אבולוציה וטבע

חרק צדפות גדול (Oncopeltus fasciatus). קרדיט: לואיז וודריץ’

מדוע החרקים נעלמים?

מחקר בינלאומי חושף יותר מ-500 גורמים משולבים הגורמים לירידה עולמית באוכלוסיית החרקים ומציע לא לעסוק רק בדבורים ופרפרים
נחיל ארבה על ענף עץ ירוק. המחשה: depositphotos.com

איך נחיל ארבה מחליט לאן לפנות ולהתקדם?

מחקר ישראלי חדש חושף את הסודות שמאחורי הנחיל ומראה שהוא לא רק אסון חקלאי אלא גם פלא ביולוגי
טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
אחד ממצבורי הסלעים הוותיקים ביותר נמצא בגבעות "ג'ק הילס" במערב אוסטרליה, והוא מכיל גבישים של המינרל זירקון. אחד החוקרים מחזיק סלע מגבעות ג'ק הילס | Curtin University

האגם העתיק בעולם

האם המים המתוקים, והחיים על כדור הארץ, התחילו מוקדם יותר ממה שחשבנו?
מימין - חצי האי ערב המדברי כפי שהו נראה כיום. משמאל - ירוק, כפי שנראה לפני 8 מיליון שנה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE. אין לראות באיור זה תמונה מדעית.

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
איור: השונות המורפולוגית בתעלות הסמי-מעגליות של האוזן אצל ניאנדרטלים. קרדיט: Alessandro Urciuoli, Institut Català de Paleop

הניאנדרטלים חוו קריסת אוכלוסיה קטסטרופלית לפני 110,000 שנה

מחקר חדש חושף ירידה חדה בגיוון הגנטי והמורפולוגי של ניאנדרטלים בצוואר בקבוק אבולוציוני
החתול מזוהה עם תרבות מצרים העתיקה. המחשה: depositphotos.com

החתול במקורות ישראל 1: הולכים אחורה בזמן

מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
פרופ' אברהם חפץ. צילום: דובר אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: מי הם שודדי הדבש הראשונים בהיסטוריה?

פודקאסט תל אביב 360: הראשונים שגילו את השיטה היו הדובים והגיריות שפרופ' אברהם חפץ מכנה כשודדי הדבש הראשונים, בני האדם גילו את השיטה ופיתחו את הענף החקלאי לגידול דבורי דבש
הקרינה מליבות גלקטיות פעילות (AGN), שבדרך כלל נחשבת קטלנית, עשויה בפועל לסייע לשגשוג החיים – על ידי חיזוק שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן, ובכך להפוך כוכבי לכת לעמידים יותר. קרדיט: IRLab/NSF/AURA/J. daSilva/M. Zamani

חורים שחורים עשויים לתרום לשגשוג חיים בכוכבי לכת סמוכים

מחקר חדש חושף כי קרינה מליבות גלקטיות פעילות יכולה לחזק את שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן ולהגן על חיים מפני הכחדה
אותן חיפושיות שאוכלות את הפרח גם מפיצות את האבקנים שלו. צילום: צליל לבין

איזו כלנית טעימה יותר? הקרב הסמוי בין הצבעים בטבע

למה יש כלניות אדומות לצד כלניות סגולות, ורודות ולבנות? האם מדובר בגחמה אקראית של הטבע, או אולי בצבעים שמסייעים לפרחים להתחמק מזחלים רעבים? מחקר חדש שואף לפצח את התעלומה
שק הארס (צילום: מעבדת אלעד חיל, אוניברסיטת חיפה – קמפוס אורנים)

חיידק עובר מדור לדור באמצעות הארס של צרעה

מחקר מגלה דרך ייחודית שבה חיידק תופס טרמפ על הארס של צרעה טפילית כדי לעבור מדור לדור, ומציע כיוון חדש לחקר יחסי הגומלין בין חרקים למיקרואורגניזמים
שתי גולגולות אדם עתיקות. המחשה: depositphotos.com

הסוד הגנטי שנחשף: בני האדם התפתחו משני מינים קדומים נפרדים

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300 אלף שנה
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
פרופ' פמלה ביורקמן זוכת פרס וולף לרפואה לשנת 2025. צילום: קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה לשנת 2025: הכרה בפרופ' פמלה ביורקמן על תרומתה החלוצית להבנת מנגנוני ההגנה הנגיפיים

פרופ' פמלה ביורקמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה זכתה בפרס היוקרתי על פיתוח גישות חדשניות ממוקדות נוגדנים להתמודדות עם נגיפים וביסוס תשתית למחקר חיסונים מתקדם.
החלק העליון של הצדפה מעביר עד 60 אחוז מהאור הנחוץ לאצות, בשעה שהחלק התחתון מעביר רק כרבע מכמות האור הדרושה. שורה עליונה: צדפות מהסוג Corculum, שורה תחתונה: הצדפות מוארות מבפנים | מתוך McCoy et al, 2024

הצדפות שמאירות את הדרך

חיידקי פה ושיניים. המחשה: depositphotos.com

איך חיידק פה שכיח עוקף את מערכת החיסון?

מחקר חדש מגלה את מנגנון ההתחמקות של Porphyromonas gingivalis באמצעות CD47 ו-thrombospondin-1, שמאפשר לחיידק לשרוד ברקמות דלקתיות ולהגביר את הסיכון למחלות מערכתיות.
מייגן דה אנג'ליס וקיילס פינדלי מציגים שניים מהפיתונים הבורמזיים שנתפסו במסגרת תוכנית ההדברה  של פיתונים בהובלת SFWMD. קרדיט: קווין פאבלידיס

איך המדע מסייע לפלורידה לנצח במלחמה כנגד פיתונים פולשים

מחקר חדש מגלה אסטרטגיות מבוססות נתונים לשיפור הדברת הפיתונים ושימור המערכות האקולוגיות הייחודיות של האברגליידס
הלגינון המוארך (אבו נפחא) הינו המין הרעיל והמסוכן ביותר בים התיכון. צילום: אורן קליין

סחרחורת, שיתוק וסכנת מוות: הסכנות הבריאותיות מדגי האבו-נפחא

עשרות מקרים של הרעלות תועדו במדינות הים התיכון, כולל בישראל. מחקר בין-לאומי חדש חושף את היקף הסכנה וכיצד ניתן להישמר מהמין הפולש
בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים
צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
אפליקציית מרלין להיות אחד הכלים הפופולריים בתחום זיהוי הצפרות. צילום: pexels, technobulka

האדם נגד המכונה: מי מזהה טוב יותר ציפורים?

אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל וראש המועצה המקומית עיספיה, מוניב סבאא. צילום: עידן מדיה, עבור לשכת הפרסום הממשלתית

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"
השממיות מצמצמות את הפעילות שלהן למינימום, ובמקביל, גם את איבריהן הפנימיים. צילום: סיימון ג'מיסון

השממית שאוכלת את עצמה כדי לשרוד

המין הפולש הזה הגיע לישראל לפני כעשור ומאז מפתיע ומטריד עם יכולותיו המרשימות – הכירו את שממית החומות המצרית
גוזלי קוקייה דומים במראם לגוזלי הפונדקאי שלהם. גוזלי קוקייה (משמאל) ו"אחיהם" הפונדקאים, ממינים שונים (מימין) | מקור: Naomi Langmore

ההתאמה המפצלת של הקוקיות

קוקיות מפתחות ביצים וגוזלים דומים לאלו של הפונדקאים שלהן, כדי להתחמק מגילוי. כשיש להן יותר מפונדקאי אחד, זה יכול להוביל ליצירת מינים חדשים של קוקיות – במיוחד אם הן "אלימות"
תמונה: תאי רובר סליניבקטר (בצבע ירוק) מתחת למיקרוסקופ. צבעים אחרים מייצגים אורגניזמים שונים במלח. (קרדיט: Tomeu Viver)

"חיי המין" הסודיים של חיידקים: מחקר מאתגר רעיונות ישנים על האופן שבו מינים נוצרים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מצאו שחיידקים לא רק יוצרים מינים, אלא גם שומרים עליהם בתהליך ייחודי המזכיר רבייה מינית
ה'גננים' של השונית. ארבעה מיני קיפודי ים בריאים באי ראוניון (צילום: Jean-Pascal Quod)

הגננים של הים נעלמים: האם שוניות האלמוגים עומדות בפני קריסה?

הטפיל הקטלני שהשמיד את קיפודי הים באילת התפשט גם לאוקיינוס ההודי
שני אנשים מהמין הומו ארקטוס יושבים סביב מדורה. המחשה: depositphotos.com

כיצד הומו ארקטוס שרד בתנאי מדבר קשים לפני למעלה ממיליון שנה

עדויות חדשות חושפות כי הומו ארקטוס הצליח לשרוד בסביבות קיצוניות כמו מדבריות כבר לפני 1.2 מיליון שנה, מה שמאתגר את התפיסה כי רק הומו ספיינס היה יצור כה מסתגל
צילום: Naja Bertolt Jensen ,Unsplash

כשבעלי החיים הימיים הופכים למפיצי פלסטיק

בעלי חיים ימיים אוכלים חלקיקי מיקרו-פלסטיק ומפרישים אותם בצואה באופן שמסכן את הסביבה הימית
מבנה הגוף של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס מגביל בצורה משמעותית את מהירות הריצה שלו. הדמיית השלד של אוסטרלופיתקוס, עם ובלי שרירים | מתוך המאמר, Bates, KT. et al., Current Biology, 2024

מירוץ אבולוציוני

מחקר חדש: מין קדום בשושלת האדם הלך על שתיים, אך לא ידע לרוץ במהירות וביעילות כמונו
Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.

כושר ההסתגלות והחשיבה של הומינינים קדומים באתיופיה לפני 1.6–1 מיליון שנים היה מפותח

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
בתוך החופה שיוצרות האצות, מינים רבים מוצאים מזון ומחסה. דגיגים מהמין סרגוס משורטט מעל יער סרגסום בבת גלים. צילום: שרה אוחיון

היער התת ימי של חיפה

נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
גילוי המאובן *Uncus dzaugisi* בן 555 מיליון שנה בדרום אוסטרליה מאשר את מקורותיהם בתקופת הפרקמבריום של האקדיסוזואים, ומגשר על פער אבולוציוני חשוב. צילום באדיבות אוניברסיטת הארווארד

מאובן בן 555 מיליון שנה שופך אור על אחת התעלומות הגדולות של האבולוציה

גילוי המאובן העתיק ביותר ממשפחת האקדיסוזואה (Uncus dzaugisi), קבוצת בעלי חיים שמתאפיינת בהשלת עורם וכוללת חרקים, סרטנים ונמטודות שופך אור על האבולוציה המוקדמת של בעלי החיים

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
הבעות פנים של חתולים. המחשה: depositphotos.com

שפת הפנים של החתולים: כיצד הבעות פנים משפיעות על תקשורת וקשרים חברתיים

מחקר בינלאומי חדש בהובלת חוקרי מעבדת Tech4Animals באוניברסיטת חיפה הצליח בעזרת פיתוח של בינה מלאכותית לאבחן כי חתולים מחקים במהירות הבעות פנים של חתולים אחרים, במיוחד במצבים חיוביים.” זיהוי דפוסי
גוש מתכת פולט חמצן. איור אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE אין לראות באיור תמונה מדעית.

חידת החמצן האפל

גושי מתכת טבעיים פולטים חמצן במעמקי האוקיינוס החשוכים, שבהיעדר פוטוסינתזה, סברו עד כה שכלל אין בהם ייצור חמצן
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
אל תסתכלו בקנקן. מבט על הספוג Theonella conica בעומק 27 מ' באתר קצא"א, אילת (צילום: שני שוהם)

הדרך המקורית והיוקרתית של הספוגים במפרץ אילת להרחיק טורפים

הספוגים משתמשים במתכת יקרה כדי להתריע: היזהרו! אנו רעילים
עטלפים. המחשה: depositphotos.com

בעיניים עצומות: עטלפים מסוגלים לנווט למרחקים ארוכים באמצעות קול בלבד

החוקרים גילו שהם גם מסוגלים לייצר במוחם מפה קולית של האזור
ארבה המדבר (Schistocerca Gregaria). המחשה: depositphotos.com

עקרון ה'טוב דיו' בטבע: איך האבולוציה חסכה במשאבים בכפות החפירה של נקבת הארבה

נקבת הארבה יכולה לחפור 4-3 בורות להטלת ביצים ולאחר מכן האיברים שלה שמיועדים לכך נשחקים
תולעת סי. אלגנס. המחשה: depositphotos.com

לתפוס את המודל בגרונו

איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה