אבולוציה וטבע

נחיל מדוזות חורף 2023. צילום: ד"ר גור מזרחי וד"ר אלי שמש מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה

נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת הגיע לחופי הארץ דווקא בחורף

לאחר קיץ ללא מדוזות באופן חריג, נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת, נראה בימים האחרונים מול חופי חיפה
חוקרים יפנים מאוניברסיטת 'נגויה' חשפו היבטים חדשים של האינטראקציה בין צמחי מאסט או צמחי זריעה מאסיבית, כלומר צמחים המפיצים את זרעיהם בבת אחת כמו במבוק סאסא לבין עכברי שדה. המחקר שלהם מגלה כי התנהגות עכברים (המשתנה בין מין למין, ומשתנה לפי תנאי סביבה ועונות השנה)  ממלאת תפקיד מכריע בפיזור זרעים ובריאות המערכת האקולוגית ביערות, ומאתגרת תיאוריות קיימות לגבי אחסון זרעים וצריכתם. קרדיט: רייקו מצושיטה

מדענים חושפים קשרים מרתקים בין עכברים לצמח שפורח פעם במאה שנים

ממצאיהם מדגישים את החשיבות של הבנת הצרכים של צמחים ובעלי חיים כאחד כדי להבטיח את בריאותן של מערכות אקולוגיות מקומיות. הם גם מבטלים אמונה קודמת לגבי האופן שבו עכברים מאחסנים
הדמיה של המבנה התלת-ממדי של חלבון מפתח בנגיף הקורונה: אנזים הפרוטאז הראשי החיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג (מסומן בטורקיז). החוקרים חיפשו מולקולות שיוכלו להיקשר ליעדים שונים על-גבי החלבון (מסומנים בצהוב) וכך לחסום את פעילותו. מקור: Diamond Light Source

שותפות COVID Moonshot מציגה: מפת דרכים לפיתוח מואץ של תרופות והתמודדות עם מגיפות עתידיות

ציוץ בטוויטר של פרופ' ניר לונדון ממכון ויצמן למדע צמח לשותפות בינלאומית למציאת תרופה לקורונה על בסיס עקרונות של מדע פתוח וחוכמת המונים. כעת מניחים המדענים המעורבים את התשתית להתמודדות
חיידקי אי-קולי. המחשה: depositphotos.com

נאבקים בעמידות חיידקים

חוקרים פיתחו אנטיביוטיקה קטליטית – שגורמת לחיתוך ולביקוע מטרות בחיידק – ובעקבות זאת, למותו
האמצעים לסקירת שטחי חקלאות: לוויינים, מטוסי צילום, רחפנים. מתוך המחקר

לוויינים ודאונים יכולים להציל את החרקים המאביקים

לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר
אילוף כלב. המחשה: depositphotos.com

אוכל לעומת צעצועים – מדענים חושפים מה כלבים באמת מעדיפים

אפשר בהחלט לאלף כלב בעזרת צעצועים אם מתחילים מאוד מוקדם", אמרה החוקרת הראשית מאוניברסיטת פלורידה. "זה מה שנעשה עם כלבי חיפוש והצלה, מתחילים מאוד מוקדם עם צעצועים כמחזקים".
Photo 190541348 | Virus © Ponsuwan | Dreamstime.com

ארגז הכלים של נגיף הקורונה

על שני רכיבים שמסייעים ל- COVID-19 לייצר את חלבוניו ולהתרבות
הלבנת שיניים. המחשה: depositphotos.com

הוספת מולקולה שסונתזה מברוקולי למשחת השיניים תסייע במניעת חיידקים

קבוצה בינלאומית של מדענים ובהם גם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מציעים להוסיף מולקולה טבעית שתפחית את הזיהומים הביולוגיים בחלל הפה בצורה משמעותית.
סוד כמוס. המחשה: depositphotos.com

מה אומר קולנו?

על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
העץ המאושר. המחשה: depositphotos.com

מדענים מפריכים מיתוס: האם לעצים באמת יש רגשות?

32 חוקרי צמחים ויערות מכל רחבי העולם פרסמו מאמר בכתב העת Trends in Plant Science ובו הם בחנו את כל הטענות הללו
ביצי כרישים בין תולעים מהסוג Lamellibrachia, סמוך לבריכות התמלחת. צילום: פרופ' מקסים רובין בלום, אוניברסיטת חיפה

צלילה עם כרישים

רובוט מחקר גילה שפע ססגוני של חיים בעומק קילומטר בים * חוקרים בחנו כיצד נוצרה סביבה ייחודית ושופעת חיים, בעומק הים, מול חופי ישראל
חולד עיוור. המחשה: depositphotos.com

עושים שרירים ונשארים צעירים

חוקרים גילו שהרכב שרירי השלד של החולד העיוור נשמר לאורך כל חייו, מה שמעכב את הזדקנותו
אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת וים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון. צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים

אלמוגים מים סוף פלשו לחופי הים התיכון של ישראל

עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר
הגורילה ליה. צילום: טיבור ייגר, באדיבות הספארי

האבולוציה של הבעות הפנים

ארכיטקטורת הפנים הפרימיטיבית של הגורילה כמפתח להבנת הבעות הפנים האנושיות
הסיקסק הוא עוף שכנפיו חומות, שאר גופו "צבוע" שחור-לבן ורגליו ארוכות ודקות. צילום: רעות אלון

מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר?

מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן
המחקר של נרי התמקד במינים של כרישים ובטאים – טורפים חשובים שאוכלוסייתם נפגעה משמעותית בשנים האחרונות. מחבטן אפור. צילום: אילן בורנקש

נתפסו ברשת: מה דגים בעזה?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
צילום: יוסי אבגנה

רחמים ("נשרים מצריים") שנולדו בישראל, נעלמו בתימן – ונמצאו הודות למתנדבים בפולין ופורטוגל דרך צפייה ביוטיוב

לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של
המבנה הפנימי של תא בעל חיים. המחשה: depositphotos.com

על חיידקים וכלכלה – הקרן הלאומית למדע

בחינה של חוקי גידול ידועים שהתגלו באחרונה, הובילה לגילוי חוקי גידול חדשים
הצלחת המודל יכולה להביא לשיפור חקר נדידת הציפורים. שקנאים, צילום: רעות אלון

אִילו ציפורים היו גלויות למטוסים

מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
מושבותיו של יצור ימי ייחודי מזדקנות בשלמותן, מצעירות שוב – וחוזר חלילה. בוטריל פרחוני, צילום: ד"ר אושרת בן-חמו

עוף החול של הים

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה"
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
לטאת זנב קוצנית מצועצעת, Uromastyx ornata, הידועה גם בשם לטאה מקושטת, היא זן של לטאה במשפחת האגמידים. המין אנדמי למזרח התיכון. המחשה: depositphotos.com

איך משבר האקלים צפוי לפגוע באוכלוסיית הלטאות בארץ?

שינויי האקלים עשויים להביא לקריסת האוכלוסייה של לטאות שנפוצות במדבריות ארץ ישראל
דפניות או לא להיות... דפניה חולה (האדומה) ודפניה בריאה. צילום: עינב מרקוס

על אף הקונוטציה השלילית: לטפילים יש השפעה חיובית על המגוון הביולוגי ותפקיד מכריע בשמירה עליו

מחקר חדש מאיר באור חיובי את הסטיגמה הביולוגית
כלי צור מתקופות שמגיעות עד להתיישבות הומו ארקטוס באתר גשר בנות יעקב לפני מעל 600 אלף שנה. באדיבות החוקרים

מסע בזמן בעקבות מסעות האדם הקדום

האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
מימין: ד"ר יערה אופנהיימר-שאנן וד"ר תמיר קליין. המירוץ לצמרת

החיידקים שטיפסו על עץ גבוה

שימוש בבינה מלאכותית לפיצוח גנום נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית מציעה תרופות כנגד נגיף הקורונה מתוך רצף החלבונים בלבד

מודל הבינה המלאכותית של יבמ הצליח למצוא תרכובות הנקשרות לאתרים שונים על גבי חלבוני יעד כנגד מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף הקוביד וזזאת ללא הכרת מנגנון ההיקשרות של הנגיף
מטראולוג מעופף בפעולה. עטלף תל אביבי. צילום: אוניברסיטת תל אביב

מטראולוגים עם כנפיים

עטלפים, איי חום עירוניים, אוניברסיטת תל אביב, זואולוגיה, גאוגרפיה, מחקר בינתחומי, דגימה בסיוע ביולוגיה, ערים חכמות, האינטרנט של הדברים, זיהום אוויר,

הולכת-השולל הגדולה בהיסטוריה, הסיבה האמיתית למחירי הדיור והשיטה הגאונית ההופכת את מרבית האוכלוסייה לעבדים מודרניים

פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״
יש לנו מה לעשות בנידון – ברמה הלאומית, המחקרית והאישית גם יחד. Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

כל הנחלים הולכים אל הים – והים מלא (חיידקים)

חיטה ואורז צמחי המזון הנפוצים בעולם. המחשה: depositphotos.com

חוקרים הצליחו לפענח את מנגנון התנועה של ההורמון הצמחי ג'יברלין, שחשיבותו לאנושות אדירה

לדברי החוקרים מדובר בהורמון, מולקולת סיגנל קטנה, שמבקר את גדילתם של הצמחים. הפענוח עשוי לסייע רבות בהרחבת היבולים החקלאיים וההתמודדות עם משבר המזון העולמי
מינים שונים של פורמיניפרה. המחשה: depositphotos.com

המיקרואורגניזמים הימיים שמעידים על שינויי האקלים

מה גורם למינים של פורמיניפרה להיות רגישים לחום?
הרכפתן משתמש במנגנון הגנה מורכב כדי להדוף מעליו אכלנים לא רצויים – אך מעניק לבולבול "טריק סודי" שמאפשר לו ליהנות מפירותיו ולהפיץ אותו הלאה. צילום: גיל קופילביץ

פרוטקציה מן הצומח

מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך
דג חדקן עתיק. המחשה: depositphotos.com

מדוע מינים מסוימים שורדים הכחדות המוניות? הסוד הוא אולי "שכפול גנום שלם" חבוי

גנטיקאים גילו אירוע שכפול גנום שלם שהתרחש בעבר באב הקדמון המשותף של חידקנים ודגי משוט שיתכן ועזר להם בעת ההכחדה ההמונית של לפני 200 מיליון שנה
קופסת פרפרי טריסטראם. צילום - אופיר תומר

פרפרים שנאספו במאה ה-19 הוענקו על ידי מוזיאון הטבע של אוקספורד למוזיאון הטבע באוני' ת"א

הקופסה מכילה פרפרים מיובשים שנאספו בארץ ישראל בין השנים 1863-1865 על ידי משלחות של הכנסיה האנגליקנית וכעת הוענקו למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט באוניברסיטת תל אביב
אחד מבני הנאמה. צילום מתוך ויקיפדיה

מחקר דנ"א חדש משנה את מוצא המין האנושי

מודל חדש לאבולוציה האנושית מציע כי הומו ספיינס צמח מאוכלוסיות קרובות רבות ולא מקבוצה אחת
התאים הלבנים בזנב השרימפס. צילום: אוניברסיטת בן גוריון

השרימפס קובע מחדש את חוקי האופטיקה

לשרימפס יש צבע לבן בוהק במיוחד על גבו ועל גפיו שמטרתם למשוך דגים, אותם הוא 'מנקה' ממזיקים שמהם הוא ניזון. בדיקה מעמיקה של החומר הלבן באמצעות מיקרוסקופים אלקטרוניים מיוחדים העלתה
"בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה". קיפוד ים שחור גוסס

שונית האלמוגים באילת נמצאת בסכנה ממשית

מגפה קטלנית חיסלה תוך חודשים ספורים את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת ומאיימת למוטט את שונית האלמוגים
שחזור של הזאב האתיופי ממלקה וואקנה. קרדיט:  Saverio Bartolini-Lucenti

האוניברסיטה העברית: נמצא המאובן הראשון והייחודי של הזאב האתיופי

הממצא הייחודי מספק תובנות להבנת עמידותו של המין בשינויים סביבתיים שחלו בזמן קיומו באתיופיה ומדגיש את הדחיפות של הצורך במדיניות שימור של סביבתו האקולוגית לאור שינויי האקלים בעתיד הקרוב והיותו
התמונה המוגמרת המתקבלת של נגיף

צפייה בנגיפים בפרטי פרטים

חוקרים הדגימו את היתרונות של חומר צביעה טבעי ולא-רדיואקטיבי על ידי צפייה בנגיפים ברמת הננומטר. החומר החדשני הוא חומר יציב מבחינה מבנית ומהווה מולקולה טבעית בעלת זמן מדף ארוך יותר
עטלף עירוני (צילום: יובל ברקאי)

גם עטלפים מאבדים את השמיעה אך התהליך קורה בצורה מתונה ביחס לסביבת החיים הרועשת שלהם

שתי תגליות מפתיעות: בניגוד להשערה הרווחת, עטלפים כן סובלים מירידה בשמיעה עם הגיל, אך ככל הנראה יש להם מנגנונים מפתיעים שמסייעים להם להאט את קצב איבוד השמיעה
מה הקשר בין בוסתנים – לבין שרפות יער? בוסתן בפארק כפר סבא. צילום: בוני שיינמן, ארכיון קק"ל

עצים נגד האש

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה
באמצעות שיטות איסוף קפדניות ומפורטות, צוות מחקר בראשות אוניברסיטת מינסוטה בטווין סיטיז הצליח למקם את שרידיהם של קופים מאובנים, כגון Morotopithecus, בתוך שחזורים מפורטים של בתי גידול. קרדיט: Corbin Rainbolt

לכתוב מחדש את האבולוציה של האדם: קופי אדם חיו בבתי גידול פתוחים 10 מיליון שנים מוקדם מהמצופה

באמצעות שיטות איסוף מחמירות ומפורטות, החוקרים הצליחו למקם את השרידים של קופי אדם מאובנים, כגון Morotopithecus, בשחזורים מפורטים של בתי גידול. קרדיט: Corbin Rainbolt
https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0045682

חוקרים סינים מציעים ליצור חיילי-על טארדיגרדיים

חוקרים סינים מציעים לשלב גנים המגיעים מטרדיגרדים (דובוני מים) כדי לשפר את יכולתם של תאים אנושיים להתמודד עם קרינה רדיואקטיבית
אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

פטריות ואלמוגים – אוהבים או אויבים?

על מערכות יחסים במעמקי הים, והשפעתן על שינויי אקלים