מסתבר שלמטאוריטים ענקיים אלה הייתה דווקא השפעה חיובית על החיים בהשוואה למטאוריטים המאוחרים יותר שגרמו להכחדות
לפני מיליארדי שנים, הרבה לפני שהחיים כפי שאנו מכירים אותם התקיימו, מטאוריטים פגעו בכדור הארץ בתדירות גבוהה. אחד מאותם גופים שמימיים התנגש בכדור הארץ לפני כ-3.26 מיליארד שנים, ועד היום הוא חושף סודות על העבר של כוכב הלכת שלנו.
נדיה דראבון, גיאולוגית החוקרת את כדור הארץ הקדום ופרופסורית משנה במחלקה למדעי כדור הארץ והפלנטות באוניברסיטת הרווארד, חוקרת בעניין רב את עידן פצצות המטאוריטים בתקופות קדומות של כדור הארץ, איפשרו חיים רק לחיידקים וארכאות. היא מתמקדת בשאלות כמו מתי הופיעו האוקיינוסים הראשונים? כיצד נוצרו היבשות? וכיצד השפיעו הפגיעות האלימות על התפתחות החיים?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מספק תשובות לחלק מהשאלות הללו, במיוחד בנוגע לפגיעת המטאוריט המכונה S2 שהתרחשה לפני יותר מ-3 מיליארד שנים, והשפעתה נשתמרה גם כיום באבני חגורת הגרינסטון בבארברטון, דרום אפריקה. באמצעות עבודת איסוף וניתוח קפדנית של דגימות סלעים במרווחים של סנטימטרים ובחינת הסדימנטולוגיה, הגיאוכימיה והרכב האיזוטופים של הפחמן שנשארו, הצוות של דראבון מצייר תמונה מרתקת על מה שקרה ביום שבו מטאוריט בגודל של ארבעה הרים בגובה האוורסט פגע בכדור הארץ.
"נסו לדמיין את עצמכם עומדים מול חופי קייפ קוד, בשטח מים רדודים ללא זרמים חזקים. ואז לפתע, מגיע צונאמי ענק ומטלטל את קרקעית הים," אמרה דראבון.
המטאוריט S2, שהוערך להיות עד פי 200 בגודלו מהמטאוריט שחיסל את הדינוזאורים, גרם לצונאמי שערבב את האוקיינוס והעביר שברים מהיבשה לאזורים החופיים. החום מהפגיעה גרם לשכבה העליונה של האוקיינוס לרתוח, והאטמוספירה התחממה. ענן אבק סמיך כיסה את הכל ועצר כל פעילות פוטוסינתטית.
עם זאת, חיידקים הם עמידים, ולפי הניתוח של הצוות, החיים החיידקיים התאוששו במהירות לאחר הפגיעה. במקביל חלה עליה חדה באוכלוסיות של יצורים חד-תאיים שניזונים מזרחן וברזל. הברזל, ככל הנראה, הועלה ממעמקי האוקיינוס אל המים הרדודים על-ידי הצונאמי, והזרחן סופק על-ידי המטאוריט עצמו ומהגברת תהליכי בליה וסחיפה על היבשה.
הניתוח של דראבון מראה שהחיידקים שניזונים מברזל שגשגו בעקבות הפגיעה. המעבר הזה לחיידקים המעדיפים ברזל, אפילו אם היה קצר מועד, הוא חלק מרכזי בפאזל המתאר את החיים הקדומים על כדור הארץ. לפי המחקר של דראבון, אירועי פגיעות מטאוריטים – שידועים כקטלניים – נשאו בחובם גם יתרונות לחיים.
"אנחנו חושבים על אירועי פגיעה כקטסטרופליים לחיים," אמרה דראבון. "אבל המחקר הזה מראה שלפגיעות הללו היו יתרונות לחיים, במיוחד בשלבים המוקדמים… ייתכן שהפגיעות הללו למעשה אפשרו לחיים לשגשג."
תוצאות אלו נובעות מעבודת השטח המאומצת של גיאולוגים כמו דראבון והסטודנטים שלה, אשר מטיילים בין מעברי הרים המכילים את העדויות הסדימנטריות של פגיעות עתיקות. חתימות כימיות מוסתרות בשכבות דקות של סלעים עוזרות לדראבון ולצוותה להרכיב את העדויות לצונאמיים ולאירועים קטסטרופליים אחרים.
חגורת הגרינסטון בבארברטון שבדרום אפריקה, שבה דראבון מתמקדת בחלק גדול מעבודתה הנוכחית, מכילה עדויות לשמונה אירועי פגיעה לפחות, כולל.S2 היא וצוותה מתכננים להמשיך ולחקור לעומק את ההיסטוריה המטאוריטית של כדור הארץ.
