לדברי החוקרים ניתן להתאימו גם לחיסון כנגד נגיף הקורונה * החיסון תוקף איזור של הנגיפים שלא משתנה באבולוציה
מיקרו כדוריות מתכלות המיוצרים באמצעות ייבוש בהתזה. הם מכילים נוגדן של נגיף שפעת וחומר חיסוני. התמונה צולמה במיקרוסקופ אלקטרונים שהוגדל פי 3,000. צילום: דניס הורבת, אוניברסיטת קונסטנץ
זריקה אחת ותהיו מוגנים לנצח. כך עולה מפיתוח סוג חדש לחלוטין של חיסון שפותח בגרמניה.
עד כה, חיסון נגד שפעת לא סיפק הגנה מתמשכת. הסיבה: נגיפי השפעת משתנים במהירות רבה. מדי שנה מופיעים זני נגיף חדשים שכנגדם חיסונים קודמים אינם מספקים הגנה כלל או במקרה הטוב, הגנה חלקית.
כדי להימנע מהצורך להתחסן נגד שפעת מדי שנה בודקים מדענים ברשת מחקר המורכבת מאוניברסיטת קונסטנץ, אוניברסיטת טובינגן והאוניברסיטה הטכנולוגית בדרזדן שיטת חיסון חלופית. שיטה חדשה זו מכוונת להגנה מקיפה מפני כל המוטציות הידועות של נגיף שפעת ולכן היא מועמדת מבטיחה לאפשר לנו להגיע לחסינות מתמשכת.
בשיטה החדשה, החיסונים מוחדרים לגוף באמצעות מיקרו כדוריות מתכלות לחלוטין בגודל של תא קטן, שיכולים לשמש אמצעי ההגעה לנוגדנים ולחומרים חיסוניים. הם מיוצרים על ידי ייבוש בתרסיס, ובעתיד יתכן ויהיה ניתן לתת אותם באמצעות תרסיסים לאף במקום זריקות לחיסון.
בניגוד לחיסונים הקיימים נגד שפעת, השיטה החדשה אינה מפעילה ייצור נוגדנים כנגד זני שפעת ספציפיים, אלא מגרה את הלימפוציטים T (תאי הדם הלבנים) להציב תגובה חיסונית כללית כנגד נגיפי שפעת. צוות המחקר בקונסטנץ, בראשות האימונולוג פרופסור מרקוס גרואטרופ, בודק את שיטת החיסון החדשה נגד שפעת בניסוי פרה-קליני כדי לאמת ולהעמיק את תוצאות מחקר פיילוט קודם, שהוכיח כי ההליך יעיל באופן עקרוני. הניסוי הפרה-קליני ממומן על ידי משרד החינוך הפדרלי (BMBF) עם כ -1.18 מיליון יורו.
“יש לנו אינדיקציות מבטיחות מאוד שניתן להחיל את אותה שיטת חיסון על נגיף הקורונה ועל סוגים אחרים של נגיפים. שיטה זו יכולה להיות גישה ליצירת חסינות כללית כנגד זני נגיפים – כולל כל המוטציות שלהם. במחקר שלנו על הרחבת החיסון ל- SARS-CoV-2 , כבר השגנו את ההצלחות הראשונות בשיתוף עם חברות Trenzyme בקונסטנץ וריבוקס שבדרזדן.
מדוע החיסונים הנוכחיים מספקים הגנה מוגבלת בלבד מפני שפעת?
מדי שנה נגיפי נגיפי שפעת גורמים לכשלושה עד חמישה מיליון מקרים של שפעת קשה ברחבי העולם, מהם 250-500 אלף מקרי מוות, במיוחד בקרב ילדים קטנים וקשישים. בגרמניה (ובישראל א.ב.), זריקות שפעת ניתנות מדי שנה. מכיוון שנגיפי שפעת משתנים, צריך להכין את החיסון בכל סתיו – ולמקד אותו בזני הנגיף שצפויים להתפשט בקרב האוכלוסייה בחורף. “זה תהליך גוזל זמן ויקר. יתר על כן, די קשה להניע חלק גדול מהאוכלוסייה להתחסן מפני שפעת מדי שנה, “אומר מרקוס גרואטרופ.
החיסונים הנוכחיים לשפעת מפעילים בעיקר ייצור נוגדנים כנגד נגיפי שפעת. נוגדנים אלה מותאמים אישית לזני שפעת ספציפיים, כמו מפתח למנעול. עם זאת, אם יופיעו מוטציות חדשות, יתכן והמפתח כבר לא יתאים והנוגדנים כבר לא יעילים. “המשמעות היא שאם ניתקל בזני נגיף לא צפויים, ייתכן שהחיסון העונתי נגד שפעת לא יוכל להגן מפני הנגיפים שמסתובבים בפועל”, מסביר מרקוס גרואטרופ.
המפתח הראשי נגד נגיפי שפעת
כדי לפתור בעיה זו, נדרשת שיטת חיסון חדשה אשר לא רק מגנה מפני זנים נגיפיים של שפעת ספציפית, אלא מפני נגיף שפעת בכלל. שיטת חיסון חדשה ומבטיחה להשגת הגנה כללית נגד שפעת נבחנת כעת בניסוי פרה-קליני בעכברים. החוקרים מבקשים להניע תגובה חיסונית ברמת התא באמצעות גירוי תאי דם לבנים מסוג T.
לימפוציטים מסוג T, ובמיוחד אחת מתתי הצורות שלהם, תאי זכרון ה-T היחידים שהתגלו לאחרונה, הם “הזיכרון החיסוני של הגוף” יחד עם הנוגדנים הם מזהים את הנגיף ומפעילים תגובה חיסונית. מרקוס גרואטרופ מתאר את הגישה: “אנו מאמנים את תאי T הזיכרון הללו לחלקיקים מתוך האיזור הפנימי של הנגיף שאינו משתנה בכל זני הנגיף הידועים.” כתוצאה מכך, לימפוציטים מסוג T מזהים את נגיף השפעת באופן כללי ובכך יכולים להילחם בכל הזנים הידועים. באמצעות עקרון הנעילה והמפתח לתגובה חיסונית, גרואטרופ וצוותו מקווים ליצור “מפתח ראשי” נגד נגיפי שפעת.
עובדות מפתח:
- ניסוי פרה-קליני לבדיקת שיטת חיסון אלטרנטיבית כנגד נגיפי שפעת על בסיס מיקרו כדוריות הממריצות לימפוציטים מסוג T.
- המטרה היא לתכנן חיסון המספק חיסון כללי ומתמשך כנגד נגיפי שפעת – כולל כל המוטציות שלהם.
- הניסוי הקדם-קליני ממומן על ידי משרד החינוך הפדרלי (BMBF) עם כ -1.18 מיליון יורו.
- צוותי מחקר מעורבים:
- פרופסור מרקוס גרואטרופ, פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת קונסטנץ
- פרופסור אוליבר פלנץ, המכון לביולוגיה של תאים בינלאומיים (IFIZ), אוניברסיטת טובינגן
- פרופסור פיטר מרטוס, Institut für Klinische Epidemiologie und angewandte Biometrie, בית החולים האוניברסיטאי טובינגן
- פרופסור ז’אק רוהיים, האוניברסיטה הטכנית של דרזדן וכן מנכ”ל חברת ריבוקס
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
א. מה הקשר בין הכדוריות לחיסון נגד השפעת? הכדוריות יכולות לשמש לכל חיסון חדש.
ב. למה נוגדן על הכדוריות? זו מולקולה של מערכת החיסון (ANTIBODY) שננעלת על הוירוס. זה יכול להיות מהפכה בחיסונים, אבל איך נוגדן עוזר לחיסון???
ג. מה זה “חומר חיסוני” על הכדוריות? ממש לא ברור. חלקים של הוירוס? אדג’ווואנט?
לא מבין. למה שחיסון כזה לא יעודד מוטציות באזור שלא משתנה?
לצערי החיסון האוניברסלי הישראלי לשפעת נכשל בניסוי שלב 3. רעיון דומה: יצירת חיסון על חלק מהנגיף שלא משתנה על בסיס עבודתה של הפרופ הנהדרת ארנון שתרומתה למדע אדירה. אם היו מצליחים היא כנראה הייתה מקבלת נובל.
“נגיף העטרה”? בעברית: נגיף קורונה 🙂
חיסון רוחבי מידי כנגד וירוסים הוא בעיה במידה ויצליח יתר על המידה. הגוף שלנו אמור לקבל כל הזמן וירוסים מהסביבה. ייתכן ויש להם משמעות לפיזיולוגיה שלנו שהרי כולנו התפתחנו במקביל. כמו כן, וירוסים הם וקטורי החדרה המשמשים בריפוי גני ולכן חיסון כזה עלול לשבש יכולות ריפוי חשובות יותר משפעת.
חיסון נגד חלבונים פנימיים של הנגיף כבר הוצע ונבחן על ידי חברות חיסונים אחרות.
חיסון כזה יכול להתבצע בשיטות הקיימות RNA DNA נגיף נושא וכן הלאה, ולאו דווקא בשיטת הכדוריות …
לדוגמה יש פיתוחים של חיסונים נגד החלבונים שנמצאים ב”גבעולים” של ה”עטרה” (הכתר) של הנגיף, שהם פחות משתנים מהחלבונים החיצוניים .