אבולוציה וטבע

עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
פרופ' נועה שנקר (צילום: תום שלזינגר)

כל התרופות זורמות אל הים

שלושה פריטים ארכיאולוגיים, שלוש דרגות חום שונות (מימין, לא בקנה מידה): להב, נתזים מסותתים ורסיסי צור שניתזו באופן ספונטני

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ-300 אלף שנה

חוקרים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת תל-אביב יישמו באחרונה טכנולוגיות מתוחכמות משלהם כדי לבחון כיצד ייצרו כלי אבן בשלהי תקופת האבן הקדומה שנמצאו במערת קסם בסמוך לראש העין
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה

כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה –
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
דונאלד ומלניה טראמפ, בנימין ושרה נתניהו בטקס הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020. צילום: shutterstock

טראמפ קיבל טיפול נסיוני בנוגדנים נגד קורונה. מהם הטיפולים היעילים עד כה?

נשיא ארה"ב שנדבק בקורונה והחל להראות תסמינים במצב לא קל, קיבל קוקטייל נוגדנים נסיוני. רופאים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מפרטים מהם הטיפולים היעילים נגד קורונה, ומהם הטיפולים המבטיחים הנמצאים בניסויים קליניים
תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית:
פתרונות למגיפת הקורונה. איור: Image by Miguel Á. Padriñán from Pixabay

חמישה חולי קורונה קשים שקיבלו בהדסה תרופה נסיונית הבריאו

אנלייבקס מדווחת על תוצאות חיוביות בניסוי קליני ב-Allocetra לטיפול בחולי קורונה במצב קשה/קריטי
גמל שלמה קטלני בסרט אימה. חרק בגודל כזה היה נחנק בהעדר מנגנון להולכת חמצן. Reynold Brown, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: למה החרקים קטנים?

למעלה ממיליון מיני חרקים נושמים באמצעות פעפוע, ולכן יש גבול ליכולת הגדילה שלהם.
איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay

סימנים מדאיגים לתמותה מוגברת מקורונה בספטמבר, מעבר לצפוי

ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח
עופות דורסים עטים על גופת פיל שנהרג על ידי אריות בבוטסואנה. צילום: shutterstock

פילים מתים בסתר

החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת - אנטרקס
בקבוקון של חיסון ל-COVID-19 של חברת ג'נסן הנמצא כעת במחקר קליני מקיף בארה"ב. קרדיט: חברות התרופות ג'נסן של ג'ונסון אנד ג'ונסון

ניסוי קליני רביעי של חיסון לקורונה מתחיל בארצות הברית

מדובר בחיסון המבוסס על חיסון לאבולה של ג'נסן. "ארבעה חיסונים בניסויים קליניים זהו הישג חסר תקדים של הקהילה המדעית המתאפשר על ידי עשרות שנים של התקדמות בטכנולוגיית החיסון וגישה אסטרטגית
סקירת MRI של מוחות יונקים שונים

מה משותף למוח של דולפין, בן אדם וקנגורו?

חוקרים מתחומים שונים מאוניברסיטת תל אביב ערכו ערכו סריקת MRI מתקדמת למוחות של כ-130 מיני יונקים, במטרה לזהות את רמת הקישוריות בתוך המוח
מגפת האבעבועות השחורות הגיעה למקסיקו על ידי המשלחת הספרדית בראשותו של פאפינו דה נרוואז והתפשטה ברחבי הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן בסוף שנות העשרים של המאה ה-16. צילום: shutterstock

איך העולם המודרני עוצב על-ידי מגפות לפני 500 שנה

מגיפות קרקע בתולה - כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן
נגיף הקורונה פוגע בריאות. איור: Image by Hatice EROL from Pixabay

נשאי המוטציות PiZ ו-PiS – בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר
אישה משבט הקונג מכינה תכשיטים ליד ילד. סטהלר/ויקימדיה

בני אדם אינם אנוכיים מטבעם – אנחנו למעשה בנויים לעבוד יחד

מחקרים הראו כי הציידים-לקטנים שיתפו פעולה ולא התחרו. התחרות התחילה עם החקלאות
תרנגולות. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: למה משמשות כנפי התרנגולת?

לכבוד יום כיפור ותרנגולי הכפרות נשיב לשאלתה של משפחת יוסף "רצינו לשאול ולא מוצאים תשובה - מה תפקיד הכנפיים של התרנגולת?"
נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

מה יקרה אם ניתן לכולם להידבק בקורונה?

דרורים. צילום: Image by GLady from Pixabay

כלכלת השוק החופשי של ציפורי הדרור

חוקרים מצאו שאותם חוקים שמאפיינים את "הכלכלה החופשית" של בני האדם, מתקיימים גם אצל בעלי חיים חברתיים
במערת וָאיטוֹמוֹ חיים זחלים זעירים בשם אָרָצְ'נוֹקַמפָּה לוּמינוֹסה (היתושים המְאירים). צילום: Shutterstock

סוד המערה הקסומה

אי־שם בניו זילנד הרחוקה קיימת מערה שמוארת באור כחול מרהיב ביופיו. כל תקרת המערה מנצנצת כמו שמי לילה זרועי כוכבים. איך זה קורה בלי מגע יד אדם? קסמי הטבע
בקטריופאג' (מימין למעלה) חודר לתא חיידק (במרכז התמונה). לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים

קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות למחלות נגיפיות

בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
כנף אל כנף. הדאון הממונע בטיסת מחקר עם יוסי לשם (צילום: אייל ברטוב, באדיבות החלה"ט)

חסידות של שיתופי פעולה

מחקר על נדידת ציפורים הוביל לקירוב לבבות במזה"ת, לסיוע לחקלאים ולמיזם מציל חיים עם חיל האוויר
נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
מיקרו אצות. מתוך jumpstory

מדענים הצליחו להעלות בסדר גודל את יעילות תהליך הפוטסינתיזה באצות

מחקר של חוקרים באוני' בן גוריון מראה שהעלאת היעילות הפוטוסינתטית פי 3 עד פי 10 בעוצמות אור דומות לעוצמת אור השמש, המנוצלות במתקני גידול קונבנציונאליים, היא אפשרית
מגפת הקורונה בישראל. איור: Shutterstock

העלייה החדה בכמות הנדבקים בקורונה מצביעים על יציאה מיציבות

כך עולה ממחקר של צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה שממליצים לצאת לפעולה נמרצת
האם התגלתה נקודת תורפה בנגיף הקורונה? איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חיפוש אחר תרופות לקורונה מקבל דחיפה מתגליות אודות נגיף סארס

באמצעות המרכז הלאומי של אוסטרליה לגילוי תרופות (National Drug Discovery Centre), זיהו חוקרים ממכון וולטר ואליזה הול מרכיבים שיכולים לחסום חלבון מרכזי של נגיף הקורונה, שנקרא PLpro. החלבון הזה, שנמצא
אונון, לפני צאתו למסע. תצלום: The Mongolia Cuckoo Project

קוקייה ללא גבולות

קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם
מגיפת הקורונה. איור: shutterstock

הצדדים החיוביים של נגיף הקורונה

כולם רוצים לשמוע על היום שאחרי הקורונה, ואנחנו נחשפים לסיפורי אימים נוראיים על כל הצרות שעומדות ליפול בחלקנו כבר בשנה הקרובה. אבל אף אחד לא מדבר גם על ההשלכות החיוביות
גרף המתאר את נתוני התחלואה החזויים מקורונה במהלך חודש ספטמבר 2020

חוקרים: בתחילת ספטמבר נגיע לחסינות העדר

כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב * בנפרד מחקר של הטכניוה ואוניברסיטת חיפה קובע כי אכיפה ידידותית תעזור לעצור את
המצלמה היא מעין "גו פרו לחרקים", שמתעדת את המתרחש מנקודת מבטו של החרק. תצלום: Mark Stone University of Washington

חרק עם מצלמה

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מציגים פיתוח ייחודי בתחום: מצלמה כה קטנה וקלה, שאפילו חרקים יכולים לשאת אותה על גופם כמו תיק גב
תמונה: מקום הניסוי לחשיפה של חיידקים לחלל על גבי צידו החיצוני של המודול היפני קיבו החיצוני בתחנת החלל הבינלאומית . הניסוי בדק בין השנים 2015 עד 2018 כמה שנים יכולים חיידקים לשרוד בחלל. צילום: JAXA / NASA

חיידקים יכולים לשרוד מסע מכדור הארץ למאדים

ניסוי יפני בתחנת החלל בחן כיצד יכולים חיידקים לשרוד בתנאי חלל ולהעביר את החיים מכוכב לכת אחד למשנהו.
מושבת טפילים חד תאיים אוכלת בתוך תא של בעל חיים. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: חידת הרב-תאיות

שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את
אישה בהריון מתקדם. איור: מתוך jumpstory

אם העבירה את נגיף ה- COVID-19 לתינוקת במהלך ההיריון

החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

נלחמת בעוז באויבים זעירים – סיפורה של מערכת החיסון

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

האובלנה הצפון-אטלנטית, אחד היונקים הגדולים בעולם, הוגדר לאחרונה כמין שנמצא "במרחק צעד אחד מהכחדהֿ מוחלטת". מה גרם למצב הזה ומה אפשר לעשות, גם בים התיכון שלנו, כדי להגן על היונקים
ערכת בדיקה לנגיף הקורונה. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

20 שנות הפסקות במחקר גרמו לכך שהעולם לא ערוך להתמודד עם מגיפות

​על רקע הניסיונות למצוא חיסון נגד נגיף קורונה החדש, חוקרי מדעי הנתונים ובריאות הציבור חושפים במחקר חדש כיצד עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות קודמות ובשל כך, נוצרים
וירוס תוקף ומערכת החיסון מתגוננת. איור: shutterstock

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם נגיף הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף

החוקרים מציעים למעשה להגביר את כוחה של מערכת החיסון המולדת – הקו הראשון במלחמה בנגיף, לפני שנכנסת לפעולה מערכת החיסון הנרכש (הספציפית לפתוגן מסוים)
סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. המחשה: depositphotos.com

הקרנף הצפוני האחרון

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

אמנם, בעשורים האחרונים, ציד לווייתנים נאסר לחלוטין, פרט למתן אישורים פרטניים לדייגים מקומיים במדינות כמו איסלנד וגרינלנד, אולם למרות זאת, אוכלוסיות הבלנה ממשיכות להיעלם, ואנשי שמירת טבע, סביבה וביולוגים ימיים
האבולוציה שבתוך האבולוציה. איור: מאיה שלייפר

האבולוציה שבתוך האבולוציה

גילוח. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: למה מתגלחים?