של הסללה בחטיבות הביניים.
ד”ר פסט היא סוציולוגית של החינוך, מרצה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון וחברה במסלול למנהל, מדיניות וחינוך. מחקריה עוסקים בהטמעת מדיניות חינוך בבתי ספר, יחסי הורים עם בית הספר ומידת השפעתם על מדיניותו, יחסים בין קבוצות ואי-שוויון. שיטות המחקר שבהן היא משתמשת הן בעיקר תצפיות וראיונות.
ד”ר יריב פניגר הוא סוציולוג, פרופסור חבר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון ועמית בתוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. מחקריו מתמקדים באי-שוויון בחינוך, בחטיבת הביניים ובתיכון, ובמנגנונים שמעצבים אותו: מיון, בחירה והסללה. בשנים האחרונות חקר גם כיצד מבחנים סטנדרטיים בבתי הספר, ארציים (כגון מיצ”ב) ובין-לאומיים (כגון פיז”ה), תורמים לעיצוב מדיניות חינוך; ועסק בסוגיות הגירה-חינוך ופערי מגדר בבית הספר.
“מטרת מחקרנו הנוכחי היא לבדוק כיצד תוכנית עמ”ט משפיעה על מסלול ההשכלה והקריירה החינוכית של תלמידים בחטיבת הביניים, על אלה שהתקבלו אליה ואלה שלא, מה יהיה המשך מסלולם בתיכון ולאחר מכן. כלומר, אנחנו מנסים להבין אם ההתמיינות לכיתת עמ”ט משפיעה על כל המשך ההשכלה. מטרה נוספת של המחקר היא להבין כיצד מתקיים המיון לתוכנית זו, איך ההנהלה והמורים.ות מעצבים אותו”, מסבירה ד”ר פסט.
כדי לבחון את המטרות הללו ינתחו החוקרים נתונים ממשרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנוגעים למדגם ילדים ארצי ורחב (ניתוח כמותי). בנוסף יראיינו הורים ואנשי צוות בשלוש חטיבות ביניים (מחקר איכותני) בדרום הארץ ויצפו בתהליכי מיון לתוכנית (למשל על ערבי חשיפה), וכך ינסו לפענח את אופן המיון בכל אחד מהמקומות. המחקר זכה במענק מהקרן הלאומית למדע.
“אנו מניחים שלתוכנית זו יש אפקט מסליל התורם לאי-שוויון. כך, הקבלה אליה כמובן מעלה את הסיכוי לתעודת בגרות טכנולוגית מצטיינת (שכוללת חמש יחידות מתמטיקה ומחשבים), וכך גם עולה הסיכוי לרכוש מקצוע עתיר הכנסה ויוקרה באוניברסיטה. בנוסף, אנו משערים שלהורים יש תפקיד מרכזי במיון לתוכנית, ושהוא משתנה מיישוב ליישוב בעקבות המאפיינים הסוציו-אקונומיים השונים. אנו צופים שבבתי הספר השונים ההורים יתערבו בתהליך וינסו לשלוט בו, אך עדיין לא ברור באיזה אופן, אם במפגשי מידע, שיחות עם הורים אחרים או קבוצות ווטסאפ. כיום, בכל מערכת החינוך, ההורים מעורבים מאוד בעשייה היומיומית בבית הספר ובזו של המורים.ות והמחנכים.ות, הם שואלים, מתקשרים ומתעדכנים בקביעות. בנוסף, אנו משערים גם שבתי הספר ינהלו את המיון בדרכים שונות, למשל ערבי מידע להורים או שיחות עם התלמידים, מה שישפיע כמובן על האופן שבו ילדים מתקבלים לתוכנית”, מסכמת ד”ר פסט.
עוד בנושא באתר הידען:
