אבולוציה וטבע

עדר פיליםהמחשה: depositphotos.com

נפתרה תעלומת אתרי החציבה הפרהיסטוריים: הקשר שבין האדם, הפיל ומקור המים

מדוע האדם הקדמון חזר שוב ושוב, לאורך מאות אלפי שנים, לאותם אתרי חציבה? מתברר שהסוד טמון בנתיבי נדידת הפילים
עדר של טריצרטופס הורידוס הולכים בביצה בתקופת הקרטיקון. קרדיט בארט בוס

שפילברג צדק: טריצרטופסים חיו בצוותא (וידאו)

מחקר שערך עשור שלם מראה שחמישה דינוזאורים בעלי שלוש קרניים חיו - ומתו - יחד, בדומה לתיאורם בסרטו של סטיבן שפילברג 'עולם היורה'
קרדיט צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה

בעזרת בינה מלאכותית: נמצא לראשונה השפעה של רעשי ספינות על דולפינים

לדברי החוקרים, הדולפינים מתקשרים בצורה שונה ומשנים את ההתנהגות הווקלית שלהם כאשר הם נתקלים ברעש של ספינה ולכן הם בוודאות מושפעים מרעש הספינות. מחקרי עבר כבר הראו ששינוי בהתנהגות הווקלית
משפחת שימפנזים. איבדו את הזנב. המחשה: depositphotos.com

מדוע איבדנו את הזנב?

איבוד הזנב התרחש לפני כ-25 מיליון שנה, כאשר השושלת של בני האדם וקופי האדם התפצלה מזו של הקופים הקדומים. החוקרים זיהו החדרה של אלמנט AluY ספציפי לאינטרון של הגן TBXT
התמונה ממחישה את האינטראקציות המורכבות המתוארות בסיכום שלכם, ומציגה את הבחירות המורכבות שבקטריופאג'ים עושים בין תוקפנות לתרדמה בתוך הפונדקאים החיידקיים שלהם, המושפעים מאותות סביבתיים ומבריאות הפונדקאי. הדבר מייצג את המנגנונים המתוחכמים הפועלים באינטראקציות חיידקיות ונגיפיות כפי שנחשפו על ידי המחקר. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

איך נגיפים מחליטים אם להישאר ידידותיים?

כך עובד מנגנון קבלת ההחלטות של הנגיפים
השמר החדש התגלה לראשונה במקרה במעי עכבר (תמונת מיקרוסקופ פלואורסצנטי של רקמת מעי, באדום – תאי השמר על-שם ויצמן)

שמר נגד שמר: תחרות בריאה בין מינים פטרייתיים שונים במעי עשויה להגן מפני זיהומים מסכני חיים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מין חדש של שמר שביכולתו לדחוק את רגליהם של מינים אחרים שעלולים להיות מסוכנים לבריאות; המדענים קראו למין החדש על שמו של ד"ר חיים ויצמן
זימרגל ארץ-ישראלי. צילום - יצחק כהן, החברה להגנת הטבע

לראשונה: התגלו סרטני מים מתוקים במודיעין

הסביבה האקולוגית התגלתה במסגרת סקר טבע שעורכת החברה להגנת הטבע עבור עיריית מודיעין מכבים רעות ובמימון ובליווי המשרד להגנת הסביבה
מערך הניסוי: תעלות מיקרופלואידיות בקוטר 1 מיקרון שבהן גודלו חיידקי אי-קולי לאורך כמה דורות תוך שימוש במגוון סמנים פלואורסצנטיים. סמנים אלה מאפשרים לעקוב אחר אירועים חשובים במעגל החיים של החיידק ברמת התא הבודד

איך יודע חיידק שהגיע הזמן?

על תוכנית החלוקה התאית
עיגולי פיות בנמיביה בעונה הגשומה. צילום: ד"ר סטפן גצין

תעלומת עיגולי הפיות

שילוב מנגנוני התמודדות של מערכות אקולוגיות מאפשר להתמודד עם תנאי יובש
שני זוגות צוללי היכרות והמדריך שלהם מקיפים את השונית המלאכותית | צילום: ד"ר ג'ני טיניאקוב

שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עקבו אחר צוללים באילת במשך 15 שנים ומצאו שהצבת השונית המלאכותית הביאה לצמצום לחץ הצלילה בשונית הטבעית
ייחור. באדיבות החוקרים, אוניברסיטת תל אביב

מה משפר את תהליך הייחור של צמחים שנחשב קריטי בחקלאות?

חוקרים גילו דרך לייעל משמעותית את תהליך ההשרשה בתהליך השיבוט הגנטי הטבעי של צמחים
חוטית נודדת, פברואר 2024. צילום: ד"ר דור אדליסט, אוניברסיטת חיפה

מדוזות מהמין "חוטית נודדת" בגדלים חסרי תקדים נצפו בימים האחרונים לאורך חופי ישראל

אחרי קיץ נטול מדוזות, והגודל העצום של המדוזות בנחילי החורף, אנחנו צופים שהקיץ הקרוב יהיה יחסית מרובה במדוזות", אמר ד"ר דור אדליסט ביולוג ימי מאוניברסיטת חיפה
תאים שהחוקרים הדביקו בקורונה (צבע חלש יותר מעיד שנהרסו עקב ההדבקה)

תהליכי ההדבקה של נגיף הקורונה

חוקרים השתמשו בריצוף רנ”א של תאים בודדים, כדי לאפיין את הדרכים שבהן נגיף הקורונה מתפשט בתאי הגוף, ובאוכלוסייה הכללית
הדמיית אמן של קבוצת G. blacki בתוך יער בדרום סין. קרדיט: גרסיה/ז'ואן-בויאו (אוניברסיטת הצלב הדרומי)

קופי אדם בגובה 3 מטרים במזרח אסיה נכחדו כי התמחו יתר על המידה

בנופי הקרסט המרהיבים של דרום סין, הסתובבו פעם קופי ענק, הידועים בשם Gigantopithecus blacki. גובהם היה שלושה מטרים ומשקלם כ-250 קילוגרם הם נכחדו לפני כ-300 אלף שנה. הסיבות להכחדתם של
ואריאנטים שונים של נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מקור הווריאנטים

מחקר בחולים מדוכאי חיסון מצא כי נגיף הקורונה מפתח מוטציות בעודו מסתתר בריאות, מה שיכול לסייע להתפשטותו בשאר האוכלוסייה
השוואה בין הצמחים שזרעיהם נחשפו לאתילן, לצמחים הרגילים. מקור

רגעי איוריקה, תגליות מוזרות וצמחי-על

בזכות תגלית מקרית במעבדה, חוקרים הצליחו לשפר גדילת צמחים ולהקנות להם עמידות לתנאי יובש ומליחות, באמצעות חשיפת זרעיהם להורמון צמחי בתהליך פשוט וקל ליישום
גם שחורים תומכים בטראמפ.המחשה: depositphotos.com

כל כלב ביג'י יומו? האנשים שמהססים לחסן את כלביהם

מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
האבולוציה של הסוסים. איור: Mcy jerry w CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=98977446

תיאוריה אבולוציונית חדשה מסבירה מדוע בעלי חיים מתכווצים עם הזמן

מחקר: הבנה חדשה של שינויים בגודל בעלי החיים במרוצת הזמן: תחרות, לחצים אקולוגיים וחוק קופ
זבובי פירות מזדווגים. המחשה: depositphotos.com

תסכול מיני מוביל לסטרס בזבובי פירות

תובנות המחקר של יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, פותחות הזדמנות לחקר מעמיק של השפעת הסטרס על מערכת העצבים
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
הנדסת נוגדנים. המחשה: depositphotos.com

להאניש את השליח

אלגוריתם שפיתחו מדעני המכון מבשר קפיצת מדרגה בתחום האנשת הנוגדנים ועשוי לאפשר פיתוח מהיר, יעיל וזול יותר של תרופות חדשות. המפתח: יציבות
חיסון שפעת אצל מבוגרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרי אוקספורד: חיסון לשפעת מפחית ב-50% את הסיכוי של מבוגרים להגיע לטיפול נמרץ כתוצאה מסיבוכים

אנשים בני 65 ומעלה שחוסנו היו בסיכון נמוך ב-41% להתאשפז עם שפעת בכלל ובין החולים הקשים - סיכון נמוך ב-45% להגיע לטיפול נמרץ
שיבולים וגרגרים של חיטה. המחשה: depositphotos.com

גיבורים מקומיים

צמיחת החיטה הפכה לסמל ישראלי של תקווה והתחדשות אחרי אסון. כך גם ניסויי השדה של פרופ' אברהם לוי בעוטף עזה הממשיכים מורשת ישראלית מפוארת של חקר האבולוציה והגנטיקה של הדגן
חוקרים באוניברסיטת קווינסלנד גילו שבני אדם יכולים להבין את מצבן הרגשי של תרנגולות מצלילי הקרקור שלהן. יכולת זו, שאינה מושפעת מניסיון קודם עם תרנגולות, יש לה השלכות משמעותיות על שיפור רווחת העופות ויכולה לסייע בפיתוח מערכות מעקב מבוססות בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

תקשורת בין-מינית: בני אדם פיענחו את קוד קרקור התרנגולות

מחקר בהובלת אוניברסיטת קווינסלנד מצא שבני אדם יכולים להבין אם תרנגולות מתרגשות או מאוכזבות, פשוט על-פי צליל הקרקור שלהן
מחקר חדש מראה שלקופי אדם יש זיכרון חברתי יוצא דופן, המזהה חברי קבוצה לשעבר גם לאחר יותר מ-25 שנה. ממצא זה, המצביע על דמיון קוגניטיבי משמעותי בין קופי אדם לבני אדם, מדגיש את העומק ומשך הקשרים החברתיים אצל קרובינו החייתיים. המחקר מצא את הזיכרונות החברתיים הלא-אנושיים המתועדים שנמשכו הכי הרבה זמן אי פעם. צילום: אוניברסיטת ג'ונס הופקינס

קשרים נצחיים: קופי אדם מפגינים זיכרון מדהים לחבריהם שאבדו לפני זמן רב

קופי אדם מזהים תמונות של חברי קבוצה שלא ראו יותר מ-25 שנה ומגיבים בהתלהבות רבה יותר לתמונות של חבריהם, כך עולה ממחקר חדש
תאים שנדבקו בנגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

תרופות במבחן האבולוציה

בדיקות בטיחות של תרופות מתמקדות לרוב ב"בטיחות פיזיולוגית", כלומר השפעתן האפשרית על מטופלים. מדעני מכון ויצמן למדע מציעים מבחן מסוג חדש: בטיחות אבולוציונית
שבט הומו ארקטוס משתתפים בציד. המחשה: depositphotos.com

המשך ההתחקות אחר מוצא האדם: ההשפעה של האקלים על ההגירה מאפריקה

מחקרי משקעים בים התיכון מגלים על קיומו מסדרון ירוק במדבר סהרה שצץ בדיוק בתקופה שבה האבות הקדמונים שלנו היגרו מאפריקה לפני כ-2.1 מיליון שנה
נחיל מדוזות חורף 2023. צילום: ד"ר גור מזרחי וד"ר אלי שמש מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה

נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת הגיע לחופי הארץ דווקא בחורף

לאחר קיץ ללא מדוזות באופן חריג, נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת, נראה בימים האחרונים מול חופי חיפה
חוקרים יפנים מאוניברסיטת 'נגויה' חשפו היבטים חדשים של האינטראקציה בין צמחי מאסט או צמחי זריעה מאסיבית, כלומר צמחים המפיצים את זרעיהם בבת אחת כמו במבוק סאסא לבין עכברי שדה. המחקר שלהם מגלה כי התנהגות עכברים (המשתנה בין מין למין, ומשתנה לפי תנאי סביבה ועונות השנה)  ממלאת תפקיד מכריע בפיזור זרעים ובריאות המערכת האקולוגית ביערות, ומאתגרת תיאוריות קיימות לגבי אחסון זרעים וצריכתם. קרדיט: רייקו מצושיטה

מדענים חושפים קשרים מרתקים בין עכברים לצמח שפורח פעם במאה שנים

ממצאיהם מדגישים את החשיבות של הבנת הצרכים של צמחים ובעלי חיים כאחד כדי להבטיח את בריאותן של מערכות אקולוגיות מקומיות. הם גם מבטלים אמונה קודמת לגבי האופן שבו עכברים מאחסנים
הדמיה של המבנה התלת-ממדי של חלבון מפתח בנגיף הקורונה: אנזים הפרוטאז הראשי החיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג (מסומן בטורקיז). החוקרים חיפשו מולקולות שיוכלו להיקשר ליעדים שונים על-גבי החלבון (מסומנים בצהוב) וכך לחסום את פעילותו. מקור: Diamond Light Source

שותפות COVID Moonshot מציגה: מפת דרכים לפיתוח מואץ של תרופות והתמודדות עם מגיפות עתידיות

ציוץ בטוויטר של פרופ' ניר לונדון ממכון ויצמן למדע צמח לשותפות בינלאומית למציאת תרופה לקורונה על בסיס עקרונות של מדע פתוח וחוכמת המונים. כעת מניחים המדענים המעורבים את התשתית להתמודדות
חיידקי אי-קולי. המחשה: depositphotos.com

נאבקים בעמידות חיידקים

חוקרים פיתחו אנטיביוטיקה קטליטית – שגורמת לחיתוך ולביקוע מטרות בחיידק – ובעקבות זאת, למותו
האמצעים לסקירת שטחי חקלאות: לוויינים, מטוסי צילום, רחפנים. מתוך המחקר

לוויינים ודאונים יכולים להציל את החרקים המאביקים

לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר
אילוף כלב. המחשה: depositphotos.com

אוכל לעומת צעצועים – מדענים חושפים מה כלבים באמת מעדיפים

אפשר בהחלט לאלף כלב בעזרת צעצועים אם מתחילים מאוד מוקדם", אמרה החוקרת הראשית מאוניברסיטת פלורידה. "זה מה שנעשה עם כלבי חיפוש והצלה, מתחילים מאוד מוקדם עם צעצועים כמחזקים".
Photo 190541348 | Virus © Ponsuwan | Dreamstime.com

ארגז הכלים של נגיף הקורונה

על שני רכיבים שמסייעים ל- COVID-19 לייצר את חלבוניו ולהתרבות
הלבנת שיניים. המחשה: depositphotos.com

הוספת מולקולה שסונתזה מברוקולי למשחת השיניים תסייע במניעת חיידקים

קבוצה בינלאומית של מדענים ובהם גם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מציעים להוסיף מולקולה טבעית שתפחית את הזיהומים הביולוגיים בחלל הפה בצורה משמעותית.
סוד כמוס. המחשה: depositphotos.com

מה אומר קולנו?

על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
העץ המאושר. המחשה: depositphotos.com

מדענים מפריכים מיתוס: האם לעצים באמת יש רגשות?

32 חוקרי צמחים ויערות מכל רחבי העולם פרסמו מאמר בכתב העת Trends in Plant Science ובו הם בחנו את כל הטענות הללו
ביצי כרישים בין תולעים מהסוג Lamellibrachia, סמוך לבריכות התמלחת. צילום: פרופ' מקסים רובין בלום, אוניברסיטת חיפה

צלילה עם כרישים

רובוט מחקר גילה שפע ססגוני של חיים בעומק קילומטר בים * חוקרים בחנו כיצד נוצרה סביבה ייחודית ושופעת חיים, בעומק הים, מול חופי ישראל
חולד עיוור. המחשה: depositphotos.com

עושים שרירים ונשארים צעירים

חוקרים גילו שהרכב שרירי השלד של החולד העיוור נשמר לאורך כל חייו, מה שמעכב את הזדקנותו
אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת וים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון. צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים

אלמוגים מים סוף פלשו לחופי הים התיכון של ישראל

עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר
הגורילה ליה. צילום: טיבור ייגר, באדיבות הספארי

האבולוציה של הבעות הפנים

ארכיטקטורת הפנים הפרימיטיבית של הגורילה כמפתח להבנת הבעות הפנים האנושיות
הסיקסק הוא עוף שכנפיו חומות, שאר גופו "צבוע" שחור-לבן ורגליו ארוכות ודקות. צילום: רעות אלון

מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר?

מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן
המחקר של נרי התמקד במינים של כרישים ובטאים – טורפים חשובים שאוכלוסייתם נפגעה משמעותית בשנים האחרונות. מחבטן אפור. צילום: אילן בורנקש

נתפסו ברשת: מה דגים בעזה?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
צילום: יוסי אבגנה

רחמים ("נשרים מצריים") שנולדו בישראל, נעלמו בתימן – ונמצאו הודות למתנדבים בפולין ופורטוגל דרך צפייה ביוטיוב

לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של
המבנה הפנימי של תא בעל חיים. המחשה: depositphotos.com

על חיידקים וכלכלה – הקרן הלאומית למדע

בחינה של חוקי גידול ידועים שהתגלו באחרונה, הובילה לגילוי חוקי גידול חדשים