שש חברות הייטק ונציגים מהאקדמיה הציגו את הפתרונות בישיבה מיוחדת של וועדת המדע של הכנסת אתמול (יום ג’) * שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: “כל משבר הוא הזדמנות וההייטק הישראלי שינה את המודל העסקי בעקבות הקורונה”
התפרצות נגיף הקורונה והקושי המערכתי להתמודד עם מערך בדיקות גדול ומהיר, מעקב בריאותי אחרי חולים רבים ועוד קשיים, האיצו את חברות ישראליות ומדענים בין היתר חלקם בחסות משרד המדע לפתח פיתוחים וחידושים בנושא שיכולים להוות פתרונות להתמודדות העולמית עם הנגיף. ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח”כ עינב קאבלה, כינסה היום דיון מיוחד בנושא יחד עם שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, מנכ”לית המשרד שי-לי שפיגלמן, בכירי המשרד ומומחים רבים מעולם הפיתוח הטכנולגי והרפואי.
אופיר קליין, מנכל חברת BD הציג לוועדה את המכשיר החדשני בפיתוחם יחד עם חברה מארה”ב שמספקת את המודד לזיהוי הקורונה בתוך דקה אחת. לדבריו, “ביקשנו כבר מזמן להיפגש עם סגן שר הבריאות קיש אך טרם נענינו לכך”.
אלכסנדר גרויסמן מחברת ננוסט הציג את הפיתוח לבדיקת קורונה ללא כלל מגע בפה אלא בנשיפה מהאף.
דר אורן הרשקוביץ, מנכ”ל אנלייבקס תרפיוטיקס, הציג בוועדה את הפיתוח של החברה לתרופה כנגד הקורונה שלדבריו כבר עשרת החולים התאוששו על ידה באופן מלא מהמחלה עם חזרה למצב נורמלי בכלל מערכות הגוף שנפגעו עקב המחלה, “אנחנו מפתחים תרופות חדשניות אימונומודולטוריות המאזנות את התגובה החיסונית לטיפול תאי במחלות מסכנות חיים nמור מורכבות ללא טיפול רפואי יעיל. הרשקוביץ סיפר לוועדה כי הניסוי מורחב בימים אלו לעד 24 חולים קשים וקריטיים במספר בתי חולים בארץ.
דר גליה הנטקין, חברת קליין אייר הציגה לוועדה את הפיתוח למערכת המחוללת תהליך טיהור אוויר תמידי של האוויר בחלל הסגור ועם הוכחה כיעילה במיגור הקורונה ב99%, ע”פ תוצאות דיגום אוויר במחקרים שבוצעו במעדניות אוכל, בתי חולים, בתיי אבות, בתי כנסת וכדו’.
יוסי אברהם, חברת מדיפס הציג לוועדה את הפיתוח של החברה לתעודת מעבר רפואית דיגטלית לניטור אוכלוסייה וביצוע חקירה אפידמיולוגית – “הטכנולוגיה ייחודית שמסוגלת לזהות מיקום כל פרט באוכלוסייה ברזולוציה של חדר ללא פגיעה בפרטיות של האזרחים. ככה נוכל לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה על ידי השלמת תחקיר אפידמיולוגי תוך דקות, לתת התראה לאלו שהיו בסביבת חולה מאומת ולחסום אותם מלהכנס למקומות ציבוריים וכל זאת אפילו ללא צורך באפליקציה או טלפון או הסכמה וולנטרית של האזרחים”.
גיא אהרנסון מחברת סייט הציג לוועדה פיתוח שניתן על ידו לבצע בדיקות דם תוך 10 דק’, גם מחוץ למעבדות המרכזיות.
ד”ר שרון יגור- קרול ממשרד המדע הציגה את פיתוחיהם של פרופ’זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן המביא לניטור מרחוק של רמת רויית חמצן בדם אצל חולי קורונה ע”י עקיבה אחרי תנועות המיקרו-סאקדה של העיניים. לדבריה, “זוהי שיטה פשוטה וזולה היכולה לנטר כמות רויית חמצן בדם מרחוק ללא מגע ע”י לייזר אל תוך העין”.
הפיתוח של ד”ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן שהוצג הוא מכשיר לבדיקות סרולוגיות מהירות ורגישות מאוד של נוגדנים המבוסס על כוחות מגנטיים. לדבריה “הדיוק בזה הוא גדול שכן על ידי הפעלת כוחות מגנטים אנחנו מרכזים את כל המולקולות בכל התמיסה אל קרן הלייזר במקום שתיים שלוש מולקולות יופיע אלפי מולקולות והאות תתחזק משמעותית”.
עוד הוצג בוועדה פיתוח חדשני טכנולוגי שיאפשר לרופאים לתת אבחנה בין דלקת ריאות הנגרמת מקורונה לכל מחלה אחרת.
ד”ר דבורה שמואלי, מאוניברסיטת חיפה הציגה לוועדה את מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום שפועל בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום במשרד הביטחון. “כגוף מחקר רב-תחומי שיכול להזרים נתונים, תובנות והמלצות לצוותים ומקבלי החלטות ו 15 מחקרים פעילים.
אחד המחקרים שעליו עמלו במרכז המחקר והידע, קובע כי “אמון הציבור בממשלה בישראל בתקופת משבר הקורונה נשחק. המגמה צריכה להדאיג את הדמוקרטיה הישראלית, אך עם זאת, אמון הציבור כלפי גופי המנהל הביצועיים גבוה. כמו כן, יש להעניק להם יותר סמכויות ואחריות בקבלת החלטות”.
בנוסף קובע המסמך שהוצג בדיון: “השלטון המקומי הוא כלי לבניית אמון מחדש והשגת יותר שיתוף פעולה עם הציבור, הערכת הביצועים הנמוכה שמקבלים רבים ממשרדי הממשלה פוגעת באמון – לעומת זאת הצבא (פיקוד העורף) זוכה לאמון מכל המגזרים בחברה ויש לתת לו תפקיד מוביל בעת המשבר. רמה נמוכה של מעורבות אזרחית, יחד עם תהליך קבלת החלטות בלתי מסודר/מבולגן, מסכנים את אמון הציבור. בסיכום נכ’ “פרדוקס הקורונה: רמת אמון הציבור בממשלה נמוכה, אך רמת הצייתנות גבוהה יחסית. מצב זה עלול להשתנות בקלות אם רמת חוסר האמון תשאר נמוכה לאורך זמן”.
יו”ר הוועדה, ח”כ עינב קאבלה: “באמצע אוגוסט קיימנו כאן ישיבה בנוגע לחיסון לקורונה, ואתמול התבשרנו מהמכון הביולוגי כי שלב הניסויים הקליניים בבני אדם ייצא לדרך בשבוע הבא. כולנו מאחלים בהצלחה ומקווים שהדבר יניב פירות טובים בקרוב. היום הישיבה היא בנושא טכנולוגיות ופיתוחים חדשים להתמודדות עם נגיף הקורונה, וכמו בעניין החיסון, גם כאן זה מגיע מאותו מקום של כוחות חשובים ונהדרים עם הרצון לפתח דרכי התמודדות שונים עם הנגיף. המטרה היא לתת ביטוי למיזמים וחידושים שיכולים לשנות תפיסה ולסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה ואף בהצלת חיים.”
“הקורונה לצערנו לא תעזוב מחר וגם לא בזמן הקרוב, לכן יש להשכיל לפעול בכל המערכות להגביר את השימוש בטכנולוגיות ובפיתוחים המדעיים לטובת התמודדות טובה ויעילה יותר”.
עמלים על פיתוח טכנולוגיות וחיבורם לגורמים המתאימים בממשלה
שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: “אנחנו מפעילים את הרדארים כל העת בחיפוש אחר טכנולוגיות שנוכל להציג לקבינט הקורונה ולמדינת ישראל ע”מ לנצח את הנגיף. עבודת המשרד בימים אלו היא למצוא את הדברים הכי רלוונטיים שיש בעולם הטכנולוגי כרגע עבור מדינת ישראל. אנחנו רגילים לומר בעולם החדשנות שכל משבר הוא גם הזדמנות – הרבה אנשים הראו אזרחות טובה והתגייסו לטובת הנושא, שינו את המודלים העסקיים של החברה כדי לתת מענה לאתגרים החברתיים והבריאותיים של הקורונה ועמלים לייצר את אותן טכנולוגיות חכמות שיועילו וישנו את המצב.
אני מודע לכל הבירוקרטיה הכבדה של החברות מול משרד הבריאות, אך אנחנו פה כדי להמשיך ולעודד את כולם – בסוף זה יקרה. הוצגו ועלו בוועדה רעיונות טובים שאני אקח אותם לתשומת ליבי ואראה עם צוות המשרד כיצד ומה ניתן לאמץ.
הקורונה לצערנו תהיה אתנו ובעולם עוד זמן לא קצר ולכן אני קורא מכאן לכל המפתחים: ניתן לסייע ולשכנע גם בעולם לקנות את הפיתוחים האלו. תמשיכו ותעשו חיל”.
השר יזהר שי הציג לוועדה את פרויקט המשרד המיוחד – צוות 19: צוות מתנדבים רב-תחומי הפועל מזה כ 6- חודשים שמייעץ ומכין ניירות חקר ומדיניות עבור השר יזהר שי ומזה לצוות חברי קבינט הקורונה. הצוות כולל ייעוץ רב מגזרי קבוע וקובע בניית מודלים והצעת חלופות תוך שימוש בהצעות לייעול ההתמודדות בעזרים טכנולוגיים.
שי-לי שפיגלמן, מנכ”לית משרד המדע והטכנולוגיה: “המדע, הטכנולוגיה והחדשנות עומדים בחזית המאבק העולמי נגד התפשטות נגיף הקורונה. משרד המדע והטכנולוגיה, כמי שאמון על המחקר היישומי בישראל, מממן עשרות מחקרים פורצי דרך בתחום הקורונה, הן במדעי הרפואה והן בתחום בריאות ומדעי החברה. כל המחקרים צפויים להסתיים בתוך מספר חודשים עד שנה לכל המאוחר, על מנת שניתן יהיה ליישמם כבר במשבר הנוכחי ולהיערך טוב יותר להמשך החיים לצד הקורונה. בנוסף זיהה המשרד צורך בהקמת קהילת חוקרים וחוקרות מדעיים שמטרתה לשתף מידע בין החוקרים בינם לבין עצמם ובין החוקרים למקבלי ההחלטות על מנת שאלה יוכלו לקבל החלטות מבוססות נתונים. בשבוע הבא אנחנו צפויים להשיק את הקהילה שרשומים אליה כבר מאות חוקרים וחוקרות ישראליים ממגוון דיסציפלינות וקוראים לחוקרים נוספים להצטרף. משרד המדע והטכנולוגיה, ימשיך לפעול ולהעמיק את המעורבות שלנו במאבק בנגיף הקורונה עד שיימצא החיסון המיוחל.”
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
עכשיו שימציאו בדיקת קולונוסקופיה ללא הכנה….