אבולוציה וטבע

צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
אפליקציית מרלין להיות אחד הכלים הפופולריים בתחום זיהוי הצפרות. צילום: pexels, technobulka

האדם נגד המכונה: מי מזהה טוב יותר ציפורים?

אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל וראש המועצה המקומית עיספיה, מוניב סבאא. צילום: עידן מדיה, עבור לשכת הפרסום הממשלתית

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"
השממיות מצמצמות את הפעילות שלהן למינימום, ובמקביל, גם את איבריהן הפנימיים. צילום: סיימון ג'מיסון

השממית שאוכלת את עצמה כדי לשרוד

המין הפולש הזה הגיע לישראל לפני כעשור ומאז מפתיע ומטריד עם יכולותיו המרשימות – הכירו את שממית החומות המצרית
גוזלי קוקייה דומים במראם לגוזלי הפונדקאי שלהם. גוזלי קוקייה (משמאל) ו"אחיהם" הפונדקאים, ממינים שונים (מימין) | מקור: Naomi Langmore

ההתאמה המפצלת של הקוקיות

קוקיות מפתחות ביצים וגוזלים דומים לאלו של הפונדקאים שלהן, כדי להתחמק מגילוי. כשיש להן יותר מפונדקאי אחד, זה יכול להוביל ליצירת מינים חדשים של קוקיות – במיוחד אם הן "אלימות"
תמונה: תאי רובר סליניבקטר (בצבע ירוק) מתחת למיקרוסקופ. צבעים אחרים מייצגים אורגניזמים שונים במלח. (קרדיט: Tomeu Viver)

"חיי המין" הסודיים של חיידקים: מחקר מאתגר רעיונות ישנים על האופן שבו מינים נוצרים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מצאו שחיידקים לא רק יוצרים מינים, אלא גם שומרים עליהם בתהליך ייחודי המזכיר רבייה מינית
ה'גננים' של השונית. ארבעה מיני קיפודי ים בריאים באי ראוניון (צילום: Jean-Pascal Quod)

הגננים של הים נעלמים: האם שוניות האלמוגים עומדות בפני קריסה?

הטפיל הקטלני שהשמיד את קיפודי הים באילת התפשט גם לאוקיינוס ההודי
שני אנשים מהמין הומו ארקטוס יושבים סביב מדורה. המחשה: depositphotos.com

כיצד הומו ארקטוס שרד בתנאי מדבר קשים לפני למעלה ממיליון שנה

עדויות חדשות חושפות כי הומו ארקטוס הצליח לשרוד בסביבות קיצוניות כמו מדבריות כבר לפני 1.2 מיליון שנה, מה שמאתגר את התפיסה כי רק הומו ספיינס היה יצור כה מסתגל
צילום: Naja Bertolt Jensen ,Unsplash

כשבעלי החיים הימיים הופכים למפיצי פלסטיק

בעלי חיים ימיים אוכלים חלקיקי מיקרו-פלסטיק ומפרישים אותם בצואה באופן שמסכן את הסביבה הימית
מבנה הגוף של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס מגביל בצורה משמעותית את מהירות הריצה שלו. הדמיית השלד של אוסטרלופיתקוס, עם ובלי שרירים | מתוך המאמר, Bates, KT. et al., Current Biology, 2024

מירוץ אבולוציוני

מחקר חדש: מין קדום בשושלת האדם הלך על שתיים, אך לא ידע לרוץ במהירות וביעילות כמונו
Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.

כושר ההסתגלות והחשיבה של הומינינים קדומים באתיופיה לפני 1.6–1 מיליון שנים היה מפותח

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
בתוך החופה שיוצרות האצות, מינים רבים מוצאים מזון ומחסה. דגיגים מהמין סרגוס משורטט מעל יער סרגסום בבת גלים. צילום: שרה אוחיון

היער התת ימי של חיפה

נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
גילוי המאובן *Uncus dzaugisi* בן 555 מיליון שנה בדרום אוסטרליה מאשר את מקורותיהם בתקופת הפרקמבריום של האקדיסוזואים, ומגשר על פער אבולוציוני חשוב. צילום באדיבות אוניברסיטת הארווארד

מאובן בן 555 מיליון שנה שופך אור על אחת התעלומות הגדולות של האבולוציה

גילוי המאובן העתיק ביותר ממשפחת האקדיסוזואה (Uncus dzaugisi), קבוצת בעלי חיים שמתאפיינת בהשלת עורם וכוללת חרקים, סרטנים ונמטודות שופך אור על האבולוציה המוקדמת של בעלי החיים

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
הבעות פנים של חתולים. המחשה: depositphotos.com

שפת הפנים של החתולים: כיצד הבעות פנים משפיעות על תקשורת וקשרים חברתיים

מחקר בינלאומי חדש בהובלת חוקרי מעבדת Tech4Animals באוניברסיטת חיפה הצליח בעזרת פיתוח של בינה מלאכותית לאבחן כי חתולים מחקים במהירות הבעות פנים של חתולים אחרים, במיוחד במצבים חיוביים.” זיהוי דפוסי
גוש מתכת פולט חמצן. איור אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE אין לראות באיור תמונה מדעית.

חידת החמצן האפל

גושי מתכת טבעיים פולטים חמצן במעמקי האוקיינוס החשוכים, שבהיעדר פוטוסינתזה, סברו עד כה שכלל אין בהם ייצור חמצן
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
אל תסתכלו בקנקן. מבט על הספוג Theonella conica בעומק 27 מ' באתר קצא"א, אילת (צילום: שני שוהם)

הדרך המקורית והיוקרתית של הספוגים במפרץ אילת להרחיק טורפים

הספוגים משתמשים במתכת יקרה כדי להתריע: היזהרו! אנו רעילים
עטלפים. המחשה: depositphotos.com

בעיניים עצומות: עטלפים מסוגלים לנווט למרחקים ארוכים באמצעות קול בלבד

החוקרים גילו שהם גם מסוגלים לייצר במוחם מפה קולית של האזור
ארבה המדבר (Schistocerca Gregaria). המחשה: depositphotos.com

עקרון ה'טוב דיו' בטבע: איך האבולוציה חסכה במשאבים בכפות החפירה של נקבת הארבה

נקבת הארבה יכולה לחפור 4-3 בורות להטלת ביצים ולאחר מכן האיברים שלה שמיועדים לכך נשחקים
תולעת סי. אלגנס. המחשה: depositphotos.com

לתפוס את המודל בגרונו

איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

ילידי פפואה, במחוז פפואה באינדונזיה. המחשה: depositphotos.com

בני האדם המוקדמים התרבו עם שלושה מינים נכחדים שונים של דניסובים

גנים ממיני אדם שנכחדו מאפשרים לטיבטים לחיות בסביבה דלת חמצן, הפפואנים קיבלו מערכת חיסון טובה והאינואיטים (שנקראו בעבר אסקימוסים) מתמודדים בזכות גנים אלה עם הקור הארקטי
ציפור הדוכיפת. המחשה: depositphotos.com

פודקאסט: טבע הסביבה — למה דווקא הדוכיפת הפכה לציפור הלאומית של ישראל?

פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות פרופ' יוסי לשם (עברית בלבד)
סגר מתרופת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

האם סגרי הקורונה הביאו להיעלמות זן של שפעת?

נחש המלך מהרי אריזונה, שאינו ארסי אך דומה לנחש אלמוג ארסי, נהנה מיתרון הישרדותי בכך שהוא מרתיע טורפים פוטנציאליים שנמנעים מנחשים צבעוניים מסוג אלמוג. צילום: אוניברסיטת אריזונה

המפץ האבולוציוני הגדול של צבעי האיום, ההסוואה והחיזור בבעלי החיים

אבולוציה, סיגנלים צבעוניים, בעלי חיים, חיזור, אזהרה, טווס, צפרדעים רעילות, תקשורת בין בעלי חיים, סיגנלים בצמחים, ביולוגיה אבולוציונית
חוקרים מהאגודה לשימור דרום-מערב פלורידה צפו בפיתון בורמזי באורך 4.5 מטר בולע אייל במשקל 35 קילוגרם בפארק הלאומי אוורגליידס. קרדיט: איאן ברטוסזק/האגודה לשימור דרום-מערב פלורידה

נחש פיתון בורמזי בולע אייל שלם במשקל 35 ק"ג

מחקר בנחשי ענק שחדרו לטבע בפלורידה: גודל הלוע של הפיתונים הבורמזיים גדול מהצפוי, ומאפשר להם לטרוף טרף עצום - עם השלכות משמעותיות על המערכת האקולוגית בפלורידה
ציפורים נודדות בשמי צפון ישראל. המחשה: depositphotos.com

השפה המורכבת של הציפורים

מחקרים מהארץ ומחו״ל מצאו שציפורים לא מצייצות רק למטרות חיזור, ושיש להן שפה מורכבת שמשפיעה על הבחירה שלהן עם מי לתקשר וכיצד – גם בזמן הנדידה
צרעה מזרחית. צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

הצרעות הן בעל החיים היחיד שיכול לשתות אלכוהול ללא הגבלה

מלריה. אינפוגרפיקה המחשה: depositphotos.com

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל
נקבת שימפנזה עם תינוקה. המחשה: depositphotos.com

בעצב תלדי שימפנזים: הלידה היא אתגר גם עבור קופי האדם

חוקרים ביצעו סימולציה ללידה בשימפנזים ובבני אדם ומדד את המרחק בין תעלת הלידה הגרמית לראש העובר. המחקר מראה שתעלות לידה צרות ביחס לגודל ראש התינוק אינן ייחודיות לבני אדם
בעלי חיים יבשתיים מציגים טווח רחב של מבני גפיים – החל מ'פרוס', שבו הגפיים מוחזקות לצד הגוף, כמו אצל לטאות, ועד ל'זקוף', שבו הגפיים מוחזקות מתחת לגוף וקרובות לקו האמצע של בעל החיים, כמו אצל כלבים, חתולים וסוסים. מבנה גוף זקוף הוא מאפיין של רוב היונקים המודרניים, אך מתי התפתח תכונה מרכזית זו?  קרדיט: פיטר בישופ 

כיצד יונקים השיגו את עמידתם הזקופה 

מחקר חדש חושף את התפניות והמורכבויות באבולוציה של היונקים, ממבנה גוף פרוס (רגליים נוטות לצדדים כמו אצל זוחלים) למבנה גוף זקוף שבו הרגליים יציבות על הקרקע
העברה רוחבית של גנים בין חיידקים וצמחים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חיזוק בריאות הצמחים: תפקיד החלפת הגנים עם חיידקים

מחקר חדש חשף כיצד צמחים וחיידקים מחליפים גנים כדי לחזק את בריאות והתפתחות הצמחים. גנים אלה משפיעים על תהליכים מרכזיים כמו חילוף חומרים של פחמימות וסינתוז הורמונים
המחשה גרפית של פגיעת המטאוריט S2 וההשפעות המיידיות שלה. קרדיט: נדיה דראבון

האסטרואיד בגודל של ארבעה הרי אוורסט ששינה את מהלך החיים על כדור הארץ

מסתבר שלמטאוריטים ענקיים אלה הייתה דווקא השפעה חיובית על החיים בהשוואה למטאוריטים המאוחרים יותר שגרמו להכחדות
המבנים הרב-שכבתיים של שני מינים ביולוגיים שונים: הקוטיקולה (cuticle), השלד החיצוני של העקרב, והספיקולה (spicule), השלד הפנימי של ספוג הים (רמת התקריב בתרשים גדלה והולכת משמאל לימין)

העקרב והספוג מציגים: חומר למחשבה

מדעני מכון ויצמן למדע שואבים השראה מהטבע בפיתוח חומרים חדשים למען עתיד ירוק יותר
חיסונים. המחשה: depositphotos.com

אפשרויות חדשות לפיתוח חיסון נגד וירוס הפטיטיס C

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוני' בר אילן בצפת גילה נוגדנים המצויים בגופם של אנשים שהחלימו מהווירוס. תובנות המחקר יובילו לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות, גם עבור מחלות ויראליות אחרות
מושבות של נמלים החלו לגדל פטריות כאשר אסטרואיד פגע בכדור הארץ לפני 66 מיליון שנים. פגיעה זו גרמה להכחדה המונית אך גם יצרה תנאים אידיאליים לשגשוג פטריות. כך נוצרה שותפות אבולוציונית שהפכה הדוקה עוד יותר לפני 27 מיליון שנים ונמשכת עד היום. קרדיט: דון פרסונס

חקלאות הנמלים החלה לפני 66 מיליון שנים בעקבות האסטרואיד שגזר את גורלם של הדינוזאורים

מדעני המכון הסמית'סוני הרכיבו וניתחו מסד נתונים גנטי נרחב, ומצאו כי חלק מגידולי הפטריות הפכו לתלויים לחלוטין בנמלים לפני 27 מיליון שנים, תהליך שנוצר לפני 65 מיליון שנה בעקבות אירוע
כך קורסת הפריחה: ארבעה נגיפי ענק דמויי משושה שהשתכפלו באצה חד-תאית (המרקם המחוספס בצד ימין) בדרכם החוצה להדביק אצות נוספות. שלושה מהנגיפים תקינים ומוכנים לפעולה – ואחד לבן וריק מדי-אן-אי. תצלום: ד"ר דניאלה שץ

המצוד אחר נגיפי ענק באוקיינוס

רוֹבִין יָם (Prionotus carolinus). קרדיט: אניק גרירסון, אוניברסיטת הרווארד

דג עם רגליים

רוֹבִין יָם כמודל אבולוציוני לפיתוח תכונות
טיפול זוגי של חיידקים. איור מכון ויצמן

בטיפול זוגי