אבולוציה וטבע

כנף אל כנף. הדאון הממונע בטיסת מחקר עם יוסי לשם (צילום: אייל ברטוב, באדיבות החלה"ט)

חסידות של שיתופי פעולה

מחקר על נדידת ציפורים הוביל לקירוב לבבות במזה"ת, לסיוע לחקלאים ולמיזם מציל חיים עם חיל האוויר
נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
מיקרו אצות. מתוך jumpstory

מדענים הצליחו להעלות בסדר גודל את יעילות תהליך הפוטסינתיזה באצות

מחקר של חוקרים באוני' בן גוריון מראה שהעלאת היעילות הפוטוסינתטית פי 3 עד פי 10 בעוצמות אור דומות לעוצמת אור השמש, המנוצלות במתקני גידול קונבנציונאליים, היא אפשרית
מגפת הקורונה בישראל. איור: Shutterstock

העלייה החדה בכמות הנדבקים בקורונה מצביעים על יציאה מיציבות

כך עולה ממחקר של צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה שממליצים לצאת לפעולה נמרצת
האם התגלתה נקודת תורפה בנגיף הקורונה? איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חיפוש אחר תרופות לקורונה מקבל דחיפה מתגליות אודות נגיף סארס

באמצעות המרכז הלאומי של אוסטרליה לגילוי תרופות (National Drug Discovery Centre), זיהו חוקרים ממכון וולטר ואליזה הול מרכיבים שיכולים לחסום חלבון מרכזי של נגיף הקורונה, שנקרא PLpro. החלבון הזה, שנמצא
אונון, לפני צאתו למסע. תצלום: The Mongolia Cuckoo Project

קוקייה ללא גבולות

קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם
מגיפת הקורונה. איור: shutterstock

הצדדים החיוביים של נגיף הקורונה

כולם רוצים לשמוע על היום שאחרי הקורונה, ואנחנו נחשפים לסיפורי אימים נוראיים על כל הצרות שעומדות ליפול בחלקנו כבר בשנה הקרובה. אבל אף אחד לא מדבר גם על ההשלכות החיוביות
גרף המתאר את נתוני התחלואה החזויים מקורונה במהלך חודש ספטמבר 2020

חוקרים: בתחילת ספטמבר נגיע לחסינות העדר

כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב * בנפרד מחקר של הטכניוה ואוניברסיטת חיפה קובע כי אכיפה ידידותית תעזור לעצור את
המצלמה היא מעין "גו פרו לחרקים", שמתעדת את המתרחש מנקודת מבטו של החרק. תצלום: Mark Stone University of Washington

חרק עם מצלמה

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מציגים פיתוח ייחודי בתחום: מצלמה כה קטנה וקלה, שאפילו חרקים יכולים לשאת אותה על גופם כמו תיק גב
תמונה: מקום הניסוי לחשיפה של חיידקים לחלל על גבי צידו החיצוני של המודול היפני קיבו החיצוני בתחנת החלל הבינלאומית . הניסוי בדק בין השנים 2015 עד 2018 כמה שנים יכולים חיידקים לשרוד בחלל. צילום: JAXA / NASA

חיידקים יכולים לשרוד מסע מכדור הארץ למאדים

ניסוי יפני בתחנת החלל בחן כיצד יכולים חיידקים לשרוד בתנאי חלל ולהעביר את החיים מכוכב לכת אחד למשנהו.
מושבת טפילים חד תאיים אוכלת בתוך תא של בעל חיים. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: חידת הרב-תאיות

שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את
אישה בהריון מתקדם. איור: מתוך jumpstory

אם העבירה את נגיף ה- COVID-19 לתינוקת במהלך ההיריון

החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

נלחמת בעוז באויבים זעירים – סיפורה של מערכת החיסון

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

האובלנה הצפון-אטלנטית, אחד היונקים הגדולים בעולם, הוגדר לאחרונה כמין שנמצא "במרחק צעד אחד מהכחדהֿ מוחלטת". מה גרם למצב הזה ומה אפשר לעשות, גם בים התיכון שלנו, כדי להגן על היונקים
ערכת בדיקה לנגיף הקורונה. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

20 שנות הפסקות במחקר גרמו לכך שהעולם לא ערוך להתמודד עם מגיפות

​על רקע הניסיונות למצוא חיסון נגד נגיף קורונה החדש, חוקרי מדעי הנתונים ובריאות הציבור חושפים במחקר חדש כיצד עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות קודמות ובשל כך, נוצרים
וירוס תוקף ומערכת החיסון מתגוננת. איור: shutterstock

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם נגיף הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף

החוקרים מציעים למעשה להגביר את כוחה של מערכת החיסון המולדת – הקו הראשון במלחמה בנגיף, לפני שנכנסת לפעולה מערכת החיסון הנרכש (הספציפית לפתוגן מסוים)
סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. המחשה: depositphotos.com

הקרנף הצפוני האחרון

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

אמנם, בעשורים האחרונים, ציד לווייתנים נאסר לחלוטין, פרט למתן אישורים פרטניים לדייגים מקומיים במדינות כמו איסלנד וגרינלנד, אולם למרות זאת, אוכלוסיות הבלנה ממשיכות להיעלם, ואנשי שמירת טבע, סביבה וביולוגים ימיים
האבולוציה שבתוך האבולוציה. איור: מאיה שלייפר

האבולוציה שבתוך האבולוציה

גילוח. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: למה מתגלחים?

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

פיתוח חיסונים לקורונה. המחשה: jumpstory

מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים

חלקת יער מעורבת של חרובים, אלונים, אורנים ועצים נוספים ליד בית שמש. החוקרים מחפשים קשרים סימביוטיים בין מינים שונים של פטריות ועצים

הפטרייה הנעלמה

צילום סי-טי שמראה את נגעי הדלקת בריאות. Mluisamtz11/Wikimedia Commons, CC BY-SA

נגיף הקורונה: גם כשאין תסמינים נגרם נזק לריאות

בדרך לאבות הקדמונים של התאים: בנוכחות אר-אן-אי, הפפטיד הקדום מוביל להפרדת מופע (כמו הפרדה של טיפות שמן במים), המאפשרת הרכבה עצמית ויצירת תצורה של מעין "מידור" פרימיטיבי

התגלתה אבן הבניין של החלבונים הראשונים

ג'ירפות. שבע חוליות צוואר. צילום: מתוך JUMPSTORY

האבולוציה: מדוע נראה שיש לה כיוון וכיצד היא תתפתח?

המבנה הנקבובי והסלילי של האצה כפי שפוענח בסינכרוטרון. צילום: דוברות הטכניון

פוענח מבנה האצה האדומה

PREDICT דגמו ביותר מ-60 מדינות וזיהו לפחות 931 מינים של וירוסים חדשים, מתוך 145 אלף דגימות. תצלום: cdc – unsplash

החיפוש אחר המגפה הבאה

תיאור סכמטי של מערומי נגיפים פוטו-פעילים בצורת מוט המודבקים יחדיו בעקבות התגובה עם חומר הצבע (פינה ימנית עליונה)

חומרי צבע ונגיפים יוצרים יחדיו חומר חדשני