אבולוציה וטבע

מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את
תל אביב באחד מסגרי הקורונה. צילום: אלון סין משה, האוניברסיטה העברית.

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית
ילד אפריקני תולה מסכות מגן רב פעמיות נגד קורונה לייבוש. המחשה: depositphotos.com

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן * הפתרון, הוספת ברזל למזון שגם יאפשר להאבק באנמיה
תמונה של ההתקן החדשני הפולט תוצאה פלואורסצנטית

התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימות רוק

החוקרים מהארווארד ו-MIT שפיתחו התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימת רוק בתוך כשעה טוענים כי אמינות האבחון דומה ברמתה לזו המתקיימת בבדיקות PCR
שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא
מימין לשמאל- איתמר לופו מנהל מעבדת פוסטהרבסט, דוד זיגדון מנכל מיגל, דר דני גמרסני חוקר בכיר פוסטהרבסט, אורי בן הרצל סמנכל פיתוח מיגל. צילום יחצ

אבוקדו כל השנה

חיסוני קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מחקר של כללית והארווארד: יעילות גבוהה מאוד לחיסון נגד קורונה

המחקר טיפל גם בסוגיית תופעות הלוואי של החיסון- אכן יש שיעור של 1-5 מחוסנים שלקו בדלקת קרום הלב מכל 100 אלף מתחסנים, אך הסיכון לכך אצל מי שחולה במחלה עצמה
תמונת השער שנבחרה לעיתון המדעי CELL REPORTS- קרדיט: עיצוב התמונה צפנת עוזרי וצילום אבי לוין

חשיפה לקרני השמש מגבירה את התשוקה הרומנטית בבני אדם

החוקרות מאוניברסיטת תל אביב גילו כי חשיפה לשמש משפיעה בין השאר גם על ויסות המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים) המינית בקרב בני אדם.
הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של
פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם
חיידק סטרפטוקוקוס. המחשה: depositphotos.com

חומרים המאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין

טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה
הגנה מפני קורונה. המחשה: shutterstock

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor מראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה
נוגדנים שבודדו מלמות יעילים נגד זן דלתא של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה הצליח לעצור את ווריאנט הדלתא ביעילות רבה

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל
זן הדלתא מתפשט במהירות. המחשה: depositphotos.com

כל מה שרציתם לדעת על זן הדלתא, ולא היה לכם נעים לשאול

החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה
מגפת הקורונה פוגעת באירן. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מספר המתים באיראן מקורונה – גבוה פי 2 מהמדווח רשמית

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי
המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס במסיבת עיתונאים. מתוך הוידאו באתר הסוכנות.

ארגון הבריאות העולמי קורא להקפאת החיסון השלישי עד שתחוסן 10% מאוכלוסיית העולם

מנכ"ל איגוד הבריאות העולמי כועס על מדינות שהחלו לחסן בטרם הובטח חיסון של לפחות עשרה אחוזים מתושבי כל מדינה, ובפרט המדינות המתפתחות * הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון מהאוניברסיטה עברית קורא
טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים במשך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות. צילום: יורי מירקין

האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
תולעת Spirocerca lupi, מכיוונים שונים. . המחשה: depositphotos.com

מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את
שחזור של חולדת הרעמה - איה מארק

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה

החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
עלים. המחשה: depositphotos.com

השיטה המוזרה וה"רועשת" שבה נעזרים עלים כדי לגדול

עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום -
ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול
עטלף על רקע אורות תל אביב בלילה. צילום: ס. גרייף

עטלפים בעיר תל אביב נהנים מהשפע ומגוון המזון העשיר שהעיר מציעה להם

החוקרים מצאו שכאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר (תל אביב) הם הרבה יותר חקרניים, הם נהנים מהשפע העירוני, מבקרים במגוון עצי פרי בכל לילה וטועמים מכמה שיותר מזונות מגוונים. לעומתם עטלפי
נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

התקדמות משמעותית במחקר בדרך למציאת תרופה נגד הקורונה כולל הווריאטים

"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין
כדור הארץ ככדור שלג. המחשה: depositphotos.com

ייתכן ששינויים בציר הסיבוב של כדור הארץ עודדו את התפתחות החיים

מדענים מאוניברסיטת סאות'המפטון שבבריטניה גילו כי ייתכן ושינויים בציר הסיבוב של כדור הארץ הם שעודדו את התפתחותם ושגשוגם של החיים המורכבים למרות האקלים הקיצוני ביותר ששרר אי-פעם על פני כדור
בית החולים לחיות בר בספארי. צילום: כרמל ורניה

ידידינו בעלי החיים – על בית החולים לחיות בר בספארי

מהי חיית בר? בעל חיים שנמצא בטבע, שאינו מבוית ושהאדם אינו מטפל בו. אם כך, מה חיות בר עושות בספארי? אנשים פרטיים או פקחים של רשות שמורות הטבע והגנים שמוצאים
שער כתב העת סיינס המוקדש למחקר של ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן אודות היחסים החברתיים אצל הצבועים

מחקר ישראלי בשער Science אתמול: בחברת הצבועים הקשרים החברתיים עוברים בתורשה

מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד
ריאה של חולה שחפת. המחשה: depositphotos.com

החיסון BCG יעיל לא רק נגד שחפת וקורונה אלא גם נגד אלצהיימר ופרקינסון

לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה
פרפרים הניזונים מפרחי הלבנדר מסווים את עצמם בנוכחות נמלים. צילום: shutterstock

סוס טרויאני בקן נמלים

מתברר כי קן הנמלים המוגן, שיש בו תנאֵי טמפרטורה ולחות קבועים ואף אספקת מזון, הוא מקום שמושך חרקים ובעלי חיים שונים. רוצים לדעת אילו שיטות ערמומיות פיתחו פרפרים כדי לחדור
חיסון לקורונה. . המחשה: depositphotos.com

מחקר בבריטניה: שילוב של חיסוני פייזר ואסטרזנקה עשויים להגביר את החסינות

המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי
פרופ איתמר שליט. צילום יחץ מיגווקס

זוכרים את החיסון של מיגל? הוא הפך לחיסון דחף שינתן בגלולה אם הניסוי הקליני יצליח

מיגווקס, החברה שהוקמה לצורך מיסחור הפטנט אומרת כי בניסוי בבעלי חיים שהסתיים התקבלו תוצאות מבטיחות. ניסויים קליניים בבני אדם יחלו מיד לאחר גיוס מימון נוסף לחברה
ציר זמנים - האדם מנשר רמלה שהיה ככל הנראה אביהם הקדמות של הניאנדרטלים ומיני אדם אחרים. באדיבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

האדם מנשר רמלה חי תקופה ארוכה לצד ההומו סאפיינס * החוליה שקישרה בינינו לניאנדרטלים

התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר
קיטוב חברתי - Black Lives Matters. המחשה: depositphotos.com

החרדה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

במחצבות נשר ברמלה התגלה מין של אדם קדם ניאנדרטלי שלא היה מוכר למדע

עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה. כמקובל, האדם החדש זכה
ביציות בשלבי התפתחות מוקדמים במקטע שחלה של זבוב הפירות. בירוק – אברוני מיטוכונדריה שאינם פעילים, בצהוב-אדום – אברונים פעילים

חיידקים מתדלקים

מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה
פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, הציקדות מגיחות מתחת לאדמה. צילום: Greg Hume, CC BY-SA 3.0

פלישת הציקדות

הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין
ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
קבוצת ניאנדרטלים מתכוננת לציד. צילום: depositphotos.com

היציאה מאפריקה: בעקבותיו של האדם המודרני והניאנדרטלים שפגש

מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית
.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
תהליך השתלטות של בקטריופאג' על החומר התורשתי של חיידק. פרופ' אודי קמרון, אוניברסיטת תל אביב

נחשף מנגנון שבאמצעותו נגיפים "טובים" מחסלים חיידקים "רעים" ועוצרים את התרבותם

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו תהליך שבו וירוס "טוב" מצליח להרוס בצורה סלקטיבית את הדנ"א של החיידק "הרע", וכך לעצור את ההתרבות של החיידק. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים
Eleutherodactylus. צילום: אוניברסיטת תל אביב

יכולת השרידות של בעלי החיים תלויה במספר הצאצאים ולא בגודל בעל החיים

יונקים גדולים ממליטים מספר קטן יותר של צאצאים בכל המלטה, ולכן סכנת ההכחדה גוברת. בדו-חיים, לעומת זאת, נקבות גדולות דווקא מטילות יותר ביצים, ולכן בדו-חיים דווקא בעלי החיים הקטנים יותר
עטלפים בבידוד. צילום: יובל ברקאי

גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה

גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה
בשלושה אירועים נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים קיצית. תצלום: אמנון בהומהורן, משרד החקלאות

זהירות, ענפים נופלים

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ
האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
מושבות חיידקים גדלות בצלחת פטרי. צילום: depositphotos.com

איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום?

במחקר שפורסם ב-Nature Communications, ד"ר יונתן פרידמן והדוקטורנט ניתאי מרוז מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מקרבים את המדע להנדסת מיקרוביום ייחודי לצרכים ספציפיים בבני אדם, חיות, צמחים וסביבה
דבש. צילום: depositphotos.com

בי-יו דבש הגישה בקשה לרישום פטנט עבור שיטות להפקת דבש מתורבת

המטרה: יצירת קיבת דבש מלאכותית המתחקה אחר פעילות קיבת הדבורה * המנכ"ל אופיר דבש: "בי-יו דבש עמלה על פיתוח טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה את פני שוק הדבש העולמי ותאפשר מוצרי
תרשים המתאר את פעילות תאי B של מערכת החיסון. . צילום: depositphotos.com

חוקרים מת"א זיהו קבוצה מיוחדת של תאים במערכת החיסון המשותפת לחולי מלריה, איידס וזאבת

אצל אדם בריא התאים האלה לא קיימים בכלל. אצל חולי מלריה, איידס וזאבת הם מהווים 15%-25% מתאי ה-B