אבולוציה וטבע

ואריאנט או זן האומיקרון של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

האם אומיקרון מדבק יותר מדלתא? מומחה לאבולוציה של נגיפים מסביר מה החוקרים יודעים ומה לא

וריאנט האומיקרון מכיל מוטציות רבות בחלבון הספייק, שמקלות על החדירה של הנגיף לתאים
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. המחשה: depositphotos.com

המאבק המשותף של חיידקים וצמחים נגד נגיפים

מנגנון הגנה שהתגלה בחיידקים עשוי לאפשר לשפר את העמידות למזיקים של יבול חקלאי
תיקן מדגסקרי. המחשה: depositphotos.com

חמש יכולות על שיש לחרקים ושהיינו יכולים רק לחלום עליהן

תיקנים ישרדו אפילו שואה גרעינית (ובלבד שהיא לא מתרחשת כשכנפיהן מושלות), הדברת פשפש המיטה כמעט אינה אפשרית כיום אפילו עם חומרי ההדברה שברשותנו בגלל עמידות שפיתח וקורי העכביש חזקים פי
מחסנים את הילדים נגד קורונה. המחשה: depositphotos.com

חיסוני COVID-19 לילדים: כיצד הורים מושפעים ממידע מוטעה וכיצד הם יכולים להתמודד עם זה

אנחנו צוות של אנשי מקצוע ברפואה ובריאות הציבור באוניברסיטת פיטסבורג. יש לנו ניסיון רב בחקר מידע מוטעה של חיסונים במדיה החברתית ובעבודה עם שותפים קהילתיים כדי לטפל במהססים להתחסן, להדוף
הדבוראי צביקה אופיר מאלון הגליל צילום אדוה אופיר-

מחקר חדש: דבורי הדבש מייצרות ריחוק חברתי על מנת למנוע הדבקת מחלות

עקב היעלמות של כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם, הורחבו המחקרים בעשור האחרון בתחום ענף הדבורים, במטרה לגלות כיצד ניתן לסייע למאביקה החשובה ביותר בעולם להמשיך לבצע את עבודתה בהאבקת צמחי החקלאות
וראיאנטים של נגיף קורונה. המחשה: shutterstock

חוקרים מדרום אפריקה מסבירים כיצד נמצאה הגרסה החדשה אומיקרון ומה אנו יודעים עד כה

ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים
חולדות. המחשה: depositphotos.com

האם חולדות היו אחראיות למגפת המוות השחור, ומה תפקידן במגפת הקורונה?

מחקרים חדשים חולקים על הקביעה לפיה החולדות היו אלו שהעבירו את המוות השחור, אבל בכל מקרה מסתבר שהן עלולות להיות מאחסן של נגיפים ממשפחת הקורונה
נגיף הקורונה וחיסון על רקע מפת אפריקה. איור: shutterstock

זן האומיקרון – מה אנו יודעים?

בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה
גור עטלף פירות ואמו (צילום: יובל ברקאי)

ממני תראה וכן תעשה: תשובה לשאלה מה משפיע יותר תורשה או חינוך

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי גורי עטלף פירות מאומצים מתנהגים כמו האם המאמצת
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

הכנסת חיידקים ל"מצב כאוטי" כדרך לריפוי מחלות

מחקר חדש שמתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature, מצא כי חיידקים הנמצאים במצב כאוטי רגישים פחות לטיפול תרופתי סטנדרטי. החוקרים פיתחו מודל סטטיסטי המנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי, ובהתאם מציעים אסטרטגיה
הנוסחה הכימית של התרופה קולכיצין. המחשה: depositphotos.com

תרופה ששרדה עוד מימי יוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת
חיידקי מעיים. המחשה: depositphotos.com

נפלאות המיקרוביום

לחיידקי המעיים יש השפעה על מחלות כרוניות כגון: סוכרת, השמנת יתר ואף מחלות נפש. ד"ר עומרי קורן מדבר על המחקר המתמקד במיקרוביום
דבורת בומבוס מרחפת מעל פרחים המבקשים את שירותי ההאבקה שלה. המחשה: depositphotos.com

זמזום הדבורים יוזם שחרור של ריחות אצל הפרחים

נביעה תת מימית. צילום: shutterstock

גילוי של ארכיאות המסוגלות לייצר פחמן יסודי

פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא
צמח במדבר. המחשה: depositphotos.com

איך צמחים מתמודדים עם המחסור הגובר במים?

נחשפה פעילות חלבונים האחראים על התהליכים שבהם נעזרים הצמחים כדי להתמודד עם תנאי יובש
כבו את האור ותנו לצרצר לחיות. המחשה: depositphotos.com

מה מאיים על חיות הלילה?

מחקר שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסנכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהן ומאיים על המשך קיומם
מערכת ההאבקה הרובוטית של עידית במטכ פיסטוקים בקליפורניה. תמונה באדיבות עידית.

טכנולוגיית האבקה מדייקת של חברת הסטארט-אפ עידית הגדילה יבול מטע פיסטוק בקליפורניה ב-24%

קרן מימרן, סגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בסטארט-אפ עידית: "האבקה מלאכותית לגידולים מואבקי רוח תשנה את פני השוק, את הכדאיות הכלכלית עבור מגדלים ואת היכולת להזין את העולם. תוספת של
אצות מאכל. המחשה: depositphotos.com

מזון צמחי מן הים – גם סביבתי וגם בריא

חוקרות וחוקרים מכל העולם ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ממליצים פה אחד: לשלב מזונות מן המים במערכות המזון
קריקטורה מאת ניר מולד ועמוס אלנבוגן. מתפרסמת כאן באישור היוצרים.

האם רק לאדם יש חוש הומור?

נ"ב שואל "האם רק לבני אדם יש חוש הומור ולמה?"
מוצא החיים ממולקולות פשוטות ועד ל-DNA. המחשה: depositphotos.com

לזהות דפוסים במרק הקדום ממנו נוצרו החיים

במעבדה חדשה במכון בוחנים כיצד תגובות כימיות בסיסיות הובילו ליצירתם של חיים מורכבים
מגיפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

היכן התרופות לטיפול בקורונה?

נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים
מכון טיהור שפכים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף פרטים חדשים על החיידקים הטורפים שמטהרים לנו את המים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה
גורי חתולים וגור כלבים ישנים ביחד. המחשה: depositphotos.com

האם החתול נקשר לבעליו או למקום?

לימור שואלת : האם החתול נקשר לבעליו או למקום? ועוד: מדוע חתולים נדרסים יותר מכלבים
מבחר מיני עופות נודדים שעצרו למנוחה באגמון החולה. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בינה מלאכותית לטובת הציפורים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק
ערים עתידניות. המחשה: depositphotos.com

"אפשר לרתום את הביג דטה כדי לשפר את תפקוד הערים, במיוחד לאור מגיפת הקורונה"

כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים
מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים, המחשה: depositphotos.com

מוצא החיים: התאים הראשונים התחלקו בעזרת טמפרטורה

מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים
ד"ר ניר לונדון שמעבדתו במכון ויצמן למדע חברה בשותפות Moonshot. ציוץ שלו בטוויטר ב-18 במארס 2020 התניע את המיזם. צילום: דוברות מכון ויצמן

מענק מיוחד יאפשר לקדם את פיתוחה של גלולה פשוטה וזולה נגד קורונה

השותפות הבין-לאומית למציאת תרופה לקורונה שנולדה בטוויטר על בסיס עקרונות של מדע פתוח, צפויה להגיע לשלב הניסוי הקליני במהלך 2022
עזרה לזולת. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מגפת הקורונה הופכת אותנו לפחות אכפתיים כלפי הסביבה שלנו

צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי
החפירות הנוכחיות במערת בצ'ו קירו בעונת 2021 חושפות חפצים חדשים מהכיבוש הניאנדרטלי הפליאוליתי התיכון. אפשר לראות את שכבה 1 הפליאוליתית העליונה הראשיתית כפס כהה בפרופיל המשקעים. החופרים משתמשים במסיכות וכפפות כדי למזער את זיהום הדגימות שנלקחות באופן סדיר לניתוח מולקולרי. Credit: MPI-EVA/ Tsenka Tsanova

עדויות ארכיאולוגיות מראות שההומו ספיאנס המוקדם באירופה התמודד עם אקלימים תת-ארקטיים

תובנות חדשות על הרקע האקלימי של גל התפשטות מוקדם של המין שלנו לאירופה בתקופת הקרח האחרונה.
יצירה של טיפת שמן: שמן (בצהוב) מצטבר בינות השכבות של הקרומית היוצרת את 'רִשְׁתִּית פְּלַזְמַת הַתָּא' (ER). הטיפות גדלות ובסופו של דבר ניתקות והופכות לחלק מהציטופלזמה. תהליך זה מתרחש רק במיקרו-מתחמים העתירים בסטרולים ואוליאוסינים לאורך הקרומית. [באדיבות המעבדה הלאומית ברוקהייבן]

מדענים זיהו חומר החיוני להצטברות שמן בצמחים

חוקרים, המנסים לחשוף את הפרטים באשר לאופן שבו צמחים מייצרים וצוברים שמן בתוכם, הצליחו לזהות רכיב חיוני חדש במנגנון זה. הם מצאו סטרול מסוים – מולקולה הדומה במבנה שלה לכולסטרול
דישון מדוייק. המחשה: depositphotos.com

המחמם הסמוי – גז הצחוק שהוא גם מרכיב בדשנים

במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון -
סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים
בדיקת דם לקורונה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת דם לזיהוי ההתפתחות של מחלת הקורונה

בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה
חיסון קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מנת הדחף של החיסון לקורונה מקטינה את הסיכון לחלות פי 10 לעומת מחוסנים פעמיים

כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין
האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מערת איילון על יצוריה הייחודיים ניצלה

הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון החליטה שלא לכלול את מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון
ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה
מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את
תל אביב באחד מסגרי הקורונה. צילום: אלון סין משה, האוניברסיטה העברית.

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית
ילד אפריקני תולה מסכות מגן רב פעמיות נגד קורונה לייבוש. המחשה: depositphotos.com

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן * הפתרון, הוספת ברזל למזון שגם יאפשר להאבק באנמיה
תמונה של ההתקן החדשני הפולט תוצאה פלואורסצנטית

התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימות רוק

החוקרים מהארווארד ו-MIT שפיתחו התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימת רוק בתוך כשעה טוענים כי אמינות האבחון דומה ברמתה לזו המתקיימת בבדיקות PCR
שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא
ארבעה אנשי מכון המחקר מיגל טועמים אבוקדו מאוסם ליד מגשים עם פירות אבוקדו

פרוטוקול איסום חדש ממכון מיגל נועד לאפשר שיווק אבוקדו כל השנה בישראל

מחקר במכון המחקר מיגל יאפשר שיווק רציף של אבוקדו ישראלי כל השנה ויפחית את העלות לצרכן
חיסוני קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מחקר של כללית והארווארד: יעילות גבוהה מאוד לחיסון נגד קורונה

המחקר טיפל גם בסוגיית תופעות הלוואי של החיסון- אכן יש שיעור של 1-5 מחוסנים שלקו בדלקת קרום הלב מכל 100,000 מתחסנים, אך הסיכון לכך אצל מי שחולה במחלה עצמה כפול,
תמונת השער שנבחרה לעיתון המדעי CELL REPORTS- קרדיט: עיצוב התמונה צפנת עוזרי וצילום אבי לוין

חשיפה לקרני השמש מגבירה את התשוקה הרומנטית בבני אדם

החוקרות מאוניברסיטת תל אביב גילו כי חשיפה לשמש משפיעה בין השאר גם על ויסות המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים) המינית בקרב בני אדם.
הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של
פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם