סיקור מקיף

פיתוחים ישראליים: בדיקות קורונה בנשיפה ובאמצעות חתימת הקול של החולים

ועדת הלסינקי של בית החולים מאיר של שירותי בריאות כללית אישרה ניסוי על חולי קורונה בטכנולוגיה חדישה המבוססת על בדיקת נשיפה אותה פיתחו חברות הישראליות נקסט ג’ן ו- Scentech * מכללת אפקה מקיימת מחקר לאבחון תסמיני קורונה באמצעות ניתוח הקול

בדיקת נשיפה לגילוי נגיף הקורונה. איור: Scentech ונקסט ג'ן
בדיקת נשיפה לגילוי נגיף הקורונה. איור: Scentech ונקסט ג’ן

Scentech ונקסט ג’ן הישראליות קיבלו אישור ועדת הלסינקי לבדיקת נשיפה לאיתור נגיף הקורונה

ועדת הלסינקי של בית החולים מאיר של שירותי בריאות כללית אישרה ניסוי על חולי קורונה בטכנולוגיה חדישה המבוססת על בדיקת נשיפה אותה פיתחו חברות הישראליות נקסט ג’ן ו- Scentech. הבדיקה נערכת בדומה לבדיקת הינשוף המשטרתית המאפשרת זיהוי של חומר האתנול המצוי בדם, כך גם הבדיקה החדישה צפויה לזהות את הסימנים הביולוגיים הקשורים לנגיף הקורונה ולמחלה אותה הוא גורם, ובאמצעות בדיקה קצרה ופשוטה לאפשר אבחון של המחלה בפרק זמן קצר.

חברת נקסט ג’ן הבורסאית יחד עם הטכנולוגיות של חברת Scentech Medical, העוסקת בזיהוי תרכובות אורגניות נדיפות, חברו לבית חולים מאיר לביצוע הניסוי שיאפשר בדיקת קורונה בנשיפה וצפוי להביא כבר בזמן הקרוב בשורות חיוביות ולאפשר קיצור משמעותי של זמני הבדיקות כפי שנערכות היום.

הניסוי יתבצע על חולי קורונה בדרגות מחלה שונות וינסה לבודד את תרכובות הגזים בנשיפה, מתוך אלפי גזים שונים, הקשורים לנגיף ולמחלה עצמה. בחברות מסבירים כי לבדיקה מסוג זה כמה יתרונות שעונים על הקשיים עמם מתמודדים היום הצוותים הרפואיים באיתור הנגיף. ראשית, הבדיקה תאפשר זיהוי חולים כבר בשלב האסימפטומטי, כך שניתן יהיה לזהות את הנגיף אצל החולה כבר בשלב מוקדם ולאפשר את בידודו במהירות ולמזער ואף לעצור את התפשטות המחלה.

בנוסף, בדיקת הנשיפה מאפשרת יכולות דיגיטליות שיחסכו זמן רב עד לקבלת התוצאות לעומת הבדיקות המקבילות המצויות היום בשימוש, ועל ידי כך להגדיל משמעותית את כמות הבדיקות ומהימנותן. כמו כן, היכולת הטכנולוגית תאפשר לזהות את “טביעת האצבע” הגנטית של הנגיף, שתאפשר למצוא בשבועות ספורים גם את טביעת האצבע של הנגיף הבא ובכך לחסוך זמן ולהציל חיים במלחמה העתידית בנגיפים.

“אני מאמין שבעזרת הטכנולוגיה של החברה נצליח כבר בקרוב לזהות את החתימה של הנגיף ושל המחלה שהוא מחולל” אומר שולם לפידות שכיהן בעבר כמנכ”ל IDB והתמנה לאחרונה ליו”ר חברת נקסט ג’ן, “בכך נאפשר כבר בעתיד הקרוב בדיקה מהירה ופשוטה, הניתנת לשינוע לכל מקום דוגמת שדות תעופה, מלונות, אתרי תיירות, אצטדיוני כדורגל ועוד. ההצלחה שלנו תסייע לקהילה ולכלכלה לחזור לפעילות מלאה ולשגרה כמה שיותר מהר”.

“מדובר בטכנולוגיה מהפכנית, המציבה את תחום האבחון בשלבים הראשונים של מצבי חולי שונים ובכך תורמת לאיכות הטיפול, הפחתת נזקי המחלה וסיכויי החלמה גבוהים יותר”, אומר ד”ר אודי קנטור, המנהל הרפואי של חברת Scentech Medical, “הבשורה של הפיכת הבדיקה לדיגיטלית דומה למהפך שהתרחש בעולם הצילום, עם המעבר לצילום הדיגיטלי שאיפשר קבלת תמונה והערכתה מיד לאחר הצילום”.

מכללת אפקה מקיימת מחקר לאבחון תסמיני קורונה באמצעות ניתוח הקול

המחקר צפוי לאפשר הליך בדיקה ראשוני, זמין, נוח ופשוט לאבחון מהיר של הנגיף, תעדוף הבדיקות ועצירת שרשרת ההדבקה. המחקר מבוצע בהובלת מפא”ת במשרד הביטחון ובשיתוף עם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שיבא וגופים נוספים. פרופ’ עמי מויאל מומחה לעיבוד דיבור ונשיא מכללת אפקה: “אנו גאים לקחת חלק בצוות החירום הלאומי למיגור הקורונה, לתרומה לבריאות הציבור והצלת חיים”.

המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה, בשיתוף המרכז הרפואי רבין, בית החולים שיבא, חברות היי-טק וגופי פיתוח ביטחוניים בהובלת מפא”ת במשרד הביטחון מקיימים בימים אלו מחקר פורץ דרך, לאבחון תסמיני קורונה ראשוניים באמצעות עיבוד מאפייני הדיבור והקול של החולים.

המחקר מתנהל כחלק ממאמץ לאומי למיגור מגפת הקורונה והשאיפה כי בסיומו יתבצע אבחון ראשוני של החולים באמצעות ניתוח הקול והדיבור שלהם בלבד וזאת בשימוש באפליקציה ייעודית על המכשיר הסלולרי. בכך, ניתן יהיה להגיע בצורה פשוטה ומהירה לקהל היעד שיש לבדוק, להגדיל את אפקטיביות תהליכי הבדיקה, לאבחן נדבקי קורונה כבר בשלבים הראשונים של המחלה ולעצור את שרשרת ההדבקה.

בימים אלו מבוצע איסוף של דגימות קול ודיבור (הקלטות) מחולי קורונה בשלבים שונים של המחלה וכן מאנשים בריאים. קבוצה נוספת המשתתפת במחקר היא קבוצת ביקורת של אנשים הסובלים מתסמינים במערכת הנשימה (כמו תסמיני שפעת) אך אינם חולי קורונה על מנת לאפשר הבחנה בין חולי קורונה לחולי במחלות אחרות בעלות תסמינים זהים. המטרה היא ליצור בסיס נתונים שישמש את המחקר.

בשימוש בבסיס נתונים זהו ניתן יהיה לעבד את המידע במגוון כלים, טכניקות מתקדמות לעיבוד דיבור כמו גם למידה עמוקה כחלק מאלגוריתמים של אינטליגנציה מלאכותית. המטרה העיקרית, מעבר ללימוד השפעת הקורונה על דיבור וקול האדם, היא לאפשר אבחנה ראשונית בין אנשים בריאים לחולים פוטנציאליים.

אין זו הפעם הראשונה שבה נרתמת מכללת אפקה לסיוע בפרויקטים לאומיים למשרד הבטחון. בשנת 2014, במסגרת מבצע “ושבו אחים”, נתחו חוקרי המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה את הקלטת השיחה למוקד המשטרה של גיל-עד שער ז”ל וסייעו בניתוח אירוע חטיפת שלושת הצעירים.

פרופ’ עמי מויאל מומחה לעיבוד דיבור ונשיא מכללת אפקה: “מכללת אפקה גאה לקחת חלק בהתגייסות לאתגר הלאומי למיגור נגיף הקורונה. במרכז לעיבוד שפה מתקיים מזה כעשור מחקר בתחום עיבוד דיבור שבמסגרתו פותחו כלים שונים לשימוש בתחום הרפואי לאבחון מחלות ובחינת התקדמותן. אנו שמחים להעמיד לטובת פרויקט לאומי את הידע, הניסיון והכלים של מכללת אפקה בתחום. אלגוריתם חדשני זה יהווה פריצת דרך בזיהוי ראשוני של תסמיני הנגיף, יסייע במיקוד בקבוצות האוכלוסייה שיש לבדוק אותן במהירות תוך שימוש יעיל בכלי הבדיקה הקיימים. אני תקווה ששיתוף הפעולה המרשים והייחודי בהובלת מפא”ת יוביל לתוצאות בהקדם ובכך לתרום לבריאות הציבור בישראל כמו גם להיערך להתמודדויות דומות בעתיד”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.