אבולוציה וטבע

מיקרו־מאובנים עדינים אינם משתמרים היטב כאשר הם נחשפים לפני השטח, אך הם יכולים להישמר בשכבות סלע עמוקות יותר. קרדיט: UC Santa Barbara

החיים המורכבים הראשונים נצמדו לקרקעית ים עשירה בחמצן במשך מאות מיליוני שנים

מחקר ב־Nature מגלה כי האיקריוטים הקדומים ביותר המוכרים למדע חיו בעיקר על קרקעית הים או בתוכה, בסביבות שבהן היה חמצן, ולא בעמודת המים כפי שסברו בעבר
גוף האדם נראה לעיתים כמערכת מתוכננת היטב, אך רבות מתכונותיו משקפות פשרות אבולוציוניות ולא תכנון מושלם. אילוסטרציה: depositphotos.com

הגוף האנושי אינו מכונה מושלמת: כך האבולוציה אילתרה פתרונות שעובדים מספיק טוב

human-body-evolutionary-compromises
פסל "אדם פקין" סמוך לאתר שבו התגלה בבייג'ינג. אילוסטרציה: depositphotos.com

חלבוני שיניים בני 400,000 שנה רומזים: הומו ארקטוס הותיר עקבות בבני אדם בני זמננו

חלבונים שנשמרו בשיני הומו ארקטוס מסין, בנות כ־400,000 שנה, מצביעים על קשר אפשרי לדניסובים ועל עקבות מולקולריים שהגיעו בעקיפין לבני אדם בני זמננו.
סלע עשיר בברזל באיזור אגם מיד בארה"ב. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר ישראלי מציע פתרון לתעלומת כיווניות החיים

מחקר חדש של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מציע פתרון לתעלומה בת 150 שנה: מדוע מולקולות החיים בחרו כיווניות אחת. החוקרים מצאו כי מולקולות כיראליות שנראות כתמונות מראה מגיבות אחרת כאשר
הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית
מבנים מאובנים של חיידקים או אצות, שנמצאו בקרקעית ים קדומה שנחשפה כיום במדינת מאטו גרוסו דו סול בברזיל. קרדיט: Bruno Becker-Kerber/Harvard University

מאובנים בני 540 מיליון שנה מברזיל משנים את ההבנה על ראשית בעלי החיים

מבנים שנחשבו בעבר לעקבות של בעלי חיים ימיים זעירים התבררו כקהילות מאובנות של חיידקים ואצות. הממצא מציע כי חלק מהאוקיינוסים באדיאקר עדיין לא תמכו בבעלי חיים כאלה
בקר מבוית באזור טורקנה, קניה. קרדיט: קתרין גרילו.

מחקר במזרח אפריקה: המעבר מלקט לרעייה לא שינה מיד את התזונה האנושית

ניתוח איזוטופים משרידים ארכיאולוגיים בקניה ובטנזניה מראה כי הרועים הראשונים שמרו על תזונה מגוונת במשך דורות, לפני שהתבססה תזונה ממוקדת יותר בבעלי חיים.
צוותי בריאות פועלים באזור שבו דווחה התפרצות אבולה מזן Bundibugyo במזרח קונגו, מאי 2026. קרדיט: WHO/L. Mackenzie

ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות אבולה בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בין־לאומי

ההתפרצות נגרמת מזן Bundibugyo של נגיף האבולה. לפי ה־WHO, אין מדובר במגפה עולמית, אך יש חשש להתפשטות אזורית בשל תנועה חוצת גבולות, חוסר ביטחון ומחסור בחיסונים או טיפולים ייעודיים לזן
האיור מדגים כיצד שינויים בבקרה הגנטית מובילים לשינויים בצורה ובמבנה של בעלי חיים במהלך האבולוציה. בחלק העליון מוצגים זחלים של שני מיני דרוזופילה: Drosophila melanogaster (משמאל) שבהם מופיעות שורות צפופות של שערות זעירות ו-Drosophila sechellia שאיבדה הרבה מהשערות האלו במהלך האבולוציה. הבדלים אלו נובעים משינויים בביטוי של הגן shavenbaby בשלב העוברי (במרכז האיור). בחלק התחתון מוצג אזור הבקרה של הגן shavenbaby , הכולל מספר רב של רצפי בקרה הנקראים אנהנסרים, וחשובים על מנת להבטיח ביטוי יציב של הגן. ב- D. sechellia ארבעה מהאנהנסרים איבדו את פעילותם, כל אחד באמצעות מנגנון מולקולרי שונה – מחיקה של רצפים חיוניים, אובדן אתרי קישור לפקטורי שעתוק, רכישת פעילות מדכאת, ואף חשיפה של דיכוי שהיה קיים קודם לכן. כתוצאה מכך, ביטוי הגן פוחת ונעלמות השערות הזעירות.

פרדוקס היציבות: כיצד משתנה צורתם של יצורים לאורך האבולוציה?

חוקרות מהטכניון גילו כיצד שינויים ברצפי בקרה גנטיים יכולים להוביל לשינויים במבנה הגוף, גם כאשר מערכות הבקרה של הגנים יציבות ועמידות לשינויים
איור של דינוזאור זאורופוד ארוך צוואר אוכל עלים מעץ בנוף נהר צחיח, ומאחוריו דינוזאור קטן יותר

הדינוזאור הגדול ביותר בדרום־מזרח אסיה התגלה בתאילנד: טיטאן באורך 27 מטרים

Nagatitan chaiyaphumensis היה זאורופוד צמחוני ענק שחי לפני 100 עד 120 מיליון שנה. התגלית מחזקת את מעמדה של תאילנד כאחד המרכזים החשובים לחקר דינוזאורים באסיה
שיחזור מראהו של ניאנדרטלי בן 40,000 שנה. אילוסטרציה: depositphotos.com

רשתות חברתיות קדומות סייעו להומו ספיינס לשרוד במקום שבו הניאנדרטלים נחלשו

מחקר חדש מציע כי היעלמות הניאנדרטלים לא נבעה רק מאקלים קשה או מתחרות עם הומו ספיינס, אלא גם ממבנה חברתי ומרחבי שברירי יותר. לפי המודל, רשתות הקשרים הרחבות של הומו
ספינת תענוגות. אוניות כאלה משלבות מגורים, מסעדות, מערכות מים וחללים ציבוריים צפופים – תנאים שיכולים להקל על התפשטות מחלות. אילוסטרציה: depositphotos.com

ספינות תענוגות כמוקד התפרצות: מה מלמד אירוע ההאנטה ב־MV Hondius

מותם של שלושה נוסעים ומקבץ מקרי ההאנטה בספינת המשלחות MV Hondius ממחישים מחדש מדוע ספינות תענוגות הן סביבה רגישה במיוחד להתפשטות מחלות: צפיפות, חללים משותפים, מערכות מים ואוויר, ואוכלוסייה מבוגרת
ייצוג סכמטי של טכנולוגיות כלי האבן הכבדים והקלים העיקריות לאורך התקופה הפלאוליתית בלבנט

מחקר מאוניברסיטת תל אביב: בני האדם הקדומים הקטינו את כלי האבן בעקבות היעלמות בעלי החיים הענקיים

החוקרים מציעים כי המעבר מכלי אבן כבדים ללהבים, נתזים ומקרצפים קלים לפני כ־200,000 שנה לא נבע רק מהתקדמות טכנולוגית, אלא מהצורך להסתגל לציד ולעיבוד של בעלי חיים קטנים יותר
השפעת תאורת הרחוב על מכרסמי הבר. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

תאורת לילה מלאכותית משבשת את מערכת החיסון של מכרסמי בר

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי תאורה מלאכותית בלילה, גם בעוצמה של תאורת רחוב, משבשת את דפוסי הפעילות של מערכת החיסון במכרסמי בר ועלולה להגדיל את הסיכון לתמותה.
ההתפוצצות הקמברית הייתה תקופה שבה הופיעו בתיעוד המאובנים בעלי חיים מגוונים ומורכבים יותר. מחקר תיאורטי חדש מציע כי התפתחות מוקדמת של מוח מורכב תרמה ליכולת של בעלי חיים לעבד מידע, ובהמשך גם להופעת צורות גוף מגוונות. מאובני טרילוביטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם המוח הניע את ההתפוצצות הקמברית?

פרופ' אריאל צ’יפמן מהאוניברסיטה העברית מציע כי מוח מורכב התפתח מוקדם בתגובה לסביבות ימיות צפופות ותחרותיות, וסייע לפתוח את הדרך למגוון הגדול של בעלי החיים
צרצר. אילוסטרציה: depositphotos.com

זיהום אור משבש את שעון החיים של הצרצרים ומאיים על רבייתם

מחקר המשך שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסינכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהם ומאיים על המשך קיומם
מפת האזורים שמהם נאספו דגימות דנ"א עתיקות ומודרניות במחקר על ברירה טבעית במערב אירואסיה. קרדיט: Akbari A. et al., Nature, 2026

דנ"א עתיק מגלה: האבולוציה האנושית לא נעצרה, אלא המשיכה לפעול באלפי השנים האחרונות

מחקר רחב היקף בהובלת חוקרי הרווארד זיהה מאות וריאנטים גנטיים שהשתנו בהשפעת ברירה טבעית בעשרת אלפי השנים האחרונות.
שכבות מאובנים מתקופת המיוקן המאוחר בלותגאם שבמערב טורקנה. קרדיט: Christian Rowan

בקע טורקנה באפריקה, ערש האנושות, נקרע מהר משחשבו

מחקר חדש מראה כי הקרום באזור ערש האנושות הידקק ל־13 קילומטרים בלבד, ומציע הסבר חדש לעושר מאובני האדם הקדומים בטורקנה
במדבריות דרום־מזרח אריזונה, כמה נמלי ניקוי זעירות מטפלות בנמלת קציר גדולה ומלקקות חלקיקים זעירים מגופה. קרדיט: © Mark Moffett, Minden Pictures

נמלים זעירות תועדו מנקות נמלים גדולות במדבר אריזונה

חוקרי הסמיתסוניאן תיעדו לראשונה התנהגות המזכירה "דגי ניקוי" בים: נמלים קטנות מטפסות על נמלי קציר גדולות ומנקות גם את לסתותיהן
גבר ניאנדרטלי ואישה מהמין הומו סאפיינס. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

לא רומן פרהיסטורי: מחקר חדש מערער את הסיפור על “אהבת” ניאנדרטלים וספיינס

ניתוח חדש מראה כי דפוסי הדנ״א בין ניאנדרטלים לבני אדם מודרניים אינם עדות להעדפה זוגית, אלא תוצאה של מנגנונים ביולוגיים ומבנים חברתיים מורכבים
תצוגה של ניאנדרטלים במוזיאון הטבע של וינה. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שניאנדרטלים נשאו כבר את הבסיס הגנטי לשפה מורכבת

חוקרים מאוניברסיטת איווה מצאו שרצפים רגולטוריים נדירים בדנ"א, המשפיעים מאוד על יכולות שפה, הופיעו עוד לפני הפיצול בין האדם המודרני לניאנדרטלים
המחשה של אסטרואיד מתרסק על כדור הארץ

מכתשי פגיעה של אסטרואידים ייתכן שסייעו להתפתחות החיים על פני כדור הארץ

סקירה מדעית חדשה מציעה כי מכתשי פגיעה עתיקים יצרו מערכות הידרותרמיות עשירות במינרלים, שעשויות היו לשמש ערש להתפתחות הכימיה הקדם־ביולוגית
ancheornis. איור: אוניברסיטת תל אביב

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית באבולוציית התעופה

מחקר בהובלת אוניברסיטת תל אביב מראה כי דינוזאורים מכוסי נוצות מקבוצת הפנרפטורה פיתחו כנפיים אך ככל הנראה איבדו את יכולת התעופה, תגלית שמסבכת עוד יותר את סיפור מוצא העופות
הצתת אש. המחשה: depositphotos.com

האש לא רק חיממה ובישלה אך ייתכן שהיא גם עיצבה את גוף האדם

מחקר חדש מציע כי יותר ממיליון שנות שימוש אנושי באש הפעילו לחץ אבולוציוני שעיצב את מנגנוני הריפוי, הדלקת והחיסון שלנו. היתרון: התאוששות טובה יותר מכוויות קלות. המחיר האפשרי: פגיעות גבוהה
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים
הדמיה של Masripithecus moghraensis , קוף קדום שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה ועשוי להיות קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים כיום. שחזור של Masripithecus moghraensis מאת מאוריסיו אנטון. קרדיט: פרופ' הישאם סלאם

מאובן חדש ממצרים עשוי לשנות את מפת מוצאם של הקופים הגדולים — ובהם גם השושלת שהובילה לאדם

מחקר שפורסם ב־Science מתאר מין חדש של קוף קדום Masripithecus moghraensis, שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה. החוקרים סבורים כי הוא קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים

הנמלים שבונות בצמרות: כך מושבה אחת פותרת בעיות מורכבות בכלי עבודה חיים

מחקר של מכון ויצמן למדע מראה כי נמלים אורגות מחברות את גופן לשרשראות דמויות רוכסן ומשקולת, בונות קינים יציבים מעלי עצים, ואולי אף מפגינות קוגניציה קבוצתית מתקדמת.
איור של טירנוזאורוס נושך את ראשו של אדמונטוזאורוס ביער

שן של טירנוזאורוס שנמצאה תקועה בגולגולת דינוזאור חושפת תקיפה אלימה מתקופת הקרטיקון

מאובן נדיר השמור במוזיאון הרי הרוקי של אוניברסיטת מדינת מונטנה מספק הצצה חריגה ליחסי הטורף־נטרף בסוף עידן הדינוזאורים.
כלב רועים על משמרתו בניהול עדר כבשים. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

כלבי רועים חושפים דרך טובה יותר להכוונת נחילי רובוטים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה בחנו כיצד צוותים של מאלף וכלב מתמודדים עם עדרים לא צפויים בתחרויות כלבי רועים, ומצאו עקרונות שחורגים הרבה מעבר לרעיית צאן
כריש עמלץ לבן גדול עדיין יישאר “כריש” בשפה היומיומית, אבל מחקר גנומי חדש טוען שההגדרה האבולוציונית של הקבוצה עשויה להיות מסובכת בהרבה. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי חדש מערער על ההגדרה האבולוציונית של כרישים

מחקר מראה שרוב המינים שאנו מכנים “כרישים” עשויים להיות קרובים יותר לבטאים ולגלגיליות מאשר לקבוצה חריגה של כרישי מעמקים. אם המסקנה תאושר, “כריש” יהיה מונח שימושי בשפה היומיומית, אבל לא
חלבוני ספוג בנגיפים התוקפים וירוסים. איור: מעבדתו של פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן

ספוגיות הפלא של הפאג'ים

מחקר שפורסם ב-Science מראה כיצד נגיפים תוקפי חיידקים לוכדים או חותכים מולקולות אזעקה חיסוניות, באמצעות חלבוני "ספוג" חדשים שאותרו בשילוב של AlphaFold, בינה מלאכותית וביולוגיה ניסויית.
מבט צדדי על קן ביצים משוחזר של אובירפטור. הביצים בניסוי יוצרו משרף יצוק. קרדיט: Chun-Yu Su

מחקר חדש: דינוזאורים דמויי-עופות בקעו מביצים בדרך פחות יעילה מהעופות

מחקר חדש מצביע על כך שדינוזאורים מקבוצת האובירפטוריים, שנראו דמויי-עופות אך לא יכלו לעוף, בקעו מביציהם פחות ביעילות מציפורים מודרניות. לפי הממצאים, ייתכן שהדינוזאורים הסתמכו לא רק על חום הגוף
טירנוזאורוס רקס במדבריות דרום ארה"ב. המחשה: depositphotos.com

עצם רגל ענקית מניו מקסיקו עשויה לרמוז על מוצאו של טירנוזאורוס רקס

מחקר חדש מתאר טירנוזאור ענק בן כ־74 מיליון שנה מדרום לרמידיה (צפון אמריקה לפני שהתחברה עם דרום אמריקה), ומחזק בזהירות את ההשערה שטי רקס התפתח בדרום אמריקה הצפונית לפני שהתפשט
חיות בר חוששות מציידים, אך לא בהכרח מכל אדם. מטא־אנליזה רחבה מראה כי בעלי חיים מתאימים את התנהגותם לפי רמת הסכנה והצפיות של הפעילות האנושית. המחשה: depositphotos.com

לא תמיד האדם הוא היצור המפחיד ביותר ביער

מחקר חדש מראה כי חיות בר מבחינות בין ציידים ודייגים לבין תיירים וחוקרים, ומתאימות את רמת הפחד שלהן לסוג האיום ולמידת הצפיות שלו
צבע אדום שמסיח את הדעת: מולקולות אר-אן-אי טפיליות (נקודות אדומות) שהצליחו לחדור לגרעיני תאים (כחול) של מונוציטים (ירוק)

סודות הגרעין של טפיל המלריה: כך הטפיל חודר למרכז הפיקוד של תאי החיסון

מחקר של מדעניות מכון ויצמן למדע מגלה כי טפיל המלריה שולח מולקולות אר־אן־אי אל גרעין תאי המערכת החיסונית, משבש את מנגנון השחבור שלהן ומסיט את תגובת ההגנה של הגוף ממוקד
הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
בתוך הגנום של דגי אמנון מאגם מלאווי התגלו מקטעי DNA יוצאי דופן שעברו היפוך כיווניות. המבנים הגנטיים הללו עשויים להאיץ את האבולוציה, משום שהם שומרים יחד גנים מרכזיים להישרדות ולרבייה, ובכך אולי מסבירים כיצד נוצרו במהירות כה רבה מאות מינים באגם אחד. המחשה: depositphotos.com

מדענים גילו "היפוכי" DNA שמאיצים את האבולוציה

מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים

ילד של אמא

שני תוכי מקאו ארגמניים על גזע דקל ביער טרופי

ציפורי יער הגשם הטרופי נעלמות גם ביערות שלא נפגעו – חוקרים חוששים מ“אביב דומם” חדש

נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
מטאורים פוגעים במאדים. המחשה: depositphotos.com

חיידק עמיד בתנאים קיצוניים עשוי לשרוד פגיעת אסטרואיד ולהישלח ממאדים לחלל

ניסוי מעבדה מצא כי חיידק עמיד במיוחד,Deinococcus radiodurans , מסוגל לשרוד לחצים עצומים הדומים לאלו הנוצרים בעת פגיעת אסטרואיד במאדים – ממצא המחזק את האפשרות שחיים יכולים לעבור בין כוכבי
קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
צמח יאם סיני, עם בצלצלים דמויי פירות. המחשה: depositphotos.com

לא עץ ולא נדיב – הצמח המטפס שמרמה ציפורים

מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

מחקר: חוויות הילדות קובעות את נועזות העטלפים בטבע

מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסביבה שבה גדלים עטלפים צעירים משפיעה על נועזותם, מרחקי התעופה שלהם ודפוסי החיפוש שלהם בבגרות
כיתוב תמונה: כלי אבן דו־פני מעוביידיה. קרדיט: עמרי ברזילי

מחקר קובע: גל “היציאה מאפריקה” לפני 1.9 מיליון שנה הותיר חותם בבקעת הירדן

שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הוכח מחקרית: האצות בטוחות למאכל מבחינה אלרגנית

צעד נוסף בדרך לפיתוח מערכות מזון יעילות, בריאות וידידותיות לסביבה
פרופ' עומרי ברונשטיין מאוני' ת"א מחזיק קיפודי ים מתים. צילום יחצ, אוניברסיטת תל אביב

האם הגענו לנקודת האל-חזור בהכחדת קיפודי הים?