אבולוציה וטבע

מודלים דיגיטליים תלת-ממדיים של שלוש עצמות הגפיים של TM 266 מיוחסים ל-Sahelanthropus tchadensis (משמאל, עצם הירך במבט אחורי ומדיאלי; מימין, שני האולנאים במבט קדמי ורוחבי). Franck Guy/CNRS/Université de Poitiers/MPFT, Fourni par l'auteur

מיני הומנואידים עמדו על שתי רגליים כבר לפני 7 מיליון שנה

בניגוד להנחה הרווחת עד כה, צוות חוקרים מצרפת ומצ'ד גילו שההליכה על שתיים אינה מאפיינת רק את הומו סאפיינס ואפשר שהתפתחה כמה פעמים בניגוד להנחה הרווחת עד כה, צוות חוקרים
קבוצת חיילים. איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 4: השקר הגדול של "מלחמת כל בכל"

למה אנחנו חושבים שטבענו כל כך רע? למה אנחנו סבורים שלוחמה מתמדת היא דחף אנושי בסיסי?
מבינים זה את זה בלי מילים (אילוסטרציה). איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 3: כל הזכויות שמורות לטבע

בפרק זה נבחן האם המוסר החברתי הוא תוצר של הדתות, או תכונה ביולוגית אוניברסלית, שקדמה לתרבויות ולדתות? ואיך האנושות יכולה להתאחד בעיתות חרום
בושמנים באפריקה מבעירים אש ביחד.איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 2: ארבעה מיליארד שנה של שיתוף פעולה

בהתארגנות מחודשת, סימביוטית, פועל האורגניזם הרבה יותר טוב מאשר תאיו או חלקיו הנפרדים
שרשרת דבורים. איור: depositphotos.com

טובים מטבענו חלק 1: איך אנחנו משתפים פעולה נגד הרוע

הדיון בשאלה האם טבע האדם טוב או רע מנעוריו הוא עתיק יומין, אהוד אמיר סבור שלמרות שזה נראה אולי הפוך, טבע האדם טוב מנעוריו והרעים הם יוצאי הדופן. פרק ראשון
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
אלטרואיזם - זולתנות. איור: depositphotos.com

כיצד המיקרוביום תורם לשיתוף פעולה, אלטרואיזם וחברתיות

המיקרואורגניזמים שבגופנו גורמים לבני אדם להתקרב ולעזור זה לזה, גם כאשר אין ביניהם קרבה גנטית
תולעי למליברכיה צמודות למסלע שנוצר בעקבות פעילות חיידקית בנביעות הגז בעומק של קילומטר מול חוף פלמחים. (צילום: ד"ר יצחק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה, במסגרת פרויקט SEMSEEP)

נווה מדבר בים עמוק

סימביוזה עם חיידקים מאפשרת לתולעים ולצדפות להיזון מגז טבעי ומתרכובות גופרית – ומלמדת אותנו על דרכים להפקת אנרגיה
מבנה הפרוטו-ריבוזום, באדיבות מכון ויצמן

פרופ' עדה יונת: יתכן שהתגלתה החוליה החסרה בין קדם החיים והחיים הביולוגיים

חיזוק משמעותי לתיאוריית הפרוטוריבוזום – כיס מולקולרי זעיר הבנוי מאר-אן-אי שהופיע במרק הקדום ועודד קשרים בין חומצות אמינו
תיקן אמריקני מטפס על כריך. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם התיקן מסוכן לאדם? האם האדם מסוכן לתיקן?

גידי משתף אותנו במחלוקת במשפחתו: האם תיקנים (גו'קים) הם מזיקים מסוכנים לבריאות או סתם מטרד? שאלה נוספת: האם אכן תיקנים יכולים לשרוד מתקפה גרעינית
נוגדנים תוקפים נגיף. איור: depositphotos.com

חוקרים זיהו נוגדנים שעשויים להחליף את חיסון RNA לקורונה

לטענת החוקרים מאונבירסיטת תל אביב, טיפול נקודתי בנוגדנים ואספקתם לגוף בריכוז גבוה יכול לשמש תחליף יעיל לחיסוני ה-RNA, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון ולאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת
אלמוגים זוהרים בעומק הים.

השיטות המתוחכמות של האלמוגים לארגן לעצמם ארוחה גם בעומק הים

חוקרים גילו כי אלמוגים זוהרים גם בעומק כדי לפתות את טרפם
עטלף פירות: צילום יובל ברקאי

אין עדות מדעית לכך שהקורונה הגיעה מעטלפים

לטענת החוקרים, הטענות ולפיהן התפרצות הקורונה מקורה בעטלפים אינן מבוססות מדעית והן בבחינת הטעיית הציבור. לטענת החוקרים במרבית המקרים העטלפים כלל אינם אוגרים וירוסים בגופם ובכל מקרה יש להם מערכת
אצות מועשרות. צילום: המכון לחקר ימים ואגמים ואוניברסיטת תל אביב

האצות המועשרות שיסייעו באבטחת מזון למען עתיד האנושות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, פיתחו טכנולוגיה חדישה המאפשרת גידול של "אצות מועשרות" באבות המזון, חלבונים, סיבים תזונתיים, ומינרלים לצרכי האדם והחי.
אכזריות. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם האדם אכזרי מטבעו?

יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה הומניות קיבלה משמעות של אהבת אדם סובלנות סבלנות וכו', האם מלחמות, מוות, אכזריות ודיכוי החלש פחות אנושיות?"יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה
בתמונה מצד שמאל: עלים שעברו התחדשות (רגנרציה). באדיבות החוקרים ומכון וולקני

הצמחים יכולים להתרבות מינית או בשיבוט, אך לא בו זמנית

מחקר חדש של ד"ר משה ראובני ממכון וולקני שפורסם בכתב העת נייצ'ר מצא, שנוכחותו של חלבון בשם פלוריגן, המופרש בצמח בזמן הפריחה (שלב הרביה המינית), קשור לירידת היכולת של הצמח
קוקה קולה זירו. איור: depositphotos.com

בלי קלוריות אבל לא בלי מחיר: איך משפיעים תחליפי הסוכר על גוף האדם

מדעני המכון הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
מוצרי חלב נטולי לקטוז. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה יש לקטוז בחלב?

"בננה" שואלת: כיצד מיוצר חלב נטול לקטוז?
כנימות על חיטת לחם/ צילום: פרופסור ורד צין.

החוקרת משדה בוקר ממשיכה את דרכו של אהרון אהרונסון

פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים
תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז
מחלת הזאבת. איור: depositphotos.com

מחקרים על חיידקי מעיים יסייעו במניעת מחלת הזאבת

מחקרו של ד"ר ניסן יששכר מבר אילן, העוסק בקשר שבין המיקרוביום לחיסוניות הגוף, זכה במענק של הקרן לחקר הזאבת
הקרפיון הפרוסי. רביית בתולין עם טוויסט. באדיבות החוקרים מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה

נקבות הקרפיון הפרוסי חוטפות זרע ממינים קרובים

דוכן למכירת דגי נסיכת הנילוס בקמפלה בירת אוגנדה. איור: depositphotos.com

עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס

בעשורים האחרונים - אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים.
חיסוני קורונה לקשישים. איור: depositphotos.com

החיסון הרביעי נגד הקורונה מפחית ב-72% את הסיכון לתמותה של קשישים

כך קובע מחקר של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ומשרד הבריאות, שכלל 40,000 דיירים בתוכנית "מגן אבות ואימהות"
Pseudomonas aeruginosa הוא חיידק נפוץ מאוד בישראל ובעולם, שמצוי בקרקע, במים, בצמחים ולעיתים נדירות אף בריאות האנושיות. צילום: Nathan Reading, Flickr, CC BY-NC-ND 2.0

חיידקים, התגודדו!

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, חיידקים מסוגלים להתגודד סביב טורף, לשתף פעולה – ולהרוג אותו בכוחות משותפים. כך מתחוללות דרמות מתחת לעדשת המיקרוסקופ
דגי זברה. איור: depositphotos.com

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת
ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס - "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל
תא AIRE-ILC3 (בירוק) נושק לתא TH17 (באדום) ובכך פוקד עליו להתרבות (שורה עליונה). לעומת זאת, הוא אינו נקשר לתאי T אחרים שאינם מיועדים למלחמה בקנדידה (שורה תחתונה)

התאים שמונעים מהקנדידה לחזור

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון של המערכת החיסונית המסייע להילחם בזיהומי קנדידה
חיסוני קורונה. איור: depositphotos.com

מחקר חדש: חיסוני קורונה הצילו את חייהם של 20 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנה הראשונה

החוקרים מעריכים שאפשר היה להציל כ-600 לאלף אנשים נוספים אם היה מושג היעד של ארגון הבריאות העולמי לחסן 40% מהאוכלוסייה בכל מדינה בשתי מנות או יותר עד סוף 2021
פרופ' עדי שטרן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מאיפה מגיעים וריאנטים של נגיף קורונה?

מיפוי אבולוציוני בחולי קורונה כרוניים חושף את הדרך להיווצרות וריאנט * אצל חולים מדוכאי-חיסון, מתפתחת לעיתים מחלה כרונית של קורונה. במחקר נמצא כי מערכת החיסון הפגועה של חולים אלו לא
דבורה בזמן פעולת האבקה. צילום: דורון צוקר

מחקר חדש מצא: דבורת הדבש יכולה להבחין בין מספר זוגי לאי זוגי ממש כמו בני האדם

מועצת הדבש: עקב היעלמות מאסיבית של דבורי דבש בעולם, הורחבו המחקרים על דבורת הדבש ופעולת ההאבקה- אשר בלעדיה לא יהיה לאנושות מזון מן הצומח
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מה יהיה גלגל ההצלה של שוניות האלמוגים במים העמוקים והרדודים?

מחקר חדש מעריך כי קטן הבסיס לתקווה ששוניות אלמוגים בעומק רב יסייעו לשרידותן של האלמוגים במים רדודים
ענף מעץ זית בהר הזיתים, ירושלים. איור: depositphotos.com

תגלית עולמית משותפת לת"א ולעברית: עצי הזית בויתו לראשונה לפני 7,000 שנה

ניתוח של שרידי פחמים שנאספו במסגרת חפירה באתר הכלכוליתי תל צף שבבקעת הירדן קובע כי מדובר בשרידים של עצי זית. מאחר שבקעת הירדן נמצאת מחוץ לבית הגידול הטבעי של הזית,
אליגטור. צילום: depositphotos.com

שורדים בזחילה

כחמישית ממיני הזוחלים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה
כלי צור שנמצאו בחפירות במחצבת עברון. תצלום: זאנה סטפקה

באתר ארכיאולוגי בגליל נחשפו ראיות נדירות לשימוש באש לפני יותר מ-800 אלף שנה

הממצאים שהושגו באמצעות שיטה חדשנית המבוססת על בינה מלאכותית, הם מהעדויות המוקדמות ביותר לשימוש באש בארץ ובעולם
רן עמיר-מנכל MIGVAX. צילום אלבום פרטי

חברת Catalent וחברת מיגווקס חתמו על הסכם לפיתוח חיסון לקורונה בטבלייה המסיסה בחלל הפה

חיסון כזה יכול לספק יתרון משמעותי, בעיקר במדינות מתפתחות, בכך שהמתן שלו אינו מצריך מיומנות רפואית, הלוגיסטיקה לשינועו פשוטה וזולה יותר ואף אמור לכסות מנעד רחב של ווריאנטים
אברהם מחזיק את בנו יצחק, שנולד שנה לאחר ביקור "המלאכים". המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: מתי גילו אבותינו את עובדות החיים?

החברה המטריארכלית של האדם הקדמון שגשגה דווקא בגלל אי ידיעת הקשר בין יחסי מין להריון ולידה, דבר זה השתנה ב-8,000 השנה האחרונות
תסיסה של ציאנובקטריה בפוטוביוריאקטור ב-TU Dresden

ביוסינתזה באמצעות ציאנובקטריה מאפשרת הכנה של תרכובות טבעיות חשובות

חוקרים הצליחו להבין את מנגנוני הביוסינתזה לייצור של החומר הטבעי ציאנובקטרין (cyanobacterin) המופק בכמויות קטנות על ידי ציאנובקטריה
תקריב שן של ילדה דניסובית. קרדיט: Fabrice Demeter (University of Copenhagen/CNRS Paris)

שן קדומה של ילדה שהתגלתה במערה מפצחת את תעלומת האדם הדניסובי, גזע אח של האדם המודרני

האדם הדניסובי, גזע אח של האדם המודרני, חי בלאוס לפני 164,000 עד 131,000 שנים עם השלכות חשובות על אוכלוסיות מחוץ לאפריקה ואוסטרליה
איור המתאר את אופן גיבוש הננו-חלקיק בתווך החלבוני והפעלתו על ידי אור מושרה לטובת שפעול האנזימים NADPH reductase (FNR) וimine reductase שמוביל ליצירה של אימינים ציקליים כיראליים. איור: נטע כשר, דוברות הטכניון

פלטפורמה חדשה להנדסת "חיידק ביוני"

החוקרים משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים
אצל דבורי הבומבוס, כל אחת מהפועלות חשובה לתפקוד הכוורת. צילום: רעות אלון

לא סתם דבורה

יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים.
נגיף אבעבועות הקופים בנוזל שלפוחית אדם. מיקרוסקופ אלקטרוני חושף נגיף "M" (סוג Mulberry) של וירוס אבעבועות רוח בנוזל שלפוחית אנושי. פני השטח של נגיפים מסוג "M", מכוסים בחוטים קצרים ומפותלים, בעוד נגיפים מסוג "C", או "קפסולה" חדרו פנימה. צילום: depositphotos.com

חשש מהתפרצות של מחלת אבעבועות הקוף

כמה מקרים של המחלה הנגיפית התגלו בארצות הברית ובאירופה ורשויות הבריאות נערכות לעצור את התפשטותה. הבשורה הטובה: יש חיסון יעיל נגדה
חוטית נודדת שנסחפה לחופי הים התיכון. צילום: depositphotos.com

מקור נחילי הקיץ של החוטיות הנודדות בישראל: החופים שמול הדלתא של הנילוס

למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ- 500 מיליון שנים, החוקרים והחוקרות עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד, ונדרשו אמצעים מתחומים מדעיים שונים
אטמוספירה חמה יותר מגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות באזורים נרחבים שבהם הן לא התקיימו בעבר. Photo by geralt on Pixabay

המיקרובים שמתפשטים באוויר החם

במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן
תרשים סכמטי של האופרון החיידקי (למעלה) אל מול הטרנספרון האיקריוטי (למטה). לפי החוקרים, במקום "חרוזים על חוט" התפתח במהלך האבולוציה מעין משחק "שבץ-נא" גנטי המאפשר להשתמש באותן ה"אותיות" – כלומר מולקולות אר-אן-אי שליח שמקורן בגנים הממוקמים על כרומוזומים שונים – כדי ליצור "מלים" שונות, כלומר טרנספרונים שונים

לעשות מחיידק פיל

כיצד התגברה האבולוציה על חוסר הסדר באחסון המידע הגנטי במעבר מחיידקים ליצורים מפותחים יותר?
דגם של גור ממותה, צולם במוזיאון הטבע של קייב, Photo by Medusa Gorgona המחשה: depositphotos.com

גודל המוח של בעלי החיים קבע את סיכויי ההישרדות של המינים הגדולים

כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים שבחנו את ההכחדה ההמונית של בע"ח לאורך עשרות אלפי השנים האחרונות החוקרים מצאו כי מוחם של מינים גדולים שנכחדו היה קטן יותר בממוצע מזה של
תחלואה קשה בקורונה פוגעת במוח. צילום: depositphotos.com

חוקרים בבריטניה: תחלואה קשה בקורונה שוות ערך לעשרים שנות הזדקנות

ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ