הידען > ביולוגיה ורפואה > אבולוציה וטבע > עמוד 3

אבולוציה וטבע

כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

אוניברסיטת חיפה 2 בדצמבר 2018 תגובה אחת

"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס

האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

מאמר אורח 30 בנובמבר 2018 8 תגובות

מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת

עתיד האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב

אתר המדע The Conversation 28 בנובמבר 2018 אין תגובות

על אף שהבריאות המודרנית משחררת אותנו ממוות בנסיבות רבות, במדינות ללא גישה לבריאות טובה, אוכלוסיות ממשיכות להתפתח. ניצולים של התפרצויות מחלות מידבקות מובילים את הברירה

חיידקים קטלניים: מושבות של בצילוס אנתרציס שגודלו על מצע אגר במעבדה. מקור: U.S. Army Medical Research Institute of Infectious Diseases.

שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה

אוניברסיטת בן גוריון 26 בנובמבר 2018 אין תגובות

ההתבוננות בחיידקים נעשתה בשילוב של מיקרוסקופיית אור רגילה ומיקרוסקופיה פלורסנטית שאפשרה מיפוי תלת-ממדי מדויק של החיידקים. שיטה זו טובה כדי לאפשר מעקב תלת-ממדי אחר חיידקים

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

אוניברסיטת בן גוריון 22 בנובמבר 2018 אין תגובות

הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון

פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

דר. אסף רוזנטל 14 בנובמבר 2018 תגובה אחת

רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

תמר קוטניק 12 בנובמבר 2018 תגובה אחת

בנוסף, מצאו החוקרים כי קקאו בוית במקור בדרום אמריקה, ולא במרכז אמריקה כפי שחשבו בתחילה

בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

מאה שנים של שפעת

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 9 בנובמבר 2018 2 תגובות

לפני מאה שנים בדיוק הרגה מגיפת שפעת קטלנית עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם. כיצד שינוי האקלים יכול לעצב את מגיפת השפעת העתידית, ולהשפיע על התפרצות

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

מגזין מכון ויצמן 8 בנובמבר 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקיקים של אצות מתות עשויים להיפלט לאטמוספרה, לעודד היווצרות עננים ולהסיט את קרינת השמש מכדור-הארץ

הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

הטכניון 6 בנובמבר 2018 אין תגובות

הטפיל מועבר בעקיצת זבוב הצה-צה האפריקאי וגורם ל"מחלת השינה" הקטלנית, והתגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים שיגנו על האדם מפניו

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

שירות הידען 6 בנובמבר 2018 2 תגובות

החרק נמצא ברוב האזורים בהם מגדלים דקלים בעולם, ונפוץ בלמעלה מ-60 מדינות. בחלק מהארצות, מאיים החרק על עצם המשך קיומה של התעשייה וכן אספקת מזון

בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: zeevveez from Jerusalem, Israel - Share-Tzedek Hospital Star of David, CC BY 2.0, קישור

חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

אתר המדע The Conversation 4 בנובמבר 2018 4 תגובות

מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה ומרצה מהחוץ למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה מסבירי מדוע כל מי שיכול להתחסן חייב. כאשר יש קהילות לא מחוסנות,

ארכיאופטריקס מתקופת היורה. כעת נמצא היצור שקדם לו - שהיו לו תכונות של זוחלים ועופות בו זמנית. איור: shutterstock

התגלה מין חדש של 'החוליה החסרה' בין דינוזאורים לציפורים

אתר המדע The Conversation 1 בנובמבר 2018 4 תגובות

מאובן דינוזאור מעופף המכונה ארכיאופטריקס מסין שנרכש על ידי אספן פרטי נחקר באמצעות סינכוטרון, והתברר כי הוא קדום לארכיאופטריקסים שהתגלו לפניו, ומהווה למעשה חוליה חסרה

אתר הקשירה. החוקרים נטלו מהנגיף מקטע, אשר ידוע כמעורב בזיהוי הקולטן (מסומן בצבעי הקשת), בעודו קשור למקטע המקביל בקולטן (מסומן באפור), ויצרו מהם גבישים לשם בחינתם באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. הכדור הסגול – יון הסידן שסייע לתהליך הקשירה

התגלה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש נגיף קטלני כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם

מגזין מכון ויצמן 24 באוקטובר 2018 תגובה אחת

ד"ר רון דיסקין וקבוצת המחקר שלו במכון ויצמן למדע גילו באחרונה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש הנגיף לוג'ו (Lujo) כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם.

הכחולית השרשרתית אנבאנה לאחר 24 שעות בתנאים דלי חנקן. התאים שהתמיינו לתאים מקבעי חנקן (הטרוציסטים) זורחים בירוק בהיר, וביניהם – תאים פוטוסינתטיים

להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

מגזין מכון ויצמן 22 באוקטובר 2018 6 תגובות

פיסיקאים וביולוגים חברו כדי להראות כיצד מתפתחות אצבעות העובר, ואיך נוצרים הפסים של הזברה? אחד המודלים שלפיו ניסו להסביר התפתחות תבניות ביולוגיות מורכבות, מאבני בניין פשוטות

העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית לפני 3,500 שנים – במזרח הים התיכון

אבי בליזובסקי 20 באוקטובר 2018 תגובה אחת

במחקר חדש של אוניברסיטת חיפה התברר כי תחילת החקלאות הימית מתרחשת עם התייצבות גובה פני הים, לפני כ-3,500 שנים. הדגים המיובאים: דגי דניס מימת ברדוויל

חדשות העטלף. צילום: מכון ויצמןודעות לעיתונות קטעי עיתונות לקבלת הודעות לעיתונות פרסים ומינויים מבקרים במכון אירועים הורידו ללא תשלום את אפליקציית "מגזין המכון" למכשירי iPAD ואנדרואיד סיורים ייחודיים במכון ויצמן למדע Weizmann House Facebook מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה 18 אפר' 2013 נוירוביולוגיה הממצאים, שהתקבלו באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת, מספקים מידע ראשון על אופן ההתמצאות של יונקים במרחב תלת-ממדי ** ד"ר אולנובסקי יספר על מחקריו בארוע "מדע על הבר" ב-24 באפריל (אוטו בר, אבן גבירול 76) יכולת הניווט וההתמצאות במרחב הכרחית להישרדות – היא שמאפשרת למצוא מזון ומחסה, להתחמק מטורפים, ועוד. מחקר של ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר מיכאל ירצב ממכון ויצמן למדע, שמתפרסם היום (שישי) בכתב-העת המדעי Science, מגלה לראשונה כיצד מיוצג המרחב התלת-ממדי במוח של יונקים. המחקר נעשה באמצעות מערכת ממוזערת ייחודית, שפותחה במיוחד למטרה זו, אשר מאפשרת למדוד פעילות של תאי עצב בודדים בזמן תעופה. השאלה כיצד בעלי-חיים מתמצאים במרחב נחקרה רבות, אך עד כה רק בהקשר דו-ממדי. ידוע כי קיימים "תאי מקום", שהינם תאי עצב השוכנים בהיפוקמפוס – מבנה מוחי שקשור בזיכרון, ובפרט בזיכרון מרחבי. כל אחד מתאי המקום אחראי על אזור מוגדר במרחב, ומשגר איתות חשמלי כאשר בעל-החיים נמצא באזור זה. באופן זה, כל תאי המקום יוצרים, יחד, ייצוג מלא של המרחב כולו. אך למעשה, הניווט של בעלי-חיים רבים, ושל בני-אדם, נעשה במרחב תלת-ממדי. ועם זאת, ניסיונות להרחיב את היריעה משני ממדים לשלושה נתקלו בקשיים. אחד הניסיונות הבולטים בתחום זה בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת אריזונה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. במסגרתו שוגרו חולדות לחלל (במעבורת החלל). בסופו של דבר, הניסוי לא סיפק את הנתונים הדרושים מאחר והחולדות אומנם נעו בחוסר כבידה בחלל תלת-ממדי, אך למעשה הן רצו על מסלול קווי, חד-ממדי. ניסיונות אחרים, שהשתמשו בהטלות של המרחב התלת-ממדי על משטח דו-ממדי, נכשלו גם הם. המסקנה הייתה שכדי להבין תנועה במרחב תלת-ממדי הכרחי לאפשר לבעל-החיים לנוע באופן שממלא את כל שלושת הממדים; כלומר, יש לחקור בעלי-חיים מעופפים. ד"ר אולנובסקי בחר בעטלף פירות ישראלי – בעל-חיים נוח לניסויים, וגדול יחסית, ולכן אפשר לחבר אליו מערכות מדידה ורישום אלחוטיות, שאינן מפריעות לתנועתו החופשית. מאמץ הפיתוח של מערכת המדידה המתוחכמת נמשך מספר שנים, תוך שיתוף פעולה בין ד"ר אולנובסקי לבין חברה מסחרית בארה"ב. בסופו התקבלה מערכת אלחוטית, קלה (משקלה 12 גרם, כ-7% ממשקל העטלף), ובה אלקטרודות המודדות את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח העטלף. אתגר נוסף שעמד בפני המדענים היה להתאים את התנהגות העטלפים למטרת הניסוי. באופן טבעי, העטלפים עפים ליעדם – לדוגמה, לעץ הפרי – בקו ישר, כלומר באופן חד-ממדי, ואילו לצורך הניסוי היה עליהם לעופף בחופשיות כך שימלאו נפח תלת-ממדי. הפתרון לבעיה נמצא במחקר קודם של ד"ר אולנובסקי, בו עקב אחרי עטלפי פירות בטבע באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וגילה, בין היתר, כי כאשר העטלפים מגיעים לעץ הפרי, הם מקיפים אותו ונעים באופן שממלא את כל החלל שסביב לעץ. כדי לדמות מצב זה במעבדה – שהיא מעין מערה מלאכותית המצוידת בציוד לניטור מלא של העטלפים – הותקן "עץ" מלאכותי עשוי מוטות מתכת, אליהם מחוברות קעריות עם פירות. מדידת הפעילות של תאי עצב בהיפוקמפוס של העטלפים הראתה לראשונה כי ייצוג המרחב התלת-ממדי במוח דומה לייצוג דו-ממדי: כל אחד מתאי המקום אחראי על זיהוי אזור מסוים בחלל ה"מערה", ומשגר איתות חשמלי כאשר העטלף נכנס לאזור זה. אוכלוסיית תאי-המקום כולה יוצרת כיסוי מלא של נפח ה"מערה" כולה. בדיקה מדוקדקת של האזורים עליהם אחראים תאי המקום סיפקה פתרון לשאלה שנויה במחלוקת – האם קיים "שוויון" בתפיסת שלושת הממדים, לדוגמה, האם הרזולוציה של תפיסת הגובה במוח זהה לזו של האורך והרוחב. הממצאים מראים כי האזור עליו אחראי כל אחד מתאי המקום הוא כדורי, כלומר הרזולוציה אכן אחידה בשלושת הממדים. החוקרים מציינים כי יתכן שבבעלי-חיים שאינם מעופפים, אשר נעים למעשה במרחב שטוח, רמת הרזולוציה בצירים השונים אינה אחידה. יתכן, לדוגמה, שבעלי-חיים כאלה צריכים להיות רגישים יותר לשינויים בציר האורך והרוחב, ופחות לשינויים בציר הגובה. לגבי בני-אדם זוהי שאלה מעניינת במיוחד, שכן מצד אחד הם התפתחו מקופים שמקפצים במרחב תלת-ממדי, מענף לענף, אך מצד שני, תנועתם האופיינית היא במרחב דו-ממדי. ממצאי המחקר מספקים תובנות חדשות על התפקודים הבסיסיים של המוח: ניווט, זיכרון מרחבי, ותפיסה מרחבית, וזאת במידה גדולה בזכות פיתוח הטכנולוגיה החדשנית שאיפשרה לראשונה להציץ לתוככי המוח של חיה המעופפת באופן טבעי. ד"ר אולנובסקי מאמין כי בטווח הארוך יפנה חקר המוח למחקר טבעי ככל האפשר, כלומר יחקור את הבסיס המוחי של התנהגות בעלי-חיים במתקני מעבדה בהם מחקים את התנאים בטבע, או אף כאשר הם מצויים בסביבתם הטבעית ממש, בזמן ביצוע מטלות טבעיות. עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

מגזין מכון ויצמן 16 באוקטובר 2018 תגובה אחת

במחקר חדש, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב-העת המדעי Cell, הראו מדעני מכון ויצמן למדע כי עטלפים מקודדים את המרחב הפיסי ללא גלי מוח מחזוריים. המדענים מעריכים

אנשי המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן וחברת זרעי ג'נסיס בוחנים את היבולים של הבזיליקום העמיד למחלת הכשותית. צילום: אוניברסיטת בר אילן

הגנים שמצילים את הבזיליקום ממחלה

אבי בליזובסקי 9 באוקטובר 2018 3 תגובות

ראש המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ישראל הפרופסור יגאל כהן והגנטיקאי הראשי במעבדה, ד"ר יריב בן נעים ואנשי חברת זרעי ג'נסיס

זיהום PCB מאיים לחסל את הלווייתנים הקטלנים

אבי בליזובסקי 8 באוקטובר 2018 אין תגובות

יותר מ-40 שנה לאחר שננקטו היזמות הראשונות לאיסור את השימוש ב-PCB (Polychlorinated biphenyl), המזהם הכימי הרעיל נותר איום קטלני על בעלי החיים שבראש שרשרת המזון.

פיתוח אנטיביוטיקה בהשראת הנמלים

ארגון הביומימיקרי הישראלי 6 באוקטובר 2018 תגובה אחת

החוקרים בחנו את הסגולות האנטימיקרוביות המקושרות לעשרים מיני נמלים. הם עשו זאת על ידי שימוש במסיס המוריד את כל החומרים הנמצאים על משטח גופה של

מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: כריסטינה סומרר

האושר לחיות, מתוך המבוא לספר החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון

יבשם עזגד 5 באוקטובר 2018 אין תגובות

בימים אלה מגיע לחנויות הספרים ספרו החדש של יבשם עזגד – "החיים מתחילים כאן", העוסק בשאלה הבלתי פתורה והמרתקת ובמסע ההרפתקאות של התבונה האנושית, במאמץ לפענוח הסוד השמור

תן בעמק בית שאן, נובמבר 2017, עם חשד לכלבת. היה אפטי לגמרי והתקדם לעבר הרכב של הצלם ללא חשש. צילום: אביחי רן

כלבת – בבעלי חיים ובבני אדם – התפרצות בצפון ישראל

ד"ר דרור בר ניר 2 באוקטובר 2018 2 תגובות

אף שאינה מחלה מגפתית, כלבת היא אחת המחלות הקשות המועברות מבעלי חיים לאדם. כיצד זה קורה, וכיצד לטפל באדם שנדבק

עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

ארגון הביומימיקרי הישראלי 30 בספטמבר 2018 אין תגובות

מדענים מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב פיתחו בד בעל יכולות צינון בהשראת עש הירח המדגסקרי המרהיב (Comet Moth)

קלייר מקפאדן, חוקרת במחלקה למדעי החברה עובדת במעבדה עם גולגלות בנות 4,000 שנה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ANU

המהפכה החקלאית גרמה להתפוצצות אוכלוסין בדרום מזרח אסיה לפני 4,000 שנה

אבי בליזובסקי 28 בספטמבר 2018 אין תגובות

חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) חשפו זינוק בגודל האוכלוסיה שהתרחש לפני כ-4,000 שנים בדרום מזרח אסיה. ההתפוצצות שוערה בעבר אך לא אומתה עד כה

בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט יכול לספק ניתוח מדויק יותר של מיקרו רובוטים ביולוגיים, למשל שימוש בתיקנים במשימות חיפוש והצלה בבניינים שהתמוטטו. איור: אוניברסיטת קונטיקט

תיקן סייבורגי יוכל יום אחד להציל את חייכם

אבי בליזובסקי 27 בספטמבר 2018 תגובה אחת

בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטה של קונטיקט (UConn) יוכל לספק פעולה יותר מדויקת של מיקרו רובוטים, כמו אלו שמנסים בתיקנים "סייבורגים" לשימוש