אבולוציה וטבע

פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא
צמח במדבר. המחשה: depositphotos.com

איך צמחים מתמודדים עם המחסור הגובר במים?

נחשפה פעילות חלבונים האחראים על התהליכים שבהם נעזרים הצמחים כדי להתמודד עם תנאי יובש
כבו את האור ותנו לצרצר לחיות. המחשה: depositphotos.com

מה מאיים על חיות הלילה?

מחקר שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסנכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהן ומאיים על המשך קיומם
מערכת ההאבקה הרובוטית של עידית במטכ פיסטוקים בקליפורניה. תמונה באדיבות עידית.

טכנולוגיית האבקה מדייקת של חברת הסטארט-אפ עידית הגדילה יבול מטע פיסטוק בקליפורניה ב-24%

קרן מימרן, סגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בסטארט-אפ עידית: "האבקה מלאכותית לגידולים מואבקי רוח תשנה את פני השוק, את הכדאיות הכלכלית עבור מגדלים ואת היכולת להזין את העולם. תוספת של
אצות מאכל. המחשה: depositphotos.com

מזון צמחי מן הים – גם סביבתי וגם בריא

חוקרות וחוקרים מכל העולם ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ממליצים פה אחד: לשלב מזונות מן המים במערכות המזון
קריקטורה מאת ניר מולד ועמוס אלנבוגן. מתפרסמת כאן באישור היוצרים.

דברים שיורמים יודעים: האם רק לאדם יש חוש הומור?

נ"ב שואל "האם רק לבני אדם יש חוש הומור ולמה?"
מוצא החיים ממולקולות פשוטות ועד ל-DNA. המחשה: depositphotos.com

לזהות דפוסים במרק הקדום ממנו נוצרו החיים

במעבדה חדשה במכון בוחנים כיצד תגובות כימיות בסיסיות הובילו ליצירתם של חיים מורכבים
מגיפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

היכן התרופות לטיפול בקורונה?

נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים
מכון טיהור שפכים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף פרטים חדשים על החיידקים הטורפים שמטהרים לנו את המים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה
גורי חתולים וגור כלבים ישנים ביחד. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למי נקשר החתול?

לימור שואלת : האם החתול נקשר לבעליו או למקום? ועוד: מדוע חתולים נדרסים יותר מכלבים
מבחר מיני עופות נודדים שעצרו למנוחה באגמון החולה. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בינה מלאכותית לטובת הציפורים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק
ערים עתידניות. המחשה: depositphotos.com

"אפשר לרתום את הביג דטה כדי לשפר את תפקוד הערים, במיוחד לאור מגיפת הקורונה"

כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים
מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים, המחשה: depositphotos.com

מוצא החיים: התאים הראשונים התחלקו בעזרת טמפרטורה

מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים
ד"ר ניר לונדון שמעבדתו במכון ויצמן למדע חברה בשותפות Moonshot. ציוץ שלו בטוויטר ב-18 במארס 2020 התניע את המיזם. צילום: דוברות מכון ויצמן

מענק מיוחד יאפשר לקדם את פיתוחה של גלולה פשוטה וזולה נגד קורונה

השותפות הבין-לאומית למציאת תרופה לקורונה שנולדה בטוויטר על בסיס עקרונות של מדע פתוח, צפויה להגיע לשלב הניסוי הקליני במהלך 2022
עזרה לזולת. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מגפת הקורונה הופכת אותנו לפחות אכפתיים כלפי הסביבה שלנו

צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי
החפירות הנוכחיות במערת בצ'ו קירו בעונת 2021 חושפות חפצים חדשים מהכיבוש הניאנדרטלי הפליאוליתי התיכון. אפשר לראות את שכבה 1 הפליאוליתית העליונה הראשיתית כפס כהה בפרופיל המשקעים. החופרים משתמשים במסיכות וכפפות כדי למזער את זיהום הדגימות שנלקחות באופן סדיר לניתוח מולקולרי. Credit: MPI-EVA/ Tsenka Tsanova

עדויות ארכיאולוגיות מראות שההומו ספיאנס המוקדם באירופה התמודד עם אקלימים תת-ארקטיים

תובנות חדשות על הרקע האקלימי של גל התפשטות מוקדם של המין שלנו לאירופה בתקופת הקרח האחרונה.
יצירה של טיפת שמן: שמן (בצהוב) מצטבר בינות השכבות של הקרומית היוצרת את 'רִשְׁתִּית פְּלַזְמַת הַתָּא' (ER). הטיפות גדלות ובסופו של דבר ניתקות והופכות לחלק מהציטופלזמה. תהליך זה מתרחש רק במיקרו-מתחמים העתירים בסטרולים ואוליאוסינים לאורך הקרומית. [באדיבות המעבדה הלאומית ברוקהייבן]

מדענים זיהו חומר החיוני להצטברות שמן בצמחים

חוקרים, המנסים לחשוף את הפרטים באשר לאופן שבו צמחים מייצרים וצוברים שמן בתוכם, הצליחו לזהות רכיב חיוני חדש במנגנון זה. הם מצאו סטרול מסוים – מולקולה הדומה במבנה שלה לכולסטרול
דישון מדוייק. המחשה: depositphotos.com

המחמם הסמוי – גז הצחוק שהוא גם מרכיב בדשנים

במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון -
סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים
בדיקת דם לקורונה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת דם לזיהוי ההתפתחות של מחלת הקורונה

בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה
חיסון קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מנת הדחף של החיסון לקורונה מקטינה את הסיכון לחלות פי 10 לעומת מחוסנים פעמיים

כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין
האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מערת איילון על יצוריה הייחודיים ניצלה

הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון החליטה שלא לכלול את מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון
ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה
מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את
תל אביב באחד מסגרי הקורונה. צילום: אלון סין משה, האוניברסיטה העברית.

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית
ילד אפריקני תולה מסכות מגן רב פעמיות נגד קורונה לייבוש. המחשה: depositphotos.com

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן * הפתרון, הוספת ברזל למזון שגם יאפשר להאבק באנמיה
תמונה של ההתקן החדשני הפולט תוצאה פלואורסצנטית

התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימות רוק

החוקרים מהארווארד ו-MIT שפיתחו התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימת רוק בתוך כשעה טוענים כי אמינות האבחון דומה ברמתה לזו המתקיימת בבדיקות PCR
שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא
מימין לשמאל- איתמר לופו מנהל מעבדת פוסטהרבסט, דוד זיגדון מנכל מיגל, דר דני גמרסני חוקר בכיר פוסטהרבסט, אורי בן הרצל סמנכל פיתוח מיגל. צילום יחצ

אבוקדו כל השנה

חיסוני קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מחקר של כללית והארווארד: יעילות גבוהה מאוד לחיסון נגד קורונה

המחקר טיפל גם בסוגיית תופעות הלוואי של החיסון- אכן יש שיעור של 1-5 מחוסנים שלקו בדלקת קרום הלב מכל 100 אלף מתחסנים, אך הסיכון לכך אצל מי שחולה במחלה עצמה
תמונת השער שנבחרה לעיתון המדעי CELL REPORTS- קרדיט: עיצוב התמונה צפנת עוזרי וצילום אבי לוין

חשיפה לקרני השמש מגבירה את התשוקה הרומנטית בבני אדם

החוקרות מאוניברסיטת תל אביב גילו כי חשיפה לשמש משפיעה בין השאר גם על ויסות המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים) המינית בקרב בני אדם.
הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של
פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם
חיידק סטרפטוקוקוס. המחשה: depositphotos.com

חומרים המאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין

טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה
הגנה מפני קורונה. המחשה: shutterstock

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor מראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה
נוגדנים שבודדו מלמות יעילים נגד זן דלתא של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה הצליח לעצור את ווריאנט הדלתא ביעילות רבה

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל
זן הדלתא מתפשט במהירות. המחשה: depositphotos.com

כל מה שרציתם לדעת על זן הדלתא, ולא היה לכם נעים לשאול

החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה
מגפת הקורונה פוגעת באירן. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מספר המתים באיראן מקורונה – גבוה פי 2 מהמדווח רשמית

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי
המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס במסיבת עיתונאים. מתוך הוידאו באתר הסוכנות.

ארגון הבריאות העולמי קורא להקפאת החיסון השלישי עד שתחוסן 10% מאוכלוסיית העולם

מנכ"ל איגוד הבריאות העולמי כועס על מדינות שהחלו לחסן בטרם הובטח חיסון של לפחות עשרה אחוזים מתושבי כל מדינה, ובפרט המדינות המתפתחות * הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון מהאוניברסיטה עברית קורא
טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים במשך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות. צילום: יורי מירקין

האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
תולעת Spirocerca lupi, מכיוונים שונים. . המחשה: depositphotos.com

מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את
שחזור של חולדת הרעמה - איה מארק

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה

החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
עלים. המחשה: depositphotos.com

השיטה המוזרה וה"רועשת" שבה נעזרים עלים כדי לגדול

עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום -
ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול
עטלף על רקע אורות תל אביב בלילה. צילום: ס. גרייף

עטלפים בעיר תל אביב נהנים מהשפע ומגוון המזון העשיר שהעיר מציעה להם

החוקרים מצאו שכאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר (תל אביב) הם הרבה יותר חקרניים, הם נהנים מהשפע העירוני, מבקרים במגוון עצי פרי בכל לילה וטועמים מכמה שיותר מזונות מגוונים. לעומתם עטלפי
נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

התקדמות משמעותית במחקר בדרך למציאת תרופה נגד הקורונה כולל הווריאטים

"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין