אבולוציה וטבע

ילידי פפואה, במחוז פפואה באינדונזיה. המחשה: depositphotos.com

בני האדם המוקדמים התרבו עם שלושה מינים נכחדים שונים של דניסובים

גנים ממיני אדם שנכחדו מאפשרים לטיבטים לחיות בסביבה דלת חמצן, הפפואנים קיבלו מערכת חיסון טובה והאינואיטים (שנקראו בעבר אסקימוסים) מתמודדים בזכות גנים אלה עם הקור הארקטי
ציפור הדוכיפת. המחשה: depositphotos.com

פודקאסט: טבע הסביבה — למה דווקא הדוכיפת הפכה לציפור הלאומית של ישראל?

פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות פרופ' יוסי לשם (עברית בלבד)
סגר מתרופת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

האם סגרי הקורונה הביאו להיעלמות זן של שפעת?

נחש המלך מהרי אריזונה, שאינו ארסי אך דומה לנחש אלמוג ארסי, נהנה מיתרון הישרדותי בכך שהוא מרתיע טורפים פוטנציאליים שנמנעים מנחשים צבעוניים מסוג אלמוג. צילום: אוניברסיטת אריזונה

המפץ האבולוציוני הגדול של צבעי האיום, ההסוואה והחיזור בבעלי החיים

אבולוציה, סיגנלים צבעוניים, בעלי חיים, חיזור, אזהרה, טווס, צפרדעים רעילות, תקשורת בין בעלי חיים, סיגנלים בצמחים, ביולוגיה אבולוציונית
חוקרים מהאגודה לשימור דרום-מערב פלורידה צפו בפיתון בורמזי באורך 4.5 מטר בולע אייל במשקל 35 קילוגרם בפארק הלאומי אוורגליידס. קרדיט: איאן ברטוסזק/האגודה לשימור דרום-מערב פלורידה

נחש פיתון בורמזי בולע אייל שלם במשקל 35 ק"ג

מחקר בנחשי ענק שחדרו לטבע בפלורידה: גודל הלוע של הפיתונים הבורמזיים גדול מהצפוי, ומאפשר להם לטרוף טרף עצום - עם השלכות משמעותיות על המערכת האקולוגית בפלורידה
ציפורים נודדות בשמי צפון ישראל. המחשה: depositphotos.com

השפה המורכבת של הציפורים

מחקרים מהארץ ומחו״ל מצאו שציפורים לא מצייצות רק למטרות חיזור, ושיש להן שפה מורכבת שמשפיעה על הבחירה שלהן עם מי לתקשר וכיצד – גם בזמן הנדידה
צרעה מזרחית. צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

הצרעות הן בעל החיים היחיד שיכול לשתות אלכוהול ללא הגבלה

מלריה. אינפוגרפיקה המחשה: depositphotos.com

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל
נקבת שימפנזה עם תינוקה. המחשה: depositphotos.com

בעצב תלדי שימפנזים: הלידה היא אתגר גם עבור קופי האדם

חוקרים ביצעו סימולציה ללידה בשימפנזים ובבני אדם ומדד את המרחק בין תעלת הלידה הגרמית לראש העובר. המחקר מראה שתעלות לידה צרות ביחס לגודל ראש התינוק אינן ייחודיות לבני אדם
בעלי חיים יבשתיים מציגים טווח רחב של מבני גפיים – החל מ'פרוס', שבו הגפיים מוחזקות לצד הגוף, כמו אצל לטאות, ועד ל'זקוף', שבו הגפיים מוחזקות מתחת לגוף וקרובות לקו האמצע של בעל החיים, כמו אצל כלבים, חתולים וסוסים. מבנה גוף זקוף הוא מאפיין של רוב היונקים המודרניים, אך מתי התפתח תכונה מרכזית זו?  קרדיט: פיטר בישופ 

כיצד יונקים השיגו את עמידתם הזקופה 

מחקר חדש חושף את התפניות והמורכבויות באבולוציה של היונקים, ממבנה גוף פרוס (רגליים נוטות לצדדים כמו אצל זוחלים) למבנה גוף זקוף שבו הרגליים יציבות על הקרקע
העברה רוחבית של גנים בין חיידקים וצמחים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חיזוק בריאות הצמחים: תפקיד החלפת הגנים עם חיידקים

מחקר חדש חשף כיצד צמחים וחיידקים מחליפים גנים כדי לחזק את בריאות והתפתחות הצמחים. גנים אלה משפיעים על תהליכים מרכזיים כמו חילוף חומרים של פחמימות וסינתוז הורמונים
המחשה גרפית של פגיעת המטאוריט S2 וההשפעות המיידיות שלה. קרדיט: נדיה דראבון

האסטרואיד בגודל של ארבעה הרי אוורסט ששינה את מהלך החיים על כדור הארץ

מסתבר שלמטאוריטים ענקיים אלה הייתה דווקא השפעה חיובית על החיים בהשוואה למטאוריטים המאוחרים יותר שגרמו להכחדות
המבנים הרב-שכבתיים של שני מינים ביולוגיים שונים: הקוטיקולה (cuticle), השלד החיצוני של העקרב, והספיקולה (spicule), השלד הפנימי של ספוג הים (רמת התקריב בתרשים גדלה והולכת משמאל לימין)

העקרב והספוג מציגים: חומר למחשבה

מדעני מכון ויצמן למדע שואבים השראה מהטבע בפיתוח חומרים חדשים למען עתיד ירוק יותר
חיסונים. המחשה: depositphotos.com

אפשרויות חדשות לפיתוח חיסון נגד וירוס הפטיטיס C

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוני' בר אילן בצפת גילה נוגדנים המצויים בגופם של אנשים שהחלימו מהווירוס. תובנות המחקר יובילו לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות, גם עבור מחלות ויראליות אחרות
מושבות של נמלים החלו לגדל פטריות כאשר אסטרואיד פגע בכדור הארץ לפני 66 מיליון שנים. פגיעה זו גרמה להכחדה המונית אך גם יצרה תנאים אידיאליים לשגשוג פטריות. כך נוצרה שותפות אבולוציונית שהפכה הדוקה עוד יותר לפני 27 מיליון שנים ונמשכת עד היום. קרדיט: דון פרסונס

חקלאות הנמלים החלה לפני 66 מיליון שנים בעקבות האסטרואיד שגזר את גורלם של הדינוזאורים

מדעני המכון הסמית'סוני הרכיבו וניתחו מסד נתונים גנטי נרחב, ומצאו כי חלק מגידולי הפטריות הפכו לתלויים לחלוטין בנמלים לפני 27 מיליון שנים, תהליך שנוצר לפני 65 מיליון שנה בעקבות אירוע
כך קורסת הפריחה: ארבעה נגיפי ענק דמויי משושה שהשתכפלו באצה חד-תאית (המרקם המחוספס בצד ימין) בדרכם החוצה להדביק אצות נוספות. שלושה מהנגיפים תקינים ומוכנים לפעולה – ואחד לבן וריק מדי-אן-אי. תצלום: ד"ר דניאלה שץ

המצוד אחר נגיפי ענק באוקיינוס

רוֹבִין יָם (Prionotus carolinus). קרדיט: אניק גרירסון, אוניברסיטת הרווארד

דג עם רגליים

רוֹבִין יָם כמודל אבולוציוני לפיתוח תכונות
טיפול זוגי של חיידקים. איור מכון ויצמן

בטיפול זוגי

עורב במדבר. צילום: רן נתן

חכמים מהמקור: המוחות המפתיעים של עורבי המדבר

העורבים הפכו להיות חלק שגרתי מהנוף שלנו. עד כמה הם באמת חכמים, ולמה מין אחד מצליח יותר ממין אחר?
מקורות אבק שכיחים התורמים חומר חלקיקי לאטסמופירה ולמערכות טבעיות. מימין לשמאל: אפר שריפה נפלט במהלך שריפת יער במדינת קליפורניה, ארה"ב בשנת 2009. צילום: Dom Riccobene, אפר געשי מתפרץ מהר הגעש Eyjafjallajökull שבאיסלנד, אפריל 2010 צילום: Árni Friðriksson, וסופ

"מותק, אל תנקה את האבק מהעלים"

כיצד ניתן לדשן צמחים באמצעות אבק ולהציל את האנושות ממחסור תזונתי באטמוספירה של המחר?
בגודל של אוטובוס, כריש לווייתני.  צילום: מירון שגב, כרישים בישראל

ענק הים בסכנה: מה מאיים על הכריש הלווייתני?

תמונה 4: מחזור החיים של שושנת הים הנוברת Edwardsiella carnea. a. פוליפים בוגרים זכריים ונקביים משחררים גמטות לעמודת המים. b. פלנולה חופשית שוחה נוצרה לאחר ההפריה. c. הפלנולה מדביקה את פונדקאי המסרקנית Mnemiopsis leidyi ומתפתחת לשלב טפילי דמוי תולעת. d. פלנולה לאחר שלב הטפיל יוצאת מהפונדקאי המסרקנית לעמודת המים (e), שם היא יכולה או להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ (a) או להדביק מסרקנית נוספת או פונדקאי סקיפוזואי כמו Rhopilema nomadica או Rhizostoma pulmo (זליגת טפילים היפותטית) (g-h). פלנולה לאחר שלב הטפיל עשויה לצאת מהפונדקאי הסקיפוזואי ולנוע בעמודת המים (i), שם היא יכולה להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ. הקו המקווקו מייצג מסלול חלופי.

מדוזות תחת מתקפה: חוקרים מצאו לראשונה שושנות ים טפיליות במדוזות

חוקרים גילו לראשונה את קיומן של פלנולות (מעין זחלים) טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות בים התיכון שמאפשרים לשושנת הים להתפשט מעבר לסביבה הקרובה, ממצא שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות
שונית האלמוגים באילת, תחת תאורה מלאכותית לילית. צילום: שחף בן עזרא

לזהם את הדנ״א – איך תאורה מלאכותית פוגעת בדגים?

חוקרים ישראלים בדקו את ההשפעות שיש לזיהום אור על דגי שונית ומצאו שהפרעות בשינה הן לא בעיה ששמורה רק לבני אדם
שביל החלב משמש את חיפושית הזבל לניווט בלילה. איור: אוניברסיטת דרום אוסטרליה

חיישן בינה מלאכותית חדשן שואב השראה מחיפושיות הזבל לניווט בלילה באמצעות שביל החלב

חיפושיות הזבל משתמשות בשביל החלב בלילה כדי לנווט. מהנדסים השתמשו באותה טכניקה כדי לפתח חיישן בינה מלאכותית לניווט בתאורה נמוכה
בהומי ובל אמא ובת קרדיט המעבדה של דוד עומר

קופים מסמנים זה את זה בשמות ופותחים צוהר חדש להבנת התפתחות השפה האנושית

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות
ד"ר יסמין מרוז בחממת החמניות. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסיבת הריקודים של החמניות

בצמיחתן, החמניות "רוקדות" כדי לא להסתיר אחת לשניה את השמש. המחקר המפתיע שופך אור על חידה מדעית שהעסיקה את החוקרים עוד מימיו של דרווין
אקוופוניקה, גידול דגים וירקות בכלכלה מעגלית. המחשה: depositphotos.com

שילוב דגים וירקות- לא רק בצלחת

כלכלה מעגלית הופכת להיות נכס אסטרטגי בכל הקשור לביטחון מזון. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציעים שיטה מעגלית למחזור מים, מזון ואנרגיה המאפשרת לגדל יחד דגים וירקות בצורה יעילה
תמונות סקר ניטור לאומי אילת - קדריט - המכון הבינאוניברסיטאי

שונית האלמוגים באילת במצב עגום ביותר

נתון זה מופיע בדוח השנתי של תוכנית הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2023 של המשרד להגנת הסביבה; הדוח מצביע על המשך התחממות פני הים בקצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע
קישור לתמונה של הנגזרת PL 18 לאחר 72 שעות עם צינורות המדמות קטטר – קרדיט צילום יעל שליכטר קדוש

סוג חדש של אנטיביוטיקה: פלפל ארוך

חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה הולכים ומתרבים, בעוד שמספר סוגי האנטיביוטיקה הנמצאים בפיתוח הולך ומצטמצם. כעת, קבוצת המחקר של פרופ' אריאל קושמרו מהמעבדה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפים מהודו החליטה להתמקד
יתוש הטיגריס האסיאתי Aedes albopictus המחשה: depositphotos.com

יתושת הטיגריס האסייתי – האם את האשמה בקדחת מערב הנילוס בישראל?

יתושות הטיגריס האסיאתי אחראיות גם לקדחת הנילוס המערבי אבל גם למחלות קשות אחרות, והשגשוג של יתושים אלה ויתושים בכלל, קשור קשר הדוק למשבר האקלים
שער Molecular Systems Biology המציג את eCIS מזריק רעלנים שנחזו על-ידי AI. התרשמות אמן מאת ד"ר יצחק ידגרי

זיהוי רעלנים חדשים באמצעות למידת מכונה

מחקר חדש באוניברסיטה העברית חושף כיצד חיידקים משתמשים במנגנון מיוחד, כמו מזרק זעיר, להזריק רעלנים לאורגניזמים אחרים. באמצעות בינה מלאכותית, החוקרים זיהו למעלה מ-2,000 רעלנים אפשריים, אשר ייתכן שמוזרקים באמצעות
ציפור מאחסנת את מזונה כדי להשתמש בו בשעת הצורך. הציור הוכן באמצעות DALEE

התגלה מנגנון שמאפשר לבעלי חיים לאחסן מזון ולמצוא אותו בשעת הצורך בלי להסתמך על זיכרון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הציעו תאוריה חדשה על האופן שבו בעלי חיים מאחסנים ומשחזרים מזון מאוחסן. המחקר שלהם, שפורסם ב-Scientific Report, מאתגר את התפיסות המסורתיות לגבי התנהגות האחסון של בעלי חיים
דבורי דבש A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

דבורים בריאות, כוכב לכת בריא: השפעת תזונה מאוזנת על מושבות דבורי דבש

מחקר חדש גילה כי תזונה מאוזנת חיונית לבריאות ולביצועי המשימות של דבורי דבש. המחקר מראה כי תזונה לא מאוזנת מעכבת באופן משמעותי את תחילת הטיפול בזחלים, מפחיתה את תדירות הטיפול
צילומי מיקרוסקופ של אמבות שנמצאו במעיינות באזור הכינרת צילום דר שירה ניניו ודר עודד ברגמן

האמבה אוכלת המוח משגשגת בגלל משבר האקלים

המקרה המצער האחרון של האמבה אוכלת המוח בארץ הוא אכן מבהיל מאוד, אך ההידבקות באמבות מהמין הזה היא עדיין נדירה. אולם, עם האקלים המשתנה, ומי הכנרת המתחממים, עלולה גם לעלות
חיידק Pseudomonas Aeruginosa גורם לדלקת הסינוסים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה באמצעות תערובות פפטידים

מחקר חדש מדגיש את הפוטנציאל של תערובות אקראיות של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בהשוואה לפפטידים בודדים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפתרונות חדשניים להתגבר על
פטרוגליפים של בעלי חיים בנגב. קרדיט: לאורה רבאכין, INTK, האקדמיה לאמנות, וינה

אמנות סלע עתיקה בעלת שם עולמי בנגב עומדת בפני הרס מיידי

ציורי הסלע העתיקים בהר מחיה בסכנה מידי חזזיות שגורמות לשחיקה מהירה של הסלעים. במחקר השתתפו גם פרופ' אירית ניר ופרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון
שריפות בגבול בין ישראל ללבנון. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על הכוורת: כיצד משפיעות השריפות על אוכלוסיית הדבורים בישראל?

בעקבות השריפות הקשות בצפון נפגעו גם כוורות הדבורים – מה עלול להיות מחיר הפגיעה והאם יש מה לעשות כדי לשקמן?
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של פאג'ים שהשתכפלו בתוך תאי חיידק שברשותם המערכת החיסונית שהתגלתה במחקר. המערכת החיסונית הצמידה לזנבותיהם של הפאג'ים חלבון דמוי יוביקוויטין (מסומן בנקודות שחורות וחיצים לבנים) ובכך מנעה מהם להדביק תאי חיידק נוספים

לזנב בנגיפים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מערכת חיסון חיידקית ה"מסרסת" את זנבותיהם של נגיפים. המערכת החדשה מבוססת על חלבון שגילו בעבר חתני פרס נובל אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר
שבב ביולוגי לזיהוי וירוסים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

כיצד עשוי שבב ביולוגי להציל אותנו מהמגפה הבאה

אוניברסיטת קורנל הציגה מכשיר ביו-אלקטרי שיכול לזהות במהירות וריאנטים מזיקים של קורונה, ואולי גם של וירוסים אחרים. מכשיר מבוסס שבב זה משתמש בביו-ממברנה על מנת לדמות את תהליך התפתחות הזיהום
הורים מדברים עם ילדיהם. המחשה: depositphotos.com

ההורים מתאימים את דרך הדיבור עם התינוקות להתפתחותם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפיהם ברחבי העולם גילו כי הורים חוזרים על מילים לעיתים קרובות יותר כאשר הם מדברים עם תינוקות צעירים, ומשתמשים יותר באוצר מילים מגוון יותר ככל שהילדים מתבגרים
תמונת תקריב על פתחי הקונכיות של הצינוריר. צילום איילת ניר

חילזון ללא גבולות

החילזון 'צינוריר בונה' זכה לתואר 'מהנדס סביבה', לאור תרומתו לבניית משטחים סלעיים בקו החוף והורדת קצב הבליה שלהם בצורה יעילה. הוא הגיע לסף הכחדה, אך חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו