סיקור מקיף

סוגיות סביבתיות

הנפט והכסף הגדול שבגללו הם מנעו כל פעולה והכחישו את ההתחממות על אף שידעו עליה והעריכו את נזקיה. המחשה: depositphotos.com

תעשיית הנפט הייתה מודעת לסיכונים של שינויי אקלים כבר ב-1959 אבל העדיפה להסתיר

חוקר עבר על ארכיונים של חברות הנפט הגדולות ושל מכון הנפט וגילה מסמכים מדהימים שחשפו בדיוק מה ידעו בחברות הנפט. התחזיות התבררו כמדויקות. הם חזו אפילו תופעות כמו הצפת מדינות והגירת אקלים

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. מתוך סרטון שהפיצה

השרה תמר זנדברג: ועידת האקלים תהיה דרמטית

במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול

כביש חולי בדרום הארץ. ברקע ים המלח. המידבר מתפשט המחשה: depositphotos.com

"כמעט כל המודלים מראים יובש קיצוני בחורף הקרוב"

"אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22". אומר קלימטולוג ד"ר אסף הוכמן שעמד בראש צוות החוקרים

תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

מבקר המדינה: ההתקדמות של ישראל בטיפול במשבר האקלים – שלילית עד אפס

מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

דוח ביקורת האקלים 4 – חוסר היערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים

השיקולים המרכזיים המנחים גורמים ממשלתיים רלוונטיים לטיפול בנושא האקלים וסדרי העדיפויות הציבוריים שלהם הם אחראים לא תמיד עולים בקנה אחד עם קידום סוגיית האקלים

אי הערכות ישראל בבניית תשתית אנרגיה חלופית. המחשה: depositphotos.com

דוח ביקורת האקלים 2 – אדפטציה – ההיערכות הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים לוקה בחסר

התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון

מכונית טסלה מדגם S סדאן.המחשה: depositphotos.com

התחממות, שינוי או משבר?

בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?

טכנולוגית אקלים. המחשה: depositphotos.com

רק כ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים

רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים

מכון טיהור שפכים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף פרטים חדשים על החיידקים הטורפים שמטהרים לנו את המים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה

המחשה: depositphotos.com

"זוכי נובל מנאבה והאסלמן הביאו תועלת עצומה לאנושות ע"י הספקת בסיס פיזיקלי מוצק להבנה שלנו אודות האקלים"

הסבר מונגש של המדע שמאחורי הזכיה בפרס נובל לפיזיקה של סיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן ממכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים כפי שפורסם באתר פרס נובל. תרגום: ד"ר משה נחמני.

כיסוי גגות בקליפורניה בפאנלים סולאריים. המחשה: depositphotos.com

כל בית צריך אנרגיה מתחדשת

מדינת קליפורניה החליטה לחייב התקנת מערכות סולאריות ומתקני אגירת אנרגיה במבנים חדשים ומשופצים. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהצעד הדרמטי הזה?

לפי מומחים, תופעת ההצפות צפויה להמשיך ולהחמיר. צילום: GPO. בת ים בשנת 2000. צילום: משה מילנר, לע"מ

רגע לפני הגשם הראשון

בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות בישראל ילמדו ממנו מה צריך לעשות

דישון מדוייק. המחשה: depositphotos.com

המחמם הסמוי – גז הצחוק שהוא גם מרכיב בדשנים

במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה

קשת מעל הטיילת בתל אביב. מראה שייהפך נדיר. המחשה: depositphotos.com

עונת הסתיו הפכה להמשך של הקיץ

הסתיו הולך ונעלם והופך להמשך של הקיץ. מחקרים הראו שבישראל ובסביבתה ההתחממות היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה קשר בין שינויי האקלים באיזור לבין מלחמות אזרחים באיזור. משבר האקלים כבר מזמן אינו נושא תיאורטי

אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל. צילום: מעבדת רילוב

כשהים טובע

מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים

תעלת מים בקליפורניה שהתייבשה בשל בצורת ממושכת. המחשה: depositphotos.com

הגרוע מכל עוד לפנינו: צפויות בצורות ממושכות בעתיד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה שסחפה אדמה ופסולת לתוך מפרץ אילת

אסדת הגז לווייתן ליד חוף דור. צילום: By Amir.bendavid - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=86431120 מתוך ויקיפדיה

כדי לעמוד ביעד הסכם פריז, רוב עתודות דלק המאובנים בעולם חייבות להישאר באדמה

כמעט 60%  ממאגרי הנפט והגז הטבעי (מתאן) ו-90% מהפחם צריכים להישאר בלתי מנוצלים כדי שנוכל לעמוד בתקציב פחמן לעליה של של 1.5 מעלות מעל התקופה הטרום תעשייתית, כותבים החוקרים * בישראל, כמו בישראל, "מגיירים" את הגז הטבעי וטוענים כי אינו דלק מאובן

שינויי האקלים הם רק חלק מהתמונה, תשובה למכחישי משבר האקלים. אינפוגרפיקה: כרמל הורוביץ

איך שומרים על מערכות החיים

משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את התעלומה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן