מדענים מאוניברסיטת סאות'המפטון שבבריטניה גילו כי ייתכן ושינויים בציר הסיבוב של כדור הארץ הם שעודדו את התפתחותם ושגשוגם של החיים המורכבים למרות האקלים הקיצוני ביותר ששרר אי-פעם על פני כדור הארץ
מהי חיית בר? בעל חיים שנמצא בטבע, שאינו מבוית ושהאדם אינו מטפל בו. אם כך, מה חיות בר עושות בספארי? אנשים פרטיים או פקחים של רשות שמורות הטבע והגנים שמוצאים בטבע חיות פצועות – מביאים אותן לבית החולים לחיות בר שבספארי, שם מעניקים להן טיפול ומשחררים אותן לטבע מהר ככל האפשר
מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין
מתברר כי קן הנמלים המוגן, שיש בו תנאֵי טמפרטורה ולחות קבועים ואף אספקת מזון, הוא מקום שמושך חרקים ובעלי חיים שונים. רוצים לדעת אילו שיטות ערמומיות פיתחו פרפרים כדי לחדור לקן הנמלים ולחיות על חשבונן? פרפר, לא מה שחשבתם
המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי פייזר ואסטרהזנקה
מיגווקס, החברה שהוקמה לצורך מיסחור הפטנט אומרת כי בניסוי בבעלי חיים שהסתיים התקבלו תוצאות מבטיחות. ניסויים קליניים בבני אדם יחלו מיד לאחר גיוס מימון נוסף לחברה
התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם ב-Science, שהדגיש כי מקום מפגשם הראשוני היה בישראל
עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה. כמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "טיפוס אדם נשר רמלה".ככל הנראה שריד לאוכלוסייה ייחודית מהפלייסטוקן התיכון שלא זוהתה עד כה
מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה
הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו
החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית
מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית
מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במינם בעולם עומדת בפני סכנה להפיכה לסתם עוד מאגר מים. חשוב לערער
המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו תהליך שבו וירוס "טוב" מצליח להרוס בצורה סלקטיבית את הדנ"א של החיידק "הרע", וכך לעצור את ההתרבות של החיידק. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הגורמים למחלות זיהומיות
יונקים גדולים ממליטים מספר קטן יותר של צאצאים בכל המלטה, ולכן סכנת ההכחדה גוברת. בדו-חיים, לעומת זאת, נקבות גדולות דווקא מטילות יותר ביצים, ולכן בדו-חיים דווקא בעלי החיים הקטנים יותר נמצאים בסכנת הכחדה
גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה
חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ
מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
במחקר שפורסם ב-Nature Communications, ד"ר יונתן פרידמן והדוקטורנט ניתאי מרוז מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מקרבים את המדע להנדסת מיקרוביום ייחודי לצרכים ספציפיים בבני אדם, חיות, צמחים וסביבה
המטרה: יצירת קיבת דבש מלאכותית המתחקה אחר פעילות קיבת הדבורה * המנכ"ל אופיר דבש: "בי-יו דבש עמלה על פיתוח טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה את פני שוק הדבש העולמי ותאפשר מוצרי מזון בר קיימא
אצל אדם בריא התאים האלה לא קיימים בכלל. אצל חולי מלריה, איידס וזאבת הם מהווים 15%-25% מתאי ה-B
חיפושית חדקונית הדקל משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, אשר ניתן באמצעותו לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי לווין ותצוגת רחוב בGoogle street view- מכל מקום ברחבי העולם
כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא
חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות
