דור העתיד של המתמטיקאים בישראל

5 תגובות

1. המשפט האחרון של פרמה
   והמשפט הראשון של עצבר.

   המשפט האחרון של פרמה שייך למתמטיקה, והוא מציג טענה מסוג “אין”

   הטענה אומרת שאין במציאות משוואות מהסוג הזה אאא + בבב = גגג

   גם המשפט הראשון של עצבר מציג טענה מסוג “אין” , אבל הוא שייך לגיאומטריה.

   אין שני מעגלים במציאות,
   שיש להם אותו מספר פאי

   פרמה ועצבר מציגים טענות מסוג “אין”

   אי אפשר להוכיח טענה מסוג אין ויש לקבלה עם הופעתה כטענה נכונה -שאולי תופרך מחר

   אם יופיע פתאום אדם עם 3 מספרים א ב ג
   המקיימים את המשוואה אאא + בבב =גגג

   אז הטענה של פרמה תופרך,ויש משוואה כזו.

   עד היום לא הופיע אדם כזה –
   ואולי הוא עוד יבוא.

   למרבה הפלא, מתמטיקאים רבים ניסו להוכיח את הטענה במשך שנים רבות , אף על פי שאין כל אפשרות להוכיח טענה מסוג “אין”.

   אפשר להוכיח שיש משהו
   אבל אי אפשר להוכיח שאין משהו.
   לכן,

   צריך לקבל מיד את טענת פרמה כטענה נכונה, ולאחר מכן צריך להמתין בסבלנות עד שיופיע מתמטיקאי עם שלושת המספרים להפרכתה.

   ואם הפרכה כזו לא תגיע,
   הטענה תמשיך להתקבל כטענה נכונה.

   אז מדוע המשיכו מתמטיקאים במשך שנים רבות לנסות להוכיח שאין משוואה כזו, כאשר הם ידעו שאי אפשר להוכיח טענה מסוג אין

   כנראה שלא כולם האמינו שאי אפשר להוכיח טענה מסוג “אין” , והיו מתמטיקאים שחשבו שכן אפשר להוכיח טענה מסוג אין,

   המתמטיקאים האלה חיפשו ממש את שלושת המספרים א ב ג , שאמורים לקיים את המשוואה אאא + בבב = גגג

   אבל מעולם משוואה זו לא נמצאה, ומעולם לא הופיע מתמטיקאי עם שלושה מספרים
   א ב ג , המקיימים את המשוואה
   אאא + בבב = גגג.

   ואף על פי כן, תמיד היו מתמטיקאים שהמשיכו לחפש את המשוואה הזו.

   המתמטיקאים טענו תמיד שהתבונה ,ההיגיון, והשכל הישר , הם נר לרגליהם , ולכן הם היו צריכים להפסיק את הניסיונות להוכיח טענה מסוג אין .

   אבל למרבה הפלא הם לא הפסקו, ומתמטיקאי ידוע הקדיש שנים רבות ,כדי להוכיח שפרמה צדק, ואין במציאות 3 מספרים א ב ג המקיימים את המשוואה אאא +בבב= גגג

   מתמטיקאי זה גם קיבל פרס הוקרה והערכה מקהילת המתמטיקאים בעולם,

   פרס יותר גדול היה מגיע לו , אם היה מפרסם שטענה מסוג “אין” מתקבלת מיד כנכונה עם הופעתה ולכן אין צורך לנסות להוכיח אותה – וגם אין יכולת להוכיח אותה.

   אבל כנראה המתמטיקאים לא היו משנים את דרכם, והיו ממשיכים לנסות להוכיח טענות מסוג “אין” או לפסול אותן לחלוטין.

   כך קרה עם טענה חדשה מסוג “אין” השייכת לעצבר.

   טענה זו מוצגת כמשפט הראשון של עצבר, והוא שייך לגיאומטריה ולא למתמטיקה.

   “אין” שני מעגלים במציאות,
   שיש להם אותו מספר פאי

   המתמטיקאים האמונים על התבונה, ההיגיון והשכל הישר, התעלמו מטענה ברורה זו שהיא מסוג “אין” ,ובמקום לקבל אותה מיד ולהמתין להפרכתה הם קבעו סתם כך, שהיא כל כך לא נכונה, ובעצם יש לכל
   המעגלים במציאות, מספר פאי יחיד.

   והמתמטיקאים המשיכו וקבעו סתם כך, כי אין שום חשיבות לגודל של המעגלים , ולכולם יש מספר פאי יחיד.
   ואיך ידעו המתמטיקאים כי לכל המעגלים במציאות יש מספר פאי יחיד?

   הם לא ידעו,
   והם החליטו סתם כך מטעמי נוחיות – כי לכל המעגלים שבמציאות -מהזעיר ביותר ועד לענק ביותר – יש מספר פאי יחיד.

   המתמטיקאים ידעו כי מספר פאי של מעגל מתקבל ממספר אורך מילימטרי של קו עגול סגור (היקף המעגל)
   חלקי מספר אורך מילימטרי של קו ישר, שהוא (קו הקוטר של המעגל)

   אבל המתמטיקאים לא ידעו איך להשיג את מספרי האורך המילימטריים האלה, כיוון שהם לא עוסקים במדידות.

   לכן הם הציגו הערכה קרובה למציאות, של מספר פאי יחיד קצת גדול מ 3.14

   הגישה של המתמטיקאים לטענה הראשונה של עצבר שהיא טענה מסוג “אין” הייתה בלתי הגיונית לחלוטין.

   במקום לקבל את הטענה ולהמתין להפרכתה, הם המציאו טענה סתמית לא מבוססת, והיא אומרת כי לכל המעגלים שקיימים במציאות, יש מספר פאי יחיד.

   אין ספק שהטענה האומרת שלכל המעגלים יש מספר פאי יחיד,שערכו קצת יותר מ 3.14 היא שטות גדולה חסרת כל ביסוס והבנה.

   כדי להוכיח שהמתמטיקאים טועים עם רעיון מספר פאי יחיד המתאים לכל המעגלים, נערכה על ידי עצבר מדידה מעשית מדויקת מאוד, שאינה מדידה של אורכים.

   מדידה זו הוכיחה מעבר לכל ספק,
   שיחס הקטרים של שני מעגלים (לא שווה) ליחס ההיקפים של המעגלים.

   הוכחה זו נתקבלה מניסוי מכני חדשני לא מוכר למדע , שהוענק לו השם ניסוי ההיקפן.

   ניסוי ההיקפן הוכיח שמספר פאי של מעגל בקוטר 2 מ”מ, גדול במקצת ממספר פאי של מעגל שקוטרו 120 מ”מ.
   התוצאה של גדול במקצת הספיקה לייצר מהפכה אדירה בגיאומטריה, שהייתה קפואה במשך שנים רבות, מאז ימי יוון העתיקה.

   התוצאה של ניסוי ההיקפן, מאפשרת להצהיר על הופעתה של גיאומטריה חדשה של מעגלים ,והיא
   הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.

   מעגל הוא שם ספרותי – וקו עגול סגור הוא שם גיאומטרי מדויק, המצביע על אורך הקו העגול סגור, היוצר את השם מעגל.

   אם המתמטיקה הייתה צריכה ללמוד משהו מפרמה, זה הרעיון שאי אפשר להוכיח טענה מסוג אין ויש לקבלה כמו שהיא.

   פרמה טען שאין במציאות 3 מספרים א ב ג
   המקיימים את המשוואה אאא +בבב = גגג

   ועצבר טען שאין שני מעגלים במציאות,
   שיש להם אותו מספר פאי

   טענה זו התפתחה לגיאומטריה חדשה של מעגלים שעולם המדע זכה בה

   הטענות מסוג “אין” זעזעו את המתמטיקה שנחשבה למלכת המדעים, והיא איבדה את כתר המלוכה.

   המתמטיקאים טעו כשניסוי להוכיח טענה מסוג “אין” וההיגיון המתמטי חלף עם הרוח.

   המתמטיקאים הוכיחו כביכול את רעיון מספר פאי יחיד, ולימדו גיאומטריה לא נכונה במשך מאות שנים .

   המתמטיקאים דחו על הסף את ניסוי ההיקפן,
   ולא קיבלו את הכלל
   “הניסוי המעשי הוא הפוסק האחרון במדע”

   המתמטיקאים המציאו כביכול חשבון מדויק מסוג חדש, חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.

   חשבון זה לא מדויק, והוא הביא לתלמידים את התופעה המכונה “חרדת מתמטיקה”

   המתמטיקה שפעלה בתחום הגיאומטרי של קווים עגולים ועקומים, הייתה לא מדויקת
   בלשון המעטה.

   גם המתמטיקה שפעלה בתחום הגיאומטרי של קווים ישרים לא הייתה מושלמת, והיא התבססה על משפט פיתגורס.

   לעומת זאת, המתמטיקה שעסקה בספירה אחד, שתיים, שלוש, הייתה מדויקת ומושלמת, וזוהי שפתם של המחשבים.

   א.עצבר

2. עולם מסריח של דאווינים. שמרו את הצלכותיכם לעצמכם.

3. ילדי הפריפריה עסוקים באולימפיאדה לחוטבי עצים ושואבי מים

4. בתגובה לדבריה של הדסה: נראה שרק שני בתי ספר מהרשימה הם בתי ספר עם כיתות למחוננים. שלא נדבר על זה בדרך כלל תלמידים מגיעים להישגים כאלה לא בזכות בית ספר.

5. למרבה הצער, נראה שכל הזוכים הם מחוננים שהתמזל מזלם ללמוד בכיתות של מחוננים (לפי רשימת בתי הספר שפרסמתם), ולא מחוננים שנאלצו ללמוד במרכזי העשרה למחוננים. אין שיוויון הזדמנויות במדינה הזו לכולם.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.