אבולוציה וטבע

דגי אמנון שנפגעו מהנגיף ומתו. באדיבות החוקרים

בין נגיפים לדגים

הרצף הגנטי של נגיף שגרם לתחלואה ותמותה של דגי אמנון, אינו דומה לשום רצף גנטי מוכר
על אף שהנמלים הנתקפות עולות במספרן בהרבה על התוקפות, הן לא מסוגלות להתגונן מפניהן – וגם לא מנסות. נמלת polyergus מוקפת בנמלי formica משועבדות, צילום: Adrian A. Smith, CC BY 2.5

עבדים היינו לנמלה ולפרפר

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות
חיפושית מדבר נמיב. צילום: איגור קרמלב, פקסל

מחקים חרקים

פיתוח מערכות לאיסוף מים ושינועם בהתבסס על מאפייני חיפושית מדברית ונקבת הפשפש
דג קיליפיש אפריקני. המחשה: depositphotos.com

לעכב את מחלות הזיקנה

על דגים מזדקנים, חלבונים מתקפלים ומסלול חדש לפיתוח חומרים תרופתיים
רשת הקורים של בר ההדר המתגודד היא ייחודית. צילום: Olaf Leillinger, CC BY-SA 2.5

עכבישים למען עגבניות

שפן סלע בשמורת עין גדי. המחשה: depositphotos.com

הרשת החברתית של שפני הסלע

מעקב אחר יונקים חברתיים, איפשר למדענים להבין כיצד הם בוחרים דרך התנהגות שמקדמת את יכולתם להתרבות
צמח. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך עולמית קובעת: צמחים משמיעים קולות

לכל צמח ולכל סוג של מצוקה יש צליל אופייני הניתן לזיהוי. קולות הצמחים נשמעים כמעין קליקים, כמו פופקורן, בווליום דומה לדיבור אנושי אבל בתדרים שמעל טווח השמיעה האנושי, והם עשויים
צדפה שנפלטה אל החוף. המחשה: depositphotos.com

מנומשים? אולי אתם חולקים חומר כימי משותף עם צדפות

על ידי שימוש במיקרוסקופ חדשני הצליחו לזהות לראשונה את התהליך שבו הצדף מייצר גבישים המשמשים אותו לראייה, וגילו שהוא דומה לתהליך היווצרותם של נמשים בבני אדם
מדוע דולפינים בלתי מאולפים משתפים פעולה עם בני אדם? שיתוף הפעולה אדם-דולפין בלגונה שבברזיל. צילום: Dr. Bianca Romeu, באדיבות Oregon State University

דולפין, אוהב דייגים?

מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

המחיר הכבד שהאלמוגים עלולים לשלם בגלל שינויי האקלים

ההתחממות הגלובלית משפיעה בצורות רבות על החיים בים כאשר היא גורמת לירידה בחמצן המומס במי האוקיינוס מצד אחד, ומצד שני, לעליה בחילוף חומרים אצל בעלי החיים הימיים, מה שמגדיל עוד
סכרת הריון. המחשה: depositphotos.com

זיהוי סכרת הריון בשליש הראשון באמצעות חיידקי המעי

מחקר חדש של פרופ' עומרי קורן מאוני' בר-אילן הוכיח כי חיידקי המעי יכולים לסייע באבחון סוכרת הריונית בתחילת ההריון. אבחון מוקדם יכול להפחית תופעות לוואי לא רצויות באם ובתינוק
חלקיקים שסוננו בעזרת דוגם אוויר צִקלוני במשך 120 דקות ביום משופע באבק ברחובות

על סופות אבק וחיידקים עזי רוח

בקטריות הנישאות באוויר למרחקים אדירים על-גבי חלקיקים נוחתות בחלקן לארץ כשהן בחיים – ומוכנות להתרבות
עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

הזיקית שהתחפשה

התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג
חיידקי המעיים. המחשה: depositphotos.com

מפגש גורלי עם חיידקי המעי – הקרן הלאומית למדע

אופן הלידה והמיקרוביום שמתפתח בעקבותיו, משפיעים על המעי ועל מערכת החיסון
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
שער המגזין סיינס, 2/3/2023. מתוך אתר המגזין.

SCIENCE: המזרח הקרוב הוא מקור הגפן העתיקה ביותר בעולם

מחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת Science, בו השתתפו גם חוקרים ממספר מוסדות בישראל שופך אור על מקור הגפן למאכל וליין, ומוכיח כי הגפן בויתה במקביל בלבנט ובאופן משני בדרום הקווקז
דב לבן - דב קוטב. מסוגל לעבור בשניה אחת מתרדמת חורף למצב פעילות. גן החיות של ברונקס. צילום: אבי בליזובסקי

רגליים קרות: סוד ההליכה על הקרח של דובי הקוטב

מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את
סרטנים צעירים מהמעבדה של פרופ' אמיר שגיא באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברק העיניים הצהוב-ירוק האופייני לסרטנים צעירים שסביבתם הטבעית היא מי נהרות שצבעם צהוב-ירוק. קרדיט- קשת שביט באמצעות סטריומיקרוסקופ:

התגלה מנגנון החזר האור בעיניי סרטנים צעירים

קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי
חיטת הלחם. המחשה: depositphotos.com

התגלו גנים המקנים עמידות לחיטת הלחם

מחקר בינלאומי חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת קליפורניה (דיוויס) מצא בפעם הראשונה גנים המקנים עמידות לתנאי יובש בחיטת הלחם. "לתגלית חשיבות רבה שתאפשר גידול חיטה בתנאי אקלים נרחבים", אמר ד"ר
"הם היו קפואים, אז עד שהגיעו שקיות חימום פשוט הצמדנו אותם אלינו כדי לחמם אותם" (צילום: עדי רחום)

דייט עם עטלף בקולנוע

איך חילצו הסטודנטים והסטודנטיות לזואולוגיה מושבת עטלפים עצומה מקולנוע מיועד להריסה
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

לא רק בסושי

"סופר אצות" ישמשו להפקת חומרי טבע ותרופות מן הים
צרעה כדית. המחשה: depositphotos.com

טרגדיה אקולוגית

צרעה כדית אוספת כמזון לצאצאיה העתידיים זחלים שמכילים בגופם רימות של צרעה אחרת, וכך פוגעת בשרידותם
סוגי חרקים שונים. המחשה: depositphotos.com

מפקד האוכלוסין של פרוקי-הרגליים: סוגיה סביבתית כבדת משקל

בחישוב ראשון מסוגו נמצא המשקל של כלל החרקים, העכבישים וקרוביהם היבשתיים בעולם
גביש ארגונייט. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה קורה כשלים יש חום?

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו
חיידקי בצילוס (בירוק) המשחררים חומרים אנטי פיטרייתיים על גבי העור, והקנדידה (בלון לבן) נפגעת. באדיבות החוקר

להפוך חיידקים ל”מזרקים ביולוגיים”

החיידק בצילוס סבטיליס עשוי לסייע בטיפול חדשני בקנדידה
להקת עטלפים. אילוסטרציה: depositphotos.com

בלי רוח ועם צלצולים: הרחפן שירחיק עטלפים מטורבינות רוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת חיפה בחנו את יעילותו של מכשיר ייעודי המותקן על רחפן, שנועד להרחיק עטלפים מטורבינות הרוח שקוטלות אותם בהמוניהם, ולאפשר לטורבינות לפעול באופן יעיל ורציף
נחיל דבורים חוזר לכוורת. החוקרים גילו שהדבורים יצרו שדה חשמלי בטווח של 1,000-100 וולט למטר. אילוסטרציה: depositphotos.com

יש חשמל באוויר? אלה הדבורים

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
זבד אפריקני. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה למשיחת מלכים ולניצול של הטבע,ף

הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?
שמרי אפיה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר גנטי חשף: כך פועלת "האנטנה" של השמרים

הגילוי החדש יכול לשפוך אור על המנגנונים הבסיסיים המבקרים את מטבוליזם של סוכר ביצורים נוספים, בהם בני אדם
השערתו של פרופ' תופיק על מקור החיים: מפפטידים בודדים חסרי מבנה (טורקיז, משמאל) לחלבונים בעלי מבנה ויכולת להיקשר לדי-אן-אי (טורקיז, מימין), דרך שלב ביניים של פפטידים המתארגנים לדימרים בתוך טיפות (במרכז)

ערש האבולוציה של החלבונים

יום לאחר מותו של פרופ' דן תופיק, זכתה השערתו על מקור החיים לחיזוק משמעותי
נגיף תחת מיקרוסקופ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לראשונה בעולם: זוהו כמאה אלף מיני וירוסים חדשים  שלא היו ידועים למדע

החוקרים אף הצליחו לזהות אילו יצורים הווירוסים עשויים לתקוף, תגלית שצפויה לסייע בקידום פיתוח של קוטלי חיידקים, פטריות ומזיקים שונים לחקלאות
התארכות גופה של נקבת הארבה בזמן הטלת ביצים בקרקע. מתוך המחקר

כוחות העל של נקבת הארבה

הגמישות של מערכת העצבים המרכזית שלה מאפשרת לה להימתח בעת הטלת ביציה באדמה עד פי 2 או פי 3 מאורכה המקורי, ואז לשוב במהירות לאורכה הרגיל ללא נזק
במחקר התגלה שהחלבון שמרכיב את השוטון הוא לא בעל צורה אחת קבועה, אלא יכול להתקיים ב-11 מצבים לפחות. Photo by CDC on Unsplash

ואף על פי כן, החיידק נוע ינוע

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם
האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול
דבורי דבש בכוורת. אילוסטרציה: depositphotos.com

תוחלת החיים של דבורת הדבש עלולה להיות מחצית ממה שהייתה לפני 50 שנה

החוקרים מעריכים כי נתון זה הוא הגורם או לפחות קשור מאוד לתסמונת קריסת הכוורות
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
איור - ניצול של בינית גדולת ראש. קרדיט - אוניברסיטת תל אביב

נחשפה העדות הקדומה ביותר לבישול של דגי ענק על ידי האדם הקדמון, לפני כ- 780,000 שנים

זו העדות הקדומה בכלל לבישול יזום באש. פריצת דרך עולמית של האוניברסיטאות העברית, בר אילן ותל אביב ובשיתוף עם מכללת אורנים והמכון לחקר ימים ואגמים
איור קונספטואלי: פעילויות חישוביות מורכבות בתאי חיידק קרדיט צילום: דוברות הטכניון

כיצד להפוך תאי חיידק לרשתות נוירונים?

פרופ' ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ' רון ויס מ-MIT מציגים: פעילויות חישוביות מורכבות בתאים חיים
שילובי אנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

שילובי אנטיביוטיקה – האם הם יעילים?

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למדידת השפעתם ארוכת הטווח של "טיפולי קומבינציה"
פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. צילום: ניצן זוהר - דוברות הטכניון

המנגנונים המוחיים שמאחורי התנהגות טריטוריאלית –

מחקר בין-לאומי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית זכה במענק היוקרתי ERC Synergy Grant
Deinococcus radiodurans (המוכר בשם החיבה "קונן הבקטריה") מתאים במיוחד לשרוד בסביבה הקשה של מאדים. בניסויים, הוא שרד כמויות אסטרונומיות של קרינה בסביבה קפואה וצחיחה. קרדיט: Michael J. Daly/USU

החיים על המאדים: ייתכן שחיידקים עתיקים אורבים מתחת לפני המאדים

חוקרים דימו את תנאי הקרינה המייננת הקשה של מאדים כדי לראות כמה זמן חיידקים ופטריות מיובשים וקפואים יוכלו לשרוד
צמד חלבוני Tad1 ומולקולות האיתות שהתגלו לכודות בתוכם

כשהווירוסים מנצחים

מדעני המכון חושפים: כך מערימים נגיפים על המערכת החיסונית של חיידקים
נגיף HIV איידס, רטרוירוס. איור: depositphotos.com

כ-8% מהגנום של בני אדם מקורו בנגיפים

חוקרים בוחנים כיצד הדנ"א הנגיפי העתיק בגנום האנושי ממלא תפקיד במחלות ובהתפתחות האנושית
סבתא מבלה עם הנכדים. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: חידת הסבתא

בהמשך לשאלתה של יהודית על אריכות ימיהן של נשים לעומת גברים שואל ניר מה ההיגיון האבולוציוני בחיים ארוכים לאחר שהסתיימה תקופת הפוריות?
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
נדל מדברי. איור: depositphotos.com

פרוקים מפרקים:

פרוקי רגליים הם “הכוח העיקרי” שמפרק צמחים במדבר – ובכך הם מסייעים לתפקוד המערכת האקולוגית המדברית
איור 3. התגליות של פבו סיפקו מידע חשוב באשר לאיכלוס העולם בזמן שבו הומוספיינס היגרו אל מחוץ לאפריקה והתפשטו לשאר העולם. ניאנדרטלים חיו במערב אירואסיה ואילו דניסובנים במזרח אירואסיה. רביה בין המינים השונים התרחשה כאשר ההומוספיינס התפשטו לרוחב היבשת, תוך השארת שרידים האצורים בדנ"א. איור מתוך ההסבר לפרס נובל 2022 לרפואה. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי