אבולוציה וטבע

חיידק Pseudomonas Aeruginosa גורם לדלקת הסינוסים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה באמצעות תערובות פפטידים

מחקר חדש מדגיש את הפוטנציאל של תערובות אקראיות של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בהשוואה לפפטידים בודדים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפתרונות חדשניים להתגבר על
פטרוגליפים של בעלי חיים בנגב. קרדיט: לאורה רבאכין, INTK, האקדמיה לאמנות, וינה

אמנות סלע עתיקה בעלת שם עולמי בנגב עומדת בפני הרס מיידי

ציורי הסלע העתיקים בהר מחיה בסכנה מידי חזזיות שגורמות לשחיקה מהירה של הסלעים. במחקר השתתפו גם פרופ' אירית ניר ופרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון
שריפות בגבול בין ישראל ללבנון. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על הכוורת: כיצד משפיעות השריפות על אוכלוסיית הדבורים בישראל?

בעקבות השריפות הקשות בצפון נפגעו גם כוורות הדבורים – מה עלול להיות מחיר הפגיעה והאם יש מה לעשות כדי לשקמן?
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של פאג'ים שהשתכפלו בתוך תאי חיידק שברשותם המערכת החיסונית שהתגלתה במחקר. המערכת החיסונית הצמידה לזנבותיהם של הפאג'ים חלבון דמוי יוביקוויטין (מסומן בנקודות שחורות וחיצים לבנים) ובכך מנעה מהם להדביק תאי חיידק נוספים

לזנב בנגיפים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מערכת חיסון חיידקית ה"מסרסת" את זנבותיהם של נגיפים. המערכת החדשה מבוססת על חלבון שגילו בעבר חתני פרס נובל אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר
שבב ביולוגי לזיהוי וירוסים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

כיצד עשוי שבב ביולוגי להציל אותנו מהמגפה הבאה

אוניברסיטת קורנל הציגה מכשיר ביו-אלקטרי שיכול לזהות במהירות וריאנטים מזיקים של קורונה, ואולי גם של וירוסים אחרים. מכשיר מבוסס שבב זה משתמש בביו-ממברנה על מנת לדמות את תהליך התפתחות הזיהום
הורים מדברים עם ילדיהם. המחשה: depositphotos.com

ההורים מתאימים את דרך הדיבור עם התינוקות להתפתחותם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפיהם ברחבי העולם גילו כי הורים חוזרים על מילים לעיתים קרובות יותר כאשר הם מדברים עם תינוקות צעירים, ומשתמשים יותר באוצר מילים מגוון יותר ככל שהילדים מתבגרים
תמונת תקריב על פתחי הקונכיות של הצינוריר. צילום איילת ניר

חילזון ללא גבולות

החילזון 'צינוריר בונה' זכה לתואר 'מהנדס סביבה', לאור תרומתו לבניית משטחים סלעיים בקו החוף והורדת קצב הבליה שלהם בצורה יעילה. הוא הגיע לסף הכחדה, אך חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
קריאת העורב. המחשה: depositphotos.com

העורבים יודעים לספור… בקול רם!

מחקר מראה שעורבים יכולים להפיק באופן מכוון עד ארבעה קולות בתגובה לרמזים ספציפיים, מה שמעיד על מערכת מספרים לא-סימבולית ושליטה קולית הדומה לזו של פעוטות אנושיים. יכולת זו מציעה בסיס
קרקעית המערה. צילום: ד"ר אפרת גביש-רגב

בין עטלפים לעכבישנים

חוקרים מצאו שמערות שמאכלסות עטלפי פירות מאופיינות בשרשרות מזון ארוכות יותר מאשר מערות שמאכלסות עטלפי חרקים או מערות ללא עטלפים
עיר ירוקה, למען בריאות הנפש. קרדיט: אתר הידען. התמונה הופקה באמצעות DALEE למטרות המחשה ואינה מהווה תמונה מדעית

התרבות האנושית משתנה בקצב גבוה מכדי שהאבולוציה תוכל להדביק – כך זה עלול להשפיע על כל אחד מאיתנו

כמה מגמות בעייתיות יכולות להיות מובנות מהתאמה אבולוציונית לא תואמת. לדוגמה, תחרות וחרדה ממעמד חברתי קושרו לאובססיות בלימודים, התמודדות על תפקידים יוקרתיים וחומרנות. יש מגמה גוברת של "להיות עני עוד
תולעים אדומות חופרות בקומפוסט. גם התולעים הקיימים כיום מערבבים חומרים. המחשה: depositphotos.com

תולעים – גיבורים ללא קרדיט של האבולוציה

החוקרים בדקו את הקשר בין ערבוב המשקעים שנגרם, בחלקו, על-ידי תולעים חופרות עם מינרל בשם פיריט, המשחק תפקיד מרכזי בצבירת חמצן. ככל שנוצר יותר פיריט ונקבר תחת הבוץ, החול או
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
אַנַבֵּינָה תחת המיקרוסקופ. החיידקים הכחוליים שימשו השראה למחקר

חיידקים נגד מוטנטים

מדעני מכון ויצמן למדע גרמו לתאי חיידקים לחקות תהליכים המאפיינים יצורים רב-תאיים, וגילו מנגנון הגנה אפשרי מפני סרטן
דוגמא למקרצף מסוג קינה. צילום: ד"ר רן ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

כלי אבן לביצוע פעולות חיתוך ועיבוד עורות של יחמורים מלפני 400,000 שנה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף: באזורים שבהרי השומרון, ממזרח לג'לג'וליה ומערת קסם, הופיעו לראשונה בעולם כלי אבן מיוחדים, ששימשו לפני כ-400 אלף שנה לציד של יחמורים
דבורים שבות לקן לאחר איסוף צוף באביב. המחשה: depositphotos.com

קטנות אך חשובות: כך ישראל שומרת על הדבורים

אנחנו תלויים בהן, ולא רק בשביל הדבש. יום הדבורה הבינלאומי הוא הזדמנות נהדרת לעשות קצת באזז לדבורים, מבעלי החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ
קיפוד הים Diadema setosum לפני (שמאל) ואחרי (ימין) התמותה. השלד הלבן נחשף לאחר פרוק הרקמה ונשירת הקוצים

אוכלוסיית קיפודי הים העולמית נמצאת בסכנה ממשית להמשך קיומה

המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם
ננו-חלקיקים, נגד חיידקים. איור באדיבות פרופ' רז ילינק, אוניברסיטת בן גוריון

ננו-חלקיקים, נגד חיידקים

ננו-חלקיקי פחמן נצמדים לקרומי חיידקים ומחוררים אותם. על כלים אנטיביוטיים מסוג חדש
עצי זית עתיקים. צילום פרופ' עוז ברזני ופרופ' ארנון דג, מכון וולקני

בעקבות האב הקדמון של הזית

חוקרים גילו זן עתיק של עץ זית שקיים בישראל הרבה יותר זמן מהזן הסורי וכעת מנסים לשייכו לתקופה מסוימת ולהבין מתי ואיפה החל לגדול
מין שפירית חדש בנאות סמדר, צילום - איתי שני

מין של שפירית הנפוץ במדבריות ערב התגלה בערבה

במסגרת מיזם טבע-ביז המשותף למשרד להגנת הסביבה ולחברה להגנת הטבע, נערך לראשונה סקר טבע בנאות סמדר שבו התגלתה השפירית החדשה
המפץ הקמבריוני. המחשה: depositphotos.com

ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה להתפתחות חיים מורכבים

חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה ובאוקיינוסים שבכדור הארץ, להתפתחותם של חיים מורכבים. המחקר מצביע על כך שעליית החמצן התרחשה לאחר התפתחותם של חיים
החוקרים הציבו בשטח פרחים מלאכותיים שהכילו תערובות של חומרי ריח. עש לילה ניגש לפרח מקרטון המדיף ניחוחות של נר הלילה | Charles Hedgcock/University of Washington

ריח פרחים מזוהם

תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג'ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum

חיידקי המעי מסוגלים לשנות את 'התוכנה' שלהם כתגובה לדלקת, דבר שעשוי להשפיע על מערכת החיסון

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת
חקר תזמון הרבייה של אלמוגים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית

אלמוג העיר ואלמוג הכפר

פרופ' אורן לוי חוקר את תזמון הרבייה של אלמוגים ברחבי העולם ומופתע מדיוקו. עם זאת השעון הביולוגי של האלמוגים אינו מותאם לאורות הכרך
פרופ' ירון טיקוצ'ינסקי משחרר צבי ים. צילום באדיבותו

איך ניתן לדעת אם צב ים ירוק יגדל להיות זכר או נקבה?

חוקרים מנתחים את הדנ”א ואת הפרופיל ההורמונלי של הצבים הירוקים, כדי להבין את הפיזיולוגיה, ההתפתחות והרבייה שלהם ולהבטיח את הישרדותם
החלב מהאוויר במרכז התמונה יחליף את זה של הפרות הרועות בחוץ. קרדיט אתר הידען, באמצעות DALEE

פרויקט "פרת השמים" – ייצור חלב מהאוויר

פרויקט פרת השמים נועד למצוא דרך להפיק חלבון חלב מחיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני וממימן
גל ורד מחזיקה חבל עליו גדל אלמוג רך בשונית האלמוגים בעומק 15 מטרים מול חוף קצא"א (צילם: ד"ר רונן ליברמן)

בשורות מעודדות: זיהום הפלסטיק במפרץ אילת נמוך בהשוואה לשוניות אלמוגים אחרות בעולם

צוות המחקר: "יש לפעול במהירות כדי להמשיך להגן על שוניות האלמוגים שלנו" * המאמר מוקדש לזכרו של טל אילון, איש של ים, מפקד כיתת הכוננות של כפר עזה שנרצח ב-7
פעולת המיטוכונדריה במערכת הנשימה של הצמחים. באדיבות החוקרים

הגנטיקה של הנשימה

חוקרים אפיינו גנים וחלבונים שמעורבים בתהליך השחבור במיטוכונדריה של צמחים וחיוניים לנשימה תאית וגדילה
תריסנית מהמין Leucoraja ocellata שצולמה בקצה התפוצה הקר שלה, ים לברדור, ניופאונדלנד, קנדה. (צילום: שחר חייקין)

חיים על הקצה

דגים שמשנים את תפוצתם לכיוון הקטבים בשל שינויי האקלים דועכים בשכיחותם
ליקוי חמה משפיע על התנהגות בעלי חיים. קרדיט: אתר הידען, באמצעות DALEE

ליקוי החמה עשוי לבלבל את התנהגות הציפורים

בניגוד לליקוי של 2017 שהתרחש בחודש אוגוסט, כעת הליקוי חל כאשר נדידת האביב כבר בעיצומה. ומאחר ורוב הציפורים טסות בלילה, ליקוי חמה עשוי להשפיע עליהן בצורה מובהקת
עדר פיליםהמחשה: depositphotos.com

נפתרה תעלומת אתרי החציבה הפרהיסטוריים: הקשר שבין האדם, הפיל ומקור המים

מדוע האדם הקדמון חזר שוב ושוב, לאורך מאות אלפי שנים, לאותם אתרי חציבה? מתברר שהסוד טמון בנתיבי נדידת הפילים
עדר של טריצרטופס הורידוס הולכים בביצה בתקופת הקרטיקון. קרדיט בארט בוס

שפילברג צדק: טריצרטופסים חיו בצוותא (וידאו)

מחקר שערך עשור שלם מראה שחמישה דינוזאורים בעלי שלוש קרניים חיו - ומתו - יחד, בדומה לתיאורם בסרטו של סטיבן שפילברג 'עולם היורה'
קרדיט צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה

בעזרת בינה מלאכותית: נמצא לראשונה השפעה של רעשי ספינות על דולפינים

לדברי החוקרים, הדולפינים מתקשרים בצורה שונה ומשנים את ההתנהגות הווקלית שלהם כאשר הם נתקלים ברעש של ספינה ולכן הם בוודאות מושפעים מרעש הספינות. מחקרי עבר כבר הראו ששינוי בהתנהגות הווקלית
משפחת שימפנזים. איבדו את הזנב. המחשה: depositphotos.com

מדוע איבדנו את הזנב?

איבוד הזנב התרחש לפני כ-25 מיליון שנה, כאשר השושלת של בני האדם וקופי האדם התפצלה מזו של הקופים הקדומים. החוקרים זיהו החדרה של אלמנט AluY ספציפי לאינטרון של הגן TBXT
התמונה ממחישה את האינטראקציות המורכבות המתוארות בסיכום שלכם, ומציגה את הבחירות המורכבות שבקטריופאג'ים עושים בין תוקפנות לתרדמה בתוך הפונדקאים החיידקיים שלהם, המושפעים מאותות סביבתיים ומבריאות הפונדקאי. הדבר מייצג את המנגנונים המתוחכמים הפועלים באינטראקציות חיידקיות ונגיפיות כפי שנחשפו על ידי המחקר. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

איך נגיפים מחליטים אם להישאר ידידותיים?

כך עובד מנגנון קבלת ההחלטות של הנגיפים
השמר החדש התגלה לראשונה במקרה במעי עכבר (תמונת מיקרוסקופ פלואורסצנטי של רקמת מעי, באדום – תאי השמר על-שם ויצמן)

שמר נגד שמר: תחרות בריאה בין מינים פטרייתיים שונים במעי עשויה להגן מפני זיהומים מסכני חיים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מין חדש של שמר שביכולתו לדחוק את רגליהם של מינים אחרים שעלולים להיות מסוכנים לבריאות; המדענים קראו למין החדש על שמו של ד"ר חיים ויצמן
זימרגל ארץ-ישראלי. צילום - יצחק כהן, החברה להגנת הטבע

לראשונה: התגלו סרטני מים מתוקים במודיעין

הסביבה האקולוגית התגלתה במסגרת סקר טבע שעורכת החברה להגנת הטבע עבור עיריית מודיעין מכבים רעות ובמימון ובליווי המשרד להגנת הסביבה
מערך הניסוי: תעלות מיקרופלואידיות בקוטר 1 מיקרון שבהן גודלו חיידקי אי-קולי לאורך כמה דורות תוך שימוש במגוון סמנים פלואורסצנטיים. סמנים אלה מאפשרים לעקוב אחר אירועים חשובים במעגל החיים של החיידק ברמת התא הבודד

איך יודע חיידק שהגיע הזמן?

על תוכנית החלוקה התאית
עיגולי פיות בנמיביה בעונה הגשומה. צילום: ד"ר סטפן גצין

תעלומת עיגולי הפיות

שילוב מנגנוני התמודדות של מערכות אקולוגיות מאפשר להתמודד עם תנאי יובש
שני זוגות צוללי היכרות והמדריך שלהם מקיפים את השונית המלאכותית | צילום: ד"ר ג'ני טיניאקוב

שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עקבו אחר צוללים באילת במשך 15 שנים ומצאו שהצבת השונית המלאכותית הביאה לצמצום לחץ הצלילה בשונית הטבעית
ייחור. באדיבות החוקרים, אוניברסיטת תל אביב

מה משפר את תהליך הייחור של צמחים שנחשב קריטי בחקלאות?

חוקרים גילו דרך לייעל משמעותית את תהליך ההשרשה בתהליך השיבוט הגנטי הטבעי של צמחים
חוטית נודדת, פברואר 2024. צילום: ד"ר דור אדליסט, אוניברסיטת חיפה

מדוזות מהמין "חוטית נודדת" בגדלים חסרי תקדים נצפו בימים האחרונים לאורך חופי ישראל

אחרי קיץ נטול מדוזות, והגודל העצום של המדוזות בנחילי החורף, אנחנו צופים שהקיץ הקרוב יהיה יחסית מרובה במדוזות", אמר ד"ר דור אדליסט ביולוג ימי מאוניברסיטת חיפה
תאים שהחוקרים הדביקו בקורונה (צבע חלש יותר מעיד שנהרסו עקב ההדבקה)

תהליכי ההדבקה של נגיף הקורונה

חוקרים השתמשו בריצוף רנ”א של תאים בודדים, כדי לאפיין את הדרכים שבהן נגיף הקורונה מתפשט בתאי הגוף, ובאוכלוסייה הכללית
הדמיית אמן של קבוצת G. blacki בתוך יער בדרום סין. קרדיט: גרסיה/ז'ואן-בויאו (אוניברסיטת הצלב הדרומי)

קופי אדם בגובה 3 מטרים במזרח אסיה נכחדו כי התמחו יתר על המידה

בנופי הקרסט המרהיבים של דרום סין, הסתובבו פעם קופי ענק, הידועים בשם Gigantopithecus blacki. גובהם היה שלושה מטרים ומשקלם כ-250 קילוגרם הם נכחדו לפני כ-300 אלף שנה. הסיבות להכחדתם של
ואריאנטים שונים של נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מקור הווריאנטים

מחקר בחולים מדוכאי חיסון מצא כי נגיף הקורונה מפתח מוטציות בעודו מסתתר בריאות, מה שיכול לסייע להתפשטותו בשאר האוכלוסייה
השוואה בין הצמחים שזרעיהם נחשפו לאתילן, לצמחים הרגילים. מקור

רגעי איוריקה, תגליות מוזרות וצמחי-על

בזכות תגלית מקרית במעבדה, חוקרים הצליחו לשפר גדילת צמחים ולהקנות להם עמידות לתנאי יובש ומליחות, באמצעות חשיפת זרעיהם להורמון צמחי בתהליך פשוט וקל ליישום
גם שחורים תומכים בטראמפ.המחשה: depositphotos.com

כל כלב ביג'י יומו? האנשים שמהססים לחסן את כלביהם

מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
האבולוציה של הסוסים. איור: Mcy jerry w CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=98977446

תיאוריה אבולוציונית חדשה מסבירה מדוע בעלי חיים מתכווצים עם הזמן

מחקר: הבנה חדשה של שינויים בגודל בעלי החיים במרוצת הזמן: תחרות, לחצים אקולוגיים וחוק קופ
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות