ילדי דור הבטא יצאו לעולם: איך ייראו חייהם של בני הדור החדש?

מסע אל מאפייני דור הבטא: טכנולוגיה, דמוגרפיה והשפעות חברתיות שעשויות לעצב את העתיד.

מאפייני הדורות במבט היסטורי וטכנולוגי
מאפייני הדורות במבט היסטורי וטכנולוגי

 

בבית החולים ביילינסון אירעה היסטוריה בשבוע האחרון: התינוק הישראלי הראשון של 2025 נולד זמן קצר לאחר חצות. על הדרך, הוא גם פרץ את הגבול מדור האלפא לדור הבטא, והפך להיות הישראלי הראשון מהדור החדש. 

איך ייראו חייו בשני העשורים הקרובים, לפני שדור בטא יתחלף בעצמו בגאמה?

לפני שננסה לענות על השאלה, צריך להסביר קצת על שיטת הדורות.

חוקרי חברה – ובמיוחד חוקרי שיווק – אוהבים לחלק את כל בני-האדם החיים כיום לפי דורות – כלומר, לפי השנה בה נולדו. הטענה היא שבני כל דור נוטים לחלוק תכונות אופי ונטיות מסוימות. כמובן שמדובר בהכללה: יש ילדים שנולדים 'זקנים', ומתחברים יותר לאורח החיים של הדור שלפניהם. וישנם בני ארבעים שמוצאים שיש להם יותר מן המשותף עם בני העשרים שהם פוגשים, מאשר עם בני דורם. ועדיין, שיטת הדורות עובדת מספיק טוב כשמסתכלים על חתך רחב באוכלוסיה של כל דור.

לפי ג'ין טוונג', חוקרת דורות, הטכנולוגיה היא הגורם המשפיע ביותר על השקפות העולם של הדורות האחרונים. הטכנולוגיה היא גם אחת הדרכים הקלות ביותר להבין לאיזה דור אתם שייכים. אם גדלתם מול מחשבי PC גדולים והחלפתם ביניכם דיסקטים כדי להריץ את Golden Axe, אתם שייכים לזקני דור ה- X (שנולדו בין 1965 ל- 1979) או לצעירי דור ה- Y (בין 1980 ל- 1994).

אם בצעירותכם רכבתם על אופני BMX על המדרכות ובמורד המדרגות, ובשנות העשרים שלכם שמעתם מוזיקה על אייפוד, אתם בוודאות בדור ה- Y. אם, לעומת זאת, אתם מתניידים לעבודה על קורקינט חשמלי, תוך כדי שאתם מקבלים את השירים האהובים עליכם ישירות לאוזניות הבלוטות' דרך ספוטיפיי, אתם כבר חלק מדור ה- Z (ילידי 1995 – 2009). ואם אתם צורכים מוזיקה דרך אלכסה ועוזרים חכמים אחרים בבית, תוך כדי שאתם מסובבים את הפידג'ט ספינר שלכם בין האצבעות וצועקים על חבריכם בטלפון להרוג את האנדר דרגון במיינקראפט, אתם בסבירות גבוהה בדור אלפא (2010 – 2024).

כל אחת מהטכנולוגיות הללו עיצבה את הדרך בה חשבתם על עצמכם, על חבריכם ועל הסובבים אתכם. היא עזרה לכם להחליט מי "מגניב", או "דאדי קול", או "נדיר", או כל מונח-תלוי-דור-אחר שאומר שאתם מעריכים מישהו או משהו. 

אפשר להמשיך עם עוד ועוד מאפיינים טכנולוגיים וחברתיים שמאפיינים את הדורות השונים, אבל אולי העובדה המעניינת ביותר היא שהחל מדור ה- Z, הדורות כבר חיים מילולית בעולמות שונים. 


כל דור ועולמו

צעירי דור ה- Z היו רק בני 12 כשהסמארטפון נכנס לראשונה לחייהם, ושנים ספורות לאחר מכן הם כבר היו מחוברים נונסטופ לרשתות החברתיות, בכל מקום ובכל זמן. המבוגרים מביניהם לא הכירו בכלל עולם בלי מדיה חברתית דרך הסמארטפון. הם נולדו מחוברים בחבל הטבור למכשירים האלקטרוניים שדרכם התקשרו עם חבריהם.

דור האלפא, לעומתם, חיים בסביבות מסוג אחר. כן, גם אותם אפשר למצוא ברשתות החברתיות, ובעיקר בווטסאפים הכיתתיים ובטיקטוק. אבל יותר מכך, הם מחוברים דרך "עולמות וירטואליים" במלוא מובן המילה: הם חוזרים הביתה מבית הספר, זורקים את הנעליים הצידה ומתחברים למיינקראפט, לפורטנייט או לרובלוקס. שם הם מצטרפים לקבוצות שלהם, שמורכבות מחבריהם לבית הספר, ולצעירים נוספים שמגיעים מכל העולם, ופועלים ביחד כדי לפתור חידות, להרוג דמויות וירטואליות ולזכות במטבעות זהב מפוקסלים.

ובכן, באיזה עולם יחיו ילדי דור הבטא?

בכל הנוגע לרשתות החברתיות, קשה עדיין לדעת לאן העתיד לוקח אותנו. הרשתות החברתיות כיום מדגישות את הריחוק הגיאוגרפי יותר מאי פעם. פייסבוק מהססת להמליץ לנו על חברים ממדינות אחרות, ובווטסאפ, טלגרם וסיגנל אין שום ניסיון להרחיב את מאגר המכרים שלנו מעבר לגבולות המדינה. הרשת עצמה מתפצלת ל- "ספלינטרנטים" – רסיסי אינטרנט, שכל אחד מהם תחום בגאוגרפיה מסוימת. אפילו טיקטוק חוצת-הגבולות, שהגיעה למערב מסין הרחוקה, מגלה שהיא צריכה 'להתאזרח' מחדש כחברה בבעלות ארצות הברית, או שתיסגר.

ובכל זאת, דבר אחד אפשר לומר בסבירות גבוהה לגבי דור הבטא ופעילותם בעולם הווירטואלי: הם יהיו הראשונים שיתקשו להבדיל בין חבר אנושי וחבר מלאכותי. אני לא מתכוון למישהו שמעמיד פנים שהוא חבר, אלא לכך שבינות מלאכותיות יוכלו לחקות בני-אדם ברמה גבוהה. פרופילים ברשתות החברתיות, ואווטארים ודמויות במשחקי מחשב, ידברו עם ילדי דור הבטא כאילו היו אנושיים.

חלק מהבינות המלאכותיות האלו יהיו 'חברים' במרכאות. כלומר, הן ינסו בעיקר למכור לילדינו מוצרים ושירותים מסוגים שונים. אל תדאגו לילדים יותר מדיי: בעשור הקרוב, הם ואנחנו נלמד להבין מי מנסה לעבוד עלינו, ונפתח עמידות לשיטות המכירה הללו. אם אתם לא מאמינים לי, נסו לחשוב כמה תשומת לב אתם מקדישים לפרסומות שמופיעות בצד המסך, או אפילו לאלו שמופיעות באמצע המאמר ומכריחות אתכם ללחוץ על X כדי לסגור אותן. אם דרכי הפרסום האלו יהפכו להיות אגרסיביות מדיי, המחוקק יצטרך למצוא דרך לעצור אותן. כמו בכל דור, גם הבטא-ים ימצאו את האיזון בחיים לצד הטכנולוגיה.

האמת המלאה יותר היא שבני דור הבטא ייהנו מעושר של חברים אמיתיים שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית. נכון, חלק מאותם חברים יהיו מלאכותיים, אבל הם עדיין ישאפו בטובתו של הילד – של האינדיבידואל עצמו. לכל ילד מדור הבטא יהיה חבר מלאכותי שיהיה קשוב אליו כל הזמן, שיוכל לדבר איתו ולייעץ לו. ילדי דור הבטא ישתפו את החששות שלהם, הלבטים שלהם, האהבות שלהם והתמונות שלהם עם החברים המלאכותיים הללו. החובה שלנו כמבוגרים, תהיה להבין איזה חברות מספקות חברים מלאכותיים כאלו שפועלים לטובת הילדים, לעומת 'חברים' מלאכותיים זדוניים שישתפו את כל המידע הזה עם כל עובר ושב.

בני דור הבטא לא יקבלו רק חברים מלאכותיים, אלא גם יועצים מלאכותיים בכל תחום. למעשה, הם יהיו הדור הראשון שעטוף בסיוע ובעזרה מכל צד – עד לתחושת מחנק לפעמים. לכל ילד יהיה צבא קטן של מורים-פרטיים מלאכותיים, שיעשו איתם שיעורי בית ויסבירו להם את החומר בצורה המתאימה ביותר עבורם. יהיו להם פסיכולוגיים מלאכותיים, יועצים רפואיים ויועצי קריירה מלאכותיים. עבור חלקם, גם האהבה הראשונה שלהם תהיה מלאכותית, וגם זה בסדר. כל דור והעדפותיו, כל דור ורצונותיו. כפי שיהיו אלו שירצו את הביטחון, הרוגע והנוחות המתקבלים מידיעה ש- "מישהו" מקבל אותך כפי שאתה, כך יהיו גם אחרים שירצו את סערת הרגשות וההורמונים של ההתאהבות בבני-אדם בעולם הפיזי.

מה יהיו ההשלכות של דרך החיים הזו, בה כל ילד יכול להיות מוקף בעוזרים ובחברים מלאכותיים, על נפשם של בני דור הבטא? קשה לדעת מראש. למעשה, בלתי אפשרי. אנחנו יכולים לחזות את התקדמות הטכנולוגיה בצורה טובה, יחסית, אבל קשה לדעת איזה שימוש יעשו אנשים בטכנולוגיה – ואיך היא תשפיע עליהם בתורה. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שאנחנו, שוב, נצטרך לעזור לילדי דור הבטא (ולזקני דור האלפא) להבין מי מחבריהם אנושי ומי מלאכותי, מי שואף בטובתם ומי שואף בטובת החברה שפיתחה אותו. הלוואי שנדע זאת בעצמנו.


כלכלה, דמוקרטיה והשקפת חיים

אם נעזוב לרגע את הטכנולוגיה בצד, נראה ברור שבני דור הבטא יושפעו עמוקות גם מהשינויים הרחבים יותר שהעולם עובר כיום. הוריהם – בעיקר בני דור Z – עברו שנים לא-פשוטות בשני העשורים האחרונים. במערב במיוחד, הם חוו את המשבר הכלכלי הגדול של 2007, כשהוריהם היו צריכים להסביר להם מדוע הם מגורשים מהבתים בהם גרו, או צריכים להדק את החגורה בקניות בסופר. מדובר במשבר שאנחנו כמעט לא הרגשנו בישראל, אבל בעולם המערבי הוא הותיר חותם עמוק של אי-ודאות וחוסר-אמון במערכות השלטון ובמוסדות הרשמיים.

אותם בני דור ה- Z רק המשיכו לחוות תהפוכות מאז. הם למדו להבין שהפוליטיקאים והמפלגות מנסים לשחק ברגשותיהם דרך הרשתות החברתיות. הם גילו כמה קשה להגיע לקונצנזוס מדעי בנושאים כמו נגיף הקורונה, והבינו את הכוח שהשלטון יכול להפעיל כנגדם – לפעמים ברמה הפיזית – אם הם מסרבים לקחת חלק בפעולות שנועדו להגן על הציבור, כמו עטיית מסכות או הישארות בבידוד בבית. חלקם חוו עוד משבר כלכלי בשנתיים הראשונות בהן נגיף הקורונה התפשט בעולם כרוח סערה.

אפילו אם נזניח את השפעת הנגיף על החברה, ברור שילדי דור בטא נולדים להורים שמתחילים להתפכח מהרעיון שהעולם הוא מקום יציב ובטוח. המלחמה הגדולה הראשונה באירופה התחילה כבר לפני שנתיים, וייצרה תמונות שכולנו קיווינו שלא לראות בחיינו: של ילדים וקשישים שנמלטים בקור מאוקראינה, של חיילים שמבצעים פשעי מלחמה נוראיים, ושל עשרות-אלפי רחפנים רובוטיים שעטים על בני-אדם ומפוצצים אותם כאילו היו צאן לטבח.

וכן, ה- 7 לאוקטובר, 2023. אוי, ה- 7 לאוקטובר. הוא עדיין לא נגמר, וכל עוד החטופים בעזה ומחדלי הממשלה והצבא לא נחקרו במלואם – הוא גם לא ייגמר. וגם לאחר מכן, כולנו עוד נחיה עם הלקחים שנחרטו בנו באותו יום.

קשה למצוא מבוגר כיום שלא עבר תמורה פנימית בארבע השנים האחרונות. שלא הפך להיות ציניקן יותר, שעורו ונפשו לא הפכו לעבים וגסים יותר. שלא למד להבין שהוא צריך לדאוג לעצמו ולמשפחתו – או לפחות למגזר ולקבוצה שתומכת באידיאולוגיה המסוימת שלו – יותר מלמדינה. קשה למצוא מישהו שלא התאכזב מהדמוקרטיה בדרך כלשהי, שלא מאמין שצריך שינוי דרמטי במדינה בה הוא חי, ורצוי גם בעולם באופן כללי.

את כל התחושות האלו, את האכזבות והתהפוכות והמרירויות, אנו ננחיל לילדי דור הבטא.

איך הם יגיבו? איש אינו יודע. בצעירותם, הם בוודאי יהדהדו את הטרדות והדאגות, הכעסים והשנאות שלנו. אולי הם ילמדו לטופף בשקט על קצות האצבעות כש- "ביבי הרע" מדבר בטלוויזיה ואבא צועק על המסך, או להתעצבן ביחד עם אמא על "הקפלניסטים הבוגדים" שחוסמים את הכביש. ואז, עם בוא גיל ההתבגרות, הם יתחילו למרוד בנו ובכל מה שהיה חשוב לנו. כמו ז'אנר בדיחות השואה שהיה מקובל במיוחד בקרב בני דור ה- X, הם ילמדו להפוך את הקשיים שחווינו למקור הומור. וגם זה בסדר. הומור הוא דרך להתמודד עם העולם. שיבושם להם. אנחנו נמשיך להילחם בשבילם, בינתיים.

והם יאכלסו את העולם בשבילנו.


עניינים של דמוגרפיה

דור בטא ימלאו את העולם במהירות. לפי מכון מקרינדל, תוך זמן קצר – עשר שנים מהיום – הם ימנו 2.1 מיליארד תינוקות וילדים. בחישוב מהיר, מדובר ב- 16 אחוזים מהאוכלוסייה. אף על פי כן, אם המגמות מעשרים השנים האחרונות יימשכו, הרי שילדי דור הבטא יגדלו לתוך עולם עם שיעורי פוריות נמוכים יותר, ותוחלת חיים גדולה יותר. מספר הילדים לאשה צנח באירופה לשפל של 1.6 ב- 2020. בצפון אמריקה ובדרום אמריקה הוא הגיע לשני ילדים בממוצע. באסיה אנחנו עומדים על 2.2 ילדים לאשה.

כדי לתת קונטקסט הולם, ההנחה המקובלת כיום היא שכדי לשמר את גודל האוכלוסייה הקיים, כל אשה צריכה להביא לעולם 2.1 ילדים בממוצע. המשמעות היא שבחלקים גדולים מהעולם, בני דור הבטא עלולים לגלות שהם לא צריכים כבר לדאוג לגבי "פיצוץ האוכלוסין". במקום זאת, חלק מהמסרים שיועברו להם יהיו לגבי מחויבותם להביא ילדים לעולם ולשקם את האוכלוסייה במדינותיהם. במקביל, בני הדור הבטא במערב יתמודדו עם גלים של מהגרים: גם בגלל התהפוכות הכלכליות והגאו-פוליטיות, וגם בגלל הצורך הגובר של מדינות המערב בכוח עבודה צעיר ונמרץ.

או… שלא. אולי מדינות המערב יבחרו ללכת בדרכה של יפן, ולפתח רובוטים שישתלבו בכוח העבודה. זה לא עבד ליפנים היטב, אבל דור חדש של רובוטים נכנס בימים אלו לשווקים, ואולי הם יוכלו לעשות עבודה טובה יותר. העתיד, כרגיל, אינו ידוע ואינו ברור. 


ועוד דבר אחד

לסיום, יש דבר אחד שאני יכול לומר בסבירות גבוהה: אלא אם תתרחש קטסטרופה נוראית, רוב בני דור הבטא יראו את המאה ה- 22 בבריאות טובה. הם יהיו בסך הכל בני 75 כשיגיעו לשנת 2100. 

נהוג לומר ש- "בני השישים של היום, הם בני הארבעים של פעם". ואם המגמה תימשך, הרי שאותם בני דור בטא שיגיעו למאה ה- 22, יהיו בני הארבעים והשלושים של ימינו.

נכון, זוהי תחזית אופטימית, אבל זה לא אומר שהיא תלושה מהמציאות. אם המדע והטכנולוגיה ימשיכו להתקדם בקצב שאנו מצפים מהם, הרי שרבים מבני דור הבטא יגיעו לשנת 2100 בצעד קל ועם חיוך על השפתיים, כשהם נהנים מרעמת שיער מרשימה, ניצוץ של שובבות נעורים בעיניים, וכשהם משלבים ידיים עם מאהב או מאהבת רובוטיים. 

ואנחנו יכולים רק לקוות שגם אנחנו נזכה לעמוד שם לצידם.

עוד בנושא באתר הידען: