רפואה

האיור מציג את אזור הבקרה **Enh13** לצד הגן **Sox9** כמעין “זירת מאבק” בין שני מסלולי התפתחות המין. גורמים המעודדים התפתחות נקבית פועלים לדיכוי **Sox9** באמצעות קישור ל־**Enh13**, ואילו גורמים המעודדים התפתחות זכרית מפעילים אותו. האיזון בין הכוחות המנוגדים האלה הוא שקובע בסופו של דבר אם תתרחש התפתחות זכרית או נקבית. קרדיט: נטע ורסנו.

שינוי זעיר בדנ"א גרם לנקבות עכבר להתפתח במסלול זכרי

חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן הראו כי שינוי של אות אחת באזור בקרה שאינו מקודד לחלבון יכול להפעיל את הגן Sox9 ולשנות את מסלול התפתחות המין בעכברים. המחקר מדגיש את חשיבותו של
טיפול גני ניסיוני ראשון מסוגו ניתן במרכז שניידר לתינוק עם תסמונת WOREE, מחלה נדירה הנגרמת מפגם בגן WWOX. קרדיט: האוניברסיטה העברית / מרכז שניידר לרפואת ילדים.

לראשונה: טיפול ניסיוני לגן WWOX הוזרק למוחו של תינוק עם אפילפסיה גנטית קשה

איור קונספטואלי של וקטור AAV9 המעביר את הגן WWOX לתאי עצב במוח במסגרת טיפול גני ניסיוני לתסמונת WOREE.
התנגדות חיידקים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מניקומיצין: מועמד אנטיביוטי שתוקף חיידקים בנקודת יציאה חדשה

מועמד אנטיביוטי חדש תוקף חיידקים דרך אתר שלא נוצל עד כה בריבוזום, ומציע כיוון חדש במאבק בעמידות לאנטיביוטיקה.
ריקה אחת בלבד הצליחה להפחית את רמות הכולסטרול הרע בעד 80% באמצעות עריכה גנטית. איור: ד"ר רועי צזנה באמצעות ג'מיני

חיסון גנטי בזריקה אחת למחלות לב? טיפול חד־פעמי הפחית את הכולסטרול הרע בעד 80%

זריקה אחת בלבד הצליחה להפחית את רמות הכולסטרול הרע בעד 80% באמצעות עריכה גנטית. המחקר החדש עשוי לסלול את הדרך לטיפולים מונעים ארוכי טווח נגד מחלות לב.
דג הקיליפיש הוא מודל מחקרי מתפתח לחקר הארכיטקטורה הגנטית של הזדקנות ושל פתולוגיות הקשורות לגיל, שלעתים קרובות מציגות דפוסים תלויי מין בין נקבות (משמאל) לזכרים (מימין). קרדיט: איתמר הראל

הגן שמזרז את תחילת החיים – ועלול לגבות מחיר בגיל מבוגר

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על גן שמדגים פשרה אבולוציונית נדירה: הוא מסייע לצמיחה מהירה ולהתבגרות מינית מוקדמת, אך עלול לקצר את תוחלת החיים ולהגביר סיכון לגידולים בהמשך החיים.
איור המתאר ננו־חלקיקים מסוג MPsomes המתחרים עם מקרופאגים על היצמדות לכלי דם מודלקים בגידול, וכך משנים את המיקרו־סביבה הגידולית ומעכבים את התקדמות הסרטן.

ננו־חלקיקים בלי תרופה בלמו גידולי סרטן שד אלימים בניסוי פרה־קליני

ננו־חלקיקים חדשים שפותחו בטכניון אינם משחררים תרופה, אלא משפיעים על מערכת החיסון סביב הגידול. בניסוי פרה־קליני הם עיכבו סרטן שד אלים מסוג Triple Negative.

תאי זיכרון של מערכת החיסון עשויים לסייע במאבק ארוך טווח בסרטן השחלה

מחקר ממכון ויצמן מגלה כי תאי זיכרון של מערכת החיסון אינם פועלים רק נגד נגיפים וחיידקים. אצל נשים עם סרטן שחלה נמצאו תאי B זיכרון שמסוגלים להגיע לגידול ולייצר נוגדנים
תאים סרטניים בתלת ממד. אילוסטרציה: depositphotos.com

מקרי סרטן עולים בעולם מסיבות רבות אך בעיקר בגלל הסרת רגולוציה סביבתית

אוסף מאמרים של Nature מצביע על עלייה בשכיחות הסרטן ועל תגובות שונות של מדינות. הנתונים מראים עלייה בולטת בכמה סוגי סרטן בגיל צעיר, אך הסיבות עדיין אינן חד־משמעיות: אורח חיים,
פרפור פרוזדורים. אילוסטרציה: depositphotos.com

תרופות מאושרות לסוכרת, השמנה וגאוט עשויות להפחית נטייה לפרפור פרוזדורים

מחקר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מצא כי סמגלוטייד וקולכיצין הפחיתו בכ־50% את הנטייה לפרפור פרוזדורים במודל של פגיעה לבבית בחולדות. סמגלוטייד גם צמצם הצטלקות ברקמת העלייה לרמה הקרובה לזו שנמדדה בחיות
טיפול בסרטן. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר מאוני' חיפה חושף תפקיד חדש לקולטן Notch בתקשורת בין תאים ומסביר מדוע טיפולי סרטן נכשלים

חוקרות מאוניברסיטת חיפה מצאו כי הקולטן Notch אינו רק מקבל אותות מתאים אחרים, אלא גם מפעיל תאים שכנים ומסמן להם לבלוע תאים חיים. הממצא עשוי לשנות את ההבנה של מחלות
מבנה החלבונים. המחשה: depositphotos.com

כך מכונות מולקולריות פורמות חלבונים שהסתבכו

מחקר ממכון ויצמן למדע חושף כיצד מכונות ממשפחת AAA+ משתמשות במנגנון חסכוני באנרגיה כדי להשחיל חלבונים בתעלה זעירה, ומספק השראה לפיתוח מכונות מולקולריות מלאכותיות
אקסולוטל מקסיקני במעבדת ההתחדשות של הביולוג ג'וש קארי מאוניברסיטת וייק פורסט. קרדיט: Wake Forest University

מחקר חדש מצביע על מסלול גנטי לצמיחה מחדש של איברים

זיהוי גנים משותפים לבעלי חיים שונים פותח פתח לפיתוח טיפולי ריפוי גני שיאפשרו בעתיד שיקום גפיים בבני אדם
בדיקת שינה במעבדה. המחשה: depositphotos.com

לא רק נחירות: דום נשימה חסימתי בשינה פוגע בשרירים

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון וסורוקה מצאו קשר משמעותי בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין ירידה באיכות שרירי השלד, נוסף על קשר קודם לירידה בצפיפות העצם. הממצאים עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של
מבנה ה-mRNA. המחשה: depositphotos.com

האם חיסוני קורונה מעלים את הסיכון לסרטן? המחקר מקוריאה שהתיימר לכך לא הוכיח קשר סיבתי

מחקר חדש מצא כביכול קשר בין חיסונים נגד קורונה לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן. בפועל יש במחקר פגמים מהותיים והוא לא הוכיח סיבתיות – ומחקרים אחרים לא מצאו קשר כזה
פאראצטמול. המחשה: depositphotos.com

מחקר דני שכלל 1.5 מיליון ילדים: לא נמצא קשר בין נטילת התרופה טיילנול בהיריון לאוטיזם

מחקר רחב היקף שפורסם ב־JAMA Pediatrics לא מצא עלייה בסיכון לאוטיזם לאחר חשיפה תוך־רחמית לאצטמינופן, ללא קשר למינון או לשלב ההיריון
צביעה פלאורסנטית של החלבון 1YAP (בצבע ירוק) לצד גרעיני התא (בצבע כחול) בתאי בקרת ותאים החסרים את הביטוי של PKC-eta. קרדיט צילום: ד״ר ליגו ויגאיה סטאלטר

ניתן לעצור גרורות בסרטן השד

מחקר חדש מצא כי החלבון PKC-eta ממלא תפקיד מרכזי בהתפשטות סרטן שד מסוג טריפל־נגטיב, ומציע כיוון טיפולי חדשני שעשוי לצמצם את היווצרות הגרורות
אישה מבוגרת עם מסכה מקבלת זריקת חיסון בזרוע מאחות

מחקר: חיסון שפעת במינון גבוה נקשר לירידה של כמעט 55% בסיכון לאלצהיימר

ניתוח נתונים של קרוב ל־200,000 בני 65 ומעלה מצא כי מינון גבוה של חיסון נגד שפעת היה קשור לסיכון נמוך יותר לאלצהיימר, במיוחד אצל נשים * החוקרים מדגישים כי מדובר

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

האיש שריפא את הכלבה שלו מסרטן – בעזרת צ'אט-GPT. איור: ד"ר רועי צזנה

האיש שריפא את הכלבה שלו מסרטן – בעזרת צ'אט-GPT

פול קונינגהם, ללא הכשרה רפואית פורמלית אך עם ניסיון בלמידת מכונה, נעזר בריצוף גנטי, AlphaFold ו-mRNA כדי לפתח טיפול מותאם אישית לכלבתו רוזי. המקרה ממחיש כיצד בינה מלאכותית עשויה להאיץ
סצנה שמימית

בוחנת כליות

מזון אולטרה מעובד. המחשה: depositphotos.com

כמו סיגריות, רק בצלחת: מדוע מזון אולטרה־מעובד הוא אתגר בריאותי לאומי

ד״ר תאיר בן־פורת ופרופ׳ שירה זלבר־שגיא מאוניברסיטת חיפה מסבירות למה הדיון בארה״ב על הגבלת רכישת משקאות ממותקים בתלושי מזון מחזק מעבר מאחריות אישית לאחריות מדינתית — ומה ישראל יכולה ללמוד
מטופל עובר סריקה ב-MRI. המחשה: depositphotos.com

טרגדיות מהמאה ה-21 בסורקי MRI / עופר בן חורין

מומחה MRI מזהיר בעקבות מקרה מוות: שדה מגנטי חזק פי 30,000 מכדור הארץ עלול להפוך כל חפץ מתכתי לקטלני
תכנון גנטי בעזרת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

AI מתכנן “מעגלים גנטיים” בהיקף עצום — ומהר יותר ממה שאפשר ידנית

תכנון מעגלים גנטיים בעזרת בינה מלאכותית מקבל כאן בסיס נתונים גדול מספיק כדי שהמודל ילמד לא רק רעיונות כלליים, אלא חוקים מעשיים של התנהגות DNA בתוך תאים
נגיף HIV. המחשה: depositphotos.com

המיקרוביום כמגן סמוי: חיידקי המעי מפצים חלקית על פגיעת HIV ברירית המעי

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן ומהדסה, חושף כי המיקרוביום מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף HIV לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי ועשוי להוביל לכיווני טיפול
בדיקה גנטית לגילוי BRCA1 ו-BRCA2. המחשה: depositphotos.com

גני BRCA לא רק מגינים מפני סרטן אלא גם מנהלים מסלולי תיקון DNA באופן מורכב

BRCA1 ו-BRCA2 אינם “גנים של סרטן”, אלא שומרי הגנום: המחקר החדש ממפה נקודות בקרה בתיקון DNA שעשויות להסביר שונות בסיכון ובתגובה לטיפול
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

מסרטן לאלצהיימר: תאי חיסון מהונדסים מפחיתים משקעי חלבון במוח

במחקר שפורסם ב־PNAS הונדסו תאי T לזהות חלבוני עמילואיד במוח; ההזרקות הפחיתו את היקף המשקעים וגם סמני דלקת מוחית—ומציעות כיוון חדש למחלות מוח ניווניות
מושתלת הפנים מברצלונה. צילום יחצ, ביה"ח ואל ד'הברון

השתלת פנים ראשונה בעולם מתורמת שקיבלה סיוע למות: פריצת דרך בברצלונה

השתלת פנים מתורמת בהמתת חסד הושלמה בברצלונה בניתוח שנמשך עד 24 שעות ובהשתתפות כ־100 אנשי צוות, תוך תכנון תלת־ממדי והליך אתי־רפואי קפדני
הקונספט החדשני בתמונה שנבחרה לשער גיליון Science Translational Medicine. קרדיט: ד"ר שאדי פרח; עיבוד: מאיה לוי ואדואר עודה

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
כבד נגוע בהיפטיטיס. המחשה: depositphotos.com

כשהנגיף משאיר חותם: “חותמת” אפיגנטית אחרי ריפוי מהפטיטיס C עשויה להסביר סיכון מתמשך לסרטן כבד

מחקר בהובלת פרופ’ מיטל גל־תנעמי מאוניברסיטת בר־אילן ובתמיכת הקרן הלאומית למדע בוחן כיצד נגיף שנשאר בציטופלזמה מצליח לשנות בקרה גנטית בגרעין, ומנסה למפות נקודות התערבות כדי להפחית סיכון לסרטן גם
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
הביצועים המצוינים של CellMentor בניתוח המידע שהתקבל מריצוף RNA – מימין. אפשר לראות את ההפרדה בין תאים שונים. בשתי העמודות האחרות – ביצועים של שתי שיטות פופולריות שאינן מצליחות להתמודד עם הנתונים ואינן מצליחות להציג את התאים כיחידות נפרדות. קרדיט : דוברות הטכניון

אינטגרציה חכמה של ריצוף תאים – לקראת אבחון מוקדם ומדויק של מחלות

ד"ר דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתח שיטה חישובית המחלצת מידע חשוב מריצופי RNA ברמת התא הבודד
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
סרטן ריאות. המחשה: depositphotos.com

דיוק באיבחון סרטן ריאה משתפר בעזרת בינה מלאכותית

מודל חדש מפיק “מפה” של סמנים ביולוגיים מתמונת צביעה סטנדרטית, ומשפר חיזוי מהלך מחלה ותגובה לאימונותרפיה במחקרים על אלפי חולים
ריאה על שבב. המחשה: depositphotos.com

“ריאה נושמת על שבב” מתאי אדם אחד חושפת את השלבים הראשונים של שחפת

מודל חדש ב־Science Advances משלב תאי ריאה, כלי דם ותאי חיסון מאותו מקור גנטי, מדמה נשימה, ומראה איך נוצרים מוקדים מוקדמים של נזק תאי במהלך הדבקה בחיידק השחפת
פאנל פודטק במפגש פורום הסיליקון קלאב, 29/12/2025. מימין: פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון, נדב בירגר, משקיע, הדס רייכנברג, סמנכ״לית בארגון The Good Food Institute; אמיר זיידמן, מנהל עסקים ראשי בחממת The Kitchen Foodtech ושלמה גרדמן, מנכ"ל ASG. צילום: שמואל אוסטר

פודטק בלי קיצורי דרך: למה טעם, מחיר ורגולציה יקבעו אם נחליף בשר ומוצרי חלב בעשור הקרוב

בפאנל בהשתתפות פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, הדס רייכנברג (GFI), אמיר זיידמן (The Kitchen) ומשקיעים בתחום, עלתה תמונה מורכבת: החדשנות מתקדמת, אבל המעבר מפרוטוטייפ למדף דורש זמן, הון ותמיכה מדינית —
המחשה: מספריים חותכים סליל DNA

עריכה אפיגנטית ללא חיתוך DNA מפעילה מחדש גנים מושתקים – כיוון חדש לטיפול באנמיה חרמשית

חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
סרטן הערמונית. המחשה: depositphotos.com

להפוך עמידות לתרופות לנקודת תורפה של סרטן הערמונית הגרורתי

כלי חישובי חדש, SpotNeoMet, שפותח במכון ויצמן, מאתר מוטציות עמידות שחוזרות אצל חולים רבים ויוצרות ניאו־אנטיגנים – יעד אפשרי לאימונותרפיה “מדויקת” לקבוצות חולים רחבות
מנכ"ל Imagindairy ד"ר אייל איפרגן במפגש הסיליקון קלאב, דצמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

חלב בלי פרה, אבל עם אותם חלבונים

מנכ"ל Imagindairy ד״ר אייל איפרגן הציג בפורום סיליקון קלאב איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש. הוא תיאר כיצד מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבוני חלב כמו מי־גבינה וקזאין,
פוענח המנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח. באדיבות החוקרים

לראשונה  – פוענח מנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו קשר בין אובדן פעילות p53 (ולעיתים מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17) לבין הסתגלות תאי סרטן השד לסביבת המוח דרך מסלולי חומצות שומן ותקשורת עם
מחלות לב וסרטן וטיפולים תרופתיים – יחסי גומלין

בין הלב לסרטן: חוקרי הטכניון חושפים קשרי גומלין מפתיעים בין מחלות לב וגידולים סרטניים

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
תאי מערכת החיסון. המחשה: depositphotos.com

תאי חיסון "נתפסו על חם" – רמזים חדשים לגילוי מוקדם ואולי מניעה של סוכרת סוג 1

חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ניתחו כמעט מיליון תאי חיסון מתורמי איברים, זיהו תת־אוכלוסייה ייחודית של תאי CD4 בקשרי הלימפה של הלבלב ושינויים בתאי B בטחול, ומציעים כיוון לפיתוח בדיקת דם פשוטה
נבחרת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב 2025. צילום דוברות אוניברסיטת תל אביב

נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב מובילה פריצת דרך בביולוגיה סינתטית נגד סרטן ריאה ומקדמת תחרות ארצית לתיכונים

לצד פיתוח מודלים ותוכנה שעשויים לשנות את חקר סרטן הריאה ומחלות גנטיות, נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב שיתפה פעולה עם רשת אורט וארגנה תחרות ביולוגיה סינתטית לתלמידי תיכון בהשתתפות
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
החוקרים של מיקרוסופט פיתחו מערכת בינה מלאכותית המכונה Cell2Sentence-Scale. אפשר לחשוב עליה כעל צ'אט-GPT, אבל לשפת התאים והמולקולות מהן הם עשויים

בינה מלאכותית פיתחה היפותזה חדשה לטיפול בסרטן – ואומתה בניסויי מעבדה

מודל Cell2Sentence-Scale של מיקרוסופט זיהה את התרופה silmitasertib כמעכבת CK2 שמגבירה הצגת אנטיגנים בתאי סרטן “קרים” – תובנה חדשה שנבדקה במעבדה ומדגימה יצירתיות מחקרית של AI