אם הוא יכול, אז גם היא / שרון ביגלי

ייתכן שלביולוגיה יש השפעה מועטה בלבד על הפער בהישגי המתמטיקה בין שני המינים

ב-2005, כשלורנס סמרס, נשיא אוניברסיטת הרווארד באותה עת, העלה את ההשערה שהסיבה להיעדר נשים במשרות בכירות במדע ובהנדסה נעוצה אולי בהבדל מולד בין גברים ונשים (ובעקבות כך התפטר), הוא התכוון להשערה הטוענת שלגברים יש שונות גדולה מלנשים. על פי ההשערה הזאת, בממוצע נשים מוכשרות למתמטיקה בדיוק כמו גברים, אבל הפיזור ביכולות המתמטיות אצל גברים רחב יותר מלידה. כלומר, יותר גברים מתקשים בחשבון, אבל גם יותר גברים מצטיינים בו והדבר נובע מן האופן שבו התפתח מוח הגבר במרוצת הדורות. ההשערה מסבירה, כביכול, מדוע בנים משתתפים יותר בתחרויות מתמטיקה וזוכים בהן ומדוע בפקולטות היוקרתיות למתמטיקה יש יותר סטודנטים מסטודנטיות. מאז, בדקו המדענים את ההשערה הזאת, ומצאו שהיא לקויה.

ג’ונתן קיין, פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת ויסקונסין שבווייטווטר וג’נט מרץ, פרופסורית לאונקולוגיה מאוניברסיטת ויסקונסין שבמדיסון ערכו את המחקר השאפתני ביותר שנעשה עד כה ופרסמו את תוצאותיו בגיליון ינואר 2012 של כתב העת של החברה האמריקנית למתמטיקה. הם ניתחו נתונים על הישגים במתמטיקה ב-52 מדינות, לרבות תוצאות של תחרויות ידועות כדוגמת אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית. ובפרט, הם בדקו את השונות, שהיא אומדן למידת הפיזור של התוצאות. מן הניתוח עלו, בין השאר, שני ממצאים: האחד הוא שיש מדינות שבהן השונות אצל הגברים שווה, ביסודו של דבר, לשונות אצל הנשים. והאחר הוא שהיחס בין השונות אצל הגברים ובין השונות אצל הנשים משתנה במידה ניכרת ממדינה למדינה וערכו בין 0.91 ל-1.52 (כשהיחס הוא 1, השונות אצל הגברים שווה לשונות אצל הנשים. אם היחס גדול מ-1, השונות אצל הגברים גדולה יותר).

העובדה שהשונות אצל הגברים גדולה מהשונות אצל הנשים בכמה מן הארצות וקטנה יותר באחרות ושתוצאות שני המינים מפוזרות על פני כל הטווח, “מלמדת שהסיבה לפער לא יכולה להיות ביולוגית, בהנחה שהגנטיקה של בני האדם אינה משתנה גם היא ממדינה למדינה,” טוענת מרץ. “רובו המכריע של הפער בין הישגי המינים בוודאי משקף גורמים חברתיים ותרבותיים.”

כמו למשל? המחקר גם מרמז על דוגמאות אפשריות. החוקרים השוו בין שני מדדים ומצאו מתאם: האחד הוא “מדד פערי המגדר הגלובלי”, מדד נפוץ מאוד הבוחן שוויון מגדרי במדינות שונות, והאחר הוא היחס בין בנים לבנות בחמישון התוצאות העליון במתמטיקה במבחני PISA. יש מדינות, כמו צ’כיה לדוגמה, שבהן מדד פערי המגדר נמוך מאוד, וגם התפלגות הישגי המתמטיקה של הבנים כמעט זהה לזו של הבנות. עוד אישוש לסברה שפער המינים אינו תכונה טבועה היא העובדה שהוא הולך ומצטמצם. בשנות ה-70 של המאה ה-20 היחס בין מספר הבנים למספר הבנות בקרב מי שהשיגו יותר מ-700 נקודות בחלק הכמותי של בחינות ה-SAT בארצות הברית היה 13:1, ואילו בשנות ה-90 הוא ירד ל-3:1.

סטיבן ססי, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קורנל, מכנה את הניתוח החדש הזה “טיעון חשוב מאוד” בוויכוח בדבר הסיבות להבדלים בקריירות המתמטיות של שני המינים. אבל, הוא אומר, אין להסיק מהממצאים שהביולוגיה אינה משפיעה כלל; העובדה שתזונתו של אדם משפיעה על קומתו אינה מוכיחה ש”הטבע אינו חשוב.” אבל עכשיו, כשהשערת השונות הגדולה אצל גברים לא הוכחה, הטבע נראה חשוב פחות ממה שסברו המדענים בעבר.