אבולוציה וטבע

גביש ארגונייט. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה קורה כשלים יש חום?

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו
חיידקי בצילוס (בירוק) המשחררים חומרים אנטי פיטרייתיים על גבי העור, והקנדידה (בלון לבן) נפגעת. באדיבות החוקר

להפוך חיידקים ל”מזרקים ביולוגיים”

החיידק בצילוס סבטיליס עשוי לסייע בטיפול חדשני בקנדידה
להקת עטלפים. אילוסטרציה: depositphotos.com

בלי רוח ועם צלצולים: הרחפן שירחיק עטלפים מטורבינות רוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת חיפה בחנו את יעילותו של מכשיר ייעודי המותקן על רחפן, שנועד להרחיק עטלפים מטורבינות הרוח שקוטלות אותם בהמוניהם, ולאפשר לטורבינות לפעול באופן יעיל ורציף
נחיל דבורים חוזר לכוורת. החוקרים גילו שהדבורים יצרו שדה חשמלי בטווח של 1,000-100 וולט למטר. אילוסטרציה: depositphotos.com

יש חשמל באוויר? אלה הדבורים

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
זבד אפריקני. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה למשיחת מלכים ולניצול של הטבע,ף

הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?
שמרי אפיה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר גנטי חשף: כך פועלת "האנטנה" של השמרים

הגילוי החדש יכול לשפוך אור על המנגנונים הבסיסיים המבקרים את מטבוליזם של סוכר ביצורים נוספים, בהם בני אדם
השערתו של פרופ' תופיק על מקור החיים: מפפטידים בודדים חסרי מבנה (טורקיז, משמאל) לחלבונים בעלי מבנה ויכולת להיקשר לדי-אן-אי (טורקיז, מימין), דרך שלב ביניים של פפטידים המתארגנים לדימרים בתוך טיפות (במרכז)

ערש האבולוציה של החלבונים

יום לאחר מותו של פרופ' דן תופיק, זכתה השערתו על מקור החיים לחיזוק משמעותי
נגיף תחת מיקרוסקופ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לראשונה בעולם: זוהו כמאה אלף מיני וירוסים חדשים  שלא היו ידועים למדע

החוקרים אף הצליחו לזהות אילו יצורים הווירוסים עשויים לתקוף, תגלית שצפויה לסייע בקידום פיתוח של קוטלי חיידקים, פטריות ומזיקים שונים לחקלאות
התארכות גופה של נקבת הארבה בזמן הטלת ביצים בקרקע. מתוך המחקר

כוחות העל של נקבת הארבה

הגמישות של מערכת העצבים המרכזית שלה מאפשרת לה להימתח בעת הטלת ביציה באדמה עד פי 2 או פי 3 מאורכה המקורי, ואז לשוב במהירות לאורכה הרגיל ללא נזק
במחקר התגלה שהחלבון שמרכיב את השוטון הוא לא בעל צורה אחת קבועה, אלא יכול להתקיים ב-11 מצבים לפחות. Photo by CDC on Unsplash

ואף על פי כן, החיידק נוע ינוע

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם
האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול
דבורי דבש בכוורת. אילוסטרציה: depositphotos.com

תוחלת החיים של דבורת הדבש עלולה להיות מחצית ממה שהייתה לפני 50 שנה

החוקרים מעריכים כי נתון זה הוא הגורם או לפחות קשור מאוד לתסמונת קריסת הכוורות
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
איור - ניצול של בינית גדולת ראש. קרדיט - אוניברסיטת תל אביב

נחשפה העדות הקדומה ביותר לבישול של דגי ענק על ידי האדם הקדמון, לפני כ- 780,000 שנים

זו העדות הקדומה בכלל לבישול יזום באש. פריצת דרך עולמית של האוניברסיטאות העברית, בר אילן ותל אביב ובשיתוף עם מכללת אורנים והמכון לחקר ימים ואגמים
איור קונספטואלי: פעילויות חישוביות מורכבות בתאי חיידק קרדיט צילום: דוברות הטכניון

כיצד להפוך תאי חיידק לרשתות נוירונים?

פרופ' ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ' רון ויס מ-MIT מציגים: פעילויות חישוביות מורכבות בתאים חיים
שילובי אנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

שילובי אנטיביוטיקה – האם הם יעילים?

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למדידת השפעתם ארוכת הטווח של "טיפולי קומבינציה"
פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. צילום: ניצן זוהר - דוברות הטכניון

המנגנונים המוחיים שמאחורי התנהגות טריטוריאלית –

מחקר בין-לאומי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית זכה במענק היוקרתי ERC Synergy Grant
Deinococcus radiodurans (המוכר בשם החיבה "קונן הבקטריה") מתאים במיוחד לשרוד בסביבה הקשה של מאדים. בניסויים, הוא שרד כמויות אסטרונומיות של קרינה בסביבה קפואה וצחיחה. קרדיט: Michael J. Daly/USU

החיים על המאדים: ייתכן שחיידקים עתיקים אורבים מתחת לפני המאדים

חוקרים דימו את תנאי הקרינה המייננת הקשה של מאדים כדי לראות כמה זמן חיידקים ופטריות מיובשים וקפואים יוכלו לשרוד
צמד חלבוני Tad1 ומולקולות האיתות שהתגלו לכודות בתוכם

כשהווירוסים מנצחים

מדעני המכון חושפים: כך מערימים נגיפים על המערכת החיסונית של חיידקים
נגיף HIV איידס, רטרוירוס. איור: depositphotos.com

כ-8% מהגנום של בני אדם מקורו בנגיפים

חוקרים בוחנים כיצד הדנ"א הנגיפי העתיק בגנום האנושי ממלא תפקיד במחלות ובהתפתחות האנושית
סבתא מבלה עם הנכדים. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: חידת הסבתא

בהמשך לשאלתה של יהודית על אריכות ימיהן של נשים לעומת גברים שואל ניר מה ההיגיון האבולוציוני בחיים ארוכים לאחר שהסתיימה תקופת הפוריות?
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
נדל מדברי. איור: depositphotos.com

פרוקים מפרקים:

פרוקי רגליים הם “הכוח העיקרי” שמפרק צמחים במדבר – ובכך הם מסייעים לתפקוד המערכת האקולוגית המדברית
איור 3. התגליות של פבו סיפקו מידע חשוב באשר לאיכלוס העולם בזמן שבו הומוספיינס היגרו אל מחוץ לאפריקה והתפשטו לשאר העולם. ניאנדרטלים חיו במערב אירואסיה ואילו דניסובנים במזרח אירואסיה. רביה בין המינים השונים התרחשה כאשר ההומוספיינס התפשטו לרוחב היבשת, תוך השארת שרידים האצורים בדנ"א. איור מתוך ההסבר לפרס נובל 2022 לרפואה. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי
מודלים דיגיטליים תלת-ממדיים של שלוש עצמות הגפיים של TM 266 מיוחסים ל-Sahelanthropus tchadensis (משמאל, עצם הירך במבט אחורי ומדיאלי; מימין, שני האולנאים במבט קדמי ורוחבי). Franck Guy/CNRS/Université de Poitiers/MPFT, Fourni par l'auteur

מיני הומנואידים עמדו על שתי רגליים כבר לפני 7 מיליון שנה

בניגוד להנחה הרווחת עד כה, צוות חוקרים מצרפת ומצ'ד גילו שההליכה על שתיים אינה מאפיינת רק את הומו סאפיינס ואפשר שהתפתחה כמה פעמים בניגוד להנחה הרווחת עד כה, צוות חוקרים
קבוצת חיילים. איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 4: השקר הגדול של "מלחמת כל בכל"

למה אנחנו חושבים שטבענו כל כך רע? למה אנחנו סבורים שלוחמה מתמדת היא דחף אנושי בסיסי?
מבינים זה את זה בלי מילים (אילוסטרציה). איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 3: כל הזכויות שמורות לטבע

בפרק זה נבחן האם המוסר החברתי הוא תוצר של הדתות, או תכונה ביולוגית אוניברסלית, שקדמה לתרבויות ולדתות? ואיך האנושות יכולה להתאחד בעיתות חרום
בושמנים באפריקה מבעירים אש ביחד.איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 2: ארבעה מיליארד שנה של שיתוף פעולה

בהתארגנות מחודשת, סימביוטית, פועל האורגניזם הרבה יותר טוב מאשר תאיו או חלקיו הנפרדים
שרשרת דבורים. איור: depositphotos.com

טובים מטבענו חלק 1: איך אנחנו משתפים פעולה נגד הרוע

הדיון בשאלה האם טבע האדם טוב או רע מנעוריו הוא עתיק יומין, אהוד אמיר סבור שלמרות שזה נראה אולי הפוך, טבע האדם טוב מנעוריו והרעים הם יוצאי הדופן. פרק ראשון
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
אלטרואיזם - זולתנות. איור: depositphotos.com

כיצד המיקרוביום תורם לשיתוף פעולה, אלטרואיזם וחברתיות

המיקרואורגניזמים שבגופנו גורמים לבני אדם להתקרב ולעזור זה לזה, גם כאשר אין ביניהם קרבה גנטית
תולעי למליברכיה צמודות למסלע שנוצר בעקבות פעילות חיידקית בנביעות הגז בעומק של קילומטר מול חוף פלמחים. (צילום: ד"ר יצחק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה, במסגרת פרויקט SEMSEEP)

נווה מדבר בים עמוק

סימביוזה עם חיידקים מאפשרת לתולעים ולצדפות להיזון מגז טבעי ומתרכובות גופרית – ומלמדת אותנו על דרכים להפקת אנרגיה
מבנה הפרוטו-ריבוזום, באדיבות מכון ויצמן

פרופ' עדה יונת: יתכן שהתגלתה החוליה החסרה בין קדם החיים והחיים הביולוגיים

חיזוק משמעותי לתיאוריית הפרוטוריבוזום – כיס מולקולרי זעיר הבנוי מאר-אן-אי שהופיע במרק הקדום ועודד קשרים בין חומצות אמינו
תיקן אמריקני מטפס על כריך. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם התיקן מסוכן לאדם? האם האדם מסוכן לתיקן?

גידי משתף אותנו במחלוקת במשפחתו: האם תיקנים (גו'קים) הם מזיקים מסוכנים לבריאות או סתם מטרד? שאלה נוספת: האם אכן תיקנים יכולים לשרוד מתקפה גרעינית
נוגדנים תוקפים נגיף. איור: depositphotos.com

חוקרים זיהו נוגדנים שעשויים להחליף את חיסון RNA לקורונה

לטענת החוקרים מאונבירסיטת תל אביב, טיפול נקודתי בנוגדנים ואספקתם לגוף בריכוז גבוה יכול לשמש תחליף יעיל לחיסוני ה-RNA, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון ולאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת
אלמוגים זוהרים בעומק הים.

השיטות המתוחכמות של האלמוגים לארגן לעצמם ארוחה גם בעומק הים

חוקרים גילו כי אלמוגים זוהרים גם בעומק כדי לפתות את טרפם
עטלף פירות: צילום יובל ברקאי

אין עדות מדעית לכך שהקורונה הגיעה מעטלפים

לטענת החוקרים, הטענות ולפיהן התפרצות הקורונה מקורה בעטלפים אינן מבוססות מדעית והן בבחינת הטעיית הציבור. לטענת החוקרים במרבית המקרים העטלפים כלל אינם אוגרים וירוסים בגופם ובכל מקרה יש להם מערכת
אצות מועשרות. צילום: המכון לחקר ימים ואגמים ואוניברסיטת תל אביב

האצות המועשרות שיסייעו באבטחת מזון למען עתיד האנושות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, פיתחו טכנולוגיה חדישה המאפשרת גידול של "אצות מועשרות" באבות המזון, חלבונים, סיבים תזונתיים, ומינרלים לצרכי האדם והחי.
אכזריות. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם האדם אכזרי מטבעו?

יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה הומניות קיבלה משמעות של אהבת אדם סובלנות סבלנות וכו', האם מלחמות, מוות, אכזריות ודיכוי החלש פחות אנושיות?"יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה
בתמונה מצד שמאל: עלים שעברו התחדשות (רגנרציה). באדיבות החוקרים ומכון וולקני

הצמחים יכולים להתרבות מינית או בשיבוט, אך לא בו זמנית

מחקר חדש של ד"ר משה ראובני ממכון וולקני שפורסם בכתב העת נייצ'ר מצא, שנוכחותו של חלבון בשם פלוריגן, המופרש בצמח בזמן הפריחה (שלב הרביה המינית), קשור לירידת היכולת של הצמח
קוקה קולה זירו. איור: depositphotos.com

בלי קלוריות אבל לא בלי מחיר: איך משפיעים תחליפי הסוכר על גוף האדם

מדעני המכון הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
מוצרי חלב נטולי לקטוז. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה יש לקטוז בחלב?

"בננה" שואלת: כיצד מיוצר חלב נטול לקטוז?
כנימות על חיטת לחם/ צילום: פרופסור ורד צין.

החוקרת משדה בוקר ממשיכה את דרכו של אהרון אהרונסון

פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים
תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז