סיקור מקיף

אבולוציה וטבע

שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

האוניברסיטה העברית 16 במאי 2021 אין תגובות

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל

פרופ' יוסי יובל והעטלפים אותם הוא חוקר. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

השעון "העל חושי" של העטלפים

אוניברסיטת תל אביב 9 במאי 2021 2 תגובות

תגלית מפתיעה: עטלפים מכירים את מהירות הקול מלידה * המשמעות – העטלף 'רואה' חרק במרחק של תשעה מילי שניות ולא מטר וחצי כפי שחשבו עד

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

האוניברסיטה העברית 2 במאי 2021 אין תגובות

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל

עבודות במערת וונדרוורק. צילום באדיבות פרופ מיכאל, האוניברסיטה העברית

נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם

האוניברסיטה העברית 28 באפריל 2021 אין תגובות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערה, השינויים בטכנולוגיות ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש"

עקרב ישראחנני צילם ע. פרומקין

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח על סף אסון אקולוגי

האוניברסיטה העברית 24 באפריל 2021 אין תגובות

פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".

דר לבנת ג'ורנו אפריאט. קרדיט תקשורות 4

על מסלולים אבולוציוניים של אנזימים ותקשורת בין אוכלוסיות חיידקים מתוחכמים

שירות הידען 23 באפריל 2021 אין תגובות

ד"ר ליבנת אפריאט-ג'ורנו וצוות מעבדתה במכון המחקר המדעי יישומי מיגל, שואף ליישם את הידע המתקבל ולשפר מגוון אנזימים כגון כאלו המפרקים ביעילות מולקולות-תקשורת בין חיידקים, כטיפול נגד חיידקים גורמי מחלה ואנזימים המפרקים מזהמים סביבתיים

חיסוני קורונה איור: depositphotos.com

מחקר חדש מצא שהחיסון מקנה הגנה פחותה יותר כנגד הזן הדרום אפריקאי

אוניברסיטת תל אביב 13 באפריל 2021 אין תגובות

יחד עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות ואין התפשטות נרחבת של הזן הדרום אפריקאי והוא מאוד נדיר בארץ

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

מכון ויצמן 11 באפריל 2021 אין תגובות

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

האוניברסיטה העברית 9 באפריל 2021 אין תגובות

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה משמעותית מעיניים של יונקים ובדיקתם היא הליך פרוצדורלי לא פשוט".

עץ החיים האבולוציוני. shutterstock

האם אנו קרובים יותר אבולוציונית לכוכבי ים או לחרקים? מחקר חדש קורא תיגר על 100 שנות קונצנזוס

אתר המדע The Conversation 6 באפריל 2021 2 תגובות

בעוד ההערכה הזו של קשר אבולוציוני בין בעלי חוליות ובין קווצי-עור הפכה לקונצנזוס, ממצאים בלתי צפויים ממחקרי השוואות DNA חי שנועדו לשחזר עצים אבולוציוניים, מציבים

נגיף קורונה בזרם הדם. איור: depositphotos.com

מה קורה כשרמת הנוגדנים לנגיף הקורונה בדם יורדת?

ד"ר רועי צזנה 3 באפריל 2021 אין תגובות

הטענה החדשה שמתרוצצת לאחרונה ברשתות החברתיות היא שאצל המחוסנים, רמת הנוגדנים בדם צונחת מטה תוך זמן קצר – וכך אנשים מוצאים עצמם חשופים לנגיף בשנית. בדקנו האם הדבר נכון (בעשירית האחוז מהמקרים) והאם המשמעות היא שהאדם כבר לא מחוסן (לא)

החוקרים גילו שכלבי הים משמיעים תשעה סוגים של קריאות שלא היו מוכרות עד כה. Photographer: Giuseppe Zibordi Credit: Michael Van Woert, NOAA NESDIS, ORA

איך עושה כלב ים?

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 3 באפריל 2021 אין תגובות

מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית

מדענית מפתחת חיסון ל-COVID 19. איור: depositphotos.com

דעה: חיסוני COVID-19 הם ניצחון למחקר ציבורי, ולא נובעים מ'חמדנות' ו'קפיטליזם'

אתר המדע The Conversation 1 באפריל 2021 5 תגובות

דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל הידע הבסיסי שבעזרתו פותחו החיסונים נוצר באקדמיה, על חשבון הציבור

לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם. תצלום: Kev Kindred

טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 30 במרץ 2021 אין תגובות

על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם

ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

לא להקדים את התרופה

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 30 במרץ 2021 אין תגובות

דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן