בשנה שעברה קיבל פרופ’ ויגדרזון שכבר קיבל גם את פרס אבל, תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון
פרס טיורינג, המכונה “הנובל של מדעי המחשב”, יוענק לפרופ’ אבי ויגדרזון, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וחוקר במכון למחקר מתקדם (IAS) בפרינסטון. הפרס הוא פרס שנתי הניתן על-ידי ארגון ה-ACM – האגודה האמריקאית למכונות מחשוב.
ביוני 2023 קיבל פרופ’ ויגדרזון תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, זאת “על תרומתו החשובה ועל מנהיגותו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה בדידה, לרבות תורת הסיבוכיות, הצפנה, גרפים מרחיבים ועוד; ולאות תודה על קשריו ארוכי השנים עם הטכניון, שתחילתם בלימודי התואר הראשון”.
פרופ’ ויגדרזון, יליד חיפה (1956), השלים תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון בשנת 1980 הוא המשיך לתואר שני ודוקטורט בפרינסטון, וכיום הוא משמש חוקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. במהלך השנים הוא פרסם מאות מאמרים וזכה בשורה של פרסים ומלגות ובהם מלגת אלון, פרס גדל, פרס קוננט, פרס נבלינה ופרס אבל (Abel Prize). כדי להנגיש את תחום הסיבוכיות ואת קשריו לתאוריה של מדעי המחשב כתב פרופ’ ויגדרזון ספר בנושא: “מתמטיקה ומחשוב – תאוריה שחוללה מהפכה בטכנולוגיה ובמדע”.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ ויגדרזון ואמר: “אנחנו גאים מאוד בהיותו בוגר הטכניון ובקשריו ארוכי השנים עם קהילת החוקרים שלנו. בשנה שעברה הענקנו לו תואר דוקטור לשם כבוד על תרומותיו פורצות הדרך בקשת רחבה של נושאים ממתמטיקה בדידה וסיבוכיות לקריפטוגרפיה. הזכייה בפרס טיורינג מבטאת את ההכרה העולמית בתרומותיו יוצאות הדופן של פרופ’ ויגדרזון ואנו מברכים אותו על הכבוד הרב ושמחים בשמחתו.”
דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, פרופ’ דני רז, אמר כי “תרומתו העצומה של פרופ’ ויגדרזון לעולמות המתמטיקה והמיחשוב, שזיכתה אותו בהכרה בין-לאומית בפרסי אבל, גדל, קוננט ונבלינה, הובילה כעת לבחירתו לפרס נובל של מדעי המחשב, פרס טיורינג. פרופ’ ויגדרזון הוא מופת לבוגרים שלנו – בוגר שסיים את לימודיו ומאז הקדיש את הקריירה שלו לקידום הידע האנושי. כחוקר מבריק בשני התחומים האלה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ובממשק ביניהם, אין ראוי ממנו לקבל את הפרס.”
פרופ’ אבי ויגדרזון דיבר בשם מקבלי התארים בטקס תוארי דוקטור לשם כבוד שהתקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – ואמר: “אין לי ספק שכולנו, מקבלי התארים, מתרגשים להיות כאן הערב. זה כבוד עצום. אני מבקש להודות לאקדמיה הישראלית ולכל האנשים שתרמו לקריירה שלי – משפחתי, מורים ומנטורים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. אני מודה לכל המוסדות האקדמיים שהייתי בהם, כשהטכניון הוא כמובן הראשון שבהם, ה’אלמה-מאטר’ שלי. הטכניון הכין אותי היטב לקריירה האקדמית שלי. היו לי כאן מורים מעולים וכאן פגשתי ב-1980 את עדנה, לימים אשתי, בשיעור שעסק בפתרון חידות. כאן התאהבנו וכאן, בבית הכנסת בטכניון, נישאנו. כאן התאהבתי גם בתחום העיסוק שלי – תאוריה של מדעי המחשב. הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת באמצעות חקירה והיגיון, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.”
כאמור, בשנת 2021 זכה פרופ’ ויגדרזון בפרס אבל (Abel Prize) הניתן על ידי האקדמיה הנורווגית למדעים, יחד עם ידידו ועמיתו לסלו לובאס מאוניברסיטת אטווס לורנד בבודפשט, הונגריה, “על תרומתם העצומה לתאוריה של מדעי המחשב ולמתמטיקה בדידה ועל תפקידם המנהיגותי בעיצובם של תחומים אלה כתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית.” באתר הפרס נאמר כי “פרופ’ ויגדרזון ידוע ביכולתו לגלות קשרים בין תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם. הוא העמיק את הקשרים בין מתמטיקה ומדעי המחשב. אין עוד אדם יחיד שהרים תרומה כה גדולה להרחבה והעמקה של תחום התיאוריות של סיבוכיות. הוא ערך מחקרים בכל הבעיות הקשורות לתחום זה ובמהלך השנים התחום התפתח סביבו. יישומו החשוב ביותר של תחום הסיבוכיות הוא כיום קריפטוגרפיה באינטרנט, ופרופ’ ויגדרזון תרם תרומות עצומות גם בהקשר זה, לרבות מחקרים ב- zero-knowledge proof המשמשת כיום בסיס חשוב בטכנולוגיות קריפטוגרפיה.
