סיקור מקיף

פרופ’ הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס אבל (ABEL) הפרס החשוב במתמטיקה

פרופ’ פורסטנברג חולק את הפרס עם פרפו’ גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל. זאת הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקר ישראלי מאז הכרזתו בשנת 2003. הפרס על סך כ-830 אלף דולרים, מוענק לפרופ’ פורסטנברג יחד עם פרופ’ גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל על היותם חלוצים בשימוש בשיטות מהסתברות עד לדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה. פרס אבל הוא היוקרתי ביותר מבין הפרסים הבינלאומיים המוענקים למתמטיקאים, ונחשב מקביל לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה

לפרופ' הלל פורסטנברג. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית
לפרופ’ הלל פורסטנברג. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

פרופ’ הלל פורסטנברג, חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ופרופ’ גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל, נבחרו לקבל את פרס אבל לשנת 2020. פרס אבל הוא פרס יוקרתי המוענק מדי שנה, החל משנת 2003, על ידי מלך נורווגיה למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן. הבחירה בזוכי האבל מבוססת על המלצתה של ועדה מיוחדת המורכבת מחמישה מתמטיקאים בעלי מוניטין והכרה בינלאומית. פרס אבל הוא הפרס הבינלאומי הנחשב ביותר בתחום המתמטיקה, ושקול לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה. הפרס נקרא על שם המתמטיקאי הנורווגי נילס הנריק הבל (1802–1829).

פרופ’ פורסטנברג ופרופ’ מרגוליס המציאו טכניקות של שימוש בהילוכים מקריים (מסלול המורכב מרצף של צעדים אקראיים) כדי לחקור אובייקטים מתמטיים, דוגמת חבורות וגרפים, וכשעשו זאת הכניסו שיטות של הסתברות לפתרון בעיות פתוחות בתורת החבורות, תורת המספרים, קומבינטוריקה ומדעי המחשב. המחקר של הילוכים מקריים הינו ענף מרכזי בתורת ההסתברות.

ראש ועדת פרסי אבל, האנס מונתה קוסמו, נימק את הבחירה בשניים: “העבודות של פורסטנברג ומרגוליס הוכיחו את יעילות חציית הגבולות בין דיסציפלינות נפרדות במתמטיקה והפילו את החומה המסורתית בין מתמטיקה טהורה ומתמטיקה יישומית”. הוא הוסיף: “פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שהם עשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה. זה פתח מגוון עשיר של תוצאות חדשות, בהן קיומם של סדרות חשבוניות ארוכות של מספרים ראשוניים, הבנת מבנה השריגים בחבורות לי והבנייה של גרפים מרחיבים עם יישומים בטכנולוגיה של התקשורת ומדעי המחשב”.
פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך: “זכייתו של פרופ’ פורסטנברג בפרס אבל היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית. הלל הוא לא רק מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומי, אלא מנטור לדורות של סטודנטים שהיום ממשיכים לעצב ולפתח את עולם המתמטיקה. לא יכולנו להיות גאים יותר בזכייתו, השקולה לזכייה בפרס נובל”.

פרופ’ פורסטנברג נבחר בשנת 1974 כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנת 1989 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנת 1993 זכה פורסטנברג בפרס ישראל למדעים מדויקים ובפרס הארווי למדע וטכנולוגיה . בשנת 2004 זכה בפרס א.מ.ת בתחום המדעים המדויקים, בשיתוף עם מיכאל רבין ובשנת 2007 זכה בפרס וולף למתמטיקה.

נשיאת האקדמיה, פרופ’ נילי כהן, אמרה היום כי “האקדמיה שמחה, גאה ונרגשת מזכייתו של פרופ’ הלל פורסטנברג בפרס החשוב ביותר בעולם בתחום המתמטיקה. זכייה זו היא גאווה גדולה לקהילייה המדעית בישראל ולמדינה כולה והאקדמיה מברכת אותו על הישגו יוצא הדופן. האקדמיה שלנו התברכה בפרופ׳ פורסטנברג לא רק כמדען מזהיר, אלא גם כאדם מזהיר, המהווה מקור השראה לכולנו באצילותו ובצניעותו.”

פרופ’ פורסטנברג ופרופ’ מרגוליס היו אמורים לקבל את הפרס ממלך נורווגיה, האראלד החמישי, בטקס הענקת פרסים באוסלו ב-19 במאי, אך בעקבות מגפת הקורונה הטקס נדחה למועד לא ידוע.
הלל פורסטנברג נולד בברלין ב- 1935. משפחתו הצליחה להימלט מגרמניה הנאצית לארצות הברית ב-1939. למרבה הצער, אביו לא שרד את המסע ופורסטנברג גדל עם אמו ואחותו בקהילה אורתודוקסית בניו יורק. לאחר לימודי מתמטיקה במספר אוניברסיטאות בארצות הברית הוא עזב ב-1965 לטובת האוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא נשאר עד לפרישתו ב-2003.

עוד בנושא באתר הידען:

11 תגובות

  1. ניסים
    אתה לוקח את זה רחוק מדי, כרגיל..
    יש סתירה בין מוח לחד קרן מפני שחד קרן זו דמות מומצאת, שאין לה מוח.
    לעומת זאת, הנשמה או הנפש או מה שזה לא יהיה ואיך שלא תקרא לזה – מתקיים במוח.
    ושני הדברים קיימים יחדיו…

  2. אנונימי
    גם אין סתירה בין מוח לבין חדי-קרן….
    להיפך – גם נשמות וגם חדי-קרן הם המצאות של מוח האדם.

  3. בימים אלו של כאוס כלל עולמי וארצי משמח שהמתמטיקה שלנו, זוכה לכבוד רב, עם דמותו של המתמטיקאי הדגול הלל פורסטנברג, אדם צנוע שהנחה חוקרים רבים.

  4. המרסס
    לא מינה ולא מקצתה.
    אין שום סתירה בין ידע במדעים
    ואמונה באלוהים – כמו שאין סתירה
    בין המוח לנשמה.
    בריאות.

  5. מומחה למתמטיקה שמצליח לפלס את דרכו בג’ונגלים הסבוכים של עולם המספרים והלוגיקה, אך עדיין בוחר לחבוש כיפה ולהאמין ברוח מיסטית שגרה לה בשמיים.. כנראה שכדי להבין את האל צריך להיות גאון או ההיפך המוחלט מזה

  6. גם אני מתרגשת לקבלת פרופ’ ה. פורסטרבורג את הפרס.
    אומנם אין לי שם נגיעה למתמתיקה ואיני מבינה בה בכלל, אולם עקב הקריאה על הפרס היוקרתי ובמיוחד ההבנה כי הפרו’ פורסטנבורג הוא גם אדם משכמו ומעלה וצנוע אני מברכת אותו מקרב לב ומאחלת לו אריכות ימים טובה.

  7. יותר מחמישית זוכי הפרס הנם יהודים. מבין ששת המיליונים שנכחדו בשואה היו ודאי עוד נובליסטים . למה כל זה מגיע לנו?

  8. יותר ממחצית זוכי הפרס הינם יהודים. מבים ששת המיליונים היו ודאי עוד נובליסטים . למה כל זה מגיע לנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.