הדור הבא של זיכרונות המחשב המגנטיים

מחקר של קבוצה בראשות פרופ' ליאור קליין מהמחלקה לפיסיקה בבר אילן שפורסם בכתב העת המדעי Physical review Letters יסייע בהמשך מיזעור הזכרונות המגנטיים תוך הגברה משמעותית של יעילותם

זיכרון קטן אבל גדול… בעשורים האחרונים שיטת שמירת המידע על חומרים מגנטיים הייתה זהה. בכל היישומים, החל בדיסק קשיח במחשבים וכלה בקלטות שמע ווידאו, המידע “נכתב” ע”י הפעלת שדה מגנטי ממקור חיצוני הגורם לאזור מגנטי מסוים לשנות את כיוונו. כך למעשה נשמר המידע המבוקש. כידוע, עם השנים עולה הדרישה למזעור הזיכרונות, אך החיסרון הגדול של שיטה זו הוא אי מיקוד מספק באזור עליו רוצים “לכתוב” את המידע, וכתוצאה, כתיבתו של אזור מגנטי אחד עלולה להשפיע גם על אזורים מגנטיים סמוכים לו. בעיה זו מחריפה ככל שצפיפות הזיכרונות המגנטיים הולכת וגדלה.

שיטת כתיבה חדשה שפותחה באוניברסיטת בר אילן, מסוגלת לשנות את כיוונו של אזור המגנטי באופן ממוקד וללא השפעה סביבתית כלל! השיטה החדשה תקדם מזעור משמעותי של הזיכרונות המגנטיים ותצעיד אותם אל התחום הננו-מטרי. בראש קבוצת המחקר שפיתח את השיטה המהפכנית, עומד פרופ' ליאור קליין מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר אילן.

השיטה מבוססת על הזרמת זרם מקוטב מגנטית (בעל כיוון מגנטי יחיד) לתוך האזור המגנטי עצמו. המחקר של פרופ' קליין וצוותו שהתפרסם החודש בכתב העת המדעי היוקרתי Physical review Letters, מדגים כתיבה באמצעות זרם מקוטב מגנטית על מתכת המכונה: “סטורנציום רותיניום”, ביעלות הגדולה במספר סדרי גודל יחסית לידוע עד כה. “תוצאות מחקר זה הן תחילתה של מהפיכת מזעור זיכרונות מגנטיים שטרם הכרנו. בקרוב נוכל לפתח דור חדש של התקנים מגנטיים מבוססי אזורים מגנטיים ננו-מטריים, צפופים יותר ויעילים יותר”, הסביר פרופ' קליין.