אבולוציה וטבע
- שירות הידען
- אין תגובות
השנה שמנו דגש על התחומים החמים בתעשיה כולל מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing, TinyML וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים
- אוניברסיטת בן גוריון
- 3 תגובות
חיפושית חדקונית הדקל משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, אשר ניתן באמצעותו לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי
- הטכניון
- תגובה אחת
חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, חיידקי מעיים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- יורם שורק
- 3 תגובות
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 8 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים
- האוניברסיטה העברית
נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
במפרץ אילת התגלה בעל חיים, השייך למערכת המיתרניים, יכול לחדש את כל איבריו כך שכל חתיכה יודעת בדיוק איך להשלים את כל מערכות הגוף החסרות ובזמן קצר
- האוניברסיטה העברית
מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת
- האוניברסיטה העברית
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו
- האוניברסיטה העברית
פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה
- שירות הידען
- אין תגובות
ד"ר ליבנת אפריאט-ג'ורנו וצוות מעבדתה במכון המחקר המדעי יישומי מיגל, שואף ליישם את הידע המתקבל ולשפר מגוון אנזימים כגון כאלו המפרקים ביעילות מולקולות-תקשורת בין חיידקים, כטיפול נגד חיידקים גורמי מחלה
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב שהסתמך על נתונים מכ-300 אלף בדיקות קורונה שבוצעו בקמפוס
- אוניברסיטת חיפה
- 4 תגובות
השבוע הושק פרוייקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרוייקט, שיימשך לכל הפחות 5 שנים, הוא פרוייקט רב תחומי שיישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
יחד עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות ואין התפשטות נרחבת
- מכון ויצמן
שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה
- האוניברסיטה העברית
חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך
- האוניברסיטה העברית
"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה
- שירות הידען
דוח אלטרנטיבי למצב הבריאות של הישראלים: מי חולה יותר בסרטן – גברים או נשים? איפה נפגעים יותר מסוכרת – בצפון או במרכז? מהם הניתוחים הנפוצים ביותר?
- אתר המדע The Conversation
- 2 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
הטענה החדשה שמתרוצצת לאחרונה ברשתות החברתיות היא שאצל המחוסנים, רמת הנוגדנים בדם צונחת מטה תוך זמן קצר – וכך אנשים מוצאים עצמם חשופים לנגיף בשנית. בדקנו האם הדבר נכון (בעשירית
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו שיעילות החיסון של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה יורדת במקרה של הזן הדרום אפריקאי. עם זאת, החיסון מנטרל ביעילות גבוהה את ההדבקה על ידי הנגיף המקורי,
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
לדברי החוקרים ניתן להתאימו גם לחיסון כנגד נגיף הקורונה * החיסון תוקף איזור של הנגיפים שלא משתנה באבולוציה
- אוניברסיטת תל אביב
ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. גם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חברים בקבוצה הבינלאומית החוקרת את התחום
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
צוות חוקרים הצליח לשלוט במרקם פני השטח של ננו-מבנים
- האוניברסיטה העברית
פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
- יורם שורק
- תגובה אחת
ג'ינג'ון תוהה למה נועדו אצבעות הרגליים? האם הם איבר חסר שימוש שסופו להתנוון ולהיעלם? ולמה פגיעה שלהן ברהיט בשעת לילה כואבת כל כך?
- מכון ויצמן
- ד"ר רועי צזנה
במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה - לפחות ברובה
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות
בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך
- amcohen
באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים
- אוניברסיטת תל אביב
- יורם שורק
- 6 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- אין תגובות
החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים