אבולוציה וטבע

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון

ייתכן שקופים בייתו את עצמם – בדומה לבני אדם

אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"

הנגיפים (משושים) התוקפים את האצה. קרדיט - דוברות הטכניון

קולטני אור ייחודיים המשותפים לנגיפי-ענק ימיים ולאצות שהם מדביקים

לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו לבצע בה מניפולציה כלשהי הקשורה לחישת אור"

חיסון mRNA לקורונה. המחשה: depositphotos.com

החיסון ל-COVID-19 של מודרנה הגיע ליעילות של 94.5% בניסוי הקליני

ניתוח ביניים ראשון של ממצאי הניסוי כלל 95 משתתפים שנדבקו בקורונה, 90 מהם הם מקבוצת הביקורת * כל החמישה שחלו למרות החיסון היו חסרי סימפטומים או במצב קל *ישראל בין הראשונות בתור כאשר החיסון יאושר

מושבת נמלת האש מדגימה עבודת צוות. המחשה: depositphotos.com

פלישת נמלי האש המשובטות

נמלת האש יכולה להתרבות גם מינית וגם בדרך אל-מינית. הנמלים הפועלות, שכולן נקבות, הן תוצאה של תהליך ההזדווגות הרגיל בין נקבה לבין זכר, אך בכל פעם שהמלכה רוצה ליצור מלכה נוספת, היא בוחרת להתרבות ללא זכר, ברבייה אל-זיווגית או שיבוט

התהליך הכימי של הפוטוסינתזה. המחשה: depositphotos.com

מהצמחים באהבה

לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה

עץ אבוקדו. צילום ראובן דור

חוקרים הצליחו לייצר שתילי אבוקדו במחצית הזמן ובלי פחת * חסכון של מיליארדי דולרים וקיצור הדרך למענה על הביקוש

הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים

צמד למות. צילום: המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה ביעילות ובעלות נמוכה

בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול – התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

המבנה הראשון אי פעם של אנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף SARS-CoV-2 שהתקבל באמצעות פיזור נויטרונים חשף מטען חשמלי בלתי צפוי בחומצות האמינו ציסטאין (שלילי) והיסטדין (חיובי), תוצאה המספקת מידע חשוב באשר למנגנון השכפול של הנגיף [באדיבות: Jill Hemman/ORNL, U.S. Dept. of Energy]

נחשפה המפה האטומית התלת-מימדית של האנזים העיקרי בנגיף הקורונה

על מנת להבין טוב יותר כיצד נגיף הקורונה החדש מתנהג וכיצד ניתן לבלום את התפשטותו, מדענים הצליחו לקבל את המפה התלת-מימדית החושפת את המיקום של כל אטום ואטום במולקולת האנזים החיוני לשכפול של הנגיףSARS-CoV-2

כריש שהותקף על ידי דולפין. באדיבות אוניברסיטת חיפה

תיעוד ראשון של דולפין עם צלקות מתקיפת כריש בישראל

בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו ואף התייעצו עם מומחים מהעולם, קבעו כולם כי מדובר בצלקות שמגיעות מתקיפת כריש

עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?

קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

חברות סטרטאפ הציגו בדיקת קורונה ללא מגע, בדיקות דם ב-10 דקות בוועדת המדע

שש חברות הייטק ונציגים מהאקדמיה הציגו את הפתרונות בישיבה מיוחדת של וועדת המדע של הכנסת אתמול (יום ג') * שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "כל משבר הוא הזדמנות וההייטק הישראלי שינה את המודל העסקי בעקבות הקורונה"

דילוג לתוכן