כמה מגמות בעייתיות יכולות להיות מובנות מהתאמה אבולוציונית לא תואמת. לדוגמה, תחרות וחרדה ממעמד חברתי קושרו לאובססיות בלימודים, התמודדות על תפקידים יוקרתיים וחומרנות. יש מגמה גוברת של "להיות עני עוד יותר כדי להיראות עשיר", כאשר אנשים צוברים חובות כדי להרשות לעצמם דברים שיוצרים רושם של מעמד
מאת חוזה יונג, מרצה חבר למחקר בפסיכולוגיה, אוניברסיטת נורת'מבריה, ניוקאסל, מתוך אתר The Conversation UK
מחקרים מראים שבעיות רבות בתקופתנו, כמו עלייה בשכיחות בעיות הנפש, עולות מהתפתחות טכנולוגית מהירה ומודרניזציה. תיאוריה שיכולה להסביר למה אנו מגיבים רע לתנאים המודרניים, למרות חופש הבחירה, הביטחון והיתרונות הנוספים שהם מביאים, מסבירה שמדובר באי התאמה אבולוציונית.
אי התאמה זו מתרחשת כאשר התאמה שהתפתחה, פיזית או נפשית, אינה מסונכרנת עם הסביבה. קח את הדוגמה של עש ומינים מסוימים של זבובים ליליים. מכיוון שהם צריכים לנווט בחושך, הם התפתחו להשתמש בירח להכוונה. אך בשל המצאת התאורה המלאכותית, עש וזבובים נמשכים לפנסי רחוב ואורות פנים.
זה קורה גם לבני האדם. דוגמה קלאסית היא "חיבה למתוק", שהניעה את אבותינו לחפש מזון עתיר קלוריות בסביבות תזונתיות נדירות. החיבה הזו הופכת לא תואמת בעולמנו המודרני כשחברות מזון מייצרות המוני מזונות רווים במתוקים ושומנים מעובדים, ומשתמשות בתכונה שהייתה מועילה. התוצאה היא עששת, השמנת יתר וסוכרת.
העולם המודרני מלא בדברים שמשבשים את האינסטינקטים שלנו שהיו פעם מותאמים. לדוגמה, בני אדם התפתחו לחיות בקבוצות שבטיות מבוססות קרובים בקשר הדוק מ-50 עד 150 אנשים. הצורך שלנו להשתייך עובד טוב בסביבות כאלה. אך בערים גדולות עם מאות אלפי זרים, אנשים עלולים לחוש בדידות וחוסר חברים קרובים.
מחקרים גם הראו שכאשר בעלי חיים חברתיים מוחזקים במקומות צפופים, הם חווים מתח תחרותי עם השלכות על הבריאות הפיזית כמו תפקוד מערכת חיסון ירוד וירידה בפוריות. כמו החיות במחקרים על צפיפות, בני אדם החיים בערים צפופות, גם הם יכולים לחוות רמות מתח חסרות תקדים ונוטים להוליד פחות ילדים.
אי השוויון החברתי בחברות המודרניות גם שונה מהסביבת הציידים-מלקטים היותר שוויונית. בני האדם התפתחו לטפח עניין במעמד חברתי, שמניע אותנו לתקן פערי מעמד בינינו לבין אחרים. אך כשהפער החברתי גדול מדי ואנשים כמו אילון מאסק, שערכם הנקי שייקח לאמריקאי הממוצע כמה מיליוני שנות עבודה כדי להשתוות לערך הנקי שלהם, מתפרסמים באופן תדיר במדיה, דאגותינו לגבי המעמד החברתי יכולות להוביל לחרדה ממעמדנו החברתי.
המדיה החברתית מחמירה את הבעיות הקשורות להשוואות חברתיות. מכיוון שאנשים בדרך כלל משתפים את הצדדים הטובים של עצמם ברשת, המדיה החברתית מציגה תמונה מוטעית של המציאות שיכולה לגרום לצופים לחוש רע יותר על עצמם. מדידת המשמעות לפי לייקים ועוקבים גם מאפשרת לאנשים להיעלם בתוך משמעות של אחרים.
כמה מגמות בעייתיות יכולות להיות מובנות מהתאמה אבולוציונית לא תואמת. לדוגמה, תחרות וחרדה ממעמד חברתי קושרו לאובססיות בלימודים, התמודדות על תפקידים יוקרתיים וחומרנות. יש מגמה גוברת של "להיות עני עוד יותר כדי להיראות עשיר", כאשר אנשים צוברים חובות כדי להרשות לעצמם דברים שיוצרים רושם של מעמד.
סביר גם שאנשים יקחו סיכונים כשהם מרגישים שהם צריכים להשיג יתרון תחרותי. ביחד עם העלות הגוברת של החיים, אנשים עלולים למצוא שעבודתם אינה מספיקה רק כדי לעמוד בציפיות החברתיות אלא גם לבניית עושר. דו"ח של 2023 של איגוד האקדמאים בהשקעות, CFA Institute, ציין שרבים מבני דור ה-Z פונים להשקעות מסוכנות כמו מטבעות קריפטו בניסיון להתמודד עם הבעיה העולם המודרני התחרותי בעוצמה גם עשוי לדחוף אנשים לעבור ניתוחים קוסמטיים מסוכנים ותוכניות הרזיה קיצוניות.
כשאנשים נאבקים לעמוד בציפיות החברה למבוגרים מצליחים, הם נראים כמשנים את מטרותיהם בחיים. סקרים של בני דור ה-Z וה-Millennial מצאו שהעלויות הגוברות של החיים מאלצות את קבוצות הגיל האלה להוריד את שאיפות הקריירה שלהם ולוותר על רכישת בית, הקמת משפחה ואפילו מציאת בן זוג רומנטי. סקר של 2023 של 55,000 אנשים שנולדו בין 1981 ל-2012 מצא שהמשיבים מתמקדים יותר בטיפול בבריאותם הנפשית והגופנית במקום בתחום החברתי.
כשהתחרות הופכת לעוצמתית מדי, אנשים עלולים להפנים את הלחץ ולחוות חרדה או דיכאון. חוקרים קישרו בין פגיעה עצמית ודיכאון לבין התחושה שאינם יכולים עוד להתמודד עם דרישות החברה המודרנית. מגמות אלו נפוצות במיוחד במדינות עם תרבות בושה חזקה, כמו יפן וקוריאה הדרומית.
מחקרים הראו שכמה תגובות חיצוניות עשויות לכלול כעס על חוסר הוגנות התחרות שנראה כאילו בלתי אפשרי לנצח בה, מה שמוביל לציניות, תוקפנות ועוינות. ביטוי של כעס זה ניתן לראות, למשל, בחוגי "אינסל", שבהם גברים לעתים קרובות חשים שאינם מצליחים למצוא בת זוג רומנטית או מינית בגלל שהסיכויים נגדם בצורה לא הוגנת.
מה אפשר לעשות
הפרספקטיבה של אי התאמה אבולוציונית אינה מציעה לחזור לגמרי לחיים בצורה של אבותינו, אלא למצוא דרכים להתאים את הסביבה כך שתתאים יותר לטבע המפותח שלנו. לדוגמה, ניתן לחשוב על דרכים לתכנן את הסביבה הבנויה כדי להפחית צפיפות או להגדיל גישה לטבע. אכן, שהייה בטבע, כמו אמבטיית יער (מיקוד במעורבות חושית להתחבר לטבע) וגננות קהילתית, יכולה להפחית מתח ולשפר את הרווחה.
שינויים בסגנון החיים כדי להפחית צרכנות וחשיפה למדיה המונית וחברתית, לצד התמקדות בעבודה משמעותית במקום ביוקרת העבודה, גם יעזרו. חלק מהנגד-מגמות כמו מינימליזם ומודעות מצב מצביעות על מודעות גדלה לכך שמציאת סיפוק בדברים קטנים יכולה לאפשר לנו להימנע ממלכודות המודרניות.
אלו רק חלק מהרעיונות. אבל הערכת הבסיס האבולוציוני של הבעיות שלנו והגברת המודעות לפרספקטיבה של אי ההתאמה עשויות לתת לנו סיכוי טוב יותר להתמודד איתן מהשורש.
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
סבבה, אני על זה כמה שנים טובות כי אני מיישם על עצמי את מתודת השפע במקום מתודת החוסר. יש מלא שפע סביבי ובתוכי ולכן אני יודע לספק את צרכי ורצונותי מבלי לקנא באחרים או להרגיש נחות.
בתמונות מציגים ביניינים עם ירוק ועצים וטבע.
במציאות אני רואה רק בניה של בטון ועיצוב של שחור/לבן.. לא ירוק והרבה פחות טבע ממה שמוצג בתמונות. עצוב שזה כך.
אין וגם לא היתה שום אבולוציה. כמה שקרים ורמאויות בשם המדע ?! כול שקר שה רוצים לדחוף לנו בתודעה מתחילים עים מילת הקסם, המדע !
תרבות אנושית? נכחדה מן העולם