סוס טרויאני בקן נמלים

מתברר כי קן הנמלים המוגן, שיש בו תנאֵי טמפרטורה ולחות קבועים ואף אספקת מזון, הוא מקום שמושך חרקים ובעלי חיים שונים. רוצים לדעת אילו שיטות ערמומיות פיתחו פרפרים כדי לחדור לקן הנמלים ולחיות על חשבונן? פרפר, לא מה שחשבתם

כתבה: ד”ר ונדה רייך, גליליאו צעיר

במיתולוגיה היוונית מסופר על המלחמה שניהלו היוונים נגד העיר טרויה, שהייתה מוקפת חומה. אוֹדיסֵאוּס, מפקדם של היוונים, הגה רעיון כיצד לחדור אליה: היוונים בנו סוס ענקי מעץ, הכניסו לתוכו חיילים, העמידו אותו מחוץ לחומות טרויה והעמידו פנים שהם נסוגים. אנשי טרויה ראו את צבא היוונים נסוג, האמינו שהסוס הוא מתנת האלים – והכניסו אותו לעיר. בלילה יצאו החיילים מתוך הסוס, פתחו את שערי העיר, ואפשרו לצבא יוון לחדור אליה ולהחריב אותה (על סוס טרויאני בתחום המחשבים ראו במדור טכנו לוגי בעמוד 16).

האמת היא שתכסיסים דומים התפתחו בטבע מיליוני שנים לפני מלחמת טרויה. דוגמה אחת לכך היא נמלים. הן מחדירות אל תוך קיניהן זחלי פרפרים בלי לדעת שהם עתידים לטרוף את הזחלים שלהן!

כולם רוצים לגור בקן

אפילו שנמלים הן רק שני אחוזים מכלל מיני החרקים, מבחינה מספרית הן כ־50 אחוזים ממספר הפרטים של כלל החרקים, ולכן קיני נמלים זמינים מאוד. להבדיל מתנאי הסביבה המשתנים תדיר בטבע, בקיני הנמלים שוררים כל השנה תנאי טמפרטורה ולחות קבועים, יש אספקת מזון מתמדת בידי הפועלות, והפרטים החיים בהם מוגנים לרוב מפני טורפים. תנאים משופרים אלה גרמו באבולוציה למינים רבים של יצורים חיים (חרקים, פטריות, אפילו צפרדעים!) לפתח אמצעים שונים להערים על הנמלים, לחדור לקן שלהן וליהנות מכל היתרונות שיש בו. לפעמים אף לזכות לטיפול ולהאכלה בידי הנמלים.

הנמלים בתגובה פיתחו אמצעי התגוננות מפני פולשים נצלנים, ולאחר זיהוי הפולשים הם מגורשים או מומתים מייד. רק אותם מינים שהשכילו לפתח דרכים להתגבר על אמצעי הזיהוי וההגנה של הנמלים הצליחו להתבסס בקיני הנמלים. אחת הדוגמאות לכך היא פרפרים ממשפחת הכחליליים.

נמלה מאכילה זחל של פרפר?!

מבין 12,000 מיני הפרפרים בעולם, כ־6,000 מינים שייכים למשפחת הכחליליים, כמה מינים מהם (דוגמת כחליל מנומר, כחליל הנמלים ונחושתן־נמלים גלילי) מקיימים יחסי סימביוזה בדרגות תלות שונות עם נמלים. פרפר זה הוא טפיל בקיני נמלים, ומסוגל להשלים מחזור חיים אך ורק בתוך קן הנמלים ובטיפולן. הזחלים שלו טורפים את זחלי הנמלים, ונוסף על כך הנמלים מאכילות אותם!

איך זה קורה? נקבת הפרפר מטילה ביצים על עלי הצמח קוֹרָנית, לאחר שווידאה כי קיים קן נמלים פונדקאיות מַתאים (שרק בקינים שלהן זחלי הפרפרים מסוגלים להתקיים), במרחק לא יותר משני מטר מהצמח. הזחלים הבוקעים מהביצים ניזונים מעלי הצמח, עוברים עליו שלושה נשלים ראשונים, ובסיומם כל זחל משתלשל לקרקע בעזרת קוּר משי שהוא מפריש.

בשלב זה המשך חייו והתפתחותו של הזחל לבוגר מותנים בכך שנמלים ימצאו אותו, יגררו אותו אל הקן שלהן ויניחו אותו בחדר הזחלים עם הזחלים שלהן. זחל הפרפר, שבשלבי התפתחותו הראשונים ניזון מצמחים, נהיה טורף וניזון מזחלי הנמלים! כדי להצליח להתגלם (להיעשות גולם) בתוך קן הנמלים, כל זחל חייב לטרוף כ־230 זחלי נמלים (!), נוסף על המזון שהנמלים מאכילות אותו כאילו היה זחל שלהן.

בחודש הראשון לשהותו של זחל הפרפר בקן הנמלים הוא מגדיל את משקלו פי מאה. כל זחל שוהה בקן הנמלים תשעה חודשים! גם בשלב הגולם, כשאינו אוכל, הנמלים ממשיכות לטפל בו. בתום תקופת ההתגלמות בוקע פרפר בוגר, שנמלט במהירות מהקן, לפני שהנמלים מספיקות להבחין בו כזר ולתקוף אותו.  

תכסיסי הסוואה מושלמים

נמלים שומרות באגרסיביות על הקן שלהן, תוקפות וממיתות כל פולש זר שמנסה להתמקם בו וליהנות מיתרונותיו. רק מינים אחדים שמסוגלים להסוות את זהותם האמיתית מצליחים להערים על הנמלים, ומתמקמים בקן שלהן.

התקשורת בין הפרטים במושבת נמלים מבוססת על הפרשת פֶרוֹמוֹנים. פרומונים הם חומרים שמופרשים מבעל חיים לסביבתו, ומשמשים אותות כימיים לתקשורת בין פרטים מאותו מין ביולוגי. הפרומונים המופרשים על ידי נמלים ייחודיים לתושבות הקן, לפי מעמדן ותפקידן. נוסף על כך מתקיימת תקשורת קולית שמבוססת על קולות אופייניים למעמדות השונים של הפרטים בקן. באמצעים אלה הנמלים מבחינות בין נמלים מהקן שלהן לפולש זר, וכן בשלב ההתפתחותי, בתפקיד ובמעמד של כל פרט במושבה. אמצעי תקשורת אלה משמשים לביצוע המטלות בקן, לגיוס נמלים לאיסוף מזון או ללחימה בפולשים. 

כדי שזחל של פרפר יוכנס לקן ויטופל בידי הנמלים, עליו להסוות את זהותו ו”להתחפש” לזחל של נמלה. זה בדיוק מה שקורה. באבולוציה התפתחו בפרפרים אלה כמה הסתגלויות שמצליחות להוליך שולל את הנמלים, ולגרום להם להתייחס אל הזחל של הפרפר כאל זחל שלהן, למרות הנזק שהוא גורם להן.

אילו התאמות ייחודיות יש לזחל של פרפר הכחליל שמגדילות את סיכויי האימוץ והשרידוּת שלו בקו הנמלים? יש לו כיסוי גוף קשיח שאופייני לחרקים עבה פי 20לעומת זחלי פרפרים ממשפחות אחרות. הוא יכול להכניס את ראשו מתחת לפרק הראשון של החזה כדי לא להיפצע מגפי הפה הנושכים של הנמלים בזמן שהן תופסות אותו ומעבירות אותו לקן, ובהמשך כשהן מטפלות בו.

נוסף על כך, זחלי פרפר זה מייצרים ומפרישים תרכובות סוכר מזינות עבור הנמלים המטפלות בהם. תרכובות הסוכר מופרשות עם חומרים לא נדיפים שנשארים על פני כיסוי גוף הזחל. חומרים אלה גורמים לנמלים להישאר זמן ממושך בקרבתו, לטפל בו ולהזין אותו, לפעמים יותר מאשר את הזחלים שלהן.

מלבד זה, לזחלי הפרפרים איברים מיוחדיםבקרבת הראש. איברים אלה מפרישים פרומוני אזעקה, אשר משדרים לנמלים מצוקה, וכך מגייסים סביבו נמלים מטפלות.

ולא תאמינו – זחלי הפרפרים מפרישים פרומונים שמחקים את הפרומונים של זחלי הנמלים! כדי לא להיטרף ברגע המפגש עם הנמלים וכדי להביא לכך שיוכנס לקן, הזחל מפריש פרומונים לא נדיפים, ייחודיים למין הנמלים הפונדקאיות, שמחקים את הפרומונים שזחלי הנמלים מפרישים, ובכך מספקים לזחל הפרפר הסוואה כימית מושלמת. הנמלים מתייחסות אליו כאל זחל שלהן שיצא מהקן, גוררות אותו פנימה ומניחות אותו בחדר הדגירה עם הזחלים שלהן.

מחקה את המלכה

ומה קורה בשלב הגולם? עוד מעשה עורמה: כשכל גוף הזחל עטוף כיסוי גוף קשיח ואינו מפריש עוד תמיסות סוכר עבור הנמלים, הן עלולות להפסיק את הטיפול בו ולסכן את קיומו בקן. איך זחל הפרפר מתגבר על סכנה זו? הפלא ופלא: הוא משמיע קולות שמחקים את קולות מלכת הנמלים, וכך גורם לנמלים להתגודד סביבו ולטפל במסירות השמורה לטיפול במלכה!

הפרפר הבוגר אינו מפריש תמיסות סוכר או פרומונים ואינו משמיע קולות של מלכה, ולכן עם בקיעתו הוא חייב לצאת במהירות מקן הנמלים לפני שהן מזהות אותו כפולש ותוקפות אותו. עד שהוא מצליח להימלט מהקן, כנפיו נשארות מקופלות ומכוסות שכבה של קשקשים רופפים, אלה נשארים בפיות הנמלים המנסות לנשוך אותו, וכך הוא נמלט.

השיטה של הסוואה כימית אינה ייחודית לפרפרים אלה. גם מיני צפרדעים שחיות בסוואנה במערב אפריקה ומינים אחרים באגני נהרות האוֹרינוֹקוֹ והאמזונס בדרום אמריקה משתמשים בשיטות דומות: הם משנים את הֶרכב הריר העוטף את גופם באופן כזה שמונע את הנמלים מלתקוף אותם ומאפשר להם לשהות ואף להתרבות ולגדל את צאצאיהם בתוך קן הנמלים המוגן, להבדיל מגורלם של מיני צפרדעים אחרים, שמנסים לפלוש לקן הנמלים – ומותקפים.

הכותבת היא ד”ר לביולוגיה, הייתה מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת דוד ילין

מתוך גליליאו צעיר – הירחון לילדים סקרנים, גיליון 205 פברואר 2021

הצטרפו אלינו בפייסבוק https://www.facebook.com/YoungGalileo