הבגד עושה את האדם

מי מבין משתמשי הקצה הבאים – כבאי פריזאי, רופא אוסטרי, פועל ייצור צ'כי ועובד תחזוקה צרפתי – יגלה התנגדויות קשות יותר לקבלת טכנולוגיית מיחשוב לביש חדשנית? למרבה ההפתעה – הרופא. מאחורי הקלעים של פרויקט המיחשוב הלביש של האיחוד האירופי

שירי עסיס *

לא מעט סתירות והפתעות התגלו במהלך פרויקט המחקר והפיתוח של המיחשוב הלביש (wearIT@work), אשר התקיים במסגרת תוכנית המו”פ השישית של האיחוד האירופי. הפרויקט, שהחל בשנת 2004 ועתיד להסתיים במאי 2009, היה אחד הפרויקטים המורכבים ביותר שבוצעו במסגרת האיחוד האירופי. תקציבו עמד על 24 מיליון אירו, כלל שילוב של 42 חוקרים ומפתחים מדיסציפלינות שונות ושל משתמשי קצה. כולם יחד יצרו “מעבדה חיה”, שבה פותחו אבות טיפוס של מחשבים לבישים עבור סביבות עבודה שונות.
חברת ד”ר עדנה פשר, החברה הישראלית היחידה בפרויקט, הייתה גם היחידה שבחנה את ההשפעה החברתית-ארגונית-תרבותית של החדרת טכנולוגיית מיחשוב לביש חדשנית לארבע סביבות עבודה. כמי שמלווים ארגונים בתהליכי חדשנות, המוטיבציה שלנו להצטרף לפרויקט נבעה מהעניין שלנו בסביבת העבודה העתידית וההשפעה שלה על ניהול, על איכות ועל קצב העבודה בארגון.
בכניסה לפרויקט ליוו אותנו כמה הנחות יסוד:
* מחשבים ייהפכו להיות חלק בלתי נפרד מפריטי הלבוש שלנו, ובעתיד נחבוש או נענוד אותם בדיוק כמו שעון ומשקפיים.
* מערכת המיחשוב הלבישה תעצים ותחזק את כוחו של העובד הנייד, בין אם על ידי קיצור זמן הביקור והפיכתו לאיכותי יותר, במקרה של הרופא, או הצלת חיים במקרה של הכבאי.

שמו של הפרויקט, wearIT@work, מדגיש את מטרתו – ליצור אינטגרציה של מערכות תיקשוב לבישות אל תוך סביבות עבודה. כשאנו משתמשים במונח מיחשוב לביש, הכוונה היא למערכת מידע ממוחשבת, המולבשת על בגדיו של העובד/ת, על גופו, על מדיו וכו'. מטרתה של המערכת לספק מידע לעובד/ת בזמן אמת ולפנות את ידיו לביצוע משימות שגרתיות. ייחודיותה וחדשנותה של המערכת באות לידי ביטוי בחיישנים המסוגלים לעבד את סביבת העבודה ואת מהלך פעילותו של העובד, ולפיכך לסייע ולהנחות אותו בתהליכי עבודה.

הרעיון שעומד בבסיס המיחשוב לביש שונה מאוד מזה של מערכות אלחוטיות קונוונציונאליות (כדוגמת הטלפון החכם). במערכות האחרונות – הממשק הוא בין המשתמש למערכת ואילו במיחשוב לביש – הממשק הוא בין אדם-מערכת-סביבה, כך שהמשתמש יכול להיות בקשר עם המערכת והסביבה בו זמנית.
בעבודת המחקר יושמו שתי שיטות חדשניות, שנוסו בהיקף נרחב בפעם הראשונה: “מעבדה חיה”, כשהמשמעות היא בחינת אבות הטיפוס שפותחו במהלך חיי הפרויקט בסביבות עבודה אמיתיות, בניגוד למעבדה סגורה ומבודדת. ופיתוח מוכוון משתמש (User centered design), שפירושו העמדת משתמש הקצה במרכז התהליך, תוך אינטגרציה מתמדת בין מפתחי הטכנולוגיה ומערכת המידע ובין המשתמשים. אינטגרציה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בקבלת משוב מתמיד מהמשתמשים על אודות הפיתוח והתאמתו לצורכיהם לאחר שניסו אותו בזמן אמת. תגובות המשתמשים שימשו את המפתחים לשיפור הטכנולוגיה בתהליך אינטראקטיבי.

באמצעות הטמעת שני מושגי המפתח הללו, מובטח שיפור בקבלת הטכנולוגיה והשימוש בה בקרב המשתמשים. בכל מערכת IT חדשה ושונה מזו הקיימת, ובפרט מערכת IT חדשנית כדוגמת המיחשוב הלביש, טובה ככל שתהיה, לא תיושם בפועל ללא קבלתה על ידי משתמשי הקצה.

בין הממצאים שעלו במחקר, נראה, כי על מנת להגביר את סיכויי קבלת המערכת ושילובה בתהליכי העבודה, יש לשלב את המשתמשים בתהליך הפיתוח, תוך שימוש בהיזון חוזר, המבוסס על התנסותם במערכת בזמן אמת. בדרך זו, נבנה אמון המשתמשים במוצר, בארגון ובתועלות הגלומות בשימוש במערכת – מבלי לחשוש לגבי מקומם או עתידם בארגון. כמו כן, העברת הדרכות מקיפות על אודות המערכת העתידית עבור משתמשי הקצה ובעלי העניין (ההנהלה, צוות ה-IT של הארגון וכדו'), נמצאה גם היא יעילה עבור החדרת המיחשוב הלביש אל תוך סביבת העבודה.

לכן, אבות הטיפוס אשר נוצרו ופותחו במהלך הפרויקט נוסו בארבע סביבות עבודה: תחזוקה (תחזוקת מטוסי איירבס), ייצור (קו ייצור המכוניות של סקודה), שירותי חירום (שירותי הכבאות של פאריס) ורפואה (בית החולים Gespag באוסטריה). בסביבת העבודה של בתי חולים, לדוגמה, נחקרה השפעת המיחשוב הלביש על שיפור סבבי הרופאים במחלקות בית החולים. באמצעות ציוד רופאים ואחיות במיחשוב לביש ובמערכות תוכנה תומכות, מאפשר המיחשוב הלביש לצוות הרפואי גישה לכל המידע הרלוונטי על אודות החולה בכל מקום ובכל זמן ברחבי בית החולים. הגישה המשופרת למידע ומניעה של טעויות בזיהוי חולים, במקביל ליכולותיה של המערכת לזהות את סביבת העבודה והקונטקסט – מדגימות את יתרונותיה ותועלותיה של מערכת המיחשוב הלביש בתהליכי העבודה.

לא מעט חששות מראש והתנגדויות בפועל ליוו את הפרויקט, שהרי לא עניין של מה בכך הוא להלביש עובדים במערכת שהיא עדיין בראשית דרכה, לפעמים לא נוחה דיה, לפעמים מעוררת שאלות של חדירה לצנעת הפרט, אך בסך הכל העובדים הניידים וגם הארגונים שהשתתפו בפרויקט היו שותפים נאמנים למחקר, וחלקם בחרו להמשיך ולהתנסות במחשוב הלביש גם מעבר לסיומו של הפרויקט.

* הכותבת היא יועצת ארגונית ב”פשר יועצים לניהול” המאמר הופיע בגליון יולי של כתב העת Informationweek-ישראל