סיקור מקיף

עדויות ארכיאולוגיות מראות שההומו ספיאנס המוקדם באירופה התמודד עם אקלימים תת-ארקטיים

תובנות חדשות על הרקע האקלימי של גל התפשטות מוקדם של המין שלנו לאירופה בתקופת הקרח האחרונה.

החפירות הנוכחיות במערת בצ'ו קירו בעונת 2021 חושפות חפצים חדשים מהכיבוש הניאנדרטלי הפליאוליתי התיכון. אפשר לראות את שכבה 1 הפליאוליתית העליונה הראשיתית כפס כהה בפרופיל המשקעים. החופרים משתמשים במסיכות וכפפות כדי למזער את זיהום הדגימות שנלקחות באופן סדיר לניתוח מולקולרי. Credit: MPI-EVA/ Tsenka Tsanova
החפירות הנוכחיות במערת בצ’ו קירו בעונת 2021 חושפות חפצים חדשים מהכיבוש הניאנדרטלי הפליאוליתי התיכון. אפשר לראות את שכבה 1 הפליאוליתית העליונה הראשיתית כפס כהה בפרופיל המשקעים. החופרים משתמשים במסיכות וכפפות כדי למזער את זיהום הדגימות שנלקחות באופן סדיר לניתוח מולקולרי. Credit: MPI-EVA/ Tsenka Tsanova

החפירות הנוכחיות במערת בצ’ו קירו בעונת 2021 חושפות חפצים חדשים מהכיבוש הניאנדרטלי הפליאוליתי התיכון. אפשר לראות את שכבה 1 הפליאוליתית העליונה הראשיתית כפס כהה בפרופיל המשקעים. החופרים משתמשים במסיכות וכפפות כדי למזער את זיהום הדגימות שנלקחות באופן סדיר לניתוח מולקולרי.

התהליך שבו המין שלנו התפשט לתוך סביבות חדשות באותה תקופה הוא נקודת תפנית אבולוציונית חשובה שבסופו של דבר הובילה לכך שהומו ספיאנס אכלס את כל היבשות ומיגוון גדול של אזורי וסביבות אקלים. המנגנונים שאיפשרו גלי התפשטות ראשוניים עדיין נתונים לוויכוח, אבל רוב המודלים המבוססים על המיתאם בין אתרים ארכיאולוגיים וארכיונים אקלימיים רחוקים באופן מרחבי הצביעו עד כה על כך שקבוצות של בני אדם הסתמכו על תנאים אקלימיים חמים יותר כדי להתפשט לסביבות חדשות, צפוניות יותר.

בשיני סוסים עם כתר גבוה - כמו השן המוצגת כאן, שהוצאה מהשכבות התחתונות של הרצף של מערת בצ'ו קירו - נבדק ההרכב האיזוטופי של החמצן בזגוגית השן כדי לשחזר את הטמפרטורות העונתיות במשך חיי החיה.  Credit: MPI-EVA/ Tsenka Tsanova
בשיני סוסים עם כתר גבוה – כמו השן המוצגת כאן, שהוצאה מהשכבות התחתונות של הרצף של מערת בצ’ו קירו – נבדק ההרכב האיזוטופי של החמצן בזגוגית השן כדי לשחזר את הטמפרטורות העונתיות במשך חיי החיה. Credit: MPI-EVA/ Tsenka Tsanova

בשיני סוסים עם כתר גבוה – כמו השן המוצגת כאן, שהוצאה מהשכבות התחתונות של הרצף של מערת בצ’ו קירו – נבדק ההרכב האיזוטופי של החמצן בזגוגית השן כדי לשחזר את הטמפרטורות העונתיות במשך חיי החיה.

באמצעות עדויות ישירות מהשכבות הארכיאולוגיות של מערת בצ’ו קירו הצוות ממכון מקס פלנק הצליח עכשיו להראות שבני אדם סבלו תנאים אקלימיים מאוד קרים, דומים לאלה שאופייניים לצפון סקנדינביה של היום, במשך כמה אלפי שנים. “העדויות שלנו מראות שהאנשים בקבוצות האלה היו יותר גמישים בנוגע לסביבות בהן השתמשו, והסתגלו לתנאים אקלימיים שונים יותר ממה שחשבנו בעבר”, אמרה המחברת הראשית, שרה פדז’אני, חוקרת במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית והאוניברסיטה של אברדין. ז’ן-ז’ק אובלן, מנהל המחלקה להתפתחות האדם במכון מקס פלנק, מוסיף: “באמצעות התובנות החדשות האלה, יהיה צורך לבנות עכשיו מודלים חדשים של התפשטות המין שלנו ברחבי אירואסיה, שמביאים בחשבון את המידה הרבה יותר של גמישות אקלימית שהייתה להם”.

על ידי שימוש ישיר בחומר ארכיאולוגי, כמו שרידים של אוכלי עשב ששחטו בני האדם, כדי ליצור נתוני אקלים צוות מחקר האקלים הפליאוליתי — בראשות פדז’אני וקיט בריטון, גם היא חוקרת במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית והאוניברסיטה של אברדין — הצליח ליצור רישום מאוד איתן של תנאים אקלימיים מקומיים שמתייחס ספציפית לתקופות בהן בני האדם שכנו במערת ב’צו קירו.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.