באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם
חלזונות המופיעים עם היורה עוררו את סקרנותה של ורוניקה ששואלת לאן הם נעלמים בקיץ?
ניר מתבונן בהשתאות בטורי הנמלים החרוצות ושואל: האם יש עבדות בטבע? האם הפועלות משועבדות למלכה?
אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"
לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו לבצע בה מניפולציה כלשהי הקשורה לחישת אור"
ניתוח ביניים ראשון של ממצאי הניסוי כלל 95 משתתפים שנדבקו בקורונה, 90 מהם הם מקבוצת הביקורת * כל החמישה שחלו למרות החיסון היו חסרי סימפטומים או במצב קל *ישראל בין הראשונות בתור כאשר החיסון יאושר
הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה
נמלת האש יכולה להתרבות גם מינית וגם בדרך אל-מינית. הנמלים הפועלות, שכולן נקבות, הן תוצאה של תהליך ההזדווגות הרגיל בין נקבה לבין זכר, אך בכל פעם שהמלכה רוצה ליצור מלכה נוספת, היא בוחרת להתרבות ללא זכר, ברבייה אל-זיווגית או שיבוט
לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה
הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים
שאלה שנשלחה מזמן וחיכתה, בסבלנות של פרה, לתורה "למה דוקא חלב הפרה ולא חלב כבשים או עיזים הפך למזון כה חשוב?"
מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר
זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים
בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול – התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים
מסתבר ששני המינים הללו ורבים אחרים מוצאים בית באותן מערות
מלבד פענוח תעלומה בת 36 שנים, מדעני מכון ויצמן למדע זיהו אלפי סוגים של רכיבים אלה, שעשויים לשמש בעריכת גנים
הפיתוח מבוסס על פעולה שנצפתה במערכת החיסון של חרקים המתמודדים אף הם מול חיידקים אומניקס מדיקל (Omnix Medical), המפתחת תרופה כנגד חיידקים עמידים השלימה גיוס
מועצת הדבש: שליש מאוכלוסיית דבורי הדבש בעולם נכחדה כנראה בשל חוסר מזון (צוף), על כל העולם לגייס משאבים בכדי להגן על דבורת הדבש אשר מעניקה
![המבנה הראשון אי פעם של אנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף SARS-CoV-2 שהתקבל באמצעות פיזור נויטרונים חשף מטען חשמלי בלתי צפוי בחומצות האמינו ציסטאין (שלילי) והיסטדין (חיובי), תוצאה המספקת מידע חשוב באשר למנגנון השכפול של הנגיף [באדיבות: Jill Hemman/ORNL, U.S. Dept. of Energy]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/11/20-G01620_Protease_PR_proof21-240x150.jpg)
על מנת להבין טוב יותר כיצד נגיף הקורונה החדש מתנהג וכיצד ניתן לבלום את התפשטותו, מדענים הצליחו לקבל את המפה התלת-מימדית החושפת את המיקום של כל אטום ואטום במולקולת האנזים החיוני לשכפול של הנגיףSARS-CoV-2
בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו ואף התייעצו עם מומחים מהעולם, קבעו כולם כי מדובר בצלקות שמגיעות מתקיפת כריש
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז רפואי גליל החוקרים פרופ' עמרי קורן וד"ר איילת שי סבורים כי ניתן יהיה לבדוק מניעה באמצעות פרוביוטיקה מתאימה
טכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון תאפשר חזרה בטוחה לשגרה בקמפוס * הטכנולוגיה לאיתור נגיף הקורונה במערכת הביוב תספק מידע על התפרצות המגפה בזמן אמת
שש חברות הייטק ונציגים מהאקדמיה הציגו את הפתרונות בישיבה מיוחדת של וועדת המדע של הכנסת אתמול (יום ג') * שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "כל משבר הוא הזדמנות וההייטק הישראלי שינה את המודל העסקי בעקבות הקורונה"
מעטפת גרפן מסייעת לחלקיקים להשמיד חיידקים העמידים בפני תרופות במי שפכים המטופלים במתקנים ייעודיים
