אבי בליזובסקי

עקבות לוויינים שנצפו במשך שעה אחת מעל צפון מדבר אטקמה בצ'ילה, אוקטובר 2025. קרדיט: F. Kamphues, ESO/M. Kornmesser.

יותר ממיליון לוויינים עלולים להפוך את שמי הלילה לבהירים פי שלושה

מודל חדש בחן כיצד אור המוחזר מלוויינים וממראות בחלל משפיע על מצלמות אסטרונומיות ועל בהירות שמי הלילה. התוצאות מראות כי גם לוויינים עמומים עלולים למחוק חלקים מתצלומי שמים רחבי שדה,
רכב רובוטי ניסויי בעל ארבעה גלגלים מעוקלים נע על משטח חול.

רכב מאדים בהשראת לטאה מדברית “שוחה” בחול במקום להיתקע בו

גלגלים בהשראת החומט הרפואי מאפשרים לאב טיפוס של רכב מאדים לנוע בחול בתנועה המזכירה שחייה. החוקרים מתכננים לשלב את העיצוב במערכת ניווט שתזהה החלקה ושקיעה בזמן אמת.
פנים גולגולת מאובנת של Trawdenia planti ובה סימנים של רקמות עצביות.

רקמות מוח בנות יותר מ־300 מיליון שנה השתמרו במאובן של דג זעיר

סריקות מתקדמות של הדג הקדום Trawdenia planti חשפו רקמות עצביות שמילאו כמעט את כל חלל הגולגולת. הממצא מספק רמזים להתפתחותם המוקדמת של מקריני הסנפיר ומאפשר להשתמש בגולגולות מאובנות לשחזור מבנה
איור המתאר את מעבר מרכז המדע מאירופה לארצות הברית ואת התחרות המדעית החדשה מול סין והאיחוד האירופי

250 שנה לארצות הברית: כך נבנתה מעצמת המדע הגדולה בעולם — וכך היא מסכנת את עתידה

גרמניה, בריטניה וצרפת שלטו במדע בראשית המאה העשרים, אך ארצות הברית עקפה אותן באמצעות קליטת חוקרים, השקעה ציבורית ארוכת טווח, אוניברסיטאות חזקות וחופש מדעי. במלאת 250 שנה להכרזת העצמאות, קיצוץ
שחזור הסביבה בצפון אלסקה בקרטיקון המאוחר: האזור הארקטי היה מיוער ואכלס דינוזאורים ויונקים קטנים, אך בעלי החיים נאלצו להתמודד עם חודשים של חשכת חורף. קרדיט: James Havens.

מאובני יונקים מאלסקה חושפים: האזור הארקטי היה צומת אבולוציוני בעידן הדינוזאורים

שיניים מאובנות זעירות, בנות כ־73 מיליון שנה, הובילו לזיהוי שלושה מיני יונקים שלא היו מוכרים למדע. הממצאים מצביעים על מערכת אקולוגית ארקטית מגוונת ועל נתיב נדידה קדום שחיבר בין אסיה
מערך הטלסקופים אלן במצפה הרדיו הט קריק. קרדיט: Seth Shostak/SETI Institute

SETI סרק את 3I/ATLAS לאותות מלאכותיים – ולא מצא

אף שכל התצפיות ב־3I/ATLAS מצביעות על שביט טבעי, חוקרי מכון SETI ניצלו את ביקורו הנדיר כדי לחפש חתימות טכנולוגיות. החיפוש לא העלה אות מלאכותי, אך הראה כי אפשר לבדוק במהירות
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם זוכי תוכניות אור ובראשית להשבת מדענים לישראל

כ־700 מיליון שקל להשבת מדענים: תוכניות "אור" ו"בראשית" הושקו בבית הנשיא

בבית הנשיא הוצגו 28 הזוכים הראשונים בתוכניות "אור" ו"בראשית", שנועדו לקלוט בישראל חוקרים צעירים ומדענים בכירים מחו"ל. התוכניות כוללות מענקי מחקר, ציוד וסיוע אישי למשך חמש עד שבע שנים.
צמיגים. אילוסטרציה: depositphotos.com.

האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גידלו חסה ואספסת בקרקע המכילה ריכוזים מציאותיים של חלקיקי שחיקת צמיגים. הם מצאו כי החלקיקים אינם נשארים בקרקע כחומר אינרטי, אלא משחררים בהדרגה תוספים כימיים שחלקם נקלטים
ציורי בעלי חיים פרהיסטוריים על קיר מערת פונט־דה־גום בצרפת

פחם נסתר אפשר לתארך לראשונה ציורי מערה מפורסמים בצרפת

בדיקות לא פולשניות גילו פחם בציורים שחורים במערת פונט־דה־גום שבצרפת. הפחם אפשר לבצע לראשונה תיארוך ישיר של כמה מן הדמויות ולבנות בסיס לציר זמן מדויק יותר של אמנות המערות באזור
תחנת מחקר עתידית על הירח

הצעה: לבדוק דגימות ממאדים במתקן הסגר על הירח לפני הבאתן לכדור הארץ

שני חוקרים מציעים להקים על הירח מעבדה רובוטית ומבודדת לבדיקת דגימות ממאדים ומעולמות אחרים. לדבריהם, הירח יוכל לשמש שכבת הגנה נוספת מפני זיהום ביולוגי אפשרי, אך מדובר בשלב זה בהצעת
בתוך תעלת המאיץ ההדרוני הגדול ב-CERN באחת ההשבתות הקודמות ב-2014. צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ ההדרונים הגדול מושבת לארבע שנים בדרך לעידן חדש

לאחר ההתנגשויות המדעיות האחרונות ביוני 2026, ה־LHC יכובה לצורך שדרוג מקיף. כשישוב ב־2030 כ־HiLumi LHC, הוא יפיק הרבה יותר התנגשויות ויאפשר חיפוש מדויק אחר פיזיקה חדשה.
מתוך ויקיפדיה "טבעת הענק היא אנדרטה בבלינהטי, ליד גשר שו, בלפסט, צפון אירלנד. היא מורכבת ממתחם עגול, בקוטר 200 מטר, מוקף בסוללת עפר בגובה 4 מטר עם חמש כניסות, וקבר מעבר ניאוליתי קטן מעט מחוץ למרכז. הקבר נחשב לתוארך לסביבות שנת 3000 לפני הספירה, והסוללה מעט מאוחרת. קרדיט: איאן תומס, פליקר

מעגל אבנים בן לפחות 4,000 שנה התגלה ליד בלפסט

סימני יבול שנראו בתצלומי אוויר הובילו ארכיאולוגים לחשיפת שרידי מעגל אבנים פרהיסטורי ליד "טבעת הענק" שמדרום לבלפסט. האתר הוא חלק ממתחם טקסי שבו מוכרים יותר מ־50 מונומנטים.
המחשה של עריכת אפיגנום: מערכת מונחית־CRISPR נקשרת לאזור מוגדר ב־DNA ומשנה סימנים כימיים המשפיעים על פעילות הגן, בלי לחתוך את הרצף הגנטי עצמו.

הדור הבא של CRISPR: עריכת האפיגנום עוברת לניסויים בבני אדם

מערכות חדשות משתמשות ביכולת הניווט של CRISPR כדי להשתיק או להפעיל גנים בלי לחתוך את ה־DNA. ניסויים קליניים ראשונים ב־FSHD ובהפטיטיס B בוחנים אם השינוי האפיגנטי יכול להיות ממוקד, בטוח
שתי גלקסיות מתנגשות במערכת Arp-Madore 2026-424 ויוצרות מראה המזכיר פנים.

פנים בחלל: האבל תיעד התנגשות חזיתית נדירה בין שתי גלקסיות

שתי הליבות הבהירות נראות כעיניים, וטבעת של כוכבים צעירים יוצרת מעין פנים. מאחורי האשליה המצמררת מסתתר מפגש אלים בין שתי גלקסיות דומות בגודלן, במרחק של כ־704 מיליון שנות אור מכדור
גל חום בבריסל, 25 ביוני 2020.

גל החום של יוני 2026 באירופה: אותו דפוס אוויר, עולם חם הרבה יותר

אירופה לא קיבלה בן לילה אקלים חדש, אבל נקודת המוצא שלה השתנתה במהירות. אותו דפוס אטמוספרי שהביא חום בעבר מייצר כיום טמפרטורות גבוהות בהרבה, משום שהיבשת כבר התחממה בכ־2.5 מעלות
הדמיה של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ הקדום ושל אזורים עשירים ודלים בבזלת במעטפת.

הפצצת האסטרואידים שעיכבה את היווצרות היבשות בכדור הארץ הקדום

מחקר חדש מציע שפגיעות אסטרואידים בתקופה ההדאית לא היו אירועים מקומיים וקצרי מועד בלבד. האנרגיה שהעבירו לעומק כדור הארץ חיממה את המעטפת, הגבירה התכה ומִחזור של הקרום ועיכבה את הופעתן
א. מתחמי הקבורה של אטבאי (AEBs) בביר אסלה. © ג'יימס הרל. ב. מפה ותכנית של אתר ביר אסלה, על פי מארי, 1926. ג. שבילי רועים סביב ביר אסלה. © Google Earth; שרטוט: מארי בורז'ואה.

מאות מתחמי קבורה במדבר הסודני חושפים תרבות רועים שנעלמה עם התייבשות הסהרה

סריקת תצלומי לוויין חשפה 260 מתחמי קבורה שלא היו מוכרים קודם לכן במדבר אטבאי שבמזרח סודאן. במבני האבן, שחלקם מגיעים לקוטר של 82 מטרים, נקברו בני אדם לצד בקר, כבשים
פטריות. יוצרות רשת עולמית עצומה מתחת רגלנו

110 קוודריליון קילומטרים מתחת לרגלינו: המפה הראשונה של רשתות הפטריות בעולם

חוקרים שילבו יותר מ־16 אלף דגימות קרקע, מאות אלפי מדידות מיקרוסקופיות ומודלים של למידת מכונה כדי להעריך לראשונה את היקפן של רשתות פטריות המיקוריזה הארבוסקולרית בעולם. שטחי עשב התגלו כמוקד
בינה מלאכותית בתוך עולם וירטואלי. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק לנבא מילים: מודלי העולם שמנסים ללמד בינה מלאכותית לצפות את תוצאות מעשיה

מודלי שפה לומדים בעיקר מתוך טקסט ותמונות, אך מערכות הפועלות בעולם הפיזי צריכות להבין תנועה, מרחב וסיבתיות. מודלי עולם מנסים לענות על האתגר באמצעות סימולציה, חיזוי ולמידה מניסיון.
מהנדסי קטליסט מחברים את ה-LINK ללוחית בסיס בתוך סימולטור סביבת החלל בגודארד של נאס"א ביום שלישי, 28 באפריל 2026. לאחר שכל האוויר נשאב מהתא בקוטר 27 רגל, הצוות תרגל הפעלת מנועי היונים של הלוויין והפעיל אחת מזרועות הרובוטיות בזמן שהם נעו בין טמפרטורות חמות וקרות דמויות חלל. קרדיט: נאס"א/סופיה רוברטס

השבוע: מבצע הצלה במסלול. לוויין רובוטי ינסה למנוע את נפילתו של טלסקופ סוויפט

לוויין השירות הרובוטי LINK ישוגר באמצעות רקטת פגסוס XL וינסה להיאחז במצפה החלל סוויפט של נאס״א. שלושה מנועי יונים אמורים להעלות את הטלסקופ למסלול של כ־600 קילומטרים ולמנוע את כניסתו
Fig00

גלקסיית "מפציצת הצללים" עשויה להסביר חלק ממקורם של הנייטרינו הקוסמיים

אירוע נייטרינו עתיר אנרגיה הוביל אסטרונומים אל גלקסיה רחוקה ועתירת אבק. תצפיות ALMA ועידוש כבידתי חשפו ליבה קומפקטית שבה מתרחשת יצירת כוכבים עזה, העשויה להפוך את הגלקסיה למאיץ חלקיקים טבעי.
שעון גרעיני. אילוסטרציה: depositphotos.com

השעונים הגרעיניים הראשונים החלו לתקתק – ופותחים חלון לפיזיקה חדשה

חוקרים באירופה ובסין הפעילו שעונים המבוססים על מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום־229. הם עדיין אינם מדויקים כמו השעונים האטומיים המובילים, אך מציעים דרך חדשה לבחון חומר אפל וכוחות יסוד.
פסיפס רחב ומפורט של מיליוני כוכבים באזור המרכזי הצפוף של שביל החלב

טלסקופ החלל אוקלידס מיפה 60 מיליון כוכבים בלב הצפוף של שביל החלב

פסיפס שצילם טלסקופ החלל האירופי במשך כ־26 שעות הוא התמונה הגדולה והמפורטת ביותר באור נראה של מרכז הגלקסיה. התצלום לא נועד לגלות מיד כוכבי לכת חדשים, אלא לספק נקודת ייחוס
הדמיה של השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS סמוך לשמש, עם מתנול בכחול ומימן ציאנידי בכתום

המבקר הבין־כוכבי 3I/ATLAS עשיר במתנול באופן חריג

תצפיות ALMA גילו יחס גבוה במיוחד בין מתנול למימן ציאנידי, והראו כי חלק מהמתנול נפלט כנראה גם מגרגרי קרח במעטפת השביט. הממצא מוסיף עוד חתימה כימית חריגה לגוף שנוצר במערכת
נמיות מפוספסות מצויות מנקות טפילים מחזיר יבלות מצוי באוגנדה

השפה הסודית שמאפשרת לבעלי חיים לשתף פעולה בין מינים

סקירה חדשה מראה כי קולות, תנוחות גוף, צבעים, רטטים ואותות כימיים מאפשרים לבעלי חיים ממינים שונים לתאם פעולות, להחליף שירותים ולהפחית את הסיכון לניצול או לטריפה.
ב-17.8.2017 בגלקסיית העדשה NGC 4993, אפשר היה לצפות בהתנגשות הראשונה בין שני כוכבי נייטרינו על ידי מדידת גלי כבידה. ההתלקחות הכוכבית הקשורה, קילונובה, נראית בבירור בתצפיות של טלסקופ החלל האבל, שצפה בה דועכת בהדרגה במשך שישה ימים (התמונות בריבועים). קרדיט: A.J. Levan (U. Warwick), N.R. Tanvir (U. Leicester), and A. Fruchter and O. Fox (STScI)

בינה מלאכותית מסייעת לפענח כיצד נוצרים היסודות הכבדים ביקום

המודל RHINE משתמש ברשת עצבית כדי לחשב במהירות את האנרגיה המשתחררת בתהליך ה־r. החוקרים מקווים שהשיטה תשפר הדמיות של מיזוגי כוכבי נייטרונים ואת פירוש האור הנפלט מקילונובות.
משבר הדמוגרפיה של המאה ה-21. אילוסטרציה: depositphotos.com

כשהפחד מאוכלוסיית יתר מתחלף בחשש מהצטמקות: משבר הפריון הוא בעיקר משבר של בחירה

שיעורי הפריון בעולם צנחו, ומדינות רבות חוששות מהזדקנות ומהצטמקות. אולם דוח חדש מדגיש כי המשבר האמיתי אינו סירוב להביא ילדים, אלא הפער בין המשפחה שאנשים רוצים לבין זו שהם מסוגלים
הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. צמד הכוכבים חווה התפרצות אחת לשמונים שנה. כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל. קרדיט: נאס"א

האם "כוכב חדש" יופיע השבוע בשמי הלילה? התחזית לנובה של T Coronae Borealis

הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. מדוע הוזכר 25 ביוני, כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל.
רשת מרחב-זמן. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא מכונת זמן: כך גרמו חוקרים למערכת קוונטית להיראות כאילו היא חוזרת לאחור

חוקרים פיתחו שיטת משוב שיכולה לבטל ואף להפוך את חץ הזמן הנצפה במערכת קוונטית מנוטרת. השיטה עשויה לשמש להפקת אנרגיה ממדידות ולהכנת מצבים קוונטיים.
בינה מלאכותית מסייעת למחקר המדעי, אבל זה עלול להפוך את המדע לחד גוני. אילוסטרציה: depositphotos.com

יותר מאמרים, פחות רעיונות? הסכנה שבשימוש בבינה מלאכותית במדע

כלי בינה מלאכותית מגדילים מאוד את תפוקת החוקרים ואת מספר הציטוטים שלהם, אך עשויים לצמצם את מגוון השאלות שהמדע חוקר. מאמר דעה ב־Nature מזהיר מפני יצירת מונוקולטורה מדעית.
קואלה על עץ אקליפטוס. מחקר גנומי חדש מראה כי הירידה הגדולה באוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה, עוד לפני הגעת בני האדם לאוסטרליה. קרדיט: Enhua Lee / University of Sydney

הגנום חושף: קריסת אוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה

מדידה ראשונה של קצב המוטציות בקואלות מראה שאוכלוסייתן החלה לקרוס לפני כ־100 אלף שנה – מוקדם מן הגעת האדם לאוסטרליה. אוכלוסייה מזרחית קטנה שרדה והתפשטה מחדש.
הדמיית אמן של GJ 504b, המכונה “כוכב הלכת הוורוד”, במסלול סביב הכוכב שלו. תצפיות של טלסקופ החלל ג’יימס וב מצביעות על ענני מלח באטמוספרה של העצם הקר. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center

טלסקופ ג’יימס וב גילה ענני מלח באטמוספרה של “כוכב הלכת הוורוד”

טלסקופ החלל ג’יימס וב הצליח להפיק לראשונה ספקטרום מפורט של GJ 504b, עצם קר ועמום המכונה “כוכב הלכת הוורוד”. החוקרים זיהו מגוון מולקולות ומצאו כי רק ענני מלח מסבירים את
גדרון צעיר מתת־המין הייחודי לארכיפלג סנט קילדה, שעל רגליו טבעות זיהוי צבעוניות. גדרוני סנט קילדה גדולים במידה ניכרת מקרוביהם בבריטניה היבשתית. Craig Nisbet

באיי סקוטלנד הגדרונים הזעירים נעשו ל״ענקים״ – ובדרך אולי למינים חדשים

הגדרונים של שטלנד וסנט קילדה כבדים כמעט פי שניים מקרוביהם בבריטניה, שונים מהם בשירה ובגנום, ואולי נמצאים בשלבים הראשונים של הפיכתם למינים חדשים.
ציידים לקטים בסיביר. מגיפת דבר לפני 5,000 שנה. איור: אתר הידען באמצעות AI

דנ״א עתיק חושף: הדבר קטל ציידים־לקטים בסיביר כבר לפני 5,500 שנה

חיידק הדבר לא המתין להקמת הערים: דנ״א עתיק מאגם באיקל חושף שתי התפרצויות קטלניות שפגעו במשפחות של ציידים־לקטים לפני כ־5,500 שנה.
מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
הדמיה של הנוף הטקסי הקדום בבולפורד שבמחוז וילטשייר. ניתוח של שני בורות עמודים באתר מצביע על יישור עם זריחת השמש ביום היפוך הקיץ ועם שקיעתה ביום היפוך החורף. קרדיט: Wessex Archaeology.

שני עמודי עץ קדמו לאבני סטונהנג' וסימנו את ימי ההיפוך

ניתוח חדש של חפירה שנערכה בבולפורד חשף כי שני עמודי עץ, שהוצבו לפני כ־5,000 שנה, היו מיושרים עם זריחת השמש ביום היפוך הקיץ ועם שקיעתה בהיפוך החורף. החוקרים מציעים כי
הדמיה של מיני־יקום מתפשט בתוך כוכב קורס היוצר גרוואסטאר

מודל תאורטי: יקום זעיר עשוי להיווצר בתוך כוכב קורס

פיזיקאים פיתחו פתרון דינמי למשוואות איינשטיין שבו אזור מתפשט נוצר בתוך כוכב קורס ועוצר את הקריסה. התוצאה היא גרוואסטאר – חלופה תאורטית לחור שחור שאין בה סינגולריות או אופק אירועים
מייג'ור אוק, האלון העתיק המזוהה עם אגדות רובין הוד, ניצב ביער שרווד באנגליה

אחרי כאלף שנה: "העץ של רובין הוד" ביער שרווד מת

לאחר מאות שנים בלב יער שרווד, מייג'ור אוק לא הצמיח עוד עלים. מומחים מסבירים כיצד פגיעת מבקרים בקרקע, שורשים מוחלשים, בצורות וגלי חום הכריעו את האלון המזוהה עם אגדות רובין
עכביש קופץ אינו רגיש לאשליות אופטיות מסוימות, ייתכן כי יש לו ארבעה זוגות עיניים—רמז לכך שהוא עשוי לתפוס את הזמן בצורה שונה מבני אדם ובעלי חיים אחרים. אילוסטרציה: depositphotos.com

משפירית ועד כוכב ים: מדוע בעלי חיים אינם רואים את הזמן באותו קצב?

בעלי חיים מעופפים וטורפים הרודפים אחר טרף מבחינים בשינויים חזותיים מהירים בהרבה מבעלי חיים איטיים. מחקר רחב מגלה כיצד אורח החיים והסביבה עיצבו את “קצב התמונות” של מערכות הראייה.
תרשים של יקום מתכווץ העובר קפיצה קוסמית ומותיר אחריו חורים שחורים שרידיים

חורים שחורים מלפני המפץ הגדול? מודל קוסמולוגי מציע “מאובנים” מיקום קדום

מחקר תאורטי מציע כי היקום עבר שלב של התכווצות לפני שהחל להתפשט. חורים שחורים וגלי כבידה ששרדו את המעבר עשויים להסביר חלק מן החומר האפל ואת הופעתם המוקדמת של חורים
קרחון מעבר פורקה הנמס בשווייץ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק קרח: מחקר חדש חושף את בעלי החיים שחיים על קרחונים

כותרת משנה: סקירה עולמית ב־PNAS מצאה 152 מינים של בעלי חיים הקשורים לקרחונים וליריעות קרח, ובהם 73 מינים שתועדו רק בבתי גידול קרחוניים. נסיגת הקרחונים עלולה למחוק מערכות אקולוגיות שלמות
“הדמיה של תמנון הענק Nanaimoteuthis haggarti, שחי באוקיינוסים של הקרטיקון המאוחר.” קרדיט: Yohei Utsuki, Department of Earth and Planetary Sciences, Hokkaido University.

האם תמנוני ענק היו טורפי־על באוקיינוסים של עידן הדינוזאורים?

מאובני לסתות מיפן ומקנדה מרמזים כי תמנוני ענק קדומים מהסוג Nanaimoteuthis הגיעו אולי לאורך של 7–19 מטרים וצדו טרף קשה־שלד והתפריט שלהם כלל גם זוחלים ימיים.
לאחר שתשוגר, חללית הסיוע LINK משמאל תלכוד את טלסקופ החלל סוויפט (מימין) ותסייע לו לעלות למסלול גבוה יותר. איור: Katalyst

נאס"א יוצאת למבצע חילוץ בחלל: חללית רובוטית תנסה להציל את טלסקופ סוויפט

טלסקופ החלל סוויפט מאבד גובה במהירות בגלל התרחבות האטמוספרה בעקבות פעילות השמש. נאס"א נערכת לשגר חללית רובוטית שתנסה לתפוס אותו, להעלות אותו בחזרה למסלול גבוה ולהאריך את חייו המדעיים.
תרשים מנגנון הפעלת תאי החיסון המתפוצצים רפטובלסטים באמצעות אקטיבין

תאי חיסון שמתפוצצים ומשמידים את סביבתם התגלו בתולעים שטוחות

חוקרים הבחינו בתאים שנעלמו לפתע מתחת למיקרוסקופ והותירו סביבם אזור של תאים מתים. כעת מתברר כי מדובר במנגנון חיסוני מתוזמן: התאים מתפוצצים בתגובה לאות מצוקה ומשחררים תערובת קטלנית.
השוואה בין הדמיית יקום במודל ΛCDM לבין הדמיה הכוללת נייטרינו מסיביים וכבידה מתוקנת.

בינה מלאכותית למדה את חוקי היקום – ואז התקשתה לזהות פיזיקה חדשה

חוקרים אימנו רשת עצבית תחילה על המודל הקוסמולוגי המקובל ורק לאחר מכן על מודלים הכוללים נייטרינו מסיביים, כבידה מתוקנת ואי־גאוסיאניות קדומה. השיטה חסכה הדמיות יקרות, אך במקרים מסוימים גרמה ל"העברה
אומואמואה, העצם הבין־כוכבי הראשון שהתגלה במערכת השמש, עורר עניין מחודש בשאלה כיצד ניתן להבחין בין עצמים טבעיים לבין חתימות טכנולוגיות אפשריות. המחקר החדש מדגיש כי רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול בוודאות עצמים מלאכותיים קטנים. קרדיט : NASA, ESA, and J. Olmsted and F. Summers / STScI.

האם חלליות חוצניות מסתתרות במערכת השמש? מחקר חדש טוען: כמעט שלא חיפשנו

מחקר חדש אינו טוען שנמצאו חלליות חוצניות, אלא מדגיש בעיה אחרת: רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול עצמים מלאכותיים קטנים או שרידים טכנולוגיים.
ורנה מאייר, אחת הזוכות בפרס דן דוד לשנת 2026. צילום: Luigi Ventimiglia Photography

פרס דן דוד 2026: תשעה חוקרים זכו בפרס ההיסטוריה הגדול בעולם

פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על תשעת הזוכות והזוכים לשנת 2026. כל אחד מהם יקבל מענק של 300 אלף דולר להמשך מחקריו בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה וחקר העבר.
מאזן האנרגיה גורם לתופעות אל ניניו חזקות במיוחד. אילוסטרציה: depositphotos.com

סופר אל-ניניו: כדור הארץ צובר חום בקצב שיא, מאזן האנרגיה הוכפל בעשורים האחרונים

עדכון מדעי בינלאומי קובע כי אי־איזון האנרגיה של כדור הארץ נמצא בשיא. רוב החום נספג באוקיינוסים, אך ההשלכות מורגשות בגלי חום, עליית פני הים ושינויי משקעים