סיקור מקיף

מה קרה לשפעת – ומה המשמעות לעתיד הנגיפים התוקפים את בני-האדם?

כתוצאה מההגבלות כגון ריחוק חברתי, הוגבלה לא רק תפוצת הקורונה אלא גם זו של השפעת. האם העדר מגפת שפעת בשני חצאי כדור הארץ תגרום לכך שלא נדע לאיזה זן להתכונן בחורף הבא?

נגיף הקורונה מול נגיף השפעת. המחשה: shutterstock
נגיף הקורונה מול נגיף השפעת. המחשה: shutterstock

משהו מוזר מאד קרה בחורף הזה: מקרי השפעת ירדו באופן משמעותי, וביחד איתם גם מקרים אחרים של 'צננת' קלה יותר. באותה העת, מספר מקרי החולי בנגיף הקורונה החדש – SARS-CoV-2 זינקו כלפי מעלה. בחצי הדרומי של כדור-הארץ כבר חלף-עבר לו החורף – והשפעת כמעט שלא פגעה במדינות באותו אזור. ומצד שני – וכאן הדברים נהיים באמת מעניינים – מסתבר שדווקא נגיפים מסוימים הגורמים למחלות נשימתיות קלות, משגשגים ופורחים.

מה קורה כאן?

בניגוד לדעתם של מספר חורשי קונספירציות, אנחנו לא מבלבלים בין מחלת Covid-19 לבין השפעת ומחלות נשימתיות אחרות. אפשר לזהות בקלות את Covid-19 בחולים באמצעות בדיקת PCR ואחרות, כך שמאד לא סביר שקיים בלבול בין המחלות השונות. אז מה באמת קורה?


מה קרה לשפעת?

התשובה המקובלת היא שהשתמשנו במגוון שיטות להילחם בהתפשטות הקורונה – עטיית מסכות, שמירה על ריחוק חברתי, נטילת ידיים וחיטוי ידיים, ירידה דרמטית במספר הטיסות וכמובן סגרים. כל אלו הביאו לצמצום משמעותי ביכולת ההתפשטות של SARS-CoV-2, אבל היו להם השפעות דרמטיות גם על נגיפים פחות מדבקים, כמו השפעת. וזה נהדר – אבל בטווח הארוך של שנה-שנתיים קדימה, אנו עלולים לראות גם את התוצאות השליליות של ההתפתחות המסוימת הזו.

כבר במאי, כשהגל הראשון של קוביד-19 החל לדעוך בחלק מהמדינות, היה ברור שעונת השפעת הסתיימה בטרם עת בחציו הצפוני של כדור-הארץ[1]. המחשבה הראשונית הייתה שפשוט הגיעו פחות אנשים למרפאות ולבתי-החולים כדי לבדוק האם נדבקו בשפעת, אבל ההיפותזה הזו נשללה במהירות. אמנם מספר האנשים שנבדקו לשפעת צנח ב- 61 אחוזים, אבל שיעור התוצאות החיוביות של הבדיקות צנח ב- 98 אחוזים![2] ואף על פי כן, מכיוון שעונת השפעת החלה בחצי הכדור הצפוני עוד ב- 2019, לפני שננקטו צעדי הסגר בסביבות מרץ, עדיין חלו מספיק אנשים בשפעת באותו הזמן. ספציפית, 38 מיליון אנשים בארצות הברית. זה מספר נמוך ביחס לשנים קודמות, אבל לא מאד יוצא-דופן.

ומה קרה בחצי הכדור הדרומי, לשם השפעת הגיעה במקביל לתקופת הסגרים ואמצעי המניעה האחרים? שם כמעט ולא התגלו מקרי שפעת במדינות שנקטו באמצעי מניעה כנגד SARS-CoV-2. למעשה, מספר מקרי השפעת צנח באופן דרמטי כל-כך שהמומחים התחילו לחשוד. נכון, השפעת פחות מדבקת מ- SARS-CoV-2, אבל עד כדי כך? ומדוע הייתה ירידה משמעותית גם במקרי השפעת במדינות באמריקה הדרומית, שם אמצעי המניעה נגד SARS-CoV-2 לא היו מוצלחים במיוחד?

המומחים שחקרו את הנושא הגיעו למסקנה שקיימים גורמים אחרים שהביאו לירידה במקרי השפעת. אמנם אין כרגע מספיק נתונים כדי לקבוע חד-משמעית, אבל יש החושדים שהמיעוט בטיסות הבינלאומיות השפיע במיוחד, מכיוון שחולים מדבקים אינם חוצים כבר את הגבולות.

ניחוש אחר הוא ששיעור ההתחסנות הגובר מפני השפעת תרם גם הוא לירידה בשכיחותה. באוסטרליה, למשל, כמעט הוכפל מספר המתחסנים מפני השפעת ב- 2020. גם בארצות הברית מסתמנת עלייה במספר המתחסנים כנגד השפעת, וקצת יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת התחסנה בין 2019 ל- 2020.

מצד אחד, זוהי תוצאה נפלאה. משמעותה היא שפחות אנשים יחלו בשפעת ובהתאם גם יקטן מספר המתים מהמחלה. אנחנו גם יכולים לדאוג פחות מכך שאנשים ילקו בו-זמנית בשפעת וב- SARS-CoV-2, או אפילו שחולי שפעת יגדשו את בתי-החולים ויקשו על הרופאים לטפל בשתי המחלות באותה העת. ולא רק זאת, אלא שמכיוון שהשפעת מתקשה יותר לעבור מאדם לאדם, חלק מהזנים הנדירים יותר עשויים לדעוך עוד יותר בשכיחותם. אולי אפילו לנצח.

ומצד שני, ייתכן מאד שלמיעוט מקרי השפעת יהיו השלכות לא-צפויות ברגע שייעלם ה- SARS-CoV-2 מחיינו.


הנגיפים האחרים – מושפעים גם הם

מדי שנה, חוקרי נגיפים עוקבים אחר התפתחות השפעת וחוזים איזה זן יגיע אלינו בחורף הקרוב. העובדה שהשפעת כמעט ולא הרימה את ראשה בחורף האחרון בחצי הכדור הצפוני, תקשה על אותם חזאים להכין את החיסון ההולם לשפעת עבור 2021. ומה שיותר חמור: אם אנשים אינם סובלים מהשפעת לאורך חורף אחד או יותר, הם עלולים לאבד את העמידות הטבעית שלהם מפניה. אם זה יקרה, ואם הם לא יקבלו חיסון כנגד הזנים החדשים שיופיעו בחורף הבא, הרי שאנו עלולים לסבול ממגפת שפעת קשה בהרבה, ברגע שנקל על ההגבלות שנועדו להילחם ב- SARS-CoV-2.

אבל השפעת אינה הנגיף היחיד שמושפע מהמצב החדש.

קיימים מאות נגיפים שונים שאחראים למחלות הנשימה הקלות בהן אנו לוקים מדי חורף. כרגע מסתמן שגם הנגיפים האלו חוו דעיכה משמעותית בשכיחותם בחצי הכדור הדרומי. כך, למשל, נגיף ה- RSV הגורם לחמישה אחוזים ממקרי המוות בילדים מתחת לגיל חמש בכל העולם, דעך בשכיחותו באוסטרליה ב- 98 אחוזים בחורף 2020[3]. אבל גם הווירוס הזה צפוי לחזור עם התרת המגבלות, וחלק מהמומחים חושדים שמכיוון שילדים רבים יעברו את החורף הנוכחי מבלי שחלו ב- RSV, הרי שמערכת החיסון שלהם לא תפתח עמידות כנגדו. ומכיוון שאין חיסון כנגד הנגיף, אנו עלולים לראות עלייה גדולה במספר מקרי ההדבקה ב- RSV ברגע שהילדים יחזרו כולם לבתי-הספר.

אבל לא כל הנגיפים החליטו לקחת הפסקה בשנה האחרונה. הנגיף היחיד שדווקא התחזק והתעצם הוא הריינו-וירוס (Rhinovirus), שגורם למקרים רבים של צננת נפוצה. קיימים יותר ממאה זנים שונים של הנגיף, ועל אף שהסתמנה ירידה קלה בשכיחותו בקיץ באנגליה, השכיחות זינקה בחזרה מעלה ברגע שבתי-הספר נפתחו. מספר מקרי המחלה בריינו-וירוס זינק גם בחורף בחצי הכדור הדרומי.

למה? במה נבדל הריינו-וירוס מכל היתר?

התשובה הלא-נעימה היא שאף אחד לא בטוח. אחת המחשבות היא שמכיוון שלריינו-וירוס, בשונה מנגיפי הקורונה והשפעת, אין מעטפת שומנית מסביבו, שיכולה להיפגע מסבונים למיניהם. ייתכן שהריינו-וירוס גם מסוגל לשהות זמן ארוך יותר על משטחים ולכן יכול לעבור בין הידיים, השולחנות וידיות הדלתות.

ומי יודע – הכל עוד יכול להשתנות.


המערכת האקולוגית של הווירוסים מתערערת

לאורך מאות השנים האחרונות, התפתחה מערכת אקולוגית מורכבת במהלכה הווירוסים נלחמים זה עם זה על הזכות להדביק אותנו קודם. מכיוון שנגיפים רבים מעוררים את מערכת החיסון לפעולה באופן כללי, הם מונעים מנגיפים אחרים להתפשט בהצלחה בגוף הנדבק. במילים אחרות, ריינו-וירוסים נלחמים בשפעת, בנגיפי הקורונה המצויים שגורמים לצננת, ובעוד מאות נגיפים אחרים. וכל אחד מהם בתורו נאבק בכל היתר. כך, למשל, קיימות ראיות שריינו-וירוסים נטרלו את מגפת השפעת שהתחוללה בשנת 2009[4].

עכשיו פתאום, כל המערכת האקולוגית הזו התערערה. שכיחותם של מאות נגיפים ירדה פלאים, בעוד שכמה נגיפים אחרים כמו הריינו-וירוס מסוגלים לנצל את הנישה החדשה שנפתחה עבורם בקרב כל אותם אנשים שלא נדבקו בנגיפים האחרים. זו עשויה להיות התפתחות שלילית… או חיובית. ייתכן אפילו שנגיפי הריינו-וירוס יוכלו למנוע חלק ממקרי ההידבקות ב- SARS-CoV-2! כמו בכל מקרה בו מערכת אקולוגית מתערערת, קשה לדעת מה יהיו ההשלכות.

כך או כך, לפי המאמר בנייצ'ר (ממנו לקחתי רבים מהנתונים שהופיעו ברשומה הזו), רוב החוקרים מסכימים שכדאי להיערך ליתר ביטחון לתרחישים הפסימיים יותר שלאחר הקורונה[5]. אולי נחווה עונת שפעת קשה במיוחד. אולי התפרצויות נרחבות של RSV. אולי לא – אבל עדיין כדאי להתכונן, ולא לחשוב שברגע שהקורונה תיעלם, העולם יחזור לסורו. לטוב או לרע, העולם עבר אתחול, ועכשיו נראה שגם המערכת האקולוגית של הנגיפים חוותה אתחול דומה.

בהצלחה לכולנו, ולכו להתחסן. מקורונה, משפעת ומכל היתר. הולך להיות מעניין בשנים הקרובות.


[1] https://www.nature.com/articles/d41586-020-01538-8

[2] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32941415/

[3] https://academic.oup.com/cid/advance-article/doi/10.1093/cid/ciaa1475/5912591

[4] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33103132/

[5] https://www.nature.com/articles/d41586-020-03519-3

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים, מרצה ומחבר הספרים "המדריך לעתיד ו"השולטים בעתיד"

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן