כיצד כלכלנים זלזלו ביתרונות של פעולה למניעת משבר האקלים במשך עשרות שנים * לכלכלה אין כלים לטפל בכלכלות במעבר והיא החמיצה את הכדאיות הכלכלית של מעבר לאנרגיה נקיה
חוקר עבר על ארכיונים של חברות הנפט הגדולות ושל מכון הנפט וגילה מסמכים מדהימים שחשפו בדיוק מה ידעו בחברות הנפט. התחזיות התבררו כמדויקות. הם חזו אפילו תופעות כמו הצפת מדינות והגירת אקלים
במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול
נחשפה פעילות חלבונים האחראים על התהליכים שבהם נעזרים הצמחים כדי להתמודד עם תנאי יובש
"אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22". אומר קלימטולוג ד"ר אסף הוכמן שעמד בראש צוות החוקרים
מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת
כמות גזי החממה (גז"ח) המצרפית של כל המדינות הנפלטת לאטמוספרה קובעת את ריכוזם באוויר. ככל שריכוזם גבוה יותר, צפויה עלייה גדולה יותר בטמפרטורה בכדור הארץ,
השיקולים המרכזיים המנחים גורמים ממשלתיים רלוונטיים לטיפול בנושא האקלים וסדרי העדיפויות הציבוריים שלהם הם אחראים לא תמיד עולים בקנה אחד עם קידום סוגיית האקלים
התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון
התוכנית כוללת פריסה רחבה של עמדות הטענה לרכב חשמלי והסבת תחנות דלק לתדלוק מימן
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?
רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים
חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה
נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין: "אוניברסיטת חיפה פועלת במרקם ייחודי של הר-עיר-ים, מה שהופך אותנו למעבדה חיה למחקרים בתחומי הסביבה אדם והחברה"
הסבר מונגש של המדע שמאחורי הזכיה בפרס נובל לפיזיקה של סיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן ממכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים כפי שפורסם באתר פרס נובל. תרגום: ד"ר משה נחמני.
מדינת קליפורניה החליטה לחייב התקנת מערכות סולאריות ומתקני אגירת אנרגיה במבנים חדשים ומשופצים. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהצעד הדרמטי הזה?
בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות בישראל ילמדו ממנו מה צריך לעשות
במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה
הסתיו הולך ונעלם והופך להמשך של הקיץ. מחקרים הראו שבישראל ובסביבתה ההתחממות היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה קשר בין שינויי האקלים באיזור לבין מלחמות אזרחים באיזור. משבר האקלים כבר מזמן אינו נושא תיאורטי
מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים
מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה שסחפה אדמה ופסולת לתוך מפרץ אילת
כמעט 60% ממאגרי הנפט והגז הטבעי (מתאן) ו-90% מהפחם צריכים להישאר בלתי מנוצלים כדי שנוכל לעמוד בתקציב פחמן לעליה של של 1.5 מעלות מעל התקופה הטרום תעשייתית, כותבים החוקרים * בישראל, כמו בישראל, "מגיירים" את הגז הטבעי וטוענים כי אינו דלק מאובן
משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את התעלומה
